משמרת יהויריב
משמרת יהויריב היא המשמרת הראשונה מבין 24 משמרות כהונה מתקופת בית ראשון הנזכרות בתנ"ך בספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק ז'.
בעת עליית עזרא
עריכהעל פי התלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז, עמוד ב', בתחילת ימי שיבת ציון לא נכללה משמרת זו בין ארבע משמרות הכהונה שעלו מן הגולה בתחילת תקופת בית שני, ושמהן ייסדו עשרים וארבע משמרות חדשות, במקום המשמרות המקוריות. נקבע אז שאפילו אם מאוחר יותר תעלה משמרת יהויריב, היא תהיה טפלה למשמרות שעלו בראשונה.
אמנם בספר נחמיה, פרק י"א, פסוק י', נזכר השם יהויריב "מן הכהנים ידעיה בן יויריב יכין", אך כנראה זהו שמו הפרטי של כהן ואינו קשור למשמרת.
בתקופת בית שני
עריכהבלוח השנה במגילות קומראן משמרת יהויריב משרתת ביום הכיפורים בשנה הראשונה במחזור ששת השנים.
על פי התוספתא, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ט', חרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני בזמן שמשמרת יהויריב שירתה במקדש, ורבי יוסי אומר שהדבר מלמד על מעשיהם הרעים של בני משמרת זו.
בתלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה', מובאים דברי רבי לוי, האומר שמשמרת יהויריב כונתה "מירון מסרביי", ורבי ברכיה אומר ששם המשמרת מרמז על מרי של בני המשמרת כלפי ה'. לא ברור לאיזו תקופה מכוונים דברי ביקורת אלה כלפי המשמרת.
בקינה איכה ישבה חבצלת השרון של רבי אלעזר הקליר מכונים בני משמרת זו בשם "מסרבי מירון": "איכה ישבה חבצלת השרון, ודמם רון מפי נושאי ארון, ונעו ממשמרותם כוהנים בני אהרון, כנמסר הבית במסרבי מירון".
מירון הייתה מקום מושבם של בני המשמרת לאחר חורבן בית שני. בעקבות מקום המגורים החדש של המשמרת, מכונה רמה שלמרגלות מרום הגליל בשם "רמת יהויריב".
בני המשמרת
עריכהבספר מקבים נכתב שמתתיהו הכהן היה ממשמרת זו. הירונימוס כותב כי בכתב היד היווני ממנו תרגם את ספר מקבים היה הספר מכונה "סרבת סרבניאל". הירונימוס לא הבין את משמעותו של הביטוי, ולכן כינה את הספר "ספר המקבים", אך כפי הנראה הוא טעה בפיענוחו והשם המקורי היה "ספר בית סרבני אל", כפי שהוא בכתב יד מהמאה ה-11 "ספר הסרבנות של המקבים", והדבר כרוך כפי הנראה בכינוי "מסרבי מירון" שניתן למשמרת יהויריב.
יוסף בן מתתיהו מעיד על עצמו שמשתייך למשמרת זו: "משפחתי איננה ממוצא כהנים פשוטים, אלא מהמשמר הראשון של עשרים וארבעת משמרות הכהנים – החשוב אצלנו מאד, ומן המשפחה המיוחסת ביותר אשר במשמר הזה. מצד אמי הנני מגזע מלכים; כי היא ממשפחת החשמונאים".[1]
מסורת בידי יהודי תימן כי בני משפחת מגארי-הכהן הם צאצאי יהויריב[2]. משמעות השם מג'ארי היא 'בעל ריב'[3].
הערות שוליים
עריכה