יהודה אסאד

אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה.

רבי יהודה אַסאֹד (מבוטא: אסוֹד; 1794, ה'תקנ"ד - 1866, כ"ג בסיון ה'תרכ"ו) היה אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה.

יהודה אסאד
רבי יהודה אסאד[1]
רבי יהודה אסאד[1]
לידה 1794
ה'תקנ"ד
אסוד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1866 (בגיל 72 בערך)
כ"ג בסיון ה'תרכ"ו
דונאיסקה סטרדה, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה דונאיסקה סטרדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1866 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
ציונו של רבי יהודה אסאד

נולד באסוד לישראל וטשארנה. למד בישיבתו של רבי מרדכי בנט בעיר ניקלשבורג. נישא לאסתר (נפטרה בתרכ"ז, בגיל 65) לבית רגנר. היה אב בית דין בעיירות ראגנדארף וסמניץ, לאחר מכן שימש כאב בית הדין בדונה-סרדהלי והקים בה ישיבה גדולה, ובה למדו מאות תלמידים. התכתב עם רבי משה סופר מחבר ספר "חתם סופר", ונחשב לפוסק הדור בהונגריה לאחר פטירת החתם סופר.

בשנת ה'תרכ"ד (1864) הוא השתתף במשלחת רבנית לקיסר פרנץ יוזף, שביקשה לבטל את התוכנית להקים בית מדרש לרבנים מטעם המדינה.

רבי יהודה אסאד נפטר בכ"ג בסיוון תרכ"ו. ובנו רבי אהרן שמואל אסאד ירש את מקומו ברבנות העיר.

צילום תמונת הדיוקן

עריכה

לטענת הרב משה ליב ליטש-רוזנבוים, ביצעו בני קהילת סרדהלי בגופת רבם ציור או צילום פוסט-מורטם, כדי למכור הדפסים שלו ולממן ע״י זה את נישואי בנותיו הרווקות.[2] בעקבות מקרה זה התעורר דיון ציבורי הלכתי בקרב רבני הונגריה.[3] מסופר כי כל המעורבים בצילום נפטרו באותה שנה.[4]

ספריו

עריכה

רבי יהודה אסאד כתב למעלה מ-50 ספרים, אך כתבי היד נשרפו בידי הנאצים במהלך השואה.

בנו רבי אהרן שמואל, הביא לדפוס את שו"ת מהרי"א - 'יהודה יעלה', הכולל 884 סימנים. כרך א' נדפס בלמברג תרל"ג (1873) ובו תשובות על שני חלקי השולחן ערוך, אורח חיים 68 דפים 214 סימנים ויורה דעה 141 דפים, 387 סימנים. כרך ב' נדפס בפרשבורג תר"מ (1880) על אבן העזר וחושן משפט 111 דפים, 283 סימנים. בה'תשכ"ה (1965) הודפס הספר בניו יורק במהדורת כרך אחד. מהדורה חדשה ומתוקנת, יצאה לאור על ידי מכון שלמה אומן בשלושה כרכים בין השנים תשע"ז-תשע"ט.[5]

ספריו שהודפסו:

  • חידושי מהרי"א
  • דברי מהרי"א
  • שו"ת יהודה יעלה

משנתו התורנית

עריכה

בדרשה לשבת תשובה מהר"י אסאד קרא לבני קהילתו לשמור על כבודם של הגויים המקומיים, מאחר שהם מארחים את בני ישראל בארצם, ועוד שהם רובם מאמינים בייחוד ה' והשגחתו:

וכעת מצאתי את עצמי מחויב לעורר את העם ביותר ולהזהר גם כן בכבודם ומחויבים אנחנו לדרוש בשלומם וטובתם הרי התורה הזהירנו לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו, ואע"ג שהרעו לנו בקושי שיעבוד ומגינת לב וגם עובדי ע"ז היו על אחת כמה וכמה היום שאנחנו בגלות חוסים בצילם וגרים בארצם ומגינים עלינו ואנו יונקים ונהנים מטובם... על אחת כמה וכמה כעת היום שכמעט רובם מודים באחדות ד' ובהשגחה שמוזהרים אנחנו ביותר שלא לתעבם ולשנוא אותם ח"ו

דברי מהרי"א על התורה, חלק ב' עמ' 102, דרשה לשבת תשובה תרט"ז

לקריאה נוספת

עריכה
  • אריאל פרקים מחיי ה'מהר"י אסד', י' בן צבי, בהוצאת האגודה להנצחת קהילות ואישים, בני ברק, תשמ"ט.
  • עלי זיכרון גיליון 48, על רבי יהודה אסאד, מכון "זיכרון" להנצחת יהדות הונגריה, בני ברק, תשע"ח.
  • שו"ת יהודה יעלה, מהדו' מכון שלמה אומן, מבוא לחלק אורח חיים, עמ' 19 ואילך.

קישורים חיצוניים

עריכה

ספריו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ישנה מסורת כי תמונה זו צולמה לאחר מותו של הרב כדי להשיג כסף להשיא את בנותיו. ראו בהמשך הערך.
  2. ^ ספר "בחוזק יד" על ר' דוד לייב שווארץ זצ"ל ע' 251
  3. ^ להרחבה על פרשה זו, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, הרואה חכמים במיתתן. המאמר המקורי נדפס בקובץ "עץ חיים", והוא עוסק גם בצילום פוסט-מורטם שנעשה לגופות רבנים נוספים.
  4. ^ פ"נ סב זקיננו ר' משולם ז"ל, נלב"ע בשיבה טובה בן חמש שנים // הרב יצחק גנוט, באתר דרשו, ‏2019-05-06
  5. ^ הרב יואל קטן, על הרב יהודה אסאד זצ"ל, באתר ערוץ 7, 22 ביוני 2017


תקופת חייו של הרב יהודה אסאד על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן