טוני ברוקס
צ'ארלס אנטוני (טוני) סטנדיש ברוקס (באנגלית: Charles Anthony "Tony" Standish Brooks; 25 בפברואר 1932 – 3 במאי 2022) היה נהג מרוצים בריטי. התחרה במשך 6 עונות באליפות הפורמולה 1 במהלכן השתתף ב-39 מרוצים, השיג 6 ניצחונות וארבע פעמים נוספות הגיע לפודיום.
 | |||||||||||||
| לידה |
25 בפברואר 1932 דוקינפילד, צ'שייר, אנגליה | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 במאי 2022 (בגיל 90) Ottershaw, הממלכה המאוחדת  | ||||||||||||
| שם לידה |
Charles Anthony Standish Brooks | ||||||||||||
| לאום |
 בריטי | ||||||||||||
| השכלה |
| ||||||||||||
| תקופת הפעילות |
? – 3 במאי 2022 | ||||||||||||
| מספר צאצאים |
5 | ||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
קריירה
עריכהברוקס נולד בדוקינפילד, במחוז צ'שייר. אביו, צ'ארלס, היה מנתח שיניים וגם הוא עצמו למד את המקצוע. הוא החל להתחרות בשנת 1952 באירועים מקומיים. בשנת 1955 התחרה לראשונה במרוץ פורמולה 2, שהתקיים במסלול קריסטל פאלאס וסיים במקום הרביעי[1]. את הבכורה באליפות הפורמולה 1 ערך בגרנד פרי מונקו בעונת 1956 בקבוצת BRM. את הניצחון הראשון השיג עונה לאחר מכן בגרנד פרי בריטניה, ניצחון אותו חלק עם סטירלינג מוס. הניצחון, שהושג במכונית של קבוצת ונוול היה הניצחון הראשון של יצרן בריטי באליפות.
לקראת עונת 1959 עבר להתחרות עבור קבוצת פרארי. מותו של פיטר קולינס במהלך עונת 1958 ופרישתו של מייק הות'ורן בסיום אותה עונה נתנו לברוקס אפשרות להאבק על תואר האליפות יחד עם ג'ק ברבהאם וסטירלינג מוס. בגרנד פרי מונקו, מרוץ פתיחת העונה, סיים במקום השני. הוא לא הצליח לסיים את גרנד פרי הולנד, אך ניצח את המרוץ בצרפת. בעקבות שביתה של עובדי חברת פרארי נאלץ להתחרות בגרנד פרי הבריטי במכונית מתוצרת ונוול, אך לא הצליח לסיים את המרוץ. הניצחון השני בעונה הושג בגרנד פרי גרמניה, שהתקיים במסלול אבוס. בגרנד פרי פורטוגל סיים במקום התשיעי ובגרנד פרי איטליה נאלץ לפרוש. במהלך גרנד פרי ארצות הברית, שהתקיים לראשונה כחלק מהאליפות, נפגע רכבו על ידי וולפגנג פון טריפס. ברוקס עצר את מכוניתו בצד הדרך על מנת לבחון נזקים ואיבד 2 דקות. הוא הצליח לסיים את המרוץ במקום השלישי ואת העונה במקום השני. בשתי העונות הבאות התחרה עבור קבוצות פרטיות וסיים במקום האחד עשר ובמקום העשירי. בסיום עונת 1961 פרש.
מלבד הפורמולה 1 התחרה גם במכוניות ספורט. הוא ניצח את מרוץ 1,000 הקילומטרים של נורבורגרינג (1957) ואת גביע RCA (1958). את שני המרוצים ניצח לצידו של סטירלינג מוס, כאשר השניים נוהגים באסטון מרטין. במהלך מרוץ 24 השעות של לה מאן נפגע בתאונה. תאונה זאת הצטרפה לתאונה נוספת בה היה מעורב בגרנד פרי הבריטי שהתקיים שנה קודם לכך. בשני המקרים התחרה כשהוא נוהג במכוניות אף על פי שידע שהן סובלות מבעיות מכניות. כקתולי אדוק נשבע שלא יסכן את חייו שוב ולא יתחרה במכוניות שאינן במצב מכני מושלם[2].
קישורים חיצוניים
עריכה
- טוני ברוקס, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
הערות שוליים
עריכה- ^ Drivers: Tony Brooks, Grandprix.com
- ^ Legends: Tony Brooks, MotorSport Magazin, September 2003, p.26
- ^ "Formula 1 pioneer Brooks dies aged 90". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-05-03.