יוליוס שרק
| ערך מחפש מקורות | |
יוליוס שרק (13 ביולי 1898 – 16 במאי 1936) היה מראשוני המפלגה הנאצית ומקורב לאדולף היטלר.
 | |
| לידה |
13 ביולי 1898 מינכן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1936 (בגיל 37) מינכן, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
גרפלפינג |
| תפקיד |
רייכספיהרר אס אס |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
הוא נולד במינכן, שירת במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן הצטרף לתנועות ימניות לוחמניות בגרמניה. הצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1920 ויצר קשר חזק עם היטלר. שרק היה ממייסדי השְׁטוּרְמְאַבְּטַיְילוּנְג (האס אה) וכן סייע להרחבת התנועה. בשנת 1925 נהיה למפקדה הראשון של תנועת האס אס (שׁוּצְשְׁטָאפֶל) ולאחר מכן היה לתקופה זמנית נהגו האישי של היטלר. הוא לקה בדלקת קרום המוח בשנת 1936 ומת ממנה במאי של אותה השנה. היטלר ערך לו הלוויה ממלכתית בה נכחו בכירים במפלגה הנאצית והיטלר עצמו אמר עליו ניחומים.
ביוגרפיה
עריכהיוליוס שרק נולד ב-13 ביולי 1898 במינכן בוואריה. הוא שירת בצבא הקיסרות הגרמנית בעת מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהמלחמה הסתיימה בנובמבר 1918 הוא הצטרף לפרייקור, ארגון ימני צבאי שנועד להילחם בקומוניזם בגרמניה. שרק היה מן החברים הראשונה במפלגה הנאצית, מספרו האישי במפלגה היה 53. עוד מימיה הראשונים של המפלגה הוא נקשר היטב לאדולף היטלר.
כמפקד האס אה
עריכהשרק היה ממקימי השְׁטוּרְמְאַבְּטַיְילוּנְג (האס אה), סייע להרחבת התנועה ופיקח על התקדמותה. האס אה היה ארגון ימני פאשיסטי שתפקידו היה לדכא הפגנות והתקהלויות שמאל וכן להוות "שרירים" לצורכי אבטחה. בשנת 1923, היטלר הורה על הקמת יחידת אבטחה אישית עבורו שתהיה יעילה יותר מאשר מספר פעילים מן האס אה. בתחילה, היו ביחידה רק 8 חיילים-מאבטחים ומפקדיה היו יוליוס שרק ויוזף ברכטולד. חיילי היחידה קיבלו מדים מיוחדים (שם היחידה בגרמנית: Stabswache), אך הם עדיין היו כפופים לאס אה שגדל מיום ליום. שרק החיה מחדש את ה"טוטנקופף", סמל של גולגולת על המדים, סמל שהיה בו שימוש בעבר עבור יחידות עילית וכן של יחידות סער תחת פיקודו של אוסקר פון הוטייה במלחמת העולם הראשונה.
במאי 1923 יחידת האבטחה האישית של היטלר נקראה "סטרוסטרופ היטלר" (יחידת הסער היטלר). תפקידה היחיד של היחידה היה להגן ולאבטח את היטלר. ב-9 בנובמבר 1923, אנשי יחידה, יחד עם פעילים רבים משורות האס אה השתתפו בניסיון הפוטש במרתף הבירה. התוכנית הייתה לבצע הפיכה ולהשתלט על העיר (מינכן) ואז לקרוא תיגר על הממשלה בברלין. הפוטש דוכא במהרה ותוצאתו הייתה מוות ל-16 פעילים נאצים וארבעה שוטרים גרמנים. האחראים לניסיון הפוטש ושרק יחד עימם, נכלאו בבית הכלא בלנדסברג. המפלגה הנאצית והיחידות הנוספות הנלוות לה הוצאו מחוץ לחוק.
כמפקד באס אס
עריכהלאחר שחרורו של היטלר ממעצר ב-20 בדצמבר 1924, המפלגה הנאצית נוסדה מחדש. בשנה שלאחר מכן היטלר הורה לשרק להקים יחידת אבטחה אישית חדשה עבורו, היחידה נקראה שוצקומנדו ("פיקוד האבטחה"). היטלר רצה שמאבטחיו האישיים יהיו חיילים מנוסים לשעבר כמו שרק ושיהיו נאמנים לו. ליחידה החדשה שהוקמו נכללו חיילים לשעבר מהסטרוסטרופ כגון אמיל מוריס וארהרד היידן. את הופעת "הבכורה" שלה בליווי היטלר ערכה היחידה באפריל 1925. באותה השנה, יחידת השוצקומנדו התרחבה וכללה פעילים מרחבי גרמניה. שם של היחידה שונה לשטורמשטאפל ("פלוגת סער") ולבסוף לשׁוּצְשְׁטָאפֶל, שמו הרשמי של האס אס מ-9 בנובמבר 1925. שרק נהיה לחבר מספר 5 של האס אס. לבקשת היטלר הוא פיקד על יחידת האבטחה שלו. שרק מעולם לא הציג את עצמו כרייכספיהרר אס אס, אך דרגה זו ניתנה לו בדיעבד לאחר שנים.
בשנת 1926 שרק היה מפקד באס אס וברכטולד היה בדרגה מעליו. שרק המשיך להיות פעיל באס אס בדרגת פיהרר אס-אס והיה נהגו האישי של היטלר לאחר אמיל מוריס בשנת 1934. בשנת 1930, כאשר האס אס התרחב תחת פיקודו של היינריך הימלר, שרק קודם לדרגת שטנדרטנפיהרר (מפקד יחידה), אך בפועל היו בידיו סמכויות מועטות. שרק המשיך להתלוות להיטלר וזכה לתנאי העסקה נוחים.
מותו
עריכהבשנת 1936 שרק לקה בדלקת קרום המוח וממנה מת ב-16 במאי באותה שנה. הוא היה אהוד בקרב אנשי המפלגה הנאצית והיטלר נעצב מאוד עקב מותו. לאות כבוד הוא הועלה לדרגת אס-אס בריגדפיהרר ("מפקד חטיבה"), דרגה המקבילה לגנרל בוורמאכט. נערכה לו הלוויה ממלכתית כאשר היטלר קרא את נאום האבל. בהלווייתו נכחו בכירים נאצים רבים ביניהם הרמן גרינג, יוזף גבלס, רודולף הס, יואכים פון ריבנטרופ, קונסטנטין פון נויראט, אמיל מוריס, הנס באואר, היינריך הופמן ובאלדור פון שיראך. הימלר כינה אותו בתור "איש האס-אס הראשון של היטלר". כמו בקברים רבים של בכירים נאצים אחרים, שמו הוסר מעל המצבה וכן המספר על המצבה, מחשש שקברו יהיה לאתר עלייה לרגל לניאו נאצים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יוליוס שרק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)