חיים יקותיאל בירדוגו
רבי חיים יקותיאל בירדוגו[1] (ל' באב ה'תרי"ט, 1859 – כ"ג באלול ה'ת"ש, 26 בספטמבר 1940) היה דיין ואב בית הדין של העיר רבאט, בירת מרוקו, והרב הראשי השני של מרוקו[דרוש מקור]. בין השנים 1935–1940, ה'תרצ"ה–ה'ת"ש.
 | |||||
| לידה |
1859 ה'תרי"ט רבאט, מרוקו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1940 (בגיל 81 בערך) ה'ת"ש רבאט | ||||
| כינוי | ראש אב בית הדין לערעורים | ||||
| מקום קבורה | רבאט | ||||
| מקום פעילות | רבאט, קזבלנקה | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1940 | ||||
| תחומי עיסוק | דיינות, גמרא, הלכה | ||||
| תפקידים נוספים | מורה צדק, אב בית דין, דיין (הלכה), דרשן, פוסק | ||||
| רבותיו | רבי יוסף בירדוגו (רבאט) | ||||
| תלמידיו | רבי יהושע בירדוגו, רבי מיכאל יששכר אנקווה, רבי יעקב חי בירדוגו. | ||||
| בני דורו | רבי דוד צבאח (תלמיד חבר), רבי רפאל אנקווה, רבי אברהם ריווח, רבי שלמה אבן דנאן. | ||||
| חיבוריו | דברי יקותיאל | ||||
| |||||
  | |||||
קורות חייו
עריכהמשפחתו
עריכהשושלת משפחת בירדוגו ידועה במרוקו בערים מקנס ורבאט, כבר מהמאה השבע עשרה.[2] כאשר עיקר השושלת פעלה בעיר מקנס, אולם לאחר שהיגר לרבאט רבי אלישע בירדוגו (אבי דודו של רבי חיים יקותיאל), השושלת התקיימה גם שם.
חייו ופועלו
עריכהרבי יקותיאל נולד ברבאט שבמרוקו ליקוט ולרב אלישע בירדוגו. אמו הייתה מצאצאיו של רבי אליעזר די אבילא.[3] הוא נקרא 'יקותיאל' על שם זקנו רבי יקותיאל בירדוגו.[4]
רבי יקותיאל גדל אצל דודו רבי יוסף בירדוגו, ולמד אצלו בישיבה תקופה ממושכת, שם נמנה עם גדולי תלמידיו.[5] דודו מזכירו בחידושיו למסכת שבועות: ”וידיד נפשי יקותיאל בן אחי נר"ו תירץ וכו'”.[6]בתקופה זו נודע כתלמיד חכם, ותלמידים וותיקים כינו את עצמם כלפיו כ'תלמיד חבר'.[7] לאחר פטירת דודו, למד רבי יקותיאל לבדו רוב הזמן. את הסיבה לכך סיפר רבי דוד צבאח,[8] לפיה הוא דרש הספק גבוה בלימוד בעיון מעמיק, ולמרות שהיו בעירו תלמידי חכמים רבים, כדי ללמוד עמו היו צריכים להשכים כדי להכין את הסוגיה היטב, ורק לאחר מכן יכלו ללמוד עם רבי יקותיאל. בעקבות זאת, חבריו ללימודיו התמעטו.
כשבגר נשא את אסתר. לאחר שהתאלמן ממנה, נשא את שמחה אבן-צור.
בסביבות שנת ה'תרע"א היה מצב פרנסתו של רבי יקותיאל דחוק,[9][10] ובקיץ של אותה השנה שהה בקזבלנקה, ככל הנראה כדי לנסות את מזלו בפרנסה בעיר המתפתחת, או עקב מלחמות השלטון שהתחוללו אז ברבאט הבירה.[11] גם בתקופה זו קבע לעצמו סדרי לימוד בכל יום.[12]
רבנותו ודיינותו
עריכהככל הנראה, בשנת ה'תרנ"א מילא את מקום דודו רבי יוסף בדיינות, ומתקופה זו מלווה את חתימתו התואר "הרב" או "הדיין".[5] ומשנת ה'תרפ"א (1920) נתמנה לחבר בית הדין הגדול לערעורים, כדיין שלישי לאחר פרישתו של רבי שלמה אבן דנאן, מבית הדין הגדול ברבאט ומעברו לעיר פאס.[13]
רבי יקותיאל דן רבות עם חכמי עירו, ומהעיר סלא: רבי דוד צבאח, רבי אברהם ריווח, רבי רפאל אנקווא, רבי רפאל עטייא. בין הדיונים החשובים שנידונו בתקופתו הוא 'פריצת העירוב'. בעת החדשה, עם בוא הצרפתים וחדירת הנאורות הפיתוח וההשכלה למרוקו, מבנה הערים הפרימיטיביות השתנו ועם זאת פריצת החומה של העיר, שינויים אלו כמובן היו משפיעים הלכתית. ה'מלאח' (כעין 'גטו' שגרו שם רק יהודים) שהיה סגור בחומותיו לא היווה בעיה של טלטול, משום שהחומות שימשו כ'עירוב', אך לאחר שנפרצה החומה, היה דיון אם אפשר להתיר ב'צורת הפתח'.[14]
עוד מסופר,[15] שבעת כהונתו בבית הדין לערעורים, רבנים רבים מהעיר רבאט שאלו אותו שאלות בתלמוד, ובפרשני התלמוד,[16] ולכל השאלות היה עונה, תוך עיון קל.
פעילות ציבורית
עריכהבשנים ה'תרנ"ד, ה'תרנ"ז, ה'תר"ס לקראת חג הפסח, הוא פנה לכי"ח כדי שיעניקו את עזרתם לעניי העיר. בשנת ה'תרנ"ז ציין כי מכת ארבה חיסלה את כל הירק מהחורף, ובנוסף הייתה עצירת גשמים, שבעקבותן היוקר האמיר. בשנת ה'תר"ס ציין כי ישנה הגירה מתמשכת מרבאט לקזבלנקה, בשל מצבם הדל של יהודי העיר שרובם עניים, יתומים ואלמנות.[17] הוא גם התלונן פעמיים על שני שופטי העיר שהיו אכזריים כלפי היהודים.[17]
רבה הראשי של מרוקו
עריכהלאחר פטירת רבה הראשי של מרוקו, הרב רפאל אנקווה בשנת ה'תרצ"ה 1935, פנו ראשי הקהילה היהודית לרבי יקותיאל ששימש עד אז כסגנו של רבי רפאל, כדי שימלא את מקומו של הרב אנקווה. רבי יקותיאל סירב תחילה, והציע לפנות לרבי יהושע בירדוגו ששימש אז כרבה הראשי של מקנס. רבי יהושע סירב נחרצות, בטענה שכל עוד רבי יקותיאל חי אין מתאים ממנו לתפקיד, וביקש מראשי הקהילה להפציר רבות ברבי יקותיאל ולשכנעו לקבל את התפקיד[18] ואכן, לאחר שכנועים מצד ראשי הקהילה היהודית ומראשי קהילת רבאט, ניאות רבי יקותיאל לישא את תפקיד הרבנות הראשית, אשר שימש בו עד לפטירתו.
בעת פטירת אבי המלך הבריטי - ג'ורג' החמישי בשנת 1936, נשא רבי יקותיאל נאום בקזבלנקה. בהזדמנות זו קיבל שבחים רבים מהמועצה הבריטית.[19] כמו כן נשא נאום עוד בצעירותו לפטירתו של פול דומר נשיא צרפת. ומאז נבחר מטעם צרפת לרב ב'נציגות הרבנים', משרה ששימש בה כשלושים וחמש שנים. לאחר כשלוש שנים מעת כהונתו (ה'תרצ"ח, 1938), החליטה ממשלת צרפת להעניק לו מדליון הוקרה (צר'), שניתן לאנשים בעלי מעמד גבוה. הענקת המדליון נעשתה בטקס מלכותי במעמד כל גדולי הממשל.[20]
ציפייה לגאולה
עריכהכאשר רבי חיים יקותיאל היה קורא ברעיונות ובכתבים של הרב קוק, על חובת מצוות יישוב הארץ, היה אומר לבני הבית שאין לו ספק שבקרוב מאוד יתגלה המשיח, כי כבר זכינו שיתגלה הכהן גדול, אשר ישמש בבית קדשינו.[21] וכאשר ראה שוטר יהודי במלאח היה שמח שמחה גדולה, ואמר לבניו "הנה ברוך ה' מתחילה לעבור חשכת הגלות הארוכה, ומתחיל האור להרמת קרן ישראל, וזו התחלת הגאולה המובטחת".[22]
פטירתו
עריכהרבי חיים יקותיאל נפטר בכ"ג באלול ה'ת"ש, 26 בספטמבר 1940. רבים מרבני ערי צפון מרוקו הספידוהו. מפורסם הספדו הגדול של רבי יהושע בירדוגו, שלימים מילא את מקומו במשרת 'הרב הראשי למרוקו'.
חיבוריו
עריכהרבים מכתביו לא נשמרו חלקם נשרף באש, וחלקם הספיקו להתליע,[23][24] ונשמרו מעט מאוד מכתביו, את מיעוט כתביו ופסקי בית דינו הוציא לאור יחיאל אזריאל ונקרא בשם:
- דברי יקותיאל - שו"ת ופסקי דין הכוללים משא ומתן הלכתי, חידושים על התלמוד, והשולחן ערוך. (ירושלים, ה'תשע"ד)
ראו גם
עריכה- רבי יוסף בירדוגו (רבאט)
- רבי רפאל אנקווה
- רבי דוד צבאח
- רבאט
לקריאה נוספת
עריכה- הקדמת הרב פרופסור משה עמאר, לספר 'דברי יקותיאל' (ה'תשע"ד)
- הקדמת הרב מאיר אלעזר עטיה, לספר 'דברי יקותיאל' (ה'תשע"ד)
- הקדמת הרב יחיאל אזריאל, לספר 'דברי יקותיאל' (ה'תשע"ד)
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ברוב התשובות וההתכתבויות שלו עם רבנים, מובא רק שמו העיקרי 'יקותיאל' ללא התוספת 'חיים', אולם ישנם מקומות שבהם אוזכר שמו כ'יקותיאל חיים'. בפתיח הערך הוא נקרא "חיים יקותיאל" כי כך הוא חתם את שמו, וכך כונה לרוב, אך לאור העובדה ששמו העיקרי הוא ללא ספק יקותיאל הרי שלהלן, נכתב שמו העיקרי בלבד
- ^ ניתן לעיין בהקדמת הרב פרופ' משה עמאר לספר כתונת יוסף, לרבי יוסף בירדוגו ממקנס.
- ^ מתוך הקדמת רבי מאיר אלעזר עטייה לספר 'דברי יקותיאל' עמוד 31
- ^ עיינו בערך על רבי יקותיאל בירדוגו, שם מוזכר מדוע נתן לו אביו רבי מרדכי את השם 'יקותיאל'.
- ^ 1 2 הרב פרופ' משה עמאר בהקדמתו לספר "דברי יקותיאל" עמוד 22.
- ^ נדפס בספר 'יבין שמועה', שבועות דף ל"ו עמוד קס.
- ^ כ"כ רבי דוד צבאח בהקדמה לספרו 'שושנים לדוד'.
- ^ 'דברי יקותיאל' עמוד 38
- ^ כ"כ הרב פרופ' משה עמאר, בהקדמתו לספר 'דברי יקותיאל' עמוד 23. הוא מוכיח זאת, משטר מכר, בו נאלצו רבי יקותיאל ואשתו למכור את חצירם הנקראת צ'אר סאסי, לאחים לוסקי, בסך 300 דורוס. הקונים התחייבו שאם תוך שלוש שנים ישולם להם 300 דורוס, הרי שהם מוכרים את הבית בחזרה בסכום זה, עם אותם פירות שהיו מזמן המכירה. כמו כן האחים השכירו לרבי יקותיאל את החצר ב10 פסיטות לחודש למשך שלוש שנים. והתחייבו שלא להעלות את המחיר כל אותן שלוש שנים. מצורת המכירה נראה כי הוא זקוק לכסף והאחים לוסקי באו לעזרתו בקנייתם בסכום גדול את החצר. וכביטחון עשו את המכירה כ'פיקטיבית'.
- ^ ראו הערה לעיל. שטר המכר נמצא בארכיון לתולדות העם היהודי בירושלים מס' MA\P208
- ^ הקדמה ל'דברי יקותיאל' עמוד 24
- ^ כך ניתן להסיק ממכתבו של רבי מסעוד צבאח לבנו רבי דוד. האיגרת השתמרה בארכיון לתודות העם היהודי בירושלים מס' P99
- ^ זו הייתה בקשתו הראשונית מהחסות הצרפתית. בשנה זו נפטר רבה הראשי של פאס, רבי וידאל הצרפתי (החמישי), בעקבות כך מימשה החסות הצרפתית את בקשתו של רבי שלמה.
- ^ ראו 'דברי יקותיאל' או"ח סימנים א - ז.
- ^ כן העיד רבי יוסף חיים אלמליח, מזכיר ביה"ד העליון במרוקו. דברי יקותיאל, הקדמת הרב מאיר אלעזר עטיה עמוד 37
- ^ בעיקר בתוספות ובחידושי המהרש"א (דברי יקותיאל, עמוד 37)
- ^ 1 2 הרב פרופ' משה עמאר בהקדמתו לספר 'דברי יקותיאל' עמוד 23
- ^ הקדמת רבי מאיר אלעזר עטייה ל'דברי יקותיאל' עמוד 33
- ^ 'דברי יקותיאל' עמוד 41
- ^ 'דברי יקותיאל' עמוד 42
- ^ ע"פ תיעוד בנו, רפאל. הובא בהקדמת הרב מאיר אלעזר עטייה ל'דברי יקותיאל' עמוד 44.
- ^ מתועד על ידי בנו, שמואל. והובא ב'דברי יקותיאל' בהקדמת הרב מאיר אלעזר עטייה עמוד 44.
- ^ כ"כ הרב יחיאל אזריאל, שהוציא לאור את ספרו "דברי יקותיאל". (בהקדמה לספר)
- ^ וכתב הרב מאיר אלעזר עטייה בהקדמתו ל'דברי יקותיאל': "היה כותב חידושים ומוחקן יען כי סבור שאין בהם חידוש".
| תקופת חייו של הרב חיים יקותיאל בירדוגו על ציר הזמן |
|---|
 |
| רבנים ראשיים למרוקו | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| הקודם: הרב רפאל אנקווה |
רבנים ראשיים של מרוקו | הבא: הרב יהושע בירדוגו |