ידידיה אדמון
ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 7 באפריל 1982[1]) היה מלחין ישראלי, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים. חיבר שירים רבים, ובהם עשרות שירי חגים, שנקלטו בקרב היישוב. חתן פרס ישראל למוזיקה לשנת תשל"ד-1974.
 | |
| ידידיה אדמון | |
| לידה |
5 בדצמבר 1894 דניפרופטרובסק, רוסיה |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1982 (בגיל 87) תל אביב-יפו, ישראל  |
| שם לידה |
ידידיה גורוכוב |
| תאריך עלייה | 1906 |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| שפה מועדפת |
עברית |
| בן או בת זוג |
אמה גורוכוב |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1974) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת 1894 בדניפרופטרובסק שברוסיה (כיום באוקראינה), עלה לארץ ישראל בשנת 1906. למד במחזור הראשון של בית המדרש למורים בהנהלת דוד ילין. שר במקהלה של אברהם צבי אידלסון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו למצרים, שם התגייס לצבא הבריטי.
חזר לארץ בשנת 1919 והתחיל לעבוד בממשלת המנדט כמנהל חשבונות בכיר. בשנת 1923 נסע לארצות הברית בשאיפה לפתח קריירת שירה. על כך הוא כותב באוטוביוגרפיה שלו:
באחד הימים קראתי בעיתונות שתחנת רדיו מסוימת מקיימת מבחנים לזמרים [...] פתאום עלה בדעתי להשתמש באותם ניגונים שהייתי מאלתר במסיבות של החברים [...] ושרתי להם ניגון אחד בלי מילים [...] והתוצאה הייתה חוזה לשש הופעות. כעבור זמן מה פנתה אליי תחנת רדיו אחרת וביקשה שאתן להם את התווים לכמה משיריי [...] אך מאחר שהייתי מאלתר את השירים באופן חופשי, התעוררה בעיית כתיבת התווים.
בשנת 1926 חזר לארץ. אדמון חיבר את המוזיקה למחזה "אסתר המלכה" של קדיש יהודה סילמן, מתוכו השיר "שושנת יעקב צהלה ושמחה" שהפך לשיר עם, ומושר עד היום, בעיקר בפורים.
ידידיה אדמון היה פעיל מאוד בנושא זכויות היוצרים ומעמדם, והיה ממנסחי התקנון הראשון של אקו"ם ובשנת 1946 אף נבחר ליו"ר אקו"ם, תפקיד בו כיהן עד שנת 1958.
אשתו הראשונה של ידידיה אדמון-גורוכוב הייתה חנה גורכוב אדמון, להם נולדו שלושה ילדים. אשתו השנייה הייתה הפסנתרנית והמורה הנודעת לפסנתר אמה גורוכוב, להם נולדה ילדה אחת. אשתו השלישית אסתר אדמון, זמרת אופרה ומורה לפיתוח קול.
בשנת 1974 זכה ידידיה אדמון (גורוכוב) בפרס ישראל על מפעל חייו: תרומתו לזמר ולתרבות בארץ ישראל[2].
נפטר באביב 1982. נקבר בבית עלמין הדרום.
על שמו נקרא רחוב בבאר שבע ובתל אביב (ברמת אביב).
בין שיריו
עריכה"הביתה" ("ממזרח ומִים ומכל האפסיים"), שדמתי, עץ הרימון, הביתה, גמל גמלי, כך הולכים השותלים, שושנת יעקב, "על גבע רם על ראש התל" (גרסה עברית שכתב לוין קיפניס ל"חד גדיא"), הא לחמא עניא[3], בצאת ישראל[4], שמחה רבה, הנה מה טוב, וחג שבועות תעשה לך, סלינו על כתפינו, מי זה הדליק, איל בן קרניים, הפלא ופלא (ומשה הכה על צור), אליעזר ורבקה (נערה טובה יפת עיניים).
לקריאה נוספת
עריכה- רחל בר-דוד, "שירי הזמר של ידידיה אדמון-גורוכוב (1894–1982)", "הארכיון למוזיקה ישראלית: תיעוד ומחקר, 3 (1990).
- חוברת האוסף משירי אדמון, בעריכת נחצ'ה היימן
- ידידיה אדמון, פרקי חיים: אוטוביוגרפיה, תצליל: למחקר המוסיקה ולביבליוגרפיה קובץ כ', חיפה, תש"ם - 1980, עמ' 79-86 (מידע בקטלוג רמב"י)
- Y. Gorochov, ‘Some Aspects of Palestinian Music’, The Jewish Music Forum, 9 (1948), p. 18
קישורים חיצוניים
עריכה
- ידידיה אדמון, באתר זמרשת
ידידיה אדמון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ידידיה אדמון, דף שער בספרייה הלאומית
- ידידיה אדמון, בארכיון הבימה
- משה גורלי, קומפוזיטורים ישראלים: ידידיה אדמון (גורוכוב), דבר, 3 באוגוסט 1951
- חנוך רון, בחותם הראשוניות: ידידיה אדמון-גורוכוב – חתן פרס ישראל למוסיקה, דבר, 24 באפריל 1974
- ידידיה אדמון באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ מת המלחין ידידיה אדמון, דבר, 9 באפריל 1982.
- ^ הוענקו פרסי ישראל, דבר, 26 באפריל 1974.
- ^ הא לחמא עניא (לחן אדמון), באתר זמרשת
- ^ בצאת ישראל (לחן אדמון) באתר זמרשת