חיים יסקי

חיים יַסְקי (יאסקי) (28 בנובמבר 1896 – 13 באפריל 1948) היה רופא עיניים ביישוב ומנהלו הראשון של בית החולים הדסה. נרצח בשיירת הדסה.

ד"ר חיים יסקי ישוב לשולחנו

קורות חיים

יסקי נולד בעיר קישינב שבבסרביה, אז באימפריה הרוסית. אביו היה יצואן תבואה, ובבית ביקרו סוחרים וימאים ממדינות רבות. הבית היה ציוני, ויסקי למד עברית מגיל צעיר על ידי מורים פרטיים, בהם הסופר אליעזר שטיינמן. בהמשך למד בגימנסיה באודסה והיה פעיל בסקציה הימית של תנועת "מכבי". בשנת 1915 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת אודסה, שם היה פעיל בארגון הסטודנטים הציוני "החבר", ונאסר עקב כך למספר חודשים. בתקופת מהפכת אוקטובר ב-1917 השתתף לצד המהפכנים, ומיד לאחר מכן נשא לאשה את פניה לבית גרודצקי. בסוף 1918 הצטרף לצבא האדום ונלחם בחזית רומניה. עקב כיבוש דרום רוסיה על ידי הצבא הלבן בפיקודו של אנטון דניקין, ובהמרצת מאיר דיזנגוף שביקר באודסה והרצה בפני היהודים על המצב בארץ ישראל, החליט יסקי לעלות לארץ ישראל.

יסקי ורעייתו עלו לארץ ישראל על סיפון האנייה "רוסלאן" בסוף שנת 1919, בטרם סיים את לימודי הרפואה וללא תעודת רופא; לפיכך, לא הוכר כרופא בארץ ישראל, ובמשך שנתיים השתכר כשומר וכמפקח סניטרי בשכונות היהודיות של יפו. בשנת 1920 גייסו בני משפחתו כסף על מנת שיוכל לסיים את לימודיו באוניברסיטת ז'נבה ולהתמחות ברפואת עיניים, תחום שהיה אחד הבעייתיים באותה עת בארץ ישראל. בנובמבר 1921 חזר לחיפה.

בתחילת שנות העשרים, הקים הד"ר הלל יפה בחיפה, את סניף הסתדרות הרופאים שמנה שישה חברים, ובהם ד"ר נחום שימקין, ד"ר חיים יסקי, ד"ר ברוך ניסנבוים, ד"ר לייב עפרון, וד"ר יצחק גליקר.

בשנת 1924 נתמנה כממלא מקום מנהל מחלקת העיניים בבית החולים הדסה בתל אביב ויצא לסקר מחלת הגרענת במושבות יהודה. על פי מסקנותיו הכין תוכנית טיפול ומעקב, שזכתה לאמונה של הנרייטה סולד ולמימון נשות הדסה. כך הפך לרופא נודד שפרש תשתית רפואת עיניים בכל נקודות היישוב העבריות, כשהוא רכוב על סוס או חמור.

בשנת 1925 נסע במימון נשות הדסה להשתלם ברפואת עיניים וברפואה ציבורית בצרפת, באוסטריה, בגרמניה ושווייץ. הוא נפגש עם רופאים ואנשי אקדמיה וביקר בבתי חולים מודרניים. לאחר שהרצה בכס לגרענת בצרפת התקבלו שיטותיו לטיפול במחלה במושבות צרפת. בשנת 1927 חזר לארץ ישראל, התמנה למנהל מחלקת העיניים והחל לעסוק בעבודה קלינית שיטתית ובניהול מרפאה.

בין 1928 ל-1931 שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי של הדסה בארץ ישראל, עקב פיטוריו של מנהל "הדסה", הרופא האמריקאי ד"ר בלוסטון, שהגיע לסכסוך מר עם קופת החולים הכללית של ההסתדרות. ב-1932 נסע יסקי לארצות הברית לשם השתלמות ברפואה ציבורית, מינהל ציבורי וניהול בתי חולים. הוא נפגש עם הוועד המנהל של נשות הדסה והציע להקים בית חולים אוניברסיטאי בשיתוף האוניברסיטה העברית. הצעתו התקבלה. בשנת 1933 נפגש בפראג עם מנחם אוסישקין במסגרת הקונגרס הציוני בנוגע לאיתור ורכישת קרקע לבית החולים. בשנת 1935 התמנה ליו"ר ועדת ההקמה של בית החולים, בעת המרד הערבי הגדול של השנים 1936–1939 הוטל עליו גם ניהול מצב החירום. בשנת 1938 נפתח בית חולים הדסה הר הצופים ויסקי היה למנהלו.

דר יסקי מלווה את רופאי הצבא הבריטי בביקור במרכז הרפואי הדסה, 1941

בשנת 1944 נסע לוועידת נשות הדסה בארצות הברית והצליח לרתום אותן לתמיכה בהקמת בית ספר לרפואה, להרחבה ניכרת של בית החולים, ולהרתמות למתן טיפול רפואי לעולים חדשים, כחלק מלקחי מלחמת העולם השנייה.

עשרה ימים לפני פסח תש"ח, 13 באפריל 1948, נסע יסקי ב-שיירת הדסה עם עוד כמאה עובדי הדסה אל הר הצופים, בשיירת משוריינים. אל השיירה נפתחה אש, ו-78 מנוסעיה, בהם חיים יסקי, נהרגו. הוא נקבר עם כל חללי השיירה בבית הקברות בסנהדריה.

בית החולים הישן, "הדסה", בעיר העתיקה בבאר שבע, נקרא על שמו לפני שעבר לאתר ולמבנה החדש שכיום מצוי בו בית החולים סורוקה. על שמו גם מרפאה של קופת חולים כללית בשכונה ד' בבאר שבע, ורחוב בשכונת הר הצופים בירושלים, בסמוך לבית החולים.

לקריאה נוספת

• אריה דוסטרובסקי, 'ד"ר חיים יסקי ז"ל', הרפואה, כרך ל"ח, 1948, עמ׳ 63–64.
• נאומו של הד"ר יסקי בחנוכת בית החולים העמק ב-29.4.1930.

קישורים חיצוניים

• קורות החיים של חיים יסקי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• דוד תדהר (עורך), "חיים יסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1770
• מדבריו של ד"ר יסקי, דבר, 17 באוקטובר 1934
• נאום ד"ר ח. יסקי, דואר היום, 1 באוקטובר 1934, המשך
• ד"ר א. קצנלסון, ד"ר ח. יאסקי: עם "הדסה" באבלה, דבר, 14 באפריל 1948
• אורית נבות, אברהם גרוס, ‏המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמ' 106.
• עודד מיוחס, שלושה שנפלו בדרך להקמת הפקולטה לרפואה בירושלים, בבלוג "עונג שבת", 18 ביוני 2021