טוביה בר-אילן

כימאי ישראלי (1912–1979)

טוביה בר-אילן (כ' בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור לכימיה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, חבר ההגנה ויו"ר מד"א ברחובות. מזכיר הסתדרות הכימאים רחובות. עם קום המדינה שרת כמפקד בסיס חיל המדע במחנה שנלר בירושלים[1] בדרגת רב-סרן, תחת פיקודו של אפרים קציר. יו"ר בפועל של האיגוד לחקר הפלסטיקה בישראל. מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, ומפרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים בתחום הכימיה האורגנית, הביוכימיה, והפלסטיקה. חבר הדירקטוריון של הנדסת התפלה בישראל (תהליך זרחין) בע"מ.

טוביה בר-אילן
לידה 28 בדצמבר 1912
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביוני 1979 (בגיל 66)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה טוביה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות מכון ויצמן למדע עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נפתלי צבי יהודה בר-אילן, מאיר בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בר-אילן היה בנו של הרב מאיר בר-אילן (שעל שמו קרויה האוניברסיטה), מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי ומייסדו של עיתון "הצופה", ונכדו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין.

ביוגרפיה

עריכה

בר-אילן נולד בברלין בסוף 1912. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1923 ולמד בבית המדרש למורים מזרחי. הוא קיבל תואר ראשון בכימיה מהמכון הפוליטכני בברוקלין[2] ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1940[3], על עבודה בנושא "חקירות במערכות ארומאטיות פוליצקליות"[4] בהנחית פרופ' ארנסט ברגמן. לאחר קבלת התואר עבד במכון זיו ברחובות[2].

בתחילת 1943 התגייס לצבא הבריטי[5], שירת בו כקצין[6] והגיע לדרגת מיג'ור. הוא היה פעיל בתנועת המזרחי ונסע מטעמה לוועידות התנועה בארצות הברית[7]. במסגרת זאת יצר קשרים עם אנשי עסקים בארצות הברית לפיתוח תעשיית הפלסטיקה בארץ ישראל[8] הקים את מפעל הפלסטיק הראשון בארץ "שרפון" ברחובות והיה המנהל הכללי שלו, ובשנת 1953 מונה למנהל של מפעל חדש בתחום הפלסטיקה שהוקם בישראל על ידי משקיעים מארצות הברית[9]. לאחר מכן הקים מפעל שלישי לפלסטיקה.

בתחילת 1958 נתמנה למנהל אוניברסיטת בר-אילן[2]. ביולי 1963 התפטר מתפקיד המנהל בפועל של האוניברסיטה ונותר חבר בוועד המנהל[10]. לאחר מכן הקים את השלוחות של האוניברסיטה וניהל אותן ובכללן השלוחות בעמק הירדן, בצפת, בתל חי ובאשקלון[11].

במשך שתי קדנציות היה חבר במועצת עירית חולון מטעם המפד"ל.

נפטר ביוני 1979 ונקבר בחולון[12].

משפחתו

עריכה

בר-אילן היה נשוי לתמימה (פלורנס עד עלייתה ארצה מארצות הברית) לבית ריבקוב[13]. ילדיהם הם:

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה