חיים גבתי

חיים גבתי
	חיים גבתי, 1964
לידה	29 בינואר 1901; פינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	19 באוקטובר 1990 (בגיל 89); ישראל
שם לידה	חיים סויטץ'
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1924
מפלגה	המערך
סיעה	המערך הראשון, המערך
	9 בנובמבר 1964 – 3 ביוני 1974; (9 שנים)
תחת ראשי הממשלה	לוי אשכול, יגאל אלון, גולדה מאיר
	→ משה דיין אהרן אוזן ←
	22 בדצמבר 1969 – 27 ביולי 1970; (218 ימים)
תחת ראש הממשלה	גולדה מאיר
	→ ישראל ברזילי ויקטור שם-טוב ←
	1 בספטמבר 1970 – 10 במרץ 1974; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	גולדה מאיר
	→ חיים לנדאו חיים בר-לב ←
	22 בנובמבר 1965 – 17 בינואר 1966; (57 ימים)
	22 בנובמבר 1965 – 17 בינואר 1966; (57 ימים)
	17 בנובמבר 1969 – 21 בינואר 1974; (4 שנים)
כנסות	6, 7
	מנכ"ל משרד החקלאות; מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים; מזכיר ברית התנועה הקיבוצית;
	מנכ"ל משרד החקלאות; מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים; מזכיר ברית התנועה הקיבוצית;
פרסים והוקרה
	פרס ישראל (1982)

חיים גְּבָתי (סביטץ') (29 בינואר 1901 – 19 באוקטובר 1990) היה חקלאי ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. ממייסדי קיבוץ גבת, מהוגי איחוד הקיבוצים וממובילי איחודו עם חבר הקבוצות ליצירת "איחוד הקבוצות והקיבוצים", מזכיר האיחוד (1959 - 1963), מזכיר ברית התנועה הקיבוצית (1963 - 1964), מנכ"ל משרד החקלאות, בנוסף לכך, גבתי הוא חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בעבודה ובתעשייה לשנת תשמ"ב.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גבתי נולד כחיים סביטץ ב-29 בינואר 1901 בעיירה פינסק בתחומי האימפריה הרוסית, דרומית מערבית למינסק (ב-1920 העיירה הפכה לחלק מהרפובליקה הפולנית השנייה). גבתי קיבל חינוך מסורתי וכללי. את לימודי התיכון הוא סיים בווילנה, שם גם למד בסמינר למורים עבריים. גבתי היה פעיל ציוני וב-1924 היה לחבר בוועד המרכזי של פועלי ציון בוורשה. באותה שנה גבתי עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה הרביעית^[1].

בשנים 1950–1958 כיהן כמנכ"ל משרד החקלאות, בשנים 1959–1963 כיהן כמזכיר "איחוד הקבוצות והקיבוצים", ועם הקמת ברית התנועה הקיבוצית – ארגון-גג של התנועות הקיבוציות לפני איחודן לתנועה אחת – כיהן בשנים 1963–1964 כמזכיר הברית. הוא נקרא לתפקיד שר החקלאות, שאותו מילא מטעם המערך במשך חודשיים בממשלה ה-11 (מ-9 בנובמבר 1964), במשך כל כהונת הממשלות ה-12, ה-13 וה-14, חלקית בממשלה ה-15 וכן בממשלה ה-16.

בשנת 1966, יזם את חוק ההתיישבות החקלאית, שמטרתו החוק למנוע ספסרות בקרקעות ומכסות מים ולהבטיח שקרקע חקלאית תשמש לחקלאות ולא למטרות אחרות^[2]. החוק עבר בקריאה ראשונה בנובמבר 1966 ברוב גדול, בתמיכת המפלגות המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל, המפד"ל, גח"ל, ומפ"ם^[3].

כיהן כשר הבריאות ושר הפיתוח במהלך הממשלה ה-15, נבחר לכנסת בבחירות לכנסת השישית ב-11 בנובמבר 1965, כיהן כח"כ בכנסת השביעית ועמד בראש "הוועדה הבינמשרדית להתיישבות חדשה" שחילקה את משבצות ההתיישבות לתנועות השונות. בשנת תשמ"ב זכה בפרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בעבודה ובתעשייה". גבתי נפטר מדום לב ונקבר בבית הקברות המשותף לקיבוצים גבת, יפעת ורמת דוד.

פיתוח החקלאות בישראל כיצד?, הקריה, תל אביב: משרד החקלאות – המרכז המשותף להדרכה חקלאית – מדור הפרסומים, תשי"ח^[4].
100 שנות התיישבות: תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, 2 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981. (ראה אור בתרגום לאנגלית ב-1985 ובתרגום לסינית ב-1996)
סיפור חיי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985. (אוטוביוגרפי)
הכר את הקבוץ, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1987.

Chaim Gvati, A Hundred Years of Settlement: The Story of Jewish Settlement in the Land of Israel; English translation edited by Fred Skolnik, Jerusalem: Keter Pub. House, 1985. (אנגלית: 100 שנות התיישבות)