יואל רק

יואל רק
	יואל רק, דצמבר 2008
לידה	29 ביוני 1946 (בן 78); ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה
ענף מדעי	אנטומיה, אנתרופולוגיה
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
תרומות עיקריות
	חקר אבולוציה, אנטומיה של הפנים, אבולוציה של ההליכה הזקופה, והביומכניקה של מערכת הלעיסה וההליכה הזקופה

יואל רק (נולד ב-29 ביוני 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה שבבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. רק מלמד אנטומיה ואבולוציה של האדם. הוא מופקד על הקתדרה לחקר הזיקנה על שם איגור אורנשטיין. ב-2008 הוא נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ביוגרפיה

יואל רק נולד בברלין, במחנה עקורים של הסוכנות היהודית, בן לפנחס רק וחנה מבית רכטמן, שהיו ניצולי שואה מפולין. הוא שהה בגרמניה עד 1948. עם הכרזת המדינה, בהיותו בן שנתיים, עלה עם הוריו לישראל. גדל ברמת גן, למד בבית ספר הלל עד כיתה ח' ואת התיכון עשה בכפר הנוער "הדסים".

עוד מילדותו התעניין במאובנים, בדינוזאורים ובפלאונטולוגיה באופן כללי. רק פנה לאוניברסיטה מתוך כוונה ללמוד פלאואנתרופולוגיה, דיסיפלינה שלא הייתה קיימת אז בארץ. למימוש שאיפתו זו הוא החל את לימודיו ב-1968 באוניברסיטה העברית תוך הרכבת תוכנית מיוחדת ממקצועות מגוונים: פרהיסטוריה, ארכאולוגיה, אנטומיה, פלאונטולוגיה, זואולוגיה, גאולוגיה וגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. החל משנתו השנייה שימש כעוזר מחקר באנטומיה ואנתרופולוגיה פיזית במחלקה לאנטומיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית וכמעט סיים תואר שני בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, אלא שאז פרצה מלחמת יום הכיפורים ולאחריה טס ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. באוניברסיטת ברקלי עשה מאסטר ודוקטורט. למד תחת שלושה מורים בעלי שם עולמי בתחום עיסוקו: שרי וושבורן, טים וייט וקלארק האול. האחרון, פלאואנתרופולוג ידוע, היה המנטור העיקרי שלו. עבודת הדוקטורט של רק עסקה בטופוגרפיה ובארכיטקטורה של פני האוסטרלופיתקים המגושמים.

ב-1980 כששב מברקלי מונה רק למרצה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1994 מונה לפרופסור מן המניין. עמד בראש החוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה, ונבחר מספר פעמים כמרצה מצטיין. שהה בשבתונים במכון לחקר אבולוציית האדם בברקלי, באוניברסיטת דיוק, ובשנים 2008 - 2009 שהה בשבתון באוניברסיטת סיימון פרייזר בוונקובר שבקנדה.

פרופ' רק כתב כתבות לציבור הרחב בכתבי העת מחשבות וטבע הדברים.

יואל רק נשוי ולו שלושה ילדים.

מחקריו

מחקריו של רק עוסקים באבולוציה, אנטומיה של הפנים, אבולוציה של ההליכה הזקופה, והביומכניקה של מערכת הלעיסה וההליכה הזקופה. רק כתב שני ספרים וכמה עשרות מאמרים בספרות המדעית.

גולגולת האוסטרלופיתקוס

בלימודי הדוקטורט שלו השתתף רק בצוותו של פרופסור דונלד ג'והנסון ממוזיאון הטבע שבקליבלנד, שחקר את השלד לוסי. רק חקר את מבנה הפנים של המין של לוסי. בשנת 1983 פרסם בהוצאת "אקדמיק פרס", את ספרו הראשון: "פני האוסטרלופיתקים" (The Australopithecine Face), שהיה עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו. האוסטרלופיתקים היו שלב אנושי קדום שהתקימו במשך כמיליון שנה עד לפני כמיליון וחצי שנים. הם הלכו זקוף ונפח מוחם היה קטן (כשל השימפנזה). עיקר יחודם היה בפנים. פניהם היו דמויי צלחת, כאשר פריפריית פניהם הייתה קדמית יותר לזו של מרכזן. רק הסביר בספרו שפניהם המוזרות הן תוצר של הצורך לקדם את שרירי הפנים קדימה, דבר המעניק למנוף הלסת כוח לעיסה גדול יותר. מאחר ששרירי הלעיסה אחוזים בפריפריית שלד הפנים, התקדמותם משנה את טופוגרפיית הפנים בדרך מיוחדת - בניגוד לבני האדם (ולהרבה בעלי חיים אחרים) מרכז פני האוסטרלופיתקים הפך לחלקן העמוק - השקוע.

משום שלוסי חסרה את רוב הגולגולת ביקש במשך שנים לצאת לאתיופיה לחפש ממצאים נוספים של האוסטרלופיתקוס אפרנסיס, המין של לוסי. במשך שנים, בשל המלחמות והרעב באתיופיה, לא יצאו משלחות לאתיופיה לחדש את חיפוש המאובנים, אך לבסוף ב-1990, רק הצטרף כאנטומיסט למשלחת שכללה גם גאולוגים, ארכאולוגים ומומחים מתחומים שונים שיצאו לאתיופיה. ^[1]

ב-1992 מצא רק גולגולת של זכר מבוגר של האוסטרלופיתקוס אפרנסיס, הידועה כ-"444 AL". עד גילויה, היה ידוע מעט מאוד על גולגולת המין. התגלית זכתה לפרסום רב בעולם המדע ואף לכותרת בעמוד הראשון בניו יורק טיימס, לתמונת השער בנייצ'ר ולכתבה נרחבת בנשיונל ג'יאוגרפיק.^[2] מאז שנמצאה גולגולת הזכר (444 AL), נמצאו גם גולגולתיהם של נקבה ושל תינוק. נתגלו גם הרבה לסתות.

בשנת 2004 פרסם רק את ספרו השני, "גולגולת האוסטרלופיתקוס אפרנסיס" (The skull of Australopithecus afarensis), בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, יחד עם הפרופסורים ויליאם קימבל ודונלד ג'והנסון מאוניברסיטת אריזונה. הספר מסכם את הידע המדעי על אנטומיית הגולגולת של מין האוסטלפיתקוס אפרנסיס.^[3] במחקר מ-2007 ^[4] הציג רק את מסקנתו שהאוסטרלופיתקוס אפרנסיס, שנחשב עד אז לאחד האבות הקדומים של מין האדם בן זמננו, אינו מאבות האדם, אלא תחילתו של ענף צדדי שהתפתח במקביל לזה של האדם. נוכחותו של אפרנסיס קרוב לנקודת הפיצול של שני הענפים עושה אותו דומה אנטומית לאבות הקדומים של האדם.^[5]

מחקר הניאנדרטלים בארץ ישראל

הניאנדרטלים (הומו ניאנדרתאלנזיס) חיו לפני 30 עד 200 אלף שנה וניתן למצוא מאובנים שלהם במערות בארץ ישראל. מין אנושי זה מהווה מוקד למחקר נוסף של יואל רק. הוא יזם והשתתף כאנטום בחפירת אחדות ממערות ארץ ישראל. הניאנדרטלים היו אירופאים במוצאם, חיו במקביל לאבות האדם המודרני. הומו סאפיינס לא התפתח מהם ואין להם ולא כלום עם האבולוציה שלנו. הם נכחדו לפני כ-30,000 שנה. במערות בארץ ישראל ניתן למצוא את הניאנדרטלים שהגיעו מהצפון ואת ההומו סאפיינס, אבותינו הקדומים, שהגיעו מאפריקה. ארץ ישראל, היא אתר החפיפה של תחום מחייתם של שתי הקבוצות הללו.

ניתן למצוא במערות ארץ ישראל קיום לסירוגין ואולי אף ביחד של שתי האוכלוסיות. מציאות זו היא ביטוי לתנודות שהיו במרחב התפוצה של הקבוצות הללו. הניאנדרטלים חיו בצל הקרחונים של אירופה וכאשר הקרחונים (ואירופה הקרה) התפשטו, הגיעו הניאנדרטלים למזרח התיכון. כאשר נסוגו הנאנדרטלים מהאזור בעקבות "נסיגת אירופה" הומו סאפיינס הגיע לאזור וחוזר חלילה. הניאנדרטל הדרומי ביותר נתגלה במערת כברה, במשלחת בה רק היה חבר.^[6] רק יזם את חידוש החפירות במערת עמוד. מערה זו נחפרה בראשית שנות השישים על ידי משלחת יפנית שמצאה בה ניאנדרטל מבוגר. בראשית שנות ה-90 משלחת משותפת של דר' חוברס, קימבל ורק חידשה את החפירות ומצאה עולל של ניאנדרטל.^[7]

במחקריו מנסה רק להבין את המשמעות התפקודית של אנטומיית הפנים של הניאנדרטלים. מסקנתו היא כי הניאנדרטלים השתמשו בצורה אינטנסיבית בשיניהם הקדמיות וטופוגרפיית פניהם היא ביטוי לשינוי במנח משטחי העצם של הפנים כדי לסייע ולהקל על השימוש בשיניים הקדמיות (בעולם החי השיניים האחוריות הן המיועדת לפעול בלעיסה ולא השיניים הקדמיות).^[8]

רק חולק על הסיווג של המאובנים שהתגלו באתר נשר רמלה מהתקופה הפלאוליתית התיכונה כשרידי אוכלוסייה קדומה, הומו נשר רמלה ופרסם טענה כי מדובר באדם ניאנדרטלי, דומה במאפייניו לשלדי ניאנדרטלים אחרים שהתגלו בארץ ישראל^[9].

ספריו

The Australopithecine face, with a foreword by Tim D. White and F. Clark Howell New York : Academic Press, 1983.
The skull of Australopithecus afarensis / by William H. Kimbel, Yoel Rak, Donald C. Johnson ; with a contribution on the brain endocast by Ralph L. Holloway and Michael S. Yuan. Oxford : Oxford University Press, 2004.

מאמרים נבחרים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל רק בוויקישיתוף

הכרטיס האישי של יואל רק, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מרית סלוין, בשביל מה הוא היה צריך אף כל כך גדול?, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2005
נטע נוצר, מורה מצטיין: ריאיון עם פרופ' יואל רק, על הגובה, כתב עת לענייני הוראה בחינוך הגבוה, מרץ 2004
סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏מרוץ השליחים האנושי / שיחה עם פרופסור יואל רק, באתר "הידען", 11 בפברואר 2015
יוגב ישראלי, הקשר בין טקטוניקת הלוחות להליכה על שתי רגליים, באתר ynet, 23 במאי 2024

מאמרים והרצאות של יואל רק

עשר הרצאות וידאו בנושא האבולוציה האנושית של פרופ' יואל רק
על חזותם של מאובנים הנמצאים "מחצית הדרך אל האדם", בסדרת ההרצאות "תגליות מדעיות המשנות את פני המאה" בטכניון, 2010
מאמרים של יואל רק, באתר מט"ח
"האנגלי הנחמד, הפשוט, העדין ביותר שראית", באתר הארץ, 12 במאי 2008
“444” הקדומה בגולגולות האדם, מחשבות 67, אפריל 1995, עמ' 50–65

מתוך סדרת ההרצאות של פרופסור יואל רק באוניברסיטת תל אביב, אתר חופש:

הערות שוליים

^ Kimbel W H, Johanson D C and Rak Y (1994). The First Skull and Other New Discoveries of Australopithecus afarensis at Hadar, Ethiopia. Nature Vol 368: 449-451.
^ National Georgraphic, March 1996 Vol.189, No.3
^ שירות הידען, ‏שוחזרה גולגולת של קוף דמוי אדם, שנחשב לחוליה החסרה באבולוציה האנושית, באתר "הידען", 15 במרץ 2004
^ Rak Y, Ginzburg A, and Geffen E (2007). Gorilla Anatomy on Australopithecus afarensis mandibles suggests Au. afarensis link to robust australopiths. PNAS 104 (16):6568-6572.
^ עפרי אילני, נראה ש"לוסי" אינה אמנו הקדומה, רק בת דודה, באתר הארץ, 18 באפריל 2007
^ Rak Y (1993). Morphological Variation in Homo neanderthalensis and Homo sapiens in the Levant: a Biological Model. In W H Kimbel and L B Martin (eds.): Species, Species Concept and Primate Evolution. NewYork: Plenum, 523-536.
^ Rak Y, Kimbel W H and Hovers E (1994). a Neandertal Infant fromAmudCave,Israel. Journal of Human Evolution 26:313-324.
^ Rak Y (1986). The Neanderthal: A new look at an old face. J. Hum. Evol. 15: 151-164. (This paper was reviewed in Science.)
^ Marom, A. and Rak, Y., 2021. Comment on “A Middle Pleistocene Homo from Nesher Ramla, Israel”. Science, 374(6572), p.eabl4336.

[1] Kimbel W H, Johanson D C and Rak Y (1994). The First Skull and Other New Discoveries of Australopithecus afarensis at Hadar, Ethiopia. Nature Vol 368: 449-451.

[2] National Georgraphic, March 1996 Vol.189, No.3

[3] שירות הידען, ‏שוחזרה גולגולת של קוף דמוי אדם, שנחשב לחוליה החסרה באבולוציה האנושית, באתר "הידען", 15 במרץ 2004

[4] Rak Y, Ginzburg A, and Geffen E (2007). Gorilla Anatomy on Australopithecus afarensis mandibles suggests Au. afarensis link to robust australopiths. PNAS 104 (16):6568-6572.

[5] עפרי אילני, נראה ש"לוסי" אינה אמנו הקדומה, רק בת דודה, באתר הארץ, 18 באפריל 2007

[6] Rak Y (1993). Morphological Variation in Homo neanderthalensis and Homo sapiens in the Levant: a Biological Model. In W H Kimbel and L B Martin (eds.): Species, Species Concept and Primate Evolution. NewYork: Plenum, 523-536.

[7] Rak Y, Kimbel W H and Hovers E (1994). a Neandertal Infant fromAmudCave,Israel. Journal of Human Evolution 26:313-324.

[8] Rak Y (1986). The Neanderthal: A new look at an old face. J. Hum. Evol. 15: 151-164. (This paper was reviewed in Science.)

[9] Marom, A. and Rak, Y., 2021. Comment on “A Middle Pleistocene Homo from Nesher Ramla, Israel”. Science, 374(6572), p.eabl4336.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

תרומות עיקריות

יואל רק, דצמבר 2008
לידה	29 ביוני 1946 (בן 78) ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה
ענף מדעי	אנטומיה, אנתרופולוגיה
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
חקר אבולוציה, אנטומיה של הפנים, אבולוציה של ההליכה הזקופה, והביומכניקה של מערכת הלעיסה וההליכה הזקופה