יוהנס מריו זימל

יוהנס מריו זימל (גרמנית: Johannes Mario Simmel, ‏7 באפריל 1924 – 1 בינואר 2009) היה סופר יהודי-אוסטרי.

יוהנס מריו זימל
Johannes Mario Simmel

לידה	7 באפריל 1924 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	1 בינואר 2009 (בגיל 84) לוצרן, שווייץ
מדינה	אוסטריה
תקופת הפעילות	מ-1949
פרסים והוקרה	צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2005) פרס הרמן קשטן (1993) Kulturpreis der deutschen Freimaurer (1981) מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2004) אות הזהב לשירות העיר וינה (1984) Austrian Decoration for Science and Art First Class

ביוגרפיה

זימל נולד בווינה, בירת אוסטריה להורים שהיגרו לעיר מהמבורג שבגרמניה. אביו, ולטר, היה כימאי; אימו, ליסה (לבית שניידר) עבדה בחברת הפקות הקולנוע "וין פילם". לאחר שהנאצים סיפחו את אוסטריה לרייך השלישי נמלט אביו היהודי ללונדון (כמעט כל קרוביו האחרים מצד אביו נרצחו בשואה). זימל נותר עם אמו באוסטריה ולמד הנדסה כימית. בזמן מלחמת העולם השנייה הועבד במחלקת מחקר של קונצרן האלקטרוניקה קפש.

לאחר תום המלחמה עבד כעיתונאי, מתרגם ומתורגמן לשלטונות הכיבוש האמריקאים. בנוסף, היה עורך תרבות בעיתון הוינאי "וולט אם אבנד". ב-1947 פרסם קובץ נובלות בשם "מפגש בערפל" ("Begegnung im Nebel") וב-1950 עבר למינכן והחל לעבוד בכתב העת "קוויק" (ונסע באירופה וברחבי העולם ככתב חוץ של כתב העת). הוא גם פרסם, תחת שם עט, כתבות וסיפורים בהמשכים. בין 1950 ו-1962 הוא כתב 22 תסריטים (לעיתים בשיתוף פעולה עם אחרים). ב-1960 פרסם את הרומן המצליח "אפשר גם בלי קביאר" ("Es muß nicht immer Kaviar sein"). הצלחת ספר זה הובילה לחיבור מספר רב של ספרים העוסקים בסוגיות חברתיות (כמו אלימות כלפי זרים, סחר בסמים או הנדסה גנטית. בחיבור ספרים אלה, התבססה העלילה הבדיונית על תחקיר עיתונאי מעמיק במקומות ובסביבות החברתיות/תרבותיות בהן היא אמורה להתרחש.

העיסוק הקליל בסוגיות אלו הוביל חלק ממבקריו להכתירו כ"סופר קליל" שכותב ספרות נוסחתית ו"מייצר" רבי מכר. זימל פרסם סך הכל 36 רומנים ויותר מ-73 מיליון עותקים נמכרו מהם. ספריו תורגמו ליותר מ-30 שפות (ובכלל זאת עברית) והוא היה במשך שנים אחד הסופרים הנקראים ביותר בין קוראי הספרות בשפה הגרמנית. חלק מספריו, כמו "אפשר גם בלי קוויאר" עובדו גם לגרסה קולנועית. עם זאת, גם מבקריו החריפים ביותר העריכו ספרים כמו "Doch mit den Clowns kamen die Tränen" ("עם הליצנים באות הדמעות", 1987).

המאפיין העיקרי של עבודותיו הוא האופן היחסי בו נתפסים ה"רע" וה"טוב", כמו גם מחויבות עמוקה לערכי הפציפיזם.

זימל היה נשוי שלוש פעמים וחי טרם מותו בעיירה צוג שבשווייצריה. נפטר בבית חולים פרטי בלוצרן ב-1 בינואר 2009.

מספריו

• עם הליצנים באות הדמעות
• אפשר גם בלי קביאר (תורגם לעברית עם שם הסופר כ"ג'. מ. סימל")
• אוטובוס גדול כמו כל העולם
• שאמא לא תדע
• בעקבות הנוכל
• אפשר גם בלי אהבה
• הבגידה הכפולה
• המלכוד המשולש
• סיטונאי המוות
• הקשר הברלינאי
• התשובה נישאת ברוח
• אהבה היא רק מילה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוהנס מריו זימל בוויקישיתוף

• משה ריינפלד, מת הסופר יוהנס מאריו זימל, nfc
• יוהנס מריו סימל (1924-2009), דף שער בספרייה הלאומית
• יוהנס מריו זימל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יוהנס מריו זימל, באתר AllMovie (באנגלית)
• יוהנס מריו זימל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• יוהנס מריו זימל, באתר Discogs (באנגלית)