יום חמישי האחרון
יום חמישי האחרון או יום חמישיזם (באנגלית: Last Thursdayism) הוא טענה פילוסופית מסוג אד אבסורדום לקריאת תיגר על הבריאתנות. לפי הטענה, גיל היקום אינו קדום ליום חמישי שעבר; כל הידוע לנו על מה שקדם ליום חמישי האחרון אינו אלא אשליה, שכן באותו יום נוצרו כל העדויות לקדמותו של העולם, כולל הזכרונות האנושיים והרישומים הפיזיים לכך.[1][2]
בדומה ל"מפלצת הספגטי המעופפת", רעיון זה התפתח לדת פארודית.
רקע
עריכה
ערכים מורחבים – גיל היקום, גיל כדור הארץ
ניסיונות לקבוע את גיל היקום, הזמן שחלף מאז הבריאה, נעשו בכל הדתות והתרבויות העתיקות. לפי המסורת היהודית והנוצרית, העולם כולו, ובכלל זה כדור הארץ נבראו לפני פחות מ-6000 שנה, כלומר בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה; זאת על בסיס אילן היוחסין המתואר בספר בראשית. גיל זה מתבטא במניין השנים בלוח העברי ובכרונולוגיית אשר שפורסמה בשנת 1650 ונקבעה על ידי הארכיבישוף ג'יימס אשר[3].
התמיכה ברעיון זה כיום מהווה זרם חשוב בין המאמינים ב"בריאתנות" - זרם המכונה "כדור הארץ הצעיר". הקהילה המדעית ברובה מתייחסת אל הבריאתנות כאל פסאודו-מדע או הכחשת מדע. לפי הביולוג ריצ'רד דוקינס, מי שמתעקשים כי העולם הוא בן פחות מ-10,000 שנים ומכחישים כי היקום וכדור הארץ הם בני מיליארדי שנים, מכחישים לא רק עובדות בביולוגיה, אלא גם עובדות מרכזיות בפיזיקה, כימיה, גאולוגיה, קוסמולוגיה, ארכאולוגיה והיסטוריה[4]. בספר ההצגה הטובה בתבל תיאר כיצד שימוש בטבעות עצים מאפשר לקבוע תאריכים ברמת דיוק של שנה, בטווח של כ-11,000 שנים, וכיצד שימוש בתיארוך רדיומטרי של איזוטופים מאפשר חישוב הערכות גיל של מאובנים וסלעים בכדור הארץ עד לגיל של מיליארדי שנים[5].
במשך אלפי שנים, ועד להתפחות הגאולוגיה המדעית המודרנית היה מקובל גם לחשוב כי כדור הארץ כפי שאנו רואים אותו כיום - עם כל ההרים שלו והימים שלו, נוצרו כולם עם בריאת העולם ולא עברו שום שינוי משמעותי מאז. גם ערעור על הנחה זו היה עלול להוביל לנידוי מצד כהני הדת.[3]
ניסיונות מדעיים ראשונים לקבוע את גיל היקום ניסו תחילה להעריך את גיל כדור הארץ. העדויות לכך נמצאו במדע הגאולוגיה המתפתח, שלראשונה החל לבנות את לוח הזמנים הגאולוגי על בסיס מבנה השכבות בקרום כדור הארץ. דה בופון הניח כי כדור הארץ נוצר כתוצאה מהתגבשות של אבק בין כוכבי בהשפעת הכבידה, וכי הפלנטה שלנו הייתה בתחילתה מסה לוהטת של ברזל. ב-1778 ניסה דה בופן להעריך את גיל כדור הארץ באמצעות ניסוי: הוא יצק כדורי ברזל בגדלים שונים, חימם אותם עד לנקודת ההתכה ואז מדד כמה זמן לקח להם להתקרר. ממדידה זו הוא הסיק כמה זמן לקח לכדור בגודלו של כדור הארץ להתקרר לטמפרטורה הנוכחית. מכאן הוא הגיע למסקנה שכדור הארץ קיים 75,000 שנה.[6]
ב-1859 פרסם דרווין את המהדורה הראשונה של ספרו המפורסם מוצא המינים. הספר היה פורץ דרך ואיים על התפיסה הבריאתנית ששלטה עד אז בקרב הציבור הרחב, והן בקרב וכן בקרב חוקרי טבע ומדענים רבים. לפי התיאוריה של דרווין, תהליכי ההתפתחות של מינים חדשים הם איטיים מאוד, וצריכים לקחת זמן רב מאד. בהתבסס על המגוון הביולוגי והבנתו את תהליך האבולוציה הוא העריך כי כדור הארץ בן כמה מאות מיליוני שנים.[6] בשנת 1862 חישב לורד קלווין שגיל כדור הארץ לא עולה על 10 מיליון שנה. מתוך הערכת הזמן הדרוש להתקררות גוש הסלע המותך שהיה כדור הארץ כביכול, בראשיתו, עד לטמפרטורה כיום. דבר זה נראה כסותר את התאוריה של דרווין אך התברר בהמשך כי בעומק כדור הארץ יש מקור חום נוסף של דעיכה רדיואקטיבית, שהתגלתה רק בסוף המאה ה-19, ודבר זה יצר טעות בחישוביו של קאלווין.
חישובים ותאוריות מדעיות כאלו גרמו לחיכוך בין התפיסות הדתיות למדעיות, וגררו דיון ער בנושא. לדוגמה דה בופן בספרו Natural History (1749), תיאר אפשרות שההרים והעמיק הקיימים בכדור הארץ השתנו עם הזמן. הפקולטה התאולוגית של הסורבון בפריז הכריזה על טענה זו כמו גם על טענות אחרות בספר כי הן "ניתנות לגינוי, ומנוגדות לאמונה של הכנסייה". בופון חשש מעימות עם הסורבון ונאלץ לכתוב התנצלות.[3]
בתגובה למתח שהחל לעלות בין המדע לדת, המדען הצרפתי פרנסואה-רנה דה שאטובריאן כתב ב-1802: "אלוהים יכול היה לברוא, וללא ספק ברא את העולם עם כל סימני עתיקותו ושלמותו, אותם מפגין העולם כעת."
היפותזת אומפלוס
עריכהבשנת 1857 פרסם החוקר הבריטי פיליפ הנרי גוס את ספרו "אומפלוס" (Omphalos, ביוונית – "טבור") שמטרתו הייתה "ניסיון להתיר את הסבך הגאולוגי": לפתור את הסתירה בין גיל היקום המשתקף בפירוש המילולי של סיפור הבריאה בתנ"ך, לבין הממצאים הגאולוגיים להיווצרות הדרגתית – ומוקדמת בהרבה – של כדור הארץ. שמו של הספר, "טבור" ביוונית, נבע מהנחתו של גוס כי אדם הראשון לא נולד אלא נברא ולכן לא נזקק לטבור, אך עם זאת, היה לו טבור, כפי שיש לכל בני האדם המושלמים. גם לעצים היו טבעות גדילה, טבעות שמעולם לא גדלו אלא נוצרו יש מאין. כל ראיות המאובנים לקיומם של חיים מוקדמים אינן אלא זיוף אלוהי מפואר: חיים אלה מעולם לא התקיימו. אלוהים יצר אותם בן רגע, ברגע הבריאה.[7][8]
ידידו של גוס, הכומר צ'ארלס קינגסלי, כתב בתגובה כי הוא אינו יכול להאמין שהאל "כתב על הסלעים שקר כה מיותר ואדיר עבור המין האנושי".
ביהדות
עריכהבתלמוד מובאת דעת רבי יהושע כי העולם נברא בחודש ניסן, באביב, וראיה לכך מהפסוק "עץ עושה פרי", שהעצים נבראו כבר בשלב שבו יכולים לתת פירות. התלמוד מוסיף על כך:
דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְקוֹמָתָן נִבְרְאוּ, לְדַעְתָּן נִבְרְאוּ, לְצִבְיוֹנָן נִבְרְאוּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם״, אַל תִּקְרֵי ״צְבָאָם״, אֶלָּא ״צִבְיוֹנָם״.
הרב מנחם מנדל שניאורסון כתב במענה לשאלה על הימצאות המאובנים:
גם אם נניח שמשך הזמן שנותנת התורה לגיל העולם, הוא קצר מדי בשביל תהליך ההתאבנות (אם כי איני רואה איך אפשר לקבוע זאת בוודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות שאלוקים ברא מאובנים כתבניתם, עצמות או שלדים (מסבות הידועות לו), בדיוק כפי שיכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, ומוצרים מוגמרים כמו פחם, או יהלומים, ללא שום תהליך התפתחותי.
— ממכתב טבת תשכ"ב - נדפס באמונה ומדע עמ' 89. מאנגלית
ניסיונות מודרניים
עריכהלמרות שרעיונות על בריאת העולם לפני כ-6000 סותרים תאוריות מדעיות רבות, ונדחו על ידי רוב המדענים כבר בתחילת המאה ה-20, יש גורמים דתיים המנסים להחיות מחדש רעיונות אלה על ידי מגוון שיטות של פסאודו-מדע. תנועת התכנון התבוני קמה שנות ה-90 של המאה ה-20, בעיקר בארצות הברית, כניסיון הפרכה מפורש של תאוריית האבולוציה ומציגה טיעונים פאסבדו מדעיים שונים, וזאת בניסיון לעקוף את האיסור בארצות הברית להכנסת דת כחלק ממערכת החינוך הציבורית.
גאולוגיית מבול היא ניסיון פסאודו-מדעי לפרש וליישב מאפיינים גאולוגיים של כדור הארץ בהתאם לאמונה פונדמנטליסטית בנרטיב המבול מספר בראשית בתנ"ך. ניתוח מדעי הפריך את עקרונות המפתח של הגאולוגיה של המבול. גאולוגיה של המבול סותרת את הקונצנזוס המדעי בגאולוגיה, סטרטיגרפיה, גיאופיזיקה, פיזיקה, פליאונטולוגיה, ביולוגיה, אנתרופולוגיה וארכאולוגיה. הגאולוגיה המודרנית, תת-הדיסציפלינות שלה ודיסציפלינות מדעיות אחרות משתמשות בשיטה המדעית. לעומת זאת, גאולוגיית מבול אינה דבקה בשיטה המדעית, מה שהופך אותה לפסאודו-מדע.[9]
היסטוריה של הטיעון
עריכההשערת חמש הדקות
עריכהב-1921 הציג ברטראנד ראסל את "השערת חמש הדקות" שנועדה להדגים את השרירותיות שבקביעת גיל צעיר ליקום.
אין שום כשל לוגי בהשערה שהעולם צץ לפני חמש דקות, בדיוק כפי שהיה אז, עם אוכלוסייה ש"זוכרת" עבר לא אמיתי לחלוטין. אין קשר הכרחי מבחינה לוגית בין אירועים בזמנים שונים; לכן שום דבר שקורה עכשיו או יקרה בעתיד לא יכול להפריך את ההשערה שהעולם התחיל לפני חמש דקות
— Bertrand Russel, The Analysis of the Mind, עמ' 111
יום חמישי האחרון
עריכהטענת יום חמישי האחרון נוצרה ככל הנראה בשנות ה-90 של המאה ה-20. בתחילת המאה ה-21 הוקם אתר אינטרנט של "כנסיית יום החמישיזם" ובו דת פארודית ועיקרי אמונה.[10] הכנסייה עוררה דיונים ערים ברשת האינטרנט.[11]
גם השערת חמש הדקות וגם כנסיית יום חמישי האחרון משתמשות בצמצום עד אבסורד (הוכחה על דרך השלילה). זאת על מנת לדחות את הרעיון הבריאתני שיש לקבל את הגיל הצעיר של היקום מאחר שאי אפשר להפריך אותו. טענות אלו ממחישות כי קביעת תאריך לבריאת העולם על ידי אנשי דת היא שרירותית.
כוח הסבר מול כוח ניבוי
עריכהלהשערת חמש הדקות, יום חמישי האחרון, רעיון בריאת העולם לפני -6000 שנה, וכן מיתולוגיות אחרות על בריאת העולם יש תמיד כוח הסבר לגבי "מדוע דברים כפי שהם" - לגבי אירועים מהעבר ומהווה. דוגמאות לכך הן יכולת להסביר גם קשיים כמו "מדוע אנו זוכרים זכרונות מלפני חמש דקות" או "מדוע יש מאובנים שמתוארכים ללפני 6000 שנה" או "מדוע אנו רואים כוכבים שלפי תורת היחסות לקח לאור שלהם מילאירדי שנים להגיע לכדור הארץ" - התשובה לכך יכולה להיות "כך אלוהים רצה" - כולל טענות לפיהן "אלוהים כזבן" יצר מאובנים שנראים כאילו נוצרו לפני מיליוני שנים מטעמים שאין אנו מבינים. כוח ההסבר של השערות כאלה הוא גדול יותר, ככל שגיל היקום הוא קצר יותר - אם הזכרונות שלנו והעולם הממשי נוצרו כולם לפני 5 דקות, אין שום דבר שלא ניתן להסביר אותו בטיעון "כך אלוהים רצה שנחשוב". אם יש קושי בתחום כוח ההסבר הוא מדוע יצר בורא כלשהו יקום שנראה כאילו הוא בן מיליארדי שנים ומדוע ראיות רבות כל כך תומכות בשלל תאוריות מדעיות שנראות כסותרות הסברים תאולוגיים. קושי נוסף בהשערות אלה הוא שהן אינן ניתנות להפרכה.
הקושי הגדול של כל ההשערות האלה הוא בתחום כוח הניבוי. תאוריות מדעיות טובות הן לא רק ניתנות להפרכה ובעלות כוח הסבר, הן גם בעלות כוח ניבוי - לדוגמה בתחום הפיזיקה - מה המהירות והתאוצה של גופים במערכת מכנית או בביולוגיה - כיצד ישתנו תכונות גופניות של דגים כאשר חושפים אותם לסביבה טבעית שונה, תאוריות מדעיות מספקות ניבויים שניתן לבדוק אותם באמצעות תצפיות או ניסוייים בעוד שהשערת חמש הדקות אינה מעניקה שום ניבוי לגבי שום היבט עתידי של אף מערכת - כל תשובה אפשרית היא סבירה באותה מידה.
כסאטירה
עריכההטענה הוצגה כדת פארודית, אמצעי סאטירי שמטרתו היא לעג. במסגרת אתר האינטרנט "כנסיית יום החמישיזם" נעשה ניסיון להשוות את האמונה ביום חמישי האחרון לדת של ממש. נמנו בהקשר זה מספר "עיקרי אמונה":
- היקום נוצר ביום חמישי, ויפוג ביום חמישי
- היקום נוצר על ידך כמבחן לעצמך
- תקבל פרס או עונש כאשר היקום הזה יפוג על סמך מעשיך כאן
- שמאליות היא פיתוי חוטא
- כולם מלבדך הוצבו כאן ותוכנתו מראש לפעול כחלק מסביבת המבחן שלך
- כולם מלבדך יודעים זאת
- מטרת המבחן בן השבוע הזה שיצרת לעצמך היא לגלות את גבולות השיפוט והאופי שלך
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יום חמישי האחרון
הערות שוליים
עריכה- ^ What is last thursdayism?
- ^ Dr Jack Dikian, The problem with last Thursday (thursdayism)
- ^ 1 2 3 ברטראנד ראסל, דת ומדע, 1935, פרק שלישי
- ^ ריצ'רד דוקינס, ההצגה הגדולה בתבל,2010, עמ' 91
- ^ ההצגה הגדולה בתבל, 2010, פרק 4, עמ' 91–111
- ^ 1 2 ענת שפירא, הקרב על גיל כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 ביולי 2024
- ^ הספר במהדורה דיגיטלית, Omphalos, לונדון 1857, באתר פרויקט גוטנברג.
- ^ בהקשר זה ראו גם: האם לאדם הראשון היה טבור? באתר הידברות
- ^ Morrison, David (24 October 2012). "Pseudoscience: A fringe too far". Nature. 490 (7421): 480–481.
- ^ כנסיית יום החמישיזם, בארכיון האינטרנט.
- ^ לדוגמה ראו ברשת החברתית Reddit כאן וכאן, באנגלית.