יוהאן ניסקנס
יוהנס יקובוס "יוהאן" ניסקנס (בהולנדית: Johannes Jacobus "Johan" Neeskens; 15 בספטמבר 1951 – 6 באוקטובר 2024) היה כדורגלן ומאמן כדורגל הולנדי. ניסקנס היה בורג מרכזי בנבחרת הולנד של שנות ה-70, שהגיעה פעמיים ברציפות לגמר גביע העולם.
יוהאן ניסקנס, 1981 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
15 בספטמבר 1951 הימסטד, הולנד | |||
פטירה |
6 באוקטובר 2024 (בגיל 73) אלג'יריה | |||
שם מלא | יוהנס יקובוס ניסקנס | |||
גובה | 1.73 מטרים | |||
עמדה | קשר | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
קריירה
עריכהניסקנס החל את הקריירה שלו ברס"ה הימסטד (RCH Heemstede), מועדון בעיר הולדתו שבצפון הולנד. מהימסטד הובא לאייאקס אמסטרדם על ידי המאמן רינוס מיכלס, ובקבוצה זכה בגביע אירופה לאלופות שלוש פעמים רצופות, כמו גם בשלושה גביעים ובשלוש אליפויות הליגה ההולנדית. ב-1974 עבר לשחק בברצלונה, ובחמש שנותיו במועדון הקטלאני זכה באליפות אחת ובגביע אירופה למחזיקות גביע. את יתר הקריירה שלו כשחקן, עד שפרש ב-1991, העביר בארצות הברית ובקבוצות קטנות בהולנד, שווייץ וגרמניה המערבית.
על המגרש תופקד ניסקנס כקשר הגנתי, שהיטיב לתקל אך גם יכול לייצר מצבים. בעונתו הראשונה באייאקס שיחק כמגן ימני. ניסקנס סיפק ליוהאן קרויף, ששיחק מקדימה לו הן באייאקס, הן בברצלונה והן בנבחרת, את החיפוי הטקטי ששחרר אותו למשימות ההתקפיות והיצירתיות שבהן הצטיין. בברצלונה דבק בו כינוי החיבה "יוהאן השני" (Johan Segundo), שסימל את תפקידו ככינור שני לקרויף. כמו כן נודע בבעיטות העונשין שהרבה לבעוט עבור ברצלונה והנבחרת ההולנדית, הידועה שבהן הייתה זו שנפסקה לזכות הולנד כבר בדקה השנייה של משחק גמר מונדיאל 1974: ניסקנס בעט חזק למרכז השער, תרגיל אותו ביצע גם בהזדמנויות אחרות על מנת להכניע את השוער שזינק לאחד הצדדים. שער היתרון של ניסקנס לא עמד להולנדים, שהפסידו לגרמניה המערבית 1–2. ארבע שנים לאחר מכן שוב הפסידה הולנד למארחת באותו מעמד, בגמר מונדיאל 1978.
את קריירת האימון שלו עשה בעיקר כעוזר מאמן. ראשיתה כשנענה לבקשתו של חוס הידינק להצטרף אליו באימון נבחרת הולנד ב-1995. הוא המשיך בתפקיד זה עוד כשנתיים לאחר שפרנק רייקארד החליף את הידינק ב-1998. הקדנציה הבודדת שלו כמאמן ראשי הייתה ב-2003–2004, עם ניימכן ההולנדית. ב-2005 שב ושימש כעוזרו של הידיניק, הפעם כמאמן נבחרת אוסטרליה. ב-2006 שב לברצלונה והחל לכהן כעוזרו של המנג'ר רייקארד.
תארים
עריכה- אליפות הולנד (2): 1971/72, 1972/73
- הגביע ההולנדי (2): 1970/71, 1971/72
- גביע אירופה לאלופות (3): 1970/71, 1971/72, 1972/73
- הגביע הבין-יבשתי: 1972
- הסופר קאפ האירופי (2): 1972, 1973
- הגביע הספרדי: 1977/78
- גביע המחזיקות: 1978/79
- סגנית גביע העולם: 1974, 1978
- מקום שלישי באליפות אירופה: 1976
- אישיים
- נעל הכסף בגביע העולם: 1974
- הנבחרת המצטיינת בגביע העולם: 1974
- השחקן הזר המצטיין בלה ליגה: 1975/76
קישורים חיצוניים
עריכה- יוהאן ניסקנס, באתר Transfermarkt
- יוהאן ניסקנס, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- יוהאן ניסקנס, באתר BDFutbol
- יוהאן ניסקנס, באתר WorldFootball.net
- יוהאן ניסקנס, באתר National Football Teams
- יוהאן ניסקנס, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- אגדות גביע העולם - יוהאן ניסקנס
- "האיש שאהב את הקוסמוס", דף על ניסקנס באתר התאחדות שחקני הכדורגל בארצות הברית
נבחרת הולנד – מונדיאל 1974 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 חילס • 2 האן • 3 ואן הנחם • 4 ואן ירסל • 5 ישראל • 6 יאנסן • 7 דה יונג • 8 יונגבלוד • 9 קייזר • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11 ו. ואן דה קרקהוף • 12 קרול • 13 ניסקנס • 14 קרויף • 15 רנסנברינק • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 סכרייברס • 19 סטריק • 20 סורביר • 21 טרייחטל • 22 ווס • מאמן: מיכלס |
נבחרת הולנד – יורו 1976 (מקום שלישי) | ||
---|---|---|
1 סכרייברס • 2 סורביר • 3 ריחסברגן • 4 ואן קראי • 5 קרול • 6 ניסקנס • 7 יאנסן • 8 רפ • 9 קרויף • 10 ו. ואן דה קרקהוף • 11 רנסנברינק • 12 ואן הנחם • 13 חילס • 14 פיטרס • 15 ר. ואן דה קרקהוף • 16 ארנץ • 17 רויטר • 18 יונגבלוד • 19 קיסט • 20 מוטסטג' • מאמן: קנובל |
נבחרת הולנד – מונדיאל 1978 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 סכרייברס • 2 פורטווליט • 3 שונאקר • 4 ואן קראי • 5 קרול • 6 יאנסן • 7 וילדשוט • 8 יונגבלוד • 9 האן • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11 ו. ואן דה קרקהוף • 12 רנסנברינק • 13 ניסקנס • 14 בוסקאמפ • 15 הובנקאמפ • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 נאנינחה • 19 דויסבורג • 20 סורביר • 21 לובסה • 22 ברנדטס • מאמן: האפל |