חרטראודה וייסמילר-מאייר

חרטראודה וייסמילר-מאיירהולנדית: Geertruida Wijsmuller-Meyer;‏ אשר התפרסמה בכינוי הדודה טרוס Tante Truus‏; 1896 בבָּארְן, במחוז אוטרכט,[דרושה הבהרה] הולנד1978, אמסטרדם) הייתה חסידת אומות העולם אשר הצילה בתקופת הרייך השלישי אלפי ילדים יהודים ו"לא-אריים" באמצעות הקינדר-טרנספורטים שארגנה.

חרטראודה וייסמילר-מאייר
Geertruida Wijsmuller-Meyer
לידה 21 באפריל 1896
אלקמאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1978 (בגיל 82)
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע לוחמת מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (18 באוקטובר 1966) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם חרטראודה וייסמילר-מאייר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסלה של וייסמילר-מאייר באמסטרדם

קורות חיים

עריכה

על חייה הפרטיים של חרטראודה וייסמילר ידוע רק מעט. מקורה במשפחת סוחרי הים וייסמילר (Wijsmuller), צאצאיו של יורד הים יוהנס פרנסיסקוס וייסמילר. היא נולדה בבָּארְן (Baarn) ליד אוטרכט וגדלה כבת יחידה עם חמשת אחיה באחוזת המשפחה במחוז צפון הולנד. אביה יאן המשיך במסורת המשפחתית של עסקי המסחר בדרכי הים.

חרטראודה, אשר כונתה בקיצור טרוס, נישאה לפי הידוע לבנקאי בשם מאייר, והזוג נותר חשוך ילדים. מנישואיה אלה קיבלה את שם משפחתה הכפול.

על פי המסופר, הייתה וייסמילר אישה נחרצת והחלטית, צנועה וחסרת יומרות. באופייה העז השתלבה גישה סבלנית ולבבית לילדים.

בשנות השלושים התחילה וייסמילר לפעול ב"וועד לעניינים יהודיים מיוחדים" (בהולנדית, Comité voor Bijzondere Joodse Belangen), ובמסגרת פעילותה שם הייתה מעורבת במשלוח מוצרי מזון ותרופות לאזורים שונים באירופה שידעו מחסור.

עם הידרדרות מצבם של היהודים והקבוצות הלא-אריות האחרות בגרמניה הנאצית, נסעה בנובמבר 1938 מספר פעמים לווינה, ולא הרימה ידיים עד שהותר לה להיפגש עם אדולף אייכמן, אשר ניהל באותה עת את "המשרד המרכזי להגירה יהודית" ושממנו הצליחה להשיג לבסוף בתחילת חודש דצמבר את הסכמתו להגירתם של 600 ילדים לבריטניה בתוך חמישה ימים, אם ניתן יהיה לארגן את הקינדר-טרנספורט בזמן. לאחר הישגה המפתיע הזה, יצא הטרנספורט הראשון לבריטניה ב-11 בחודש, ובתקופה שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939 ניצלו כך כ-10,000 ילדים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה.

גם במהלך המלחמה המשיכה וייסמילר בפעולות עזרה ליהודים ולנרדפים אחרים. היא נסעה לסקנדינביה, בלגיה וצרפת והייתה מעורבת במגוון גדול של מבצעי עזרה והצלה.

עם תום המלחמה הצטרפה ל"מפלגת החירות והדמוקרטיה" ההולנדית והייתה חברת מועצת העיר אמסטרדם בשנים 1945 עד 1966. בעבודתה זו התמקדה בטיפול במוגבלים, ובמיוחד בתעסוקה למוגבלים.

בשנת 1950 ראה אור ספרה "Geen tijd voor tranen" (אין זמן לדמעות), שתיאר את סיפור הקינדר-טרנספורט ואת פעולות העזרה שלה במלחמה.

על פעילות ההצלה הנועזת שלה במהלך המלחמה וגם לאחריה ניתנו לה אותות הוקרה שונים. היא הוכרזה "קצינה" במסדר של אורנג'-נסאו ויקירת העיר אמסטרדם. כן ניתן לה פרס מטעם ממשלת צרפת. בשנת 1980 הוקמה אגודה על שמה, הפועלת לטובת ילדים ובני נוער הלוקים בשכלם.

בשנת 1965 הוצב באמסטרדם פסל ארד לזכרה, וביישובים הולנדיים רבים קרויים על שמה רחובות, כיכרות ודרכים.

בשנת 1966 הכיר יד ושם בחרטראודה וייסמילר-מאייר בתור חסידת אומות העולם.

 
העץ שניטע ביד ושם לכבוד חסידת אומות העולם חרטראודה וייסמילר-מאייר

לקריאה נוספת

עריכה
  • T. Wijsmuller-Meijer: Geen tijd voor tranen Van Kampen & Zoon, Amsterdam, 1964. האוטוביוגרפיה "אין זמן לדמעות". אזל בדפוס.
  • Mies Bouhuys, Boris Klatser: Om nooit te vergeten - Amsterdamse monumenten en gedenktekens ter herinnering aan de Tweede Wereldoorlog Produktie Uitgeverij Thoth, 1995. ISBN 9068681249 נגד השיכחה - אנדרטאות ולוחות זיכרון באמסטרדם לזכר תקופת מלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצוניים

עריכה