טאג' מהאל

מבנה מונומנטלי בהודו
(הופנה מהדף טאג' מאהל)

הטאג' מהאלהינדית: ताज महल באורדו ובפרסית: تاج محل) הוא מבנה מונומנטלי בעיר אגרה, אוטר פרדש, הודו. המבנה משלב מוטיבים של אדריכלות מוסלמית בעיקר בסגנון האדריכלות הפרסית עם השפעות הינדיות. זהו מאוזוליאום שבנה קיסר האימפריה המוגולית שאה ג'האן כדי להנציח את אשתו השלישית והאהובה, ארג'ומנד באנו בגום, שנקראה מומתאז מהאל.

טאג' מהאל
ताज महल
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 1
שטח האתר 17 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג מאוזוליאום, קבר, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מומתאז-מהאל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אגרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודוהודו אוטר פרדש, הודו
מייסדים שאה ג'האן עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 6,532,366 (נכון ל־2018)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1631
תאריך פתיחה רשמי 1631 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה שיש עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 32,000,000 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אוסטד אחמד לאהורי עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות אסלאמית, אדריכלות איראנית, אדריכלות מוגולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 73 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 17 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 27°10′30″N 78°02′31″E / 27.175°N 78.041944444444°E / 27.175; 78.041944444444
www.tajmahal.gov.in
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 1983 הכריז אונסק"ו על הטאג' מהאל כאתר מורשת עולמית. בשנת 2007 נבחר הטאג' מהאל במבחן הפופולריות העממי להיות אחד משבעת פלאי תבל החדשים. בשנת 2007 בקרו באתר 3.2 מיליון מבקרים מתוכם שבע מאות אלף תיירים זרים.[1]

משמעות השם

עריכה
 
ציור של הקיסר המוגולי שאה ג'האן ואשתו מומטאז לזכרה הקים את טאג' מהאל

משמעות שם המבנה בהינדית ובאורדו היא: "כתר הארמון" (בהינדית ובאורדו פירוש המילה "מהאל" הוא "ארמון"). מקור השם בפרסית, והוא נגזר משתי מילים פרסיות: تاج (תאג') – כתר, ו-محلّ ("מחל", ההגייה בפרסית ובאורדו: "מהאל") – מקום. (משמעות המילה محل באורדו ובהינדית השתנתה במשך הזמן).

את המבנה הקים הקיסר המוגולי לזכר אשתו שכונתה מומתאז מהאל שפירושו "גבירת הארמון".

בניית הארמון

עריכה
 
ציור של מומתאז מהאל, גבירת הארמון

אשתו של הקיסר מתה בגיל 38, לאחר לידת בתם, אך על פי האגדה הספיקה לפני מותה לבקש מבעלה שינציח לאחר מותה את אהבתם הגדולה שתיחרט לדורות. הבעל השליט התאבל מרה על אשתו ועם קומו מאבלו ניגש לכבד את צוואת אשתו.

שאה ג'האן החל במלאכת בניית הארמון בשנת 1631, והעסיק לשם כך 20,000 עובדים במשך 22 שנה. את אבן החול האדומה לבניית הארמון הביאו בעזרת פילים מהסביבה הקרובה. השיש הלבן הובא ממאקרנה שבראג'סטאן, הג'אספר (שיש שחור) מפנג'אב ואת אבני הבהט הביאו מארצות רחוקות כגון סין, אפגניסטן, טיבט ואפילו מתימן.

הקיסר שכר את שירותיו של אדריכל נודע מפרס, וכן הביא לוטש אבן מיומן מוונציה הרחוקה. האומן היחיד שחתימתו מתנוססת על קירות הטאג' הוא אמנט חאן שירזי, אדריכל וקליגרף פרסי.

עם הזמן נוצרה אגדה לפיה לאחר שסיים האדריכל לבנות את הטאג' מהאל, כרת הקיסר את ידי האדריכל כדי שלא יוכל עוד לבנות מבנה מרהיב כזה, אך למעשה, הארכיטקט אוסטד אחמד לאהורי נפטר ב-1649, שנים לפני סיום הבנייה.

כחמש שנים אחרי השלמת הבנייה, ב-1658, תפס את השלטון אורנגזב, בנם של שאה ג'האן ומומטאז מהאל, וכלא את אביו במבצר אגרה, בארמונו ממנו ניתן לראות את הטאג' מאהל. לאחר מותו נקבר שאה ג'האן בטאג' מהאל לצד אשתו האהובה.

המשורר ההודי הגדול רבינדרנאת טאגור היטיב לבטא את משמעות המבנה ואת הרקע הסיפורי שעליו הוא נבנה, במילים: "אגל דמעה על לחי הזמן" או ב"מתת אוהב" על-פי תרגומה של פועה שלו-תרן: "לנצור לעד רסיס דמעה של אהבה".

תיאור המתחם

עריכה

הטאג' מהאל, ששטחו כ-700 דונם, הוא מתחם שנבנה לפי כללי הסימטריה: אזור שער מפואר, גן המחולק לארבעה רבעים (צ'אר-באג) על ידי תעלות מים, אזור מרפסת מרוצפת שבצידה המערבי מסגד פתוח הפונה למכה, בצידה המזרחי ג'וואב (מבנה דומה למסגד כתמונת ראי) ובמרכזה מבנה המאוזוליאום עצמו.

גן אור הירח נמצא מעברו הצפוני של נהר היאמונה, ורחבת הבזאר לפני שער הכניסה. המבנים עשויים מאבן חול אדומה מלבד המאוזולאום שמצופה בשיש אלבסטר.

בתרבות

עריכה
 
מפת מתחם הטאג' מאהל

1. גן אור הירח מצפון לנהר היאמונה
2. משטח המרפסת: המסגד (בצד המערבי), הג'וואב (תמונת ראי של המסגד, בצד המזרחי), במרכז - מבנה הקבר (המאוזוליאום)
3. הגן המרכזי
4. שער הכניסה, מבני שירות וקברים נוספים
5. בזאר

גלריה

עריכה
תצלום פנורמי הטאג' מאהל ושני המבנים שלצידיו, מצד שמאל המסגד, ומצד ימין הג'וואב, כפי שנראים מעבר לנהר (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה