טריטוריית ניו מקסיקו
טריטוריית ניו מקסיקו (באנגלית: Territory of New Mexico) הייתה טריטוריה מאורגנת מאוגדת[א] של ארצות הברית שהתקיימה (בגבולות שונים) מ-9 בספטמבר 1850 עד 6 בינואר 1912, כאשר הטריטוריה צורפה לארצות הברית כמדינת ניו מקסיקו.
מפה מאוחרת יותר של הטריטוריות של אריזונה וניו מקסיקו, כפי שהתפצלו מטריטוריית ניו מקסיקו המקורית של 1851, המראה את המחוזות של ימינו | |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
ראש המדינה | ג'יימס קלהון (1852-1851) | ||
עיר בירה | סנטה פה | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אמריקה הצפונית | ||
היסטוריה | |||
הקמה | חוק של הקונגרס של ארצות הברית | ||
תאריך | 9 בספטמבר 1850 | ||
פירוק | קבלת מעמד של מדינה | ||
תאריך | 6 בינואר 1912 | ||
ישות קודמת |
סנטה פה דה נואבו מקסיקו רפובליקת טקסס | ||
ישות יורשת |
ניו מקסיקו טריטוריית אריזונה טריטוריית קולורדו טריטוריית נבדה |
לפני קבלת מעמד הטריטוריה
עריכהב-1846, במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, הוקמה ממשלת ניו מקסיקו הארעית של ארצות הברית (U.S. provisional government of New Mexico). גבולות האזור שעליו הייתה אמורה ממשלה זו לשלוט לא נקבעו בצורה מדויקת. ממשלה צבאית/מלחמתית זמנית זו פעלה עד 9 בספטמבר 1850, כשנתיים לאחר שהרפובליקה של מקסיקו מסרה את האזור לארצות הברית ב-1848.
מוקדם יותר, בתחילת שנת 1850, החל מהלך להקמת מדינת ניו מקסיקו תחת חוקת מדינה האוסרת עבדות. הבקשה אושרה במקביל להקמת טריטוריית יוטה מצפון. גבולות המדינה המוצעת היו אמורים להתרחב הרחק מזרחה עד קו האורך 100 מערב, והרחק צפונה עד הנהר ארקנסו, ובכך לכלול קטעים שהיום הם בתחומי טקסס, אוקלהומה, קנזס, קולורדו, יוטה ואריזונה, כמו גם את מרבית שטחה של ניו מקסיקו של ימינו. מדינת טקסס הביעה התנגדות עזה לתוכנית זו ותבעה לעצמה את מרבית שטח זה, אף שלא שלטה באדמות הכללות בו. בנוסף, בעלי עבדים חששו שהעבדות לא תוכל להתרחב מערבה מעבר למדינותיהם המבוססות על עבדים.
פשרת 1850 והמחלוקות בנושא העבדות
עריכהפשרת 1850, שעברה בקונגרס ב-9 בספטמבר של שנה זו, עצרה את הניסיון המוקדם יותר באותה שנה לקבלת מעמד של מדינה לניו מקסיקו, ניסיון שהיה מועד לכישלון. בה בעת קבעו סעיפים אחרים בפשרה את הקמת הטריטוריה של ניו מקסיקו וטריטוריית יוטה השכנה, ואת הגבולות המערביים של מדינת טקסס (שלהם הייתה קודם התנגדות מצד רפובליקת טקסס, מקסיקו וממשלות ארצות הברית מאז 1936) שלא השתנו מאז.
מעמד העבדות בתקופה שבה ניו מקסיקו הייתה טריטוריה היה נושא שנוי מאוד במחלוקת. הענקת מעמד של מדינה הייתה בסמכות הקונגרס שהיה מפולג מאוד בנושא העבדות. היו נציגים (ובהם סטיבן דאגלס) שטענו שהטריטוריה אינה יכולה לאסור עבדות, כפי שנקבע בפשרת מיזורי קודם לכן, בעוד שאחרים (ובהם אברהם לינקולן), טענו שיש לתת עדיפות למסורות המשפטיות מ-1834 של הרפובליקה של מקסיקו ששלטה קודם באזור, על פיהם עבדות של שחורים אסורה, אבל עבדות של אינדיאנים מותרת. בלא קשר למעמדה הרשמי, עבדות הייתה נדירה בניו מקסיקו שלפני מלחמת האזרחים האמריקנית. מספר העבדים השחורים בכל הטריטוריה לא עלה מעולם על תריסר.[1]
בין הניסיונות האחרונים להשיג פשרה במטרה למנוע את מלחמת האזרחים הציעו נציגים מהמפלגה הרפובליקנית בבית הנבחרים לצרף מיד את ניו מקסיקו לאיחוד כמדינת עבדות. אף שהיוזמה אושרה על ידי ועדה ב-29 בדצמבר 1860, הנציגים של מדינות הדרום לא קיבלו הצעה זו, כיוון שרבים כבר עזבו את הקונגרס בשל ההכרזה הצפויה על הפרישה של מדינותיהם.[2]
ב-24 בפברואר 1863, במהלך מלחמת האזרחים, עבר בקונגרס חוק להקמת טריטוריית אריזונה (Arizona Organic Act), שפיצל את טריטוריית ניו מקסיקו, אז בת 12 שנים, לשני חלקים, כאשר בחלק המערבי הוקמה טריטוריה חדשה, טריטוריית אריזונה שבה העבדות נאסרה. כמו בניו מקסיקו העבדות באזור זה הייתה מוגבלת מאוד, בשל מסורות, חוקים ותבניות התיישבות מקסיקניים קודמים. הפינה הצפון מערבית של טריטוריית ניו מקסיקו נכללה בטריטוריית אריזונה עד שצורפה כחלק הדרום מערבי ביותר של מדינת נבדה שהתקבלה לאיחוד ב-1864. בסופו של דבר טריטוריית אריזונה הפכה למדינת אריזונה.
התפתחות טריטוריאלית
עריכההגבולות של טריטוריית ניו מקסיקו בזמן הקמתה (9 בספטמבר 1850) כללו את מרבית שטחה של מדינת ניו מקסיקו של ימינו, יותר ממחצית שטחה של מדינת אריזונה של ימינו, וחלקים משטחן של המדינות קולורדו ונבדה של ימינו. אף ששטח זה היה קטן ממה שנכלל בהצעה שנכשלה בתחילת 1850 להקמתה כמדינה, המחלוקת על הגבולות עם טקסס התפוגגה בשל פשרת 1850.
רכישת גדסדן (מכונה במקסיקו "Venta de La Mesilla" – "מכירת מסייה") הוא כינוי לרכישת אדמות ממקסיקו בשנים 1854-1853 שנוהלה על ידי שגריר ארצות הברית למקסיקו ג'יימס גדסדן. האדמות שנרכשו צרפו לטריטוריית ניו מקסיקו את החלק הדרומי של אריזונה של ימינו וחלק קטן בדרום מערב ניו מקסיקו של ימינו, השטח הגדול ביותר אליו הגיעה טריטוריית ניו מקסיקו. השטח בן 76,800 קילומטרים רבועים אפשר בנייה קלה יותר של נתיב לקו שני של מסילת ברזל חוצה יבשת עבור מסילת ברזל פסיפית הדרומית, שנבנתה מאוחר יותר בשנים 1883-1881.[3]
טריטוריית קולורדו הוקמה בחוק של הקונגרס (Colorado Organic Act) ב-28 בפברואר 1861, בגבולות שמאוחר יותר יהוו את גבולותיה של מדינת קולורדו עד ימינו. חוק זה ניתק את אדמות קולורדו מטריטוריית ניו מקסיקו.
הקמת טריטוריית אריזונה (ארצות הברית) כחלק מהאיחוד (שנתיים לאחר הקמת טריטוריית אריזונה (קונפדרציה) של הקונפדרציה שנכבשה על ידי הצפון) בחוק שעבר בקונגרס (Arizona Organic Act) ב-24 בפברואר 1863 ניתק את כל השטח מערבית לקו האורך 109 מטריטוריית ניו מקסיקו, כלומר כל השטח של מדינת אריזונה של ימינו בתוספת לשטח שיהפוך בהמשך לחלק ממדינת נבדה ב-1864.[4] חוק זה קיבע את גבולותיה של טריטוריית ניו מקסיקו לגבולות של מדינת ניו מקסיקו כשזו התקבלה לאיחוד ב-1912 כמדינה ה-47 של ארצות הברית (כשפחות משישה שבועות אחר-כך הצטרפה גם מדינת אריזונה לאיחוד, כמדינה ה-48 ובזאת הושלמה ההתפשטות הרציפה של ארצות הברית).
מלחמת האזרחים האמריקנית
עריכהכנתיב לקליפורניה הייתה טריטוריית ניו מקסיקו טריטוריה הנתונה במחולקת במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. מתיישבים בחלק הדרומי של הטריטוריה הצטרפו ברצון לקונפדרציית המדינות של אמריקה (מדינות הדרום) ב-1861 כטריטוריית אריזונה (קונפדרציה), ושלחו נציג מטעמם לקונגרס הקונפדרציה של מדינות הדרום לבירת הדרום בריצ'מונד שבווירג'יניה. טריטוריה זו השתרעה על החלק הדרומי של טריטוריית ניו מקסיקו הפדרלית מ-1851, ושטחה היה שונה מטריטוריית אריזונה (ארצות הברית) הפדרלית שהוקמה מאוחר יותר ב-1863, שהשתרעה על חלקה המערבי של טריטוריית ניו מקסיקו המקורית. טריטוריית אריזונה של הקונפדרציה קצרת הימים הייתה הישות הטריטוריאלית האמריקנית הראשונה שהייתה קרויה "אריזונה".
הקרב במעבר גלורייטה במאי 1862, שבעקבותיו נסוג הצבא הטקסני בחזרה דרומה לאל פאסו, העביר את השטח של עמק הריו גראנדה ומזרח טריטוריית ניו מקסיקו עם הבירה סנטה פה לשליטת האיחוד תחת צבא האיחוד.[5] עם זאת הממשלה והמנהיגים של טריטוריית אריזונה (קונפדרציה) נותרו על כנם עד סוף מלחמת האזרחים ביוני 1865 כאשר החלק המערבי של הקונפדרציה מערבית למיסיסיפי (Trans-Mississippi Department) נכנע לאיחוד, כשהם מתגוררים בגלות באל פאסו כשנציגם עדיין בריצ'מונד.
לקריאה נוספת
עריכה- David L. Caffey, Chasing the Santa Fe Ring: Power and Privilege in Territorial New Mexico. Albuquerque, NM: University of New Mexico Press, 2014.
קישורים חיצוניים
עריכהביאורים
עריכה- ^ באנגלית organized incorporated territory - מעמד שקיבל אזור בחוק של הקונגרס של ארצות הברית שהכיר בו כישות עצמאית למחצה עם מושל, רשות מחוקקת ורשות שופטת בסיסית