יהושע ענבל
הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות. ראש כולל לדיינות במודיעין עילית, חבר מערכת בכתב העת ישורון ובאנציקלופדיה תלמודית ופעיל בארגון ערכים ובאתר 'רציו'.
 | |
| לידה |
1977 (בן 47 בערך) י"ג בחשוון ה'תשל"ח  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | מודיעין עילית |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| רבותיו | הרב יעקב פוזן, הרב חיים שאול גריינימן, הרב דוב לנדו והרב גדליה נדל |
| חיבוריו | יורה דעה, יורה אורח, יורה משפט, תורה שבעל פה, בבות עיני |
| אב | הרב צבי ענבל |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיהושע ענבל הוא בנו של הרב צבי ענבל, יליד רכסים. למד בישיבת סלבודקה ומשתייך לחוג חזון איש. הושפע מהרב דוב לנדו, מהרב חיים שאול גריינמן, מהרב יעקב ישראל פוזן וכן מהרב גדליה נדל וחוגו.
למד בכוללים הקשורים לחוג חזון איש. ב-2006 הקים כולל המיועד לציבור זה, ועמד בראשו. עם הזמן השתנה אופי הכולל והחל להתמקד בלימוד חושן משפט במגמה לדיינות. במסגרת הכולל נכתבו ספריו על יורה דעה ואורח חיים.
היה נשוי ליוכבד בת הרב שלום גילרנטר (נפטרה באייר תשפ"ג). מתגורר במודיעין עילית.[1]
פעילותו הספרותית
עריכההרב ענבל פרסם בתשע"ד (2013) שלושה כרכים על יורה דעה ואורח חיים, בשם "יורה דעה" (שני כרכים) ו"יורה אורח" (כרך אחד, אינו מקיף את כל החלק). הספרים מחולקים לשני חלקים המשולבים במקביל: קיצור הספרות ההלכתית שנכתבה מזמן השולחן ערוך, לא כולל פוסקי זמננו; חידושי הלכות העוסקים בסוגיות ההלכתיות, לפי סדר סימני השולחן ערוך. סגנון לימודו דומה לסגנון המקובל בחוג חזו"א (ואף העימוד שלהם דומה לעימוד הספר חזון איש). הוא מכריע לעיתים במחלוקות הפוסקים. בספר נדפסו מכתבי ברכה מראש ישיבת סלבודקה הרב ברוך רוזנברג, הרב נסים קרליץ, והרב שבח צבי רוזנבלט.
בתשפ"ג (2023) הוציא לאור חיבור במתכונת דומה לחלק חושן משפט, בשם "יורה משפט". פרסם ספרים הלכתיים נוספים.
ענבל היה קשור לאבי חמיו, הרב אלתר פנחס גילרנטר, שהיה ראש ישיבת יחל ישראל, ורשם מפיו שמועות מהחזון איש והרב יצחק זאב סולובייצ'יק. כן השתתף בעריכת כתביו שיצאו לימים כסדרת ספרים בשם 'אלף בינה'.
מקום מרכזי בספריו ובמאמריו, תופס החזון איש ובפולמוסים הלכתיים הוא בדרך כלל מצדד בעמדתו. בספרו "תורה שבעל פה" הוא מכנה אותו "אבי היהדות של דורינו", ובמאמריו המחקריים הוא מרחיב בדרכי פסיקתו ובניתוח ספריו ותולדותיו, בנושא זה ניהל ויכוח נרחב מול בנימין בראון שחקר את תולדות החזון איש ושיטתו, במאמרים ומאמרי נגד. לשם כתיבת מאמרו על דרכי החזון איש, השיג העתק ממחברת גנוזה של הרב שמריהו גריינמן בה תיעד גריינמן פרטים שונים מחיי החזון איש ואמירות שונות שלו. פרסום פרטים ממחברת זו לא נתקבל בברכה על ידי בניו של הרב שמריהו.[דרוש מקור]
ענבל הוא חבר מערכת בכתב העת "ישורון". במסגרת זו כתב מספר מאמרים, חלקם תחת שם-העט "יהוסף יעבץ",[2] בעיקר בתחום דרכי הפסיקה והלימוד של פוסקי הלכה בהיסטוריה ובדורנו ובפרט במשנת החזון-איש. מפרסם מאמרים גם בכתבי העת המעין, האוצר, חצי גבורים ועוד.
כתב וביקר מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית בעיקר בכרך ל"ח.
בתשע"ה (2015) פרסם את הספר "תורה שבעל פה - סמכותה ודרכיה", אשר "מטרתו לברר מבחינה היסטורית את קדמותה של תורה שבעל פה, ואת הדרכים בהן נמסרה ונתחברה".
הוא עוסק בההדרת פירושו המדעי של הרב דוד צבי הופמן לתורה, מטעם מוסד הרב קוק.
בשנת 2024 הוציא לאור כמה ספרים, ביניהם, 'אחד היה אברהם' - ספר זכרון למרן החזו"א, 'נאורות והשכלה' - בהוצאת מוסד הרב קוק, ו'בבות עיני' - שלושה כרכים של אסופת מאמרים ושיעורים בתחומים מגוונים, לזיכרה של אשתו יוכבד עינבל.
פעילותו הציבורית
עריכהענבל כתב מאמרים רבים באתרי האינטרנט שלו, העוסקים בביקורת המקרא, בביקורות על מבקרים של הדת והאמונה, וכן בביקורת ספרים.
ב-2007 נתבקש על ידי פעילים מתחום ההחזרה בתשובה לכתוב תגובה לחומר הסברה של פעיל ליציאה בשאלה בשם ירון ידען, שאותו הכיר ענבל מתקופת לימודיו בישיבת כנסת חזקיהו,[3] ובעקבות זאת הוקם האתר 'תיק ידען'. האתר כתוב בסגנון לגלגני.
ב-2009 ריכז ענבל את מאמריו בתחום התנגדות לביקורת המקרא, התנגדות לתורת האבולוציה, וביקורת על התרבות המערבית, באתר שנקרא 'האקדמיה ליהדות' ובאתר נוסף בשם 'מוצא החיים'. שלושת האתרים היו בפלטפורמה שנסגרה מאז. השתתף בוויכוחים בנושאים אלו במספר במות.
ב-2015 הצטרף באופן רשמי לצוות של ארגון ערכים. במסגרת זו פיתח גרסה משלו לטיעון העד העוסק במידת ההיסטוריות של הסיפור המקראי. ענבל מרצה ומדריך בקורסים של הארגון, בעיקר בהדרכת מרצים. ב-2016 הקים מטעם ארגון ערכים אתר בשם 'ערכים בחזית', שנקרא כיום 'רציו - אמונה, מחקר ומדע'. באתר מאמרים בתחומים של: תורה ומדע, גיל היקום, ארכאולוגיה, מטריאליזם, התרבות המערבית וביקורת המקרא. חלק מהמאמרים הם משל ענבל וחלק משל כותבים נוספים, כולל תרגום מפרסומים לועזיים.
ב-2010 הצטרף לארגון "בית מדרש הגר"א" של אחיו, הרב אוריה ענבל, והוא מוסר שיעורים במסגרות שונות של בית המדרש.
ב-2016 הקים פורום בשם 'בית ועד לחכמים - פורום סגור לתלמידי חכמים', שהמשתתפים בו פעילים בשמם המלא. בפורום כ-500 חברים. בנוסף היה פעיל בתקופות שונות בפורומים תורניים נוספים, ביניהם פורום אוצר החכמה ועצור כאן חושבים.
ספריו
עריכה- יורה דעה, באתר אוצר החכמה, סיכום השיטות ועיונים על סדר שולחן ערוך יורה דעה, שני כרכים, בסופו "יורה אורח" על אורח חיים, מודיעין עילית ה'תשע"ג[4]
- תורה שבעל פה: סמכותה ודרכיה, באתר אוצר החכמה, יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשע"ה
- תוקף השטר (באתר היברובוקס) תוקפו ההלכתי של השטר וגדריו, מודיעין עילית ה'תשע"ו
- גבורת אנשים (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), בענייני הזרעה מלאכותית, השתלת איברים, פרייה ורבייה ועוד, מודיעין עילית ה'תשע"ז
- חזקה בתרייתא (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), בענייני ספק מוחזק, מודיעין עילית ה'תשפ"א
- יורה משפט, מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשפ"ג
- נאורות והשכלה, מוסד הרב קוק, מחקר מקיף על תנועת ההשכלה ביהדות אירופה, ירושלים ה'תשפ"ד
- בבות עיני, מוסד הרב קוק, שלושה כרכים: כרך ראשון מאמרים במשנת החזון-איש; כרך שני מאמרים על דרכי הפוסקים ועל חקרי קדמוניות ודרכי חז"ל; כרך שלישי שיעורים בנושאים תורה ומצוות, נביאים, מועדים וזמנים ועבודת השם, ירושלים ה'תשפ"ד
ספרים בעריכתו
עריכה- אחד היה אברהם, ספר זיכרון לחזון איש, חשוון תשפ"ד (עריכה יחד עם אברהם שפירא כולל מספר מאמרים פרי עטו).[5]
- הרב דוד צבי הופמן ,"על התפילה", מאמרים בנושאי תפילה, מוסד הרב קוק, תשע"ז.
- רד"צ הופמן - פירוש לספר ויקרא, מאמרים בנושא ביקורת המקרא, מוסד הרב קוק, תשפ"ג.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רציו
יהושע בן צבי ענבל, דף שער בספרייה הלאומית- תיק ידען
- ישראל שפירא, לאחר שהותקף: החוקר התורני מגיב ל"חכמי הטוקבק", באתר כיכר השבת, 6 ביוני 2022
| מאמרים ושיעורים |
|---|
המאמרים:
|
הערות שוליים
עריכה- ^ משה ויסברג, הסתירה את מחלתה: מרת יוכבד ענבל ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 18 במאי 2023
- ^ "יעבץ" – ראשי תיבות של שמו משפחתו ושם אביו: יהושע ענבל בן צבי.
- ^ ידען שימש כר"מ בישיבה קטנה במשך מספר חודשים.
- ^ ראה ביקורת על שם הספר בהמעיין,
- ^ משה ויסברג ויצחק פלדמן, המחלוקת בין תלמידי החזון איש לתלמידי-התלמידים, באתר זכרון מוישה - דוסקאסט, מבית בחדרי חרדים