טרייסי לורדס

טרייסי לורדס (באנגלית: Traci Lords; נולדה ב-7 במאי 1968) היא שחקנית וזמרת אמריקאית. היא התפרסמה לראשונה באמצע שנות השמונים של המאה ה-20, כאשר בהיותה קטינה הופיעה באופן לא חוקי בסרטים פורנוגרפיים ובמגזין פנטהאוז (היא הייתה בת 15 וחצי בסרטה הראשון), ולאחר מכן הפכה לשחקנית טלוויזיה וסרטי בי מוביז.

טרייסי לורדס
Traci Lords

לידה	7 במאי 1968 (בת 56) סטאובנוויל, אוהיו, ארצות הברית
שם לידה	Nora Louise Kuzma
סוגה מועדפת	בי מובי
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1984
מקום לימודים	מכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע Redondo Union High School
בן או בת זוג	Brook Yeaton
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	Penthouse Pet (ספטמבר 1984) פרס XRCO (1986)
http://www.tracilords.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה

ביוגרפיה

לורדס נולדה בסטיובנוויל, אוהיו בשם נורה לואיז קוזמה ללואיס, מהגר יהודי מאוקראינה ופטרישיה, נוצרייה ממוצא סקנדינבי. קיימות שתי גרסאות שונות לסיבה שבגינה בחרה לורדס את שם הבמה שלה: על פי גרסה אחת, השם נבחר כמחווה לדמות של טרייסי לורד בסרט "סיפור פילדלפיה", אותה גילמה קתרין הפבורן. על פי הגרסה השנייה, השם "טרייסי לורדס" הורכב משמה הפרטי של חברתה הטובה ביותר בתיכון, טרייסטי, ומשם המשפחה של השחקן אותו העריצה, כוכב הסדרה "הוואי חמש אפס" ג'ק לורד, בתוספת האות ס' בסופו.

בגיל 12 ברחה מאביה האלכוהוליסט והאלים לקליפורניה, ביחד עם אמה ושלוש אחיותיה. בשנת 1983 החלה את לימודיה בתיכון רדונדו, אך תוך זמן קצר הרתה, עברה הפלה אותה מימנה בעצמה, סבלה מהתמוטטות עצבים וברחה מהבית.

פרשת הפורנוגרפיה

התרמית

לאחר שברחה מהבית, עברה לורדס להתגורר עם החבר לשעבר של אמה, ששימש לכאורה אביה החורג. בסיועו ובאמצעות רישיון נהיגה מזויף שבו צוין שהיא בת 22, הערימה לורדס על מעסיקיה ופילסה דרכה לפורנוגרפיה, למרות שידעה שיבוא יום והתרמית שלה תיחשף ותעורר סערה ציבורית גדולה. היא החלה בקריירה של שחקנית פורנוגרפיה בהיותה בת 15 וחצי בלבד. את צעדיה הראשונים בתעשייה עשתה לורדס בסוכנות הפורנוגרפיה הנודעת "World Modeling" של ג'ים סאות'.

זמן קצר לאחר מכן דגמנה עבור מגזינים פורנוגרפיים, הידוע שבהם הוא המגזין פנטהאוז. לורדס הייתה "נערת האמצע" של גיליון ספטמבר 1984, שהיה אחד הגיליונות הנמכרים ביותר בהיסטוריה של המגזין, בזכות תמונות העירום של מיס אמריקה דאז ונסה ויליאמס, שצולמו בתחילת קריירת הדוגמנות שלה ופורסמו בגיליון זה. הגיליון כלל גם תמונות עירום של לורדס, ועם חשיפת התרמית הגיליון הפך לשנוי במחלוקת וכיום הגיליון המקורי אסור להחזקה בארצות הברית, כיוון שהוא נחשב לפורנוגרפיית ילדים (כמו כמעט כל סרטי הפורנוגרפיה בהם השתתפה).

המעבר להשתתפות בסרטי פורנוגרפיה קשים היה מהיר. הסרט "!What Gets Me Hot" (בתרגום חופשי: "מה שמחרמן אותי!") נחשב לסרטה הרשמי הראשון מסוגה זו, ואחריו הגיעו שני סרטים נוספים שצולמו במחצית הראשונה של 1984, עוד בטרם מלאו לה 16 - "The Sex Godess" ("אלילת המין") ו"Talk Dirty to Me Part III" ("דברי אלי מלוכלך חלק שלישי"), שהיה פארודיה פורנוגרפית על הסרט "ספלאש". המראה החיצוני הצעיר אך המשכנע שלה והופעתה המינית המוקצנת מאוד העלו אותה לדרגת כוכבת תוך זמן קצר. עד הגיעה לגיל 18, לורדס הספיקה להופיע בכ-100 סרטים פורנוגרפיים. עם זאת, בספרה האוטוביוגרפי טענה לורדס שכ-80 מאותם סרטים היו בעצם אוספים, שהורכבו משאריות שנותרו בחדר העריכה, ומסצינות שנערכו מחדש מתוך 20 הסרטים המקוריים שבהם אכן השתתפה. כמו כן, בעקבות הסכם שנערך עמה להפצת 3 סרטים פורנוגרפיים, ייסדה לורדס חברת סרטים פורנוגרפית משלה בשם "Traci Lords Company". החברה הפיצה את הסרטים "Traci Takes Tokyo" ("טרייסי באה לטוקיו"), הפקה אמריקאית-יפנית מסוגת "סרט ורוד" בה השתתפה גם השחקנית היפנית קאיוקו אייזומה (כוכבת הסרט הוורוד "Daydream" מ-1981, הנחשב לסרט הפורנוגרפיה היפני הראשון), ו"Beverly Hills Copulator" ("אוגד בוורלי הילס") שהיה הסרט האחרון בו השתתפה לורדס טרם גילוי התרמית שביצעה, ובו נעשה שימוש חוזר בסצנה הלסבית של לורדס ואייזומה מתוך הסרט הקודם. הסרט השלישי, "Screamer" ("צרחן"), לא הופץ ונגנז.

כמו שאר כוכבות הפורנוגרפיה באותה תקופה, עבור השתתפותה בסרטים קיבלה לורדס משכורת והזכויות על הסרטים (למעט אלו של חברת "Traci Lords Company") לא היו בבעלותה. לפי האוטוביוגרפיה שלה, היא הרוויחה בסך הכל 35,000 דולר מכל הסרטים, כולל ה-5,000 דולר שקיבלה עבור צילומיה ל"פנטהאוז". את רוב הרווחים היא בזבזה על שכר דירה ורכישת סמים אסורים, ובשאר השתמשה כדי לקנות לעצמה מכונית מסוג שברולט קורבט בצבע שחור.

החשיפה

במאי 1986, לאחר צאת הסרט השני של חברת הסרטים של לורדס, גילו רשויות החוק שהיא הייתה קטינה בזמן שהופיעה בסרטים ושהוליכה שולל את הקהל ואת מעסיקיה כדי לזכות בפרסום. לורדס נעצרה, ואיתה נעצרו גם הבעלים של הסוכנות שלה ושל חברת ההפקה שהפיקה את הסרטים שבהם השתתפה.

חשיפת הפרשה החמורה עלתה לתעשיית הפורנוגרפיה האמריקאית מיליוני דולרים, מאחר שהם חויבו על ידי הרשויות להסיר מהמדפים מאות אלפי עותקים של כל הסרטים והמגזינים הפורנוגרפיים שבהם הופיעה לורדס, כדי לא להסתכן בתביעה בגין הפצה של פורנוגרפיית ילדים. בספרה האוטוביוגרפי יצאה לורדס כנגד צביעותם של מפיקי הסרטים, וטענה שהרווח שהפיקו מהפרסום שהסקנדל זכה לו היה גדול יותר מההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מהשמדת העותקים של סרטיה. בנוסף, היא ציינה שחשה מנוצלת על ידי כתבי העיתונות, שהשתמשו לצורך כתבותיהם בתמונות מצונזרות מתוך סרטיה הפורנוגרפיים.

נגד לורדס עצמה לא הוגש כתב אישום מאחר שהיא הייתה קטינה ולא הייתה מוסמכת לתת את הסכמתה לשדר תוכן מיני מול המצלמה, תמורת תשלום. לעומת זאת, הוגשו כתבי אישום נגד הסוכנים והמפיקים שהעסיקו אותה, ונגד עשרות אנשים שהיו מעורבים בסרטים שבהם השתתפה התנהלו חקירות והליכים משפטיים במשך שנים, אם כי, כאמור, היה ברור לכולם כי הם לא ידעו אודות גילה האמיתי של לורדס במהלך הקריירה שלה בפורנוגרפיה. בסופו של דבר, משרד המשפטים נאלץ לבטל את כתבי האישום לאחר שהתברר במהלך המשפט, למבוכתם, שהתעודה המזויפת שבה השתמשה לורדס כדי להערים על מפיקי הסרטים לא הייתה של רישיון נהיגה אלא דרכון אמריקאי שנשא את שם הבמה שלה, טרייסי לורדס.

בעקבות המקרה של לורדס, שהנחית מכה קשה על תעשיית הפורנוגרפיה, שונה החוק הפדרלי והוקשחו הדרישות ממפיקי הסרטים - המפיקים נדרשים מאז לקבל מכל המשתתפים בסרטיהם הוכחות אמיתיות בכתב לגבי גילם, עליהם לשמור אצלם תיעוד של כל המסמכים המוכיחים את גילם ולמנות "ממונה על הרשומות" (Custodian of Records) לצורך העניין, שיאמת את פרטי המסמכים ויאשר את השתתפותם. בנוסף, נקבע כי בראשית כל סרט יש לציין שכל המשתתפים בו הם מגיל 18 ומעלה ושאינו כולל בתוכו שום השתתפות של ילדים או קטינים, וכמו כן יש לציין את התאריכים המדויקים שבהם הופק הסרט ואת פרטיו של הממונה על הרשומות (שם ודרך ליצירת קשר).

גם הופעתיה של לורדס מחוץ לתעשיית הפורנוגרפיה באותה תקופה, עוררו סערה רבה עם חשיפת התרמית. המפורסמת מבין אותן הופעות היא הוידאו קליפ לשיר "Gimme Gimme Good Lovin'" של להקת המטאל Helix מ-1984, בגרסה ששודרה בערוץ פלייבוי ושקטעים ממנה הופיעו גם בפרק 26 של תוכנית הטלוויזיה האירוטית (פורנו רך) מאותו ערוץ, "כחול אלקטרי" (Electric Blue). הסרטון, שנוצר כפרודיה לתחרות מיס אמריקה של 1984 בה זכתה ונסה ויליאמס (אשר הצטלמה בעירום לצד לורדס עבור מגזין פנטהאוז), מציג מספר שחקניות פורנוגרפיה ידועות ובהן לורדס, שהופיעה תחת הכינוי "מיס ג'ורג'יה", כשהן טופלס. עם גילוי התרמית הסרטון בגרסה זו הפך פסול לשידור, ובמקומו משודרת כיום רק הגרסה השנייה, המצונזרת, שיועדה לשידורים בערוצי מיינסטרים כגון MTV ועלתה לאוויר עוד בטרם התפרסמה הפרשה.

הפרשה לא שללה מלורדס את הרישיון כשחקנית פורנוגרפית מאחר שכבר צברה קהל מעריצים והצלחה רבה. עם זאת, לאחר תום הפרשה היא השתתפה בפעם האחרונה בסרט פורנוגרפי אחד בלבד, שהופק לאחר יום הולדתה ה-18 (אותו חגגה בחשאי). הסרט, "טרייסי, אני אוהב אותך", הוא היחיד שניתן להשיגו באופן חוקי בארצות הברית מכיוון שבמהלך הפקת הסרט הייתה לורדס בגיל המינימלי המותר להשתתפות בסרט פורנוגרפי (אם כי הפקתו בפועל נעשתה בחשאיות והושלמה בטרם הפרשה עלתה לכותרות). עם זאת, סרטיה המוקדמים יותר ממשיכים להיות מופצים באופן לא חוקי באינטרנט. בחלק ממדינות אירופה, כגון גרמניה, סרטיה של לורדס בכל זאת נחשבים לחוקיים מאחר שהגיל המינימלי המותר בהן להשתתפות בפורנוגרפיה שונה (בגרמניה, לדוגמה, הגיל המינימלי הוא 16), אך עם חשיפת הפרשה דעך כוכבה של לורדס גם במדינות אלו. "טרייסי, אני אוהב אותך" הוא גם הסרט היחיד שהזכויות עליו היו בבעלותה המלאה; אך לאחר מעצרה, מכרה לורדס את הזכויות על הסרט תמורת סכום של 100,000 דולר. מהלך זה שלה הוביל לשמועות לא מאומתות לפיהן לורדס הייתה זו עצמה שפוצצה את הפרשה וחשפה את תרמיתה, כדי להגדיל את ערכו של הסרט, לזכות בחסינות מתביעה ולהפיק רווחים ממכירת הזכויות. לורדס הכחישה שמועות אלה באוטוביוגרפיה שלה, וסיפרה שמכרה את הזכויות על הסרט בשמחה משום שבאותה עת ניסתה להפוך לשחקנית רגילה ולהתנער מעברה הפורנוגרפי. כמו כן, כתבה שלא ידעה דבר על שמותיהם האמיתיים של אנשים בתעשייה, ולא היה לה כל מידע לספק ל-FBI. לדבריה, סוכני ה-FBI לא אהבו את חוסר יכולתה לספק להם את המידע שהם רצו וטענו שהם עקבו אחריה במשך שלוש שנים.

רשויות התביעה הצהירו שהיא הייתה קורבן של תעשייה מניפולטיבית. לורדס עצמה טענה כי סוממה והוכרחה לעשות מעשים שלא הסכימה להם, אולם, גורמים מתוך התעשייה דוגמת כוכבי הפורנוגרפיה רון ג'רמי, ג'ינג'ר לין, קריסטי קניון וטום ביירון, סיפרו שהמדובר בשקר - הם מעולם לא ראו אותה משתמשת בסמים וטענו שהיא הייתה מודעת באופן מלא למעשיה, גם אם בתור קטינה היא לא יכולה הייתה לתת את הסכמתה החוקית לכך. קניון, לדוגמה, שהייתה אחת מעמיתותיה לעבודה באותה תקופה, חיזקה טענה זו בהתייחסה לאוטוביוגרפיה של לורדס: "אני חושבת שהספר שלה היה יכול להיות נפלא, אלמלא העובדה שהיא משקרת לכל אורכו".

למרות שלורדס מתנערת מעברה בתעשיית הפורנוגרפיה ומביעה דעות שליליות כלפיו, היא לא מתכחשת להתרחשותו, ממשיכה להשתמש בשם הבמה שבחרה לעצמה בתור קטינה, ואף הפכה אותו לשמה הרשמי. היא כתבה בספרה: "בחרתי להפסיק ולברוח מזה. במקום זאת, אני מרגישה שניצחתי בכך ששיניתי את שמי הרשמי לטרייסי לורדס. זו מי שהייתי, וזו מי שאמשיך להיות". בראיון אצל אופרה וינפרי, ציינה שהיא אכן לא מנסה להתכחש לעברה: "גיליתי שאת יכולה לברוח, אבל את לא יכולה להסתתר", אמרה.

התחלה חדשה

לאחר הפרשה, לורדס עברה לשחק בסרטי מיינסטרים הרבה פחות פרובוקטיביים והופיעה במספר סרטי בי מובי. בגיל 18 החלה לורדס ללמוד במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע, וזמן קצר לאחר מכן כיכבה בסרט "Not of This Earth". ב-1990 השתתפה בסרטו של ג'ון ווטרס "נער שוליים" ("Cry Baby"), לצדו של ג'וני דפ. ב-1994 חזרה לעבוד פעם נוספת עם ג'ון ווטרס, ושיחקה לצדה של קתלין טרנר בסרט "אמא סדרתית". ב-1998 שיחקה בסרט "בלייד", בכיכובו של וסלי סנייפס. בשנת 2008 עוררה הדים כשהופיעה (בתפקיד באבלס) בסרטו של קווין סמית', "זאק ומירי עושים פורנו", שכן לורדס כבר התנערה מעברה בפורנוגרפיה וכן משום שבסרט היא מופיעה לצדה של קייטי מורגן (בתפקיד סטייסי), בעצמה שחקנית פורנוגרפיה.

בנוסף להשתתפותה בסרטים, לורדס הופיעה גם בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה רבות, בהן "נשואים פלוס" (2 פרקים), "מקגייוור", "הרקולס", "בנות גילמור", "ויל וגרייס" ו"רוזאן". תפקידים קבועים ומשמעותיים יותר היו לה בסדרות "מלרוז פלייס" (שם גילמה את ריקי), "פרופיילר" (בתפקיד שרון לשר), ובסדרת המדע הבדיוני בהפקתו של פרנסיס פורד קופולה, "הגל הראשון", שם גילמה את דמותה של ג'ורדן ראדקליף.

ב-2003 פרסמה לורדס את האוטוביוגרפיה שלה, "טרייסי לורדס: מתחת להכל", שנכנסה לרשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס", וזכה לתגובות מעורבות עקב נושא השתתפותה בתעשיית הפורנוגרפיה הבא לידי ביטוי בספר. עוד באותה שנה, כתבה וביימה סרט קצר בשם "Sweet Pea", שהופק על ידי חטיבת הסרטים העצמאיים של אולפני פוקס והוקרן במספר פסטיבלי סרטים במהלך 2005. הסרט מבוסס באופן חלקי על חוויה שתוארה באוטוביוגרפיה שלה, ועוסק בהתמודדותה של נערה בגילאי העשרה, שנאנסת על ידי החבר שלה.

בשנת 2007 כיכבה בסיטקום הבלשים "אנדי בארקר, בלש פרטי" ברשת NBC; הסדרה בוטלה לאחר שישה פרקים.

בשנת 2008 שיחקה בדרמה העצמאית "השם שלך כאן" לצד טארין מנינג. בשנת 2012 גילמה את פיליס בסרט האימה "חתכים".

קריירה מוזיקלית

עטיפת אלבומה של לורדס משנת 1995

בשנות התשעים של המאה ה-20 החלה לפתח גם קריירה כזמרת. ב-1992 תרמה את קולה לסינגל "Little Baby Nothing" של להקת מאניק סטריט פריצ'רס. בהמשך הופיעה במספר וידאו קליפים של זמרים ולהקות. ב-1995 הוציאה את אלבומה הראשון והיחיד עד כה, שנקרא "1000 Fires", בשיתוף פעולה עם ג'ונו ריאקטור ועם מייק אדוורדס מלהקת Jesus Jones. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Control", זכה להצלחה בארצות הברית ובבריטניה, הגיע למקום הראשון במצעד הדאנס האמריקאי של המגזין "בילבורד", והגרסה האינסטרומנטלית שלו נכללה בפסקול הסרט מבוסס משחק המחשב "מורטל קומבט". הסינגל השני מתוך האלבום, "Fallen Angel", העוסק בחוויות אונס, הגיע למקום ה-11 במצעד הדאנס האמריקאי. לורדס חזרה לסצנת המוזיקה ב-2004, כשהוציאה את הסינגלים "Sunshine" ו-"Walking In L.A". ב-2007 פרסמה סינגל נוסף, "Come Alive".

חייה האישיים

בשנת 2002 התחתנה לורדס עם ג'ף לי. ב-10 באוקטובר 2007 ילדה את בנה הבכור, ג'וזף גונאר.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של טרייסי לורדס

• טרייסי לורדס, ברשת החברתית פייסבוק
• טרייסי לורדס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טרייסי לורדס, ברשת החברתית אינסטגרם
• טרייסי לורדס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• טרייסי לורדס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר AllMovie (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• טרייסי לורדס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• טרייסי לורדס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר ספוטיפיי
• טרייסי לורדס, באתר Last.fm (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר AllMusic (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר דיזר
• טרייסי לורדס, באתר Discogs (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר Songkick (באנגלית)
• טרייסי לורדס, באתר Genius
• טרייסי לורדס, באנציקלופדיה האינטרנטית להיסטוריה של הפורנוגרפיה
• ריאיון עם טרייסי לורדס, באתר Nerve.com
• סיפורה של טרייסי לורדס, באתר של אופרה וינפרי