יוראי להב-הרצנו

יוראי להב-הרצנו
לידה	5 באוגוסט 1988 (בן 36); כ"ב באב ה'תשמ"ח; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת נורת'ווסטרן; אוניברסיטת תל אביב ;
מפלגה	שינוי, יש עתיד
סיעה	כחול לבן, יש עתיד – תל"ם, יש עתיד
	30 באפריל 2019 – 3 באוקטובר 2019; (157 ימים)
	30 באפריל 2019 – 3 באוקטובר 2019; (157 ימים)
	19 בינואר 2020 – 16 במרץ 2020; (58 ימים)
	19 בינואר 2020 – 16 במרץ 2020; (58 ימים)
	19 ביוני 2020 – מכהן; (4 שנים)
כנסות	ה־21, ה־22, ה־23–25
	יו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו; ראש מטה הצעירים של מפלגת "יש עתיד";
	יו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו; ראש מטה הצעירים של מפלגת "יש עתיד";

יוראי להב-הרצנו (נולד ב-5 באוגוסט 1988, כ"ב באב ה'תשמ"ח) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. טרם בחירתו לכנסת שימש כיו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו ועמד בראש תא הנוער של מפלגת שינוי ומטה הצעירים של מפלגת יש עתיד.

ביוגרפיה

ללהב-הרצנו תואר ראשון משולב במשפטים ובהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני למנהלים במשפט ציבורי (ELLM) במסלול משולב מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו.^[1]

התנדב בצה"ל לאחר שקיבל פטור מסיבות בריאותיות, ושירת כשש שנים. את השנתיים האחרונות לשירותו ביצע כחלק ממשלחת מערכת הביטחון להודו, לסרי לנקה ולנפאל. השתחרר בדרגת סרן.

פעילות ציבורית

שימש כיו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו במשך שלוש שנים. עמד בראש תא הנוער של מפלגת שינוי.

הצטרף ל-"יש עתיד" בשנת 2013, הקים ועמד בראש "צעירי יש עתיד". התמודד למועצת העיר של הרצליה (מקום שלישי ברשימה) כחלק מרשימת יש עתיד. מוביל תאי הסטודנטים של המפלגה, סיירות השטח, תוכניות המנהיגות של יש עתיד, מערך קשרי החוץ של הצעירים, מרכז את פעילות הנוער ביש עתיד וכן כתב את תוכנית הצעירים של המפלגה.

פעילות פוליטית

לקראת הכנסת ה-20 הוצב במקום ה-30 ברשימת המפלגה לכנסת, שקיבלה 11 מנדטים באותן בחירות ועל כן לא נכנס לכנסת.

הכנסת ה-21 וה-22

הוצב במקום ה-15 ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת העשרים ואחת, ועם הקמת רשימת "כחול-לבן" הוצב במקום ה-35 ונכנס לכנסת, בגיל 30, והיה חבר הכנסת הצעיר ביותר בכנסת העשרים ואחת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב במקום ה-35 ברשימת "כחול לבן" ולא נכנס לכנסת. עם זאת לאחר ההתפטרות של גדי יברקן וויתורו של עידן רול חזר למשכן.

הכנסת ה-23 וה-24

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב במקום ה-35. הוא לא נכנס לכנסת בתחילת כהונתה, אך הפך לחבר הכנסת ביוני 2020, בעקבות התפטרותו מהכנסת, על-פי "החוק הנורווגי", שיזם חילי טרופר מסיעת כחול לבן. במהלכה, היה חבר משלחת הכנסת לאיגוד הבין-פרלמנטרי IPU, וכיהן בועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הקורונה^[2]. בנוסף, במהלך הכנסת ה-23 קידם ח"כ להב הרצנו הצעת חוק "הורה 1 הורה 2" שביקשה לקבוע שבטפסי המדינה הרשמיים לא יצוין מינם של ההורים, כדי "לאפשר שוויון ולהפסיק את ההדרה של משפחות יחידניות וחד-מיניות מהשיח הציבורי"^[3]. הצעת החוק נדחתה במליאת הכנסת, אך הציתה דיון ציבורי רחב שהוביל לאימוץ ההצעה בידי גופים ממשלתיים שונים כמו משרדי ממשלה, עיריות, אוניברסיטאות, מד"א ועוד^[4].

באוקטובר 2022 דורג במקום שלישי במדד ה'פרלמטר' של שקוף על פעילות בסוגיות אקלים וסביבה^[3].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע בשנת 2021 הוצב להב-הרצנו במקום ה-14 ברשימת "יש עתיד" לכנסת ונכנס שוב לאחר שהמפלגה זכתה ב-17 מנדטים.^[4]

הכנסת ה-25

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב להב-הרצנו במקום ה-15 ברשימת "יש עתיד" לכנסת ונכנס שוב לאחר שהמפלגה זכתה ב-24 מנדטים^[5].

כחלק מחברותו באופוזיציה, ח"כ להב הרצנו נחשב לאחד מהקולות הבולטים במאבק נגד הרפורמה המשפטית שקידמה ממשלת ישראל. ב־13 בפברואר 2023, במהלך ההצבעה בקריאה ראשונה בוועדת חוקה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ להב הרצנו ביחד עם ולדימיר בליאק ושלי מירון ממפלגתו קפץ מעל שולחן הוועדה והתעמת עם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), בתמונה^[6]. פעולה זו גרמה לסערה ציבורית, ובעקבות זאת ועדת האתיקה של הכנסת החליטה לשלול מהרצנו, בליאק ומירון את האפשרות להשתמש בכלים פרלמנטריים (כמו העלאת הצעת חוק ושאילתות) עד סוף מושב החורף.

להב הרצנו יזם וקידם חקיקה שתכיר בבן או בת זוג של נופלים להט"בים כאלמני צה"ל, זאת על רקע נפילתו של קצין הלוט"ר וחבר הקהילה הגאה רב-סרן (במיל') שגיא גולן ז"ל במהלך מלחמת "חרבות ברזל".^[7]

חיים אישיים

להב-הרצנו מתגורר בהרצליה עם בן זוגו צפריר אביר, דוקטורנט לפיזיקה.^[1] להב-הרצנו דובר עברית, אנגלית וצרפתית. בפברואר 2024 נולדה בתו, נעמי, באמצעות הליך פונדקאות בישראל^[8]. להב הרצנו ובן זוגו היו מהזוגות הראשונים שביצעו את הליך הפונדקאות בישראל מאז פסיקת בג"ץ בנובמבר 2021^[9].