תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס. בתקופת זו נכללת גם תקופת מלכות שאול ודוד, שקדמה לבניית בית המקדש.

תקופת הממלכה המאוחדת

ערך מורחב – ממלכת ישראל המאוחדת

קיומה של ממלכה מאוחדת הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב ארכאולוגים, מכיוון שלא נמצאו עדויות מחוץ למקרא או עדויות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכה זו כפי שהיא מתוארת במקרא.

לפי המסופר במקרא, תחילת ימי בית ראשון עוד בטרם הקמת בית המקדש, עם תחילת מלכות שאול בשנת 1025 לפנה"ס בקירוב.

לפי המקרא, שאול איחד את שבטי ישראל, מאחר שאת שלטונו קיים ממקום מושבו בגבעה בשבט בנימין ונחלץ לעזרת שבטים במצוקה ולאחר מכן חזר לגבעה. הוא לא בנה לו עיר בירה או צבא אחד שמורכב מהשבטים השונים. שאול נלחם בשלטון הפלשתים. שאול מאבד את המלוכה ודוד נמשח ומתמנה למלך ישראל על ידי שמואל הנביא. בימי דוד הממלכה מתרחבת משמעותית. ובמשך שנות מלכותו הוא כובש את הממלכות השכנות עמון, מואב, ארם דמשק, ארם צובא ועוד. והופך את ירושלים, שקנה בכסף מהיבוסים, לבירת ממלכתו. שושלת בית דוד מלכה בירושלים במשך כ-400 שנה.

ממשיכו של דוד היה בנו שלמה, שביסס את מעמדה של ירושלים והקים את בית המקדש הראשון ("מקדש שלמה"). מפעלי הבנייה של שלמה הביאו בסופו של דבר, לפילוג הממלכה, מאחר שדרשו מהשבטים השונים מיסים כבדים, מה שלא נדרש משבט יהודה מעצם היותו מקורב לבית המלוכה.

ממלכות ישראל ויהודה

ערכים מורחבים – ממלכת ישראל, ממלכת יהודה

תקופת הממלכה המאוחדת נסתיימה לאחר מלכות שלמה (928 לפנה"ס בקירוב). ירבעם בן נבט הביא לפרישת שבטי הצפון והקמת ממלכת ישראל. בירתה של ממלכת ישראל הייתה העיר שומרון, שהוקמה בימי המלך עמרי (881 לפנה"ס לערך).

לאחר שמרדו בממלכת אשור, הוחרבה ממלכת ישראל בידי סרגון השני, מלך אשור (שנת 720 לפנה"ס). תושבי ישראל, הלוא הם עשרת השבטים, הוגלו (גלות אשור) ואבדו.

ממלכת יהודה לאחר חורבן ישראל

ממלכת יהודה שרדה מעל 130 שנה לאחר חורבן ממלכת ישראל. בתקופה זו קרסה האימפריה האשורית והמעצמה האזורית הפכה לממלכת בבל. בשנת 597 לפנה"ס, נבוכדנצר השני מלך בבל, ערך מצור על יהודה והגלה את יהויכין ועוד 10,000 אנשים מהעם. נבוכדנצאר המליך את צדקיהו כמלך על יהודה, אחרי שיהויכין הוגלה. בעקבות כריתת ברית של צדקיהו עם המצרים בשנת 586 לפנה"ס, החריב את ירושלים ואת בית המקדש, והגלה את מרבית העם (כולו למעט דלת העם) לבבל. חורבן בית המקדש וגלות בבל מסמלים את סוף ימי בית ראשון.

לאחר חורבן ממלכת יהודה

לאחר חורבן ממלכת יהודה ובית המקדש הראשון הוגלו רבים מתושבי הארץ לבבל. אחרים נמלטו לעבר הירדן או הסתתרו במערות ובמצדות במדבר יהודה ובאזורי ספר. נבוכדנצר מלך בבל מינה את גדליה בן אחיקם לנציב היהודים בארץ, אולם גדליה נרצח לאחר זמן קצר בידי ישמעאל בן נתניה. בעקבות הרצח נמלטה שארית היהודים למצרים.

רצח גדליה סיים את הפרק האחרון בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת בית ראשון. עם הרצחו חוסלה התקווה שמן השארית שנותרה בארץ תצמח תקומה לישראל. משמעות היסטורית זו הונצחה לדורות בצום גדליה. אך קשה להניח שלא נותרו יהודים בבנימין וביהודה. ידוע שהבבלים ערכו מסע נוסף לארץ ישראל בשנת 582 לפנה"ס, לחמו בעמון ובמואב, והגלו אוכלוסייה נוספת מיהודה (יר' נב, ל; יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים י,ט,ו). באותה עת הוסיפו האדומים ושבטי הערבים לחדור לדרום יהודה.

לא קיימים מקורות כלשהם לתולדות יהודה וארץ ישראל כולה בין השנים 582 ל-539 לפנה"ס, היא השנה בה נפלה ממלכת בבל בפני כורש מלך פרס. מקובל לשער שבמשך תקופה זו לא חלו שינויים מהותיים במצב היישוב בארץ. משחוסלה ממלכת יהודה הפכה יהודה, בדומה לשטחה של ממלכת ישראל, לחלק ממערכת הפחוות של האימפריה הנאו-בבלית. היישוב היהודי בארץ ישראל התחדש רק החל עם שיבת ציון.

היסטוריה של עם ישראל

ב'תפ"ח-ג'של"ח - תקופת בית ראשון

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

• ירושלים בתקופת בית ראשון

לקריאה נוספת

• בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
• שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות: מימי בית-ראשון וראשית בית-שני (ספריית האנציקלופדיה המקראית), הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשנ"ג, 317 עמ'
• מרדכי כוגן, הנחל השוטף – תעודות מאשור ובבל בזיקה לתולדות ישראל בימי בית ראשון, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, 2023.

קישורים חיצוניים

• תקופת בית ראשון באתר עידן התנ"ך
• תקופת המלכים ובית ראשון