יזידים
יזידים, או אזידים על-פי המינוח המודרני הנהוג בפיהם (בכורדית-קורמאנג'י: Êzidî; סוראני: ئيزيدي), הם מאמיני דת אתנית מזרח-תיכונית מונותאיסטית בעלת שורשים עתיקים. כל בני הדת היזידית הם כורדים ורובם מתגוררים בסביבות מוסול וסינג'אר שבעיראק, אך ישנן גם קבוצות בסוריה, טורקיה, איראן, גאורגיה וארמניה (בה הם מהווים את המיעוט הדתי הגדול ביותר). קיימת מחלוקת בין המלומדים ובקרב חוגים יזידים אם הם מהווים קבוצה אתנו-דתית נבדלת, או תת-קבוצה דתית של כורדים. מספרם הכולל נאמד בין שמונה מאות אלף למיליון.
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| בין 800,000 ל-1,000,000 (הערכה) | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 עיראק 650,000 (הערכה)  גרמניה 60,000  סוריה 50,000  רוסיה 40,586  ארמניה 35,272  גאורגיה 20,843  הולנד 5,000  שוודיה 4,000  דנמרק 500  טורקיה 377 (לא כולל פליטים) | |
| שפות | |
|
קורמאנג'י (ניב של כורדית) ערבית | |
| דת | |
| יאזידי | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| עמים איראנים אחרים |
מקורות הדת
עריכהרוב החוקרים כיום סבורים כי שמם של היזידים נובע משמו של הח'ליפה מבית אומיה, יזיד הראשון אבן מעאויה. ח'ליפה זה נחשב בעיניהם כהתגשמותו של הדמות האלוהית "סולטאן עזי". היזידים עצמם סוברים כי מקור שמם הוא במילה Yezdan או Êzid שמשמעותה "אל". תרבות היזידים היא תרבות כורדית מובהקת, ורובם דוברים קורמאנג'י (כורדית צפונית) בניב הבהדיני הייחודי להם, עם מיעוט דובר ערבית. קורמאנג'י היא גם שפת הקודש היזידית.
סברה אחרת קושרת את מקורות הדת לזרם הח'וארג' ולאחד ממנהיגיו, יזיד אבן אוּנייסה. על פי גישה זו, בעת הפילוגים שחלו בכת, נוצר זרם שדחה את שליחותו של מוחמד וציפה לנביא נוסף ולקוראן חדש ולכן חיפש חיזוקים רעיוניים בדתות אחרות.
הדת היזידית עצמה ממזגת מספר השפעות: המונחים הדתיים מושפעים מהסופיות, במיוחד בטרמינולוגיה של הספרות הדתית האזוטרית והמיסטית, אך רוב המיתולוגיה היזידית איננה מוסלמית ותפיסת היקום מזכירה במידה רבה דתות פרסיות קדומות.
חוקרים מוקדמים ניסו לתאר את היזידים כזרם באסלאם, כדתות פרסיות או אף כעובדי אלילים, אך החל משנות ה-90 של המאה ה-20 נחשבות גישות אלו לפשטניות יתר על המידה. מאז נתפסת הדת היזידית כתוצאתו של תהליך סינקרטיסטי ארוך שבו אמונות ומנהגים מקומיים הושפעו ממסדר אדוויה הסופי השוכן בהרי כורדיסטן, הסיטו אותו מהאסלאם המסורתי ומוזגו בו זמן קצר יחסית לאחר מות מייסדו, שייח' עדי אבן מֻסַאפר, שהיה במוצאו מבית אומייה.
שייח עדי מת ב־1162, וקברו בעמק לאלש הוא מוקד עלייה לרגל ליזידים. לאחר מותו, ובמהלך המאה ה-14 בעיקר, התפשטו שבטים כורדיים והפיצו את אמונת היזידים אל מה שכיום הוא שטחה של טורקיה.
אמונות הדת
עריכהבתמונת העולם היזידית, האל יצר את העולם וכעת הוא בהשגחתם של שבעה מלאכים הקרויים "הפט סיר" (שבעת המסתוריים). הבכיר מביניהם הוא "מלאכּ טאוס", מלאך הטווס, המקביל לשטן בדתות אחרות (המקור לדעה זו היא שמו השני של ה"מלאכּ טאוס" בפי היזידים - שיטן, שם המוזכר לעיתים בקוראן כשמו של השטן (شيطان)). היזידים מאמינים כי מלאכּ טאוס איננו מקור של רוע או של רשע, אלא מקור הרשע שוכן בלבו של האדם.
ה"כיתבה קליווה" ("כִּתאב אל-ג'לוה", "ספר ההתגלות היזידי"), העוסק ברובו בגלגולי נשמות, מספר כי מלאכ טאוס חילק את ההשגחה בעולם כראות עיניו בין המלאכים, וילוד אישה אינו יכול לערער עליו. השייח עדי האמין כי הוא גלגולו של מלאכ טאוס בעולם הזה. מסופר עליו בספר כי הוא אמר שנכח בעת שאדם הראשון חי בגן עדן ובשעה שנמרוד השליך את אברהם אל האש. ספר תפילה יזידי נוסף הוא ה"מצחף ראש" ("הספר השחור" בכורדית) העוסק בבריאת העולם, האדם במלאכים, בשיח' עדי, ובאבות היזידים, בדיני פולחן, אישות ובאופן עבודת האל. לפי אמונתם היו ספרים אלה מצויים כבר לפני בריאת העולם.[1] ספרים אלו הועלו על הכתב על ידי חוקרים חיצוניים לדת היזידית בראשית המאה העשרים, שכן עד אז הועברו ברובם בעל פה, בין היתר בגלל איסור לימוד קרוא וכתוב שחל על היזידים שאינם אנשי דת.
האמונה היזידית בנוגע לבריאת האדם שונה מזו של היהדות, הנצרות והאסלאם. הם מאמינים כי האל יצר את מלאכ טאוס בראשונה מההארה שלו עצמו, ולאחר מכן את יתר המלאכים שצוו להביא אבק ואדמה מהארץ ולבנות את גופו של אדם. אז מלאכ טאוס נפח באדם נשמת רוח חיים ולימד אותו להתפלל לשמש, ייצוגו של האל העליון. מתוך ציות לאל, שציווה את המלאכים לא להשתחוות לשום ישות פרט אליו, לא השתחווה טאוס מלאכ לאדם, שעה שהמלאכים האחרים עשו זאת. בתקופות מאוחרות ובשל השפעות נוצריות זוהה מאלכ טאוס, המלאך המסייע לאל ושותף בבריאה, עם לוציפר ונוצרה אגדה לפיה סירב מלאכ טאוס להשתחוות בפני מי שנוצר מאבק, כאשר הוא עצמו נוצר מאורו של האל.[2]
היזידים מאמינים כי מלאכ טאוס הוא נציגו של האל בעולם ויורד אליו ביום רביעי הראשון של חודש ניסן, הנחגג כראש השנה היזידי.
היזידים מאמינים כי הטוב והרע שוכנים שניהם בנפש האדם, ועליו לבחור ביניהם. בתהליך הבחירה חשובה עבודתם למלאכ טאוס, שכן זה עמד בפני מבחן דומה אל מול האל והוא יוכל לכוונם.
לגבי בריאת העולם, הם מאמינים כי זה היה בראשיתו פנינה. הוא נשאר במצב זה זמן רב, שבמהלכו נוצרו שבעת המלאכים שהופקדו על העולם. המלאכים הם: מלאכ טאוס, שייח' עדי אבן מֻסַאפר, שייח' חסן, וקבוצה של ארבעה מלאכים נסתרים: שמס א-דין, פאח'ר א-דין, סאג' א-דין ונאסר א-דין.
שני מוטיבים מרכזיים בדת היזידית הם חשיבות הטהרה הדתית והאמונה בגלגול נשמות. השמירה על הטהרה מתבטאת בהקפדה על מבנה חברתי נוקשה של קאסטות, חוקי מזון, הסתגרות קהילתית וטאבואים רבים. האמונה בגלגול נשמות חשובה גם בשל האפשרות שבה מאמינים היזידים להתגשמות נשמתו של אחד המלאכים בצורת אדם.
מנהגי הדת
עריכהתפילה
עריכההיזידים מתפללים חמש תפילות ביום. הם מתפללים כשפניהם אל השמש, ובתפילת הצהריים מתכוונים אל לאלש. התפילה מלווה בתנועות טקסיות הכוללות נישוק הצווארון המעוגל של המלבוש העליון הדתי ("קיראס"). אין להתפלל לעיני זרים. יום רביעי נחשב ליום הקדוש, אך יום המנוחה הוא יום שבת.
עלייה לרגל
עריכה
מנהג חשוב בקרב היזידים הוא עלייה לרגל הנמשכת 6 ימים לקבר שייח' עדי בלאלש, צפונית למוסול בעיראק.
האזור מכיל מקדשים רבים ואתרים מקודשים, גם לדתות אחרות, ובהם גשר סראט, הר ערפאת ושני מעיינות קדושים הקרויים זמזם והמעיין הלבן (כּאניא ספּי).[דרושה הבהרה]
במידת האפשר, כל יזידי מצווה לעלות לרגל ללאלש לפחות פעם אחת בחייו. אלו החיים קרוב יותר משתדלים להגיע פעם בשנה לסעודת ההתכנסות הסתווית הנערכת מ-23 בחודש אילול ועד 1 בחודש תשרין אל-אוול.
בהתכנסות זו רוחצים היזידים במעיין הלבן, טובלים בו דמויות של מלאכ טאוס ומדליקים מאות נרות בקבריהם של שייח' עדי ודמויות דתיות אחרות. הם גם מקריבים פר, ועל כן נחשבו מושפעים מהמיתראיזם, גם בשל הימצאות כלב ונחש באיקונוגרפיה הדתית היזידית.
הקרבת הפר מסמלת את בוא הסתיו, ומיועדת לבקש רחמים בעת החורף כדי שיחלוף בקלות והחיים יחזרו לאדמה באביב.
חגים
עריכהראש השנה היזידי נחגג בחודש ניסאן, ובו רוקדים וחוגגים בסעודות, ומקשטים ביצים. בחג הטאוסגראן מבקרים הקוואלים, אנשי-הדת מן המעמד הנמוך, בכפרים היזידיים ומציגים את הסנג'אק, פסל ברונזה של הטווס המייצג את מלאכ טאוס. בחג זה מביאים מנחות וצדקה. אנשי הדת משמיעים דרשות ומחלקים מים קדושים.
החג החשוב ביותר הוא ג'המה ("עיד אל-ג'מעייה" - חג ההתכנסות) בלאלש, אירוע בן שבעה ימים. חג זה הוא מוקד של עלייה לרגל, התוודעות חברתית וחיזוק השייכות לקהילה. מרכזו הדתי של החג הוא האמונה בהתכנסות שבעת המלאכים הקדושים, ה"הפטאד" באותה עת, להם נהוג להקריב שור.
טהרה ואיסורים
עריכההחשיבות שהיזידים מייחסים לטהרה דתית משתקפת לא רק במערכת המעמדות החברתיים שלהם, אלא במגוון איסורים בחיי היום יום. חלק מהאיסורים, כגון איסור נישואי תערובת או העלבת אנשי דת, מכובדים כמעט תמיד. מאיסורים אחרים, כאיסור על אכילת חסה או לבישת בגדים בצבע כחול מתעלמים בדרך כלל אלא אם כן אנשי דת נוכחים במקום. משערים שהאיסור על אכילת חסה נובע מדמיון השם הכורדי לחסה "Koas" למילה "Koasasa" המתארת את התגשמות שבעת המלאכים בגוף אדם. בראיון ל-BBC טען אחד מראשי העדה שהיזידים יכולים לאכול כל דבר, ורק אנשי הדת נמנעים מירקות מסוג מסוים, כגון כרוב, כי הם גורמים גזים.[3]
ארבעת היסודות: אש, אוויר, מים ואדמה צריכים להישמר טהורים לתפיסת היזידים, ומספר איסורים מגנים על כך, למשל איסור על יריקה על האדמה או על אש. מגע ממושך עם מי שאינם יזידים נחשב למטמא גם הוא, ולכן נהגו היזידים להתחמק מגיוס ולא לחלוק כלים ככוסות או תערים עם זרים.
מאפיינים נוספים
עריכההיזידים מונוגמיים ברובם, אם כי הנכבדים עשויים לשאת יותר מאישה אחת. הילדים נטבלים עם לידתם ומילה היא נפוצה, אם כי אינה הכרח. המתים נקברים בקברים חרוטיים מיד לאחר מותם בתנוחת ידיים מוצלבות על החזה.
היזידים אינם נישאים לכורדים שאינם יזידים ואינם מקבלים מומרים אל דתם. העונש החמור ביותר בקהילתם הוא חרם, אשר משמעותו גם גירוש מהדת והתרת דמו של המוחרם.
בחברה היזידית חלוקה מעמדית נוקשה ולפיה בני המעמד הנמוך הם חקלאים ורועים שנאסר עליהם לדעת קרוא וכתוב. מעמד אנשי הדת הגבוה הוא בעל ידע זה ונחלק להנהגה דתית (שייח'ים) והנהגה אזרחית (אמירים). אין מעבר ממעמד למעמד.
היסטוריה מודרנית
עריכהבראייה היסטורית, היזידים היו מיעוט דתי בעם הכורדי מאז שנת 2000 לפנה"ס (לפי מקורותיהם). מספרם נאמד ב־100,000 עד 800,000[4]. בגרמניה מתגוררים 30,000 פליטים יזידים[5].
היות היזידים קבוצה ייחודית בעם הכורדי נוצלה בידי משטר הבעת', על מנת לנסות ולבודד אותם אלו מאלו. יש הטוענים כי סדאם חוסיין ניסה להשפיע על היזידים ולהחשיבם כערבים, על מנת להטות לטובתו את המאזן האתני בצפון עיראק, אך אין עדויות חד-משמעיות התומכות בסברה זו. בדרך כלל ניסיונות אלו לא עלו יפה, והיזידים אף לחמו יחד עם הכורדים ביחידות ה"פשמרגה", כנגד תומכי הבעת'. מאז הפלישה האמריקאית לעיראק ב־2003, מנסים הכורדים להביא לכך שהיזידים ייחשבו כחלק מהעם הכורדי על מנת להגדיל את מספרם וחשיבותם. בקרב היזידים פועלת קבוצה עצמאית של משכילים, בשם "התאחדות המשכילים היזידים" (رابطة المثقفين الأيزيديين) בראשות עלי סידו רשו, הקוראת להיבדלות היזידים הן מן הערבים והן מן הכורדים. הקבוצה טוענת כי גם הערבים וגם הכורדים השתמשו ביזידים ככלי משחק לניגוח פוליטי, בעוד שאף ראייה היסטורית אינה מוכיחה כי היזידים הם במוצאם אכן ערבים או כורדים. פעילותה של הקבוצה עדיין מצויה בשוליים, אך קולות דומים לשלה כבר נפוצים מאוד בשיח היזידי, בעיקר בפורומים באינטרנט.
באביב 2007 נרצחה תושבת הכפר בעשיקה על ידי המון יזידי בשל "חילול כבוד המשפחה". משערים שהיא התרועעה עם ערבי סוני ולבסוף התאסלמה. ב-14 באוגוסט 2007 בוצע פיגוע טרור, שנחשב לקטלני ביותר מאז פלישת ארצות הברית, בשתי עיירות יזידיות בצפון עיראק. מחבלים מתאבדים נהגו בשעות הערב בארבע מכליות עמוסות חומר נפץ אל תוך ריכוזי אוכלוסייה צפופים ופוצצו אותן בתחומם. בהתפוצצות נהרגו למעלה מ-500 בני אדם, ושטח בנוי בן ק"מ רבוע בערך נהרס. הפיגוע יוחס לארגון אל-קאעידה ובוצע מסיבות שונות. ביניהן, ככל הנראה, הקושי של ארגוני הטרור לבצע פיגוע דומה בתוך ערים מרכזיות בעיראק, החשבתם של היזידים כלא מוסלמים, תגובה לאירוע סקילת הנערה שהתאסלמה, או כדי לגרום ליזידים לעזוב את עיראק.
רצח העם היזידי
עריכה
ערכים מורחבים – רצח העם היזידי, טבח סינג'אר
באוגוסט 2014, במסגרת התקדמות כוחות המדינה האסלאמית בצפון עיראק, כבשו כוחות הארגון את העיר סינג'אר מידי הפשמרגה הכורדים. כ-213 אלף פליטים כורדים, מהם כ-40 אלף יזידים נסו על נפשם, מפחד מחבלי הארגון, לכיוון טורקיה, לעבר הערים דהוק ואירביד. חלק מהפליטים היזידים הוגלו על ידי פעילי המדינה האסלאמית להרי סינג'אר, והם סובלים שם מרעב וצמא. יזידים אחרים שנותרו באזור סינג'אר נדרשו להתאסלם וחלקם הוצא להורג.[6] כמו כן, לוחמי המדינה האסלאמית לקחו בשבי מאות נשים מבנות היזידים.[7]
היזידים נהלו מאבק ממושך על מנת להשיג הכרה בינלאומית בסבלם וברצח העם שנעשה בהם (דוגמת טבח סינג'אר). לשם כך, נקטו היזידים בדרכים שונות להשגת ההכרה. למשל, חברת הפרלמנט העיראקי ממוצא יזידי, ויאן דחיל, נאבקה ביו"ר הפרלמנט כדי לשאת נאום פומבי לחשיפת הטבח ותוצאותיו הקשות. בנוסף, פליטים יזידים יצרו שיתוף פעולה עם כוחות סיוע אמריקאים להנחתת מזון ותרופות מהאוויר לנצולי הטבח שהסתתרו בהרי סינג'אר.[8]
ועדה מיוחדת מטעם המועצה לזכויות אדם של האו"ם קבעה ביוני 2016 כי המדינה האסלאמית מבצעת בבני העם היזידי רצח עם.[9][10] פעילים יזידים ברחבי העולם, כנאדיה מוראד, קוראים לקהילה הבינלאומית להתערב ולפעול להצלתם, ואף מנסים לפעול כנגד המדינה האסלאמית במשפט הבינלאומי.[11]
הקשר עם מדינת ישראל
עריכהמדינת ישראל פועלת במישורים שונים על מנת לתמוך בבני העם היזידי, זאת בשל השתתפותה של ישראל באמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם.
דוגמה לתמיכה במיעוט זה היא הכינוס המיוחד שהכנסת קיימה ב-24 ביולי 2017 לזכרו של העם היזידי. באירוע זה השתתפה נאדיה מוראד, שהצליחה לברוח משבי המדינה האסלאמית בעיראק אחרי שעברה עינויים קשים. מלבד זאת, הגישו תשעה חברי כנסת מסיעות שונות הצעת חוק שקוראת להכיר ברצח העם היזידי, הכוללת קיום יום זיכרון ב-3 באוגוסט מדי שנה וכן, תוכניות לימוד ועצרת מרכזית לזכר ההרוגים.[12] כמו כן, "מטה הסיוע הישראלי ליזידים", הכולל ארגונים, תנועות נוער, חוקרים ופעילים חברתיים, הוא ארגון-גג ישראלי אשר הוקם לאחר הטבח, המרכז את פעולתם של מספר גופים ופרטים לצורך מתן סיוע מיידי ליזידים בעיראק ובפזורה. מטרת מטה זה היא להגביר את המעורבות הישראלית להצלת העם היזידי, וזאת על ידי הגברת המודעות למצבו של העם היזידי, מתן סיוע ליזידים לצורך הצלת חיים וכן, דרישה מהמוסדות הבינלאומיים למצוא פתרון קבע בר קיימא לעם היזידי.[13]
בנוסף לכך, מדינת ישראל, בעזרת ארגון "Dream Doctors" המכשיר ליצנים רפואיים, יחד עם ארגון "Road to Peace", בית החולים הדסה עין כרם בירושלים ובתמיכת משרד החוץ הישראלי אף פועלת להכשיר מטפלים יזידים בתחום הליצנות הרפואית. זאת במטרה לסייע לילדים בני העם היזידי, הזקוקים לטיפול רפואי או סובלים מפוסט טראומה, בעזרת צחוק, מגע והסחת דעת.[14]
ב-3 באוקטובר 2024, במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, נחשף כי מספר ימים לפני כן חולצה מרצועת עזה צעירה יזידית בת 21 על ידי כוחות הביטחון הישראליים, זאת לאחר שנחטפה ונלקחה מעיראק לסוריה, שם נקנתה על ידי מחבל חמאס תומך דאעש עשור לפני כן.[15]
דגל היזידים
עריכה
דגל היזידים מייצג את העם היזידי ושאיפתו לעצמאות. השמש המוזהבת במרכז הדגל היא סמל דתי ותרבותי עתיק של היזידים. מתפללים יזידים מפנים את פניהם כלפי השמש.
משמעות הצבעים בדגל:
דמותם בתרבות
עריכהמאחר שהדת היזידית איננה מוכרת לזרים, ובשל זיהויו של מלאכ טאוס עם השטן, רבים כתבו אודותיהם עובדות וסיפורים בלתי מדויקים. סופר האימה ה. פ. לאבקרפט כתב בסיפורו הקצר, "The Horror at Red Hook", על "שבט היזידים עובדי השטן".
ספרו של קרל מאי, "דרך כורדיסטן הפראית" מציג (בין היתר) תמונה מדויקת למדי של סבלם הרב של היזידים תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, אז נרדפו כעובדי שטן.
בספרו האוטוביוגרפי "פגישות עם אנשים מיוחדים" מספר גיאורג איבאנוביץ' גורדייף על מפגשיו עם היזידים בילדותו ומזכיר כיצד התייחסו אליהם כ"עובדי השטן".
בספרו של אלכסנדר פושקין, המסע לארזורום, פוגש המספר חייל יזידי בצבא הרוסי ושואל אותו על מנהגי דתו.
בסדרת הקומיקס Top 10 מאת אלן מור וג'ין הא, אחד מגיבורי הסיפור, ג'ון "המלך טווס" קורבו, הוא יזידי מאמין. אמונתו מקנה לו כח פיזי על אנושי וגם את היכולת לתקשר ישירות עם מלאכ טאוס שמסייע לו לאתר כשלים ונקודות תורפה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- زهير كازم عبود، الأيزيدية: حقائق وخفايا وأساطير، بيروت: المؤسسة العربية للدراسات والنشر، 2005 (הספר בקטלוג ULI)
- زهير كازم عبود، الأيزيدية وصحف ابراهيم الأولى، بغداد: شرق غرب للنشر، 2010
- Eszter Spat, The Yezidis, London: Saqi, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
הדת | ||
יזדים, דף שער בספרייה הלאומית- יזידים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר מידע על היזידים (באנגלית)
- ערך על היזידים, באנציקלופדיה אירניקה (באנגלית)
- השמדת היזידים בעיראק, באתר הוועד למאבק ברצח עם
- עדכונים שוטפים על רצח העם היזידי, באתר הוועד למאבק ברצח עם
- ג'קי חוגי, מיהם היזידים, קורבנות הטבח ההמוני שמבצע דאעש?, באתר פורבס ישראל, 19 באוגוסט 2014
- עידן בריר, "פליטים יזידים מיואשים הסתערו על מסוק הסיוע. בקושי יכולנו לנחות", באתר "שיחה מקומית", 10 באוגוסט 2014
- מג'דל רשו, יזידים לישראל: אתם תבינו אותנו יותר מכל עם אחר, עזרו לנו, באתר "שיחה מקומית", 25 באוקטובר 2014
צור שיזף, מושמדים: צור שיזף בעקבות היזידים הנעלמים, באתר הארץ, 7 בינואר 2015- צור שיזף, אסונם של היזידים, כתבה למבט שני של הערוץ ה-1, באתר צור שיזף, 20 בפברואר 2015
- אוריאל לוי, שנתיים לנסיון של דאע"ש לבצע רצח עם ביזידים בעירק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוגוסט 2016
- איילת שני, היזידים היו נטבחים גם אם היו מתאסלמים, באתר הארץ, 23 במרץ 2017
- עבדולקדיר מוסא, הָרֵי קוּרְמֵנְק מִתְמָרְדִים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2018
- Who Are the Yazidis, the Ancient, Persecuted Religious Minority Struggling to Survive in Iraq?
הערות שוליים
עריכה- ^ חוה לצרוס-יפה, יזידים, האנציקלופדיה העברית יט, עמ' 725
- ^ עוד על מלאך הטווס, באתר מידע על היזידים
- ^ Richness of Iraq's minority religions revealed: "No, he patiently explained, ordinary Yazidis can eat what they want, but holy men like him refrain from certain vegetables because "they cause gases".
- ^ כפי שנטען באתרם yezidi.org
- ^ לפי האתר yezidi.org
- ^ אלי לאון, להישאר על ההר ולמות מצמא, או לרדת - ולמות בידי דאעש, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2014
- ^ דאעש חטפו מאות צעירות בעיראק, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014
- ^ ג'קי חוגי, מיהם היזידים, קורבנות הטבח ההמוני שמבצע דאעש?, באתר פורבס ישראל, 19 באוגוסט 2014
- ^ יניב כרמל, האו"ם: דאע"ש מבצע רצח-עם בסוריה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 ביוני 2016
- ^ אוריאל לוי, שנתיים לנסיון של דאע"ש לבצע רצח עם ביזידים בעירק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוגוסט 2016
- ^ יניב כרמל, נדיה מוראד ואמל קלוני רוצות לחסל את דאע"ש בבית המשפט הבינ"ל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בספטמבר 2016
- ^ הכנסת, הכנסת ה-20, הצעת חוק הכרה ברצח העם היזידי, התשע"ז–2017
- ^ הוועד למאבק ברצח עם, ארגון יהודי וכלל אנושי, מטה הסיוע הישראלי ליזידים
- ^ שי ניר, צחוק יפה לבריאות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 ביולי 2018
- ^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, חזרה למשפחתה: "חולצה מעזה צעירה יזידית שחטף דאעש בעיראק", באתר ynet, 3 באוקטובר 2024