יהודה אסאד

רבי יהודה אַסאֹד (מבוטא: אסוֹד; 1794, ה'תקנ"ד - 1866, כ"ג בסיון ה'תרכ"ו) היה אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה.

יהודה אסאד

רבי יהודה אסאד
לידה	1794 ה'תקנ"ד אסוד, הונגריה
פטירה	1866 (בגיל 72 בערך) כ"ג בסיון ה'תרכ"ו דונאיסקה סטרדה, סלובקיה
מקום קבורה	דונאיסקה סטרדה
תקופת הפעילות	?–1866

ביוגרפיה

ציונו של רבי יהודה אסאד

נולד באסוד לישראל וטשארנה. למד בישיבתו של רבי מרדכי בנט בעיר ניקלשבורג. נישא לאסתר (נפטרה בתרכ"ז, בגיל 65) לבית רגנר. היה אב בית דין בעיירות ראגנדארף וסמניץ, לאחר מכן שימש כאב בית הדין בדונה-סרדהלי והקים בה ישיבה גדולה, ובה למדו מאות תלמידים. התכתב עם רבי משה סופר מחבר ספר "חתם סופר", ונחשב לפוסק הדור בהונגריה לאחר פטירת החתם סופר.

בשנת ה'תרכ"ד (1864) הוא השתתף במשלחת רבנית לקיסר פרנץ יוזף, שביקשה לבטל את התוכנית להקים בית מדרש לרבנים מטעם המדינה.

רבי יהודה אסאד נפטר בכ"ג בסיוון תרכ"ו. ובנו רבי אהרן שמואל אסאד ירש את מקומו ברבנות העיר.

צילום תמונת הדיוקן

לטענת הרב משה ליב ליטש-רוזנבוים, ביצעו בני קהילת סרדהלי בגופת רבם ציור או צילום פוסט-מורטם, כדי למכור הדפסים שלו ולממן ע״י זה את נישואי בנותיו הרווקות. בעקבות מקרה זה התעורר דיון ציבורי הלכתי בקרב רבני הונגריה. מסופר כי כל המעורבים בצילום נפטרו באותה שנה.

ספריו

רבי יהודה אסאד כתב למעלה מ-50 ספרים, אך כתבי היד נשרפו בידי הנאצים במהלך השואה.

בנו רבי אהרן שמואל, הביא לדפוס את שו"ת מהרי"א - 'יהודה יעלה', הכולל 884 סימנים. כרך א' נדפס בלמברג תרל"ג (1873) ובו תשובות על שני חלקי השולחן ערוך, אורח חיים 68 דפים 214 סימנים ויורה דעה 141 דפים, 387 סימנים. כרך ב' נדפס בפרשבורג תר"מ (1880) על אבן העזר וחושן משפט 111 דפים, 283 סימנים. בה'תשכ"ה (1965) הודפס הספר בניו יורק במהדורת כרך אחד. מהדורה חדשה ומתוקנת, יצאה לאור על ידי מכון שלמה אומן בשלושה כרכים בין השנים תשע"ז-תשע"ט.

ספריו שהודפסו:

• חידושי מהרי"א
• דברי מהרי"א
• שו"ת יהודה יעלה

משנתו התורנית

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בדרשה לשבת תשובה מהר"י אסאד קרא לבני קהילתו לשמור על כבודם של הגויים המקומיים, מאחר שהם מארחים את בני ישראל בארצם, ועוד שהם רובם מאמינים בייחוד ה' והשגחתו:

וכעת מצאתי את עצמי מחויב לעורר את העם ביותר ולהזהר גם כן בכבודם ומחויבים אנחנו לדרוש בשלומם וטובתם הרי התורה הזהירנו לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו, ואע"ג שהרעו לנו בקושי שיעבוד ומגינת לב וגם עובדי ע"ז היו על אחת כמה וכמה היום שאנחנו בגלות חוסים בצילם וגרים בארצם ומגינים עלינו ואנו יונקים ונהנים מטובם... על אחת כמה וכמה כעת היום שכמעט רובם מודים באחדות ד' ובהשגחה שמוזהרים אנחנו ביותר שלא לתעבם ולשנוא אותם ח"ו

— דברי מהרי"א על התורה, חלק ב' עמ' 102, דרשה לשבת תשובה תרט"ז

לקריאה נוספת

• אריאל פרקים מחיי ה'מהר"י אסד', י' בן צבי, בהוצאת האגודה להנצחת קהילות ואישים, בני ברק, תשמ"ט.
• עלי זיכרון גיליון 48, על רבי יהודה אסאד, מכון "זיכרון" להנצחת יהדות הונגריה, בני ברק, תשע"ח.
• שו"ת יהודה יעלה, מהדו' מכון שלמה אומן, מבוא לחלק אורח חיים, עמ' 19 ואילך.

קישורים חיצוניים

• יהודה אסאד, באתר ויקישיבה
• יהודה אסאד, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• רבי יהודה אסאד, באתר mytzadik
• דוד הלחמי, רבי יהודה אסאד אב"ד סערדאהלי (בעל „יהודה יעלה”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ש"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• הרב יואל קטן, "על הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל וספרו 'יהודה יעלה'", שו"ת מהרי"א – יהודה יעלה, חלק אורח חיים, מבוא, שעלבים: מכון שלמה אומן, תשע"ט, עמ' 19–38
• שפרה מישלוב, ‏השפעת האמנציפציה בהונגריה על הקהילה היהודית בראי תשובותיו של רבי יהודה אסאד, מים מדליָו 27, תשע"ו, עמ' 179–199

ספריו

• שו"ת "יהודה יעלה" (נקרא גם שו"ת מהר"י אסאד) באתר hebrewbooks.org
• חידושי מהרי"א, מהדורת ווייטצען תרע"ב, באתר היברובוקס
• דברי מהרי"א, מהדורת מיכאלעוויץ תרצ"א, באתר היברובוקס
• חידושי מהרי"א, מהדורת ירושלים תשט"ו, באתר היברובוקס
• שו"ת "יהודה יעלה", הוצאת "חיים וברכה" תשכ"ה, באתר היברובוקס
• יהודה בן ישראל אסאד (1794-1866), דף שער בספרייה הלאומית
• יהודה אסאד, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב יהודה אסאד על ציר הזמן
ציר הזמן