פורמולה 1 עונת 1958

עונת 1958 היא העונה התשיעית של אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). בעונה זאת התקיימה לראשונה אליפות היצרנים, במקביל לאליפות הנהגים. בנוסף, שונתה שיטת הניקוד ונאסרה החלפת מכוניות בין נהגים במהלך המרוץ. מייק הות'ורן ניצח רק מרוץ אחד במהלך העונה, אך זכה באליפות בפער של נקודה אחת מסטירלינג מוס, שניצח שלושה מרוצים. לאחר הזכייה הודיע על פרישה מהאליפות. ונוול הבריטית זכתה באליפות היצרנים.

פורמולה 1 עונת 1958
1958 Formula One season

מייק הות'ורן, הזוכה באליפות
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	19 בינואר 1958
תאריך סיום	19 באוקטובר 1958
מספר עונה	9
מספר מרוצים בעונה	11
זוכה באליפות הנהגים	מייק הות'ורן
נקודות הנהג הזוכה	42 (49)
זוכה באליפות היצרנים	ונוול
נקודות היצרן הזוכה	48 (57)
→ פורמולה 1 עונת 1957 פורמולה 1 עונת 1959 ←

מייק הות'ורן בגרנד פרי ארגנטינה

העונה הייתה אחת הקטלניות בתולדות האליפות - ארבעה נהגים נהרגו בתאונות במהלך ארבעה מרוצים שונים.

המרוצים בעונה

	מרוץ	מסלול	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח	יצרן
1	גרנד פרי ארגנטינה	אוסקר אלפרדו אלבס, בואנוס איירס	19 בינואר	חואן מנואל פנג'יו	חואן מנואל פנג'יו	סטירלינג מוס	קופר-קליימקס
2	גרנד פרי מונקו	מונקו	18 במאי	טוני ברוקס	מייק הות'ורן	מוריס טריטגננט	קופר-קליימקס
3	גרנד פרי הולנד	זנדוורט	26 במאי	סטיוארט לואיס-אוונס	סטירלינג מוס	סטירלינג מוס	ונוול
4	אינדינפוליס 500	אינדינפוליס	30 במאי	דיק רת'מן	טוני בטנהאוזן	ג'ימי בריאן	אפרלי-אופנהאוזר
5	גרנד פרי בלגיה	ספא-פרנקורצ'מפס	15 ביוני	מייק הות'ורן	מייק הות'ורן	טוני ברוקס	ונוול
6	גרנד פרי צרפת	ריימס	6 ביולי	מייק הות'ורן	מייק הות'ורן	מייק הות'ורן	פרארי
7	גרנד פרי בריטניה	סילברסטון	19 ביולי	סטירלינג מוס	מייק הות'ורן	פיטר קולינס	פרארי
8	גרנד פרי גרמניה	נורבורגרינג	3 באוגוסט	מייק הות'ורן	סטירלינג מוס	טוני ברוקס	ונוול
9	גרנד פרי פורטוגל	פורטו	24 באוגוסט	סטירלינג מוס	מייק הות'ורן	סטירלינג מוס	ונוול
10	גרנד פרי איטליה	מונצה	7 בספטמבר	סטירלינג מוס	פיל היל	טוני ברוקס	ונוול
11	גרנד פרי מרוקו	קזבלנקה	19 באוקטובר	מייק הות'ורן	סטירלינג מוס	סטירלינג מוס	ונוול

תקציר העונה

ונוול VW5, הדגם איתו זכתה הקבוצה באליפות היצרנים הראשונה

מנועי הרכבים לא השתנו, בהשוואה לעונה הקודמת, אך אורך המרוצים הוגבל ל-300 קילומטרים או שעתיים (הקודם מביניהם).

חואן מנואל פנג'יו, שזכה בתואר האליפות בארבע העונות הקודמות הודיע על פרישה מהאליפות בסיום העונה הקודמת. למרות זאת הוא לקח חלק בגרנד פרי ארגנטינה, מרוץ פתיחת העונה, אותו סיים במקום הרביעי. את המרוץ ניצח סטירלינג מוס כשהוא נוהג ברכב בעל מנוע אחורי מתוצרת קופר-קליימקס כחלק מקבוצה פרטית בבעלות רוב וולקר. הקבוצה ניצחה גם את המרץ השני, שהתקיים במונקו. לאחר המרוץ הראשון הצטרף מוס לקבוצת ונוול הבריטית. הוא ניצח את הגרנד פרי בהולנד, בפורטוגל ובמרוקו. טוני ברוקס, חברו לקבוצה, ניצח שלושה מרוצים. ניצחונות אלה סייעו לקבוצה לזכות בתואר אליפות היצרנים, בעונת הבכורה של התחרות. למרות הניצחונות, כל אחד שני הנהגים לא הצליח לסיים חמישה מרוצים שונים במהלך העונה. הדבר איפשר למייק הות'ורן, שניצח רק מרוץ אחד, אך סיים חמש פעמים נוספות במקום השני, לזכות באליפות הנהגים בפער של נקודה אחת.

בגרנד פרי פורטוגל, כמעט ונפסלה תוצאתו של הות'ורן. התערבותו של מוס הובילה לביטול הפסילה המתוכננת, למרות שפסילה כזאת הייתה מסייעת למוס לעלות למקום הראשון באליפות ולזכות בתואר.

העונה הייתה אחת הקטלניות בתולדות האליפות - ארבעה נהגים נהרגו במהלך העונה בתאונות שאירעו בארבעה מרוצים שונים. לואיג'י מוסו נהרג במהלך הגרנד פרי הצרפתי. פיטר קולינס, חברו לקבוצת פרארי, נהרג בגרנד פרי הגרמני. סטיוארט לואיס-אוונס, נהרג בגרנד פרי במרוקו ופט אוק'ונור נהרג במהלך מרוץ האינדינפוליס 500. מייק הות'ורן הודיע לאחר הזכייה בתואר על פרישה. כשלושה חודשים לאחר מכן נהרג בתאונת דרכים.

דירוג האליפות

שיטת הניקוד

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. מספר המרוצים בהם נצברו נקודות אליפות הוגדלו מחמש לשש התוצאות הטובות ביותר. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום	1	2	3	4	5
נקודות	8	6	4	3	2

דירוג הנהגים

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום	נהג												נקודות
1	מייק הות'ורן	(3)	(פרש)	(5)		2	1	2	פרש	2	2	2	42 (49)
2	סטירלינג מוס	1	פרש	1		פרש	2	פרש	פרש	1	פרש	1	41
3	טוני ברוקס		פרש	פרש		1	פרש	7	1	פרש	1	פרש	24
4	רוי סלבדורי		פרש	4		8	11	3	2	9	5	7	15
5	פיטר קולינס	פרש	3	פרש		פרש	5	1	פרש				14
6	הארי של	6	5	2		5	פרש	5	פרש	6	פרש	5	14
7	מוריס טריטגננט		1	9		7	פרש	8	3	8	פרש	פרש	12
8	לואיג'י מוסו	2	2	7		פרש	פרש						12
9	סטיוארט לואיס-אוונס		פרש	פרש		3	פרש	4		3	פרש	פרש	11
10	פיל היל						7		9		3	3	9
11	ז'אן ברה	5	פרש	3		פרש	פרש	פרש	פרש	4	פרש	פרש	9
12	וולפגנג פון טריפס		פרש				3	פרש	4	5	פרש		9
13	ג'ימי בריאן				1								8
14	חואן מנואל פנג'יו	4					4						7
15	ג'ורג' אמיק				2								6
16	ג'וני בויד				3								4
17	טוני בטנהאוזן				4								4
18	ג'ק ברבהאם		4	8		פרש	6	6	פרש	7	פרש	11	3
19	קליף אליסון		6	6		4	פרש	פרש	10	פרש	7	10	3
20	יואקים בונייה		פרש	10		9	8	פרש	פרש	פרש	פרש	4	3
21	ג'ים רת'מן				5								2
22	ברוס מקלארן								5			13	2
מיקום	נהג												נקודות

דירוג היצרנים

עונה זאת הייתה עונת הבכורה של אליפות היצרנים. חלוקת הנקודות התבצעה בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ. מרוץ האינדינאפוליס 500, נחשב לחלק מהעונה, אך לא נכלל בחלוקת הנקודות ליצרנים.

מיקום	נהג											נקודות
1	ונוול		פרש	1	1	(2)	(4)	1	1	1	1	48 (57)
2	פרארי	2	2	(5)	2	1	1	(4)	2	(2)	(2)	40 (57)
3	קופר-קליימקס	1	1	4	8	6	3	2	7	5	7	31
4	BRM		5	2	5	פרש	5	פרש	4	פרש	4	18
5	מזארטי	4	פרש	10	7	4	9	פרש	פרש	4†	6	6
6	לוטוס-קליימקס		6	6	4	פרש	פרש	10	פרש	6	10	3
—	פורשה			11								0
—	קונוט-אלטה		DNQ				פרש					0
—	OSCA	WD	DNQ									0
מיקום	נהג											נקודות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1958 בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה, באתר Formula1.com
• סיכום העונה, באתר MotorSport Magazine

הערות שוליים

הקודם: חואן מנואל פנג'יו

פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1958 מייק הות'ורן

הבא: ג'ק ברבהאם

הקודם: לא התקיים

פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1958 ונוול

הבא: קופר-קליימקס