טייסת 110

טייסת 110
(סגורה)
	סמל טייסת 110
	סמל טייסת 110
פרטים
כינוי	"טייסת אבירי הצפון"
מדינה	ישראל
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	מטוסי קרב
בסיס האם	בסיס רמת דוד; (בסיסה האחרון בטרם נסגרה ב-2017)
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1953–2017 (כ־64 שנים)
מלחמות	מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה; המערכה ברצועת הביטחון; מלחמת לבנון השנייה;
נתוני היחידה
ייעוד	כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה.
כלי טיס בעבר	(מקור:) F-16C ("ברק 2020" חד־מושבי); F-16A ("נץ" חד־מושבי); F-16B ("נץ" דו־מושבי); סקייהוק; מטאור; ווטור; מוסקיטו;

טייסת 110, המכונה גם "טייסת אבירי הצפון", הייתה טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. בשנותיה האחרונות הפעילה מטוסי F-16C ("ברק 2020" חד-מושבי) מבסיס רמת דוד. הטייסת נסגרה ב-2017.

היסטוריה

הטייסת הוקמה בשנת 1953, והחלה להפעיל מטוסי מוסקיטו שנקנו מהבריטים. מפקדה הראשון היה סרן הוגו מרום. מטוסי המוסקיטו בטייסת שימשו כמפציצים עד להוצאתם מהשירות בשנת 1956. במלחמת סיני, ביצעה הטייסת עשרות גיחות מבצעיות, תחת פיקודו של יחזקאל סומך.

בשנת 1957, התארגנה הטייסת לקליטת מטוסי ווטור משני דגמים: קרב-הפצצה (A), והפצצה (B, שהוסבו לצילום). מטוסי הווטור הגיעו ארצה בין אוגוסט 1957 למרץ 1959. ראשוני הווטורים אוחסנו לבקשת שלטונות צרפת, במטרה שלא לחשוף את דבר רכישתם ולכן הוכנסו לשירות רק באפריל 1958.

ביולי-אוגוסט 1963 צורפו לטייסת מטוסי ווטור מדגם N שהגיעו מטייסת 119, ובשנת 1964 קיבלה הטייסת את מטוסי המטאור הדו-מושביים מטייסת 107.

נובמבר 1964 ויוני 1967 (מלחמת ששת הימים) סיפקו לטייסת הזדמנויות רבות למעורבות בקרבות, לכל סוגי מטוסי הווטור שלה, אך התרומה העיקרית בין השנים 1960 למלחמת ששת הימים בשנת 1967, הייתה טיסות הצילום ארוכות הטווח מעל כל מדינות האויב שכיתרו את ישראל. טיסות אלה סיפקו מודיעין הכרחי לביצוע מבצע מוקד בתחילת המלחמה.

במלחמת ששת הימים פיקד על הטייסת רס"ן לוי צור. במקביל לגל הראשון של מבצע מוקד להשמדת שדות התעופה המצריים, השתתפו שניים ממטוסי הטייסת (ווטור מדגם N) במהלך ייחודי וראשון מסוגו של הפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית כליווי לגל התקיפה. במהלך המלחמה תקפו מטוסי הטייסת יעדים מרוחקים במיוחד, אליהם ניתן היה להגיע בזכות הטווח הגדול של מטוסים אלה. בין השאר תקפו מטוסי הטייסת שלוש פעמים את שדה התעופה H-3 בעיראק, והם היחידים שטווחם הספיק להגיע ולתקוף שדות רחוקים מאוד, דוגמת לוקסור וראס בנאס, המצויים במרחק 900 ק"מ ויותר מבסיס היציאה. סה"כ ביצעו מטוסי הטייסת במלחמה כ-270 גיחות. הטייסת איבדה במלחמה ארבעה מטוסים, ושני אנשי צוות אוויר, טייס ונווט. שניים מטייסיה נפלו בשבי.

לאחר מלחמת ההתשה, בשנים 1971–1972, הוצאו מטוסי הווטור מהשירות. עם יציאתם מהשירות, קלטה הטייסת מטוסי A-4 סקייהוק ("עיט"), שכללו גם את הדגם A-4E. מטוסים אלו שירתו בטייסת במלחמת יום הכיפורים. באחת מתקיפות הטייסת במלחמה, השתתף מפקד בסיס רמת דוד זוריק לב, שנהרג בה.

בשנת 1980 קיבלה הטייסת את מטוסי ה-F-16 פייטינג פלקון בגרסאות F-16A ("נץ" חד־מושבי) ו-F-16B ("נץ" דו־מושבי). עד שנת 1987 שודרגה הטייסת לדגמי F-16C ו-F-16D מבלוק 30 ("ברק" חד־מושבי ו"ברק" דו־מושבי, המכונים בחיל האוויר "ברק 1"). ב-7 ביוני 1981 השתתפה הטייסת בפיקודו של אמיר נחומי במבצע אופרה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק.

ב-5 באוקטובר 2003, בתגובה לפיגוע במסעדת מקסים, ובשל העובדה כי ההוראה לפיגוע ניתנה ממטה הג'יהאד האיסלאמי בדמשק, הורה הרמטכ"ל משה יעלון^[2] לחיל האוויר להיערך לביצוע תקיפה של מחנה אימונים של מחבלים מארגוני טרור שונים, ובכלל זה הג'יהאד האיסלאמי, בעין-צאחב, הממוקם בעומק סוריה, קילומטרים ספורים צפונית מערבית מדמשק. התקיפה הושלמה בהצלחה מלאה^[3]. בשנת 2005 הוחלט כי הטייסת תפעיל רק את הדגם F-16C.

בשעות הערב של 7 באוגוסט 2006 (היום ה-27 למלחמת לבנון השנייה), שיגר "חזבאללה" כטב"ם "אבאביל-T" לעבר ישראל, שלא נשא, ככל הנראה, חומר נפץ. הכטב"ם זוהה על ידי יחידת הבקרה הצפונית עוד בהיותו מעל שטח לבנון, ומטוסי קרב נשלחו לעברו. תוך פחות מ-10 דקות הופל הכטב"ם, בעת שטס בגובה נמוך מעל הים התיכון במרחק כ-10 ק"מ מחופי עכו, על ידי מטוס F-16C ("ברק") מספר 364 מטייסת 110, באמצעות טיל פיתון 5.

הטייסת נסגרה בסוף 2017^[4].

מפקדי הטייסת

בין מפקדי הטייסת נמנים: הוגו מרום (מקים הטייסת) (1953), ישראל להב (לחובסקי) (1953-1954), דוד אורלי (1954-1955), יחזקאל סומך (1956-1959, מבצע סיני), יעקב אגסי (1959-1963), עובדיה נחמן (1963-1964), יוסף שריג (1964-1965), לוי צור (1965 - 1967, מפקדה במלחמת ששת הימים), יעקב טרנר (1967 - 1969, מלחמת ההתשה), מרדכי ישורון (1969-1972), צבי הס (1972-1974, מלחמת יום הכיפורים), אברהם וילן (1974 - 1977), ישראל קריגר (1977 - 1979), דוד גל (1979-1980), אמיר נחומי (1980-1983, מבצע אופרה ומלחמת לבנון), נפתלי מימון (1983-1985), עופר לפידות (1985-1987), שלמה שש (1987-1989, קליטת מטוסי ה"ברק"), רחמן לוטן (1989-1991), אמיר אשל (1991-1993), רונן דן (1993-1995), עדי שחם (1995–1997), אורי אורון (2005-2007), אסף צלאל.

סמל הטייסת

סמל הטייסת עבר שינויים משמעותיים בחלוף השנים. עם ייסודה, הפעילה הטייסת מטוסי מוסקיטו, חלקם בגרסת קרב־לילה. מספר מטוסים מגרסת הלילה נצבעו בשחור, מכאן נלקח מוטיב העטלף בסמל. לאחר הוצאת מטוסי המוסקיטו מהשירות והדממת הטייסת באפריל 1957, הועבר סמל העטלף לטייסת 119 שהוקמה כטייסת מטאור NF-13 ללוחמת לילה, שם עבר הסמל שינוי עיצובי. עם פתיחת טייסת 110 מחדש כטייסת ווטור, קיבלה סמל חדש (הדומה לנוכחי) שעבר שינויים קלים עם חלוף השנים^[5].