מדליית קופלי
מדליית קופלי (באנגלית: Copley Medal) היא מדליית כסף, אשר מוענקת מדי שנה על ידי החברה המלכותית בלונדון מאז שנת 1731. המדליה מוענקת עבור הישגים בתחום מדעי הטבע או מדעי החיים.
מדליית קופלי שהוענקה לסר ג'ורג' סטוקס בשנת 1893 (צד קדמי) | |
תיאור | עבור הישג במדעי הטבע או החיים |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
הגוף המעניק | החברה המלכותית |
סכום הזכייה | 25,000 לירה שטרלינג |
תקופת הפרס | 1731–הווה (כ־293 שנים) |
נקרא על שם | גודפרי קופלי |
אתר רשמי | |
המדליה קרויה על שם גודפרי קופלי, שהוריש בשנת 1709, 100 ליש"ט לחברה המלכותית.
בנוסף למדליה, הפרס כולל 25,000 ליש"ט.
דורותי קרופוט הודג'קין, זוכת מדליית קופלי לשנת 1976, היא האשה הראשונה שזכתה במדליה וג'וסלין בל ברנל, זוכת מדליית קופלי לשנת 2021, היא האשה השנייה שזכתה במדליה.
זוכי הפרס
עריכההמאה ה־18: המחצית הראשונה
עריכהמקבלי הפרס | |||
שנה | שם | לאום | תחומי פעילות והישגים |
1731 | סטיבן גריי | אנגלי | חוקר רב תחומי
מחקריו על מוליכות חשמלית. |
1732 | סטיבן גריי | אנגלי | חוקר רב תחומי
על המחקרים שערך בשנת 1732. |
1733 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1734 | ג'ון תיאופילוס דזגיוליה | אנגלי ממוצא צרפתי | מדען רב תחומי
בזכות הניסויים שערך בפני החברה המלכותית. |
1735 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1736 | ג'ון תיאופילוס דזגיוליה | אנגלי ממוצא צרפתי | מדען רב תחומי
בזכות הניסויים שביצע באותה שנה. |
1737 | ג'ון בלשיר | אנגלי | רופא
בזכות הגילוי שהאכלת בעלי חיים ב-madder (צמח מהסוג פואתיים) צובע את עצמותיהם בצבע אדום, גילוי שקידם את מחקר התפתחות העצם. |
1738 | ג'יימס ולואה | אנגלי | שען
בזכות המצאת מכונה רתומה לסוסים לדחיקת כלונסאות הביסוס של גשר וסטמינסטר. |
1739 | סטיבן היילס | אנגלי | איש כמורה ומדען רב תחומי
בזכות הניסויים לגילוי תרופות לאבנים בכליות והניסויים לגילוי שיטות לשימור בשר. |
1740 | אלכסנדר סטיוארט | אנגלי | רופא
בזכות הרצאותיו על פעולת השרירים Muscular Motion. |
1741 | ג'ון תיאופילוס דזגיוליה | אנגלי ממוצא צרפתי | מדען רב תחומי
בזכות התגליות על תכונות החשמל. |
1742 | כריסטופר מידלטון | אנגלי | רב חובל בצי האנגלי
בזכות תצפיותיו במהלך ניסיונו לגילוי המעבר הצפון-מערבי. |
1743 | אברהם טרמבלה | שווייצרי | ביולוג
מחקריו על ההידרתים. |
1744 | הנרי בייקר | אנגלי | חוקר טבע
בזכות תצפיותיו במיקרוסקופ על תהליכי התגבשות מלחים בתמיסה. |
1745 | ויליאם ווטסון | אנגלי | רופא ומדען רב תחומי
בזכות "תגליותיו המפתיעות בתופעת החשמל" |
1746 | בנג'מין רוברטס | אנגלי | מהנדס צבאי, ומדען רב תחומי
בזכות "ניסוייו הסקרניים על התנגדות האוויר לתנועת גופים והמסקנות שהסיק לגבי תנועת קליעים" |
1747 | גוון נייט | אנגלי | פיזיקאי
"על ניסוייו הסקרניים במגנטים טבעיים ומלאכותיים". |
1748 | ג'יימס ברדלי | אנגלי | אסטרונום
"בזכות גילוייו המאוד סקרניים ומופלאים על התנועה הנצפית של כוכבי שבת והסיבות לתנועה נצפית זו" |
1749 | ג'ון הריסון | אנגלי | בונה שעונים
"בזכות המכשירים המסקרנים שהמציא ובנה למדידה מדויקת של זמן". |
המאה ה־18: המחצית השנייה
עריכהמקבלי הפרס | |||
שנה | שם | לאום | תחומי פעילות והישגים |
1750 | ג'ורג' אדוארדס | אנגלי | חוקר טבע, אורניתולוג
"בזכות ספרו הכולל איורים צבעוניים אלגנטיים של 209 עופות שונים ושל 20 טטרפודים, נחשים, דגים וחרקים נדירים מאוד". |
1751 | ג'ון קנטון | אנגלי | פיזיקאי
"בזכות ההצגה בפני החברה המלכותית של שיטתו המוזרה ליצירת מגנטים מלאכותיים ללא שימוש במגנטים טבעיים". |
1752 | ג'ון פרינגל | סקוטי | רופא
"בזכות ניסוייו ותצפיותיו המוזרים והמועילים על חומרים ספטיים ואנטיספטיים, שהוצגו לחברה. |
1753 | בנג'מין פרנקלין | אמריקאי | מדינאי, דיפלומט, מדען, סופר ומו"ל
התמקד בעיקר בתחום החשמל |
1754 | ויליאם לואיס | אנגלי | רופא, כימאי
"עבור ניסוייו הרבים בפלטינה שהביאו לגילוי המורכבות של זהב, ניסויים אותם לא השלים עקב מחסור בחומרים" |
1755 | ג'ון הקסהאם | אנגלי | רופא,
"עבור הניסויים המועילים הרבים שעשה באנטימון". |
1756 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1757 | צ'ארלס קוונדיש | בריטי | פוליטיקאי, מדען
בזכות המצאת מד חום המינימום-מקסימום. |
1758 | ג'ון דולונד | אנגלי | אופטיקאי
בזכות הניסויים והתגליות על שבירת (refrangibility ) קרני האור. |
1759 | ג'ון סמיטון | אנגלי | מהנדס אזרחי |
1760 | בנג'מין וילסון | אנגלי | צייר, אמן הדפסים, מדען
בזכות הניסויים הרבים שעשה בנושא החשמל. |
1761 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1762 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1763 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1764 | ג'ון קנטון | אנגלי | פיזיקאי
"עבור הניסויים האלגנטיים ומתוחכמים שביצע ובהם הוכיח שניתן לדחוס מים ונוזלים אחרים". |
1765 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1766 | ויליאם בראונריג | בריטי | רופא, מדען
עבור מחקריו על הגזים הרעילים שבמעיינות מינרליים. |
1766 | אדווארד דלאוואל | בריטי | מדען
עבור מחקרו על מתכות וזכוכית. |
1766 | הנרי קוונדיש | בריטי | כימאי
גילה את המימן. |
1767 | ג'ון אליס | אירי | בוטנאי, זואולוג
עבור המאמר שכתב על היותו של סוג הזואופיטים קורלינה (Corallina) שייך לממלכת בעלי החיים. |
1768 | פיטר וולף | אירי | כימאי, מינרלוג
עבור הניסויים שביצע בזיקוק חומצות, אלקלים נדיפים וחומרים אחרים. |
1769 | ויליאם יוסון | אנגלי | רופא
עבור שני המאמרים שלו על מערכת הלימפה בדגים ובדו-חיים. |
1770 | ויליאם המילטון | סקוטי | ארכאולוג, וולקנולוג
עבור המאמר שלו על מסעו להר הגעש אטנה. |
1771 | מתיו ראפר | בריטי | מדען רב תחומי
עבור המאמר על הערך של המטבעות בתקופות היוונית והרומאית. |
1772 | ג'וזף פריסטלי | בריטי | כימאי
מחקרים בכימיה של הגזים |
1773 | ג'ון וולש | בריטי | מדען חובב
"עבור המאמר על דג הטורפדו" (דג מסדרת החשמלנאים) |
1774 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1775 | נוויל מסקלין | בריטי | האסטרונום המלכותי
על ניסוייו בהר Schehallion למדידת הצפיפות הממוצעת של כדור הארץ. |
1776 | ג'יימס קוק | בריטי | ימאי |
1777 | ג'ון מאדג' | בריטי | רופא, בונה טלסקופים
בזכות המאמר על ייצור מראות מתכת לטלסקופים מחזירי אור |
1778 | צ'ארלס יוטון | בריטי | מתמטיקאי
עבור המאמר שכותרתו "הכוח של אבק שרפה ומהירות לוע של כדורי תותח (פגזים בלתי נפיצים) כפי שנקבעו בניסויים". |
1779 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1780 | סמואל וינס | אנגלי | אסטרונום, מתמטיקאי
עבור המאמר שכותרתו "חקירה של תנועה קווית וסיבובית". |
1781 | ויליאם הרשל | אנגלי | אסטרונום
גילוי אורנוס. |
1782 | ריצ'רד קירוואן | אירי | מדען רב תחומי
"כפרס על פועלו במדע הכימיה, ועבור האנליזה הכימית של מלחים". |
1783 | ג'ון גודריק | אנגלי | אסטרונום
עבור גילוי משך מחזור ההשתנות של הכוכב המשתנה אלגול. |
1783 | תומאס האצ'ינס | אנגלי | רופא, חוקר טבע
עבור הניסויים שביצע למציאת טמפרטורת ההתכה של הכספית. |
1784 | אדוארד וארינג | בריטי | מתמטיקאי |
1785 | ויליאם רוי | סקוטי | מודד, קצין צבא
עבור תרומתו וחידושיו בגאודזיה. |
1786 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1787 | ג'ון הנטר | סקוטי | רופא
"עבור 3 מאמרים – על השחלה; על זהות המינים של הכלב, הזאב והתן; ועל האנטומיה של הלווייתן". |
1788 | צ'ארלס בלגדן | אנגלי | רופא ומדען
"עבור שני המאמרים שלו על התמצקות". |
1789 | ויליאם מורגן | ולשי | רופא, פיזיקאי וסטטיסטיקאי
שני מאמרים שלו שבזכותם הוא נחשב ל"אבי האקטואריה". |
1790 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1791 | ג'יימס רנל | אנגלי | מודד, גאוגרף והיסטוריון
הישגו העיקרי היה המיפוי הראשון של הודו. את מדליית קופלי קיבל עבור מאמר על "קצב הנסיעה על גבי גמלים". |
1791 | ז'אן אנדרה דה לוק | שווייצרי | גאולוג ומטאורולוג
שיפורים בהיגרומטריה. |
1792 | בנג'מין תומפסון | בריטי יליד מסצ'וסטס שפעל גם בבוואריה ובצרפת | פיזיקאי ואיש צבא
"עבור מאמריו בנושא תכונות החום ומוליכות חום. |
1793 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1794 | אלסנדרו וולטה | איטלקי | פיזיקאי
ממציא הסוללה החשמלית. |
1795 | ג'סי רמסדן | אנגלי | בונה מכשירי מדידה אופטיים
עבור בניית התאודוליט ששימש את ויליאם רוי (זוכה מדליית קופלי לשנת 1785) בסקר הגאודטי הגדול של בריטניה. |
1796 | ג'ורג' אטווד | אנגלי | מתמטיקאי
עבור בניית "מכונת אטווד" להדגמת חוקי התנועה של ניוטון. |
1797 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1798 | ג'ורג' שקבורו-אוולין | אנגלי | פוליטיקאי, מתמטיקאי ואסטרונום
תצפיות אסטרונומיות וטבלאות מיקום כוכבים |
1798 | צ'ארלס האצ'ט | אנגלי | כימאי
גילוי הניאוביום |
1799 | ג'ון הלינס | אנגלי | כומר, מדען רב תחומי
עבור מאמר שלו על הפרטורבציות של כוכבי הלכת. |
המאה ה־19: המחצית הראשונה
עריכהמקבלי הפרס | |||
שנה | שם | לאום | תחומי פעילות והישגים |
1800 | אדוארד צ'ארלס הווארד | בריטי | כימאי
גילוי הכספית הרועמת. |
1801 | אסטלי קופר | אנגלי | מנתח |
1802 | ויליאם הייד וולאסטון | בריטי | כימאי ופיזיקאי |
1803 | ריצ'רד הנוויקס (Richard Chenevix) | אירי | כימאי על מגוון מאמרים מדעיים שפרסם |
1804 | סמית'סון טננט | בריטי | כימאי |
1805 | האמפרי דייווי | בריטי | כימאי |
1806 | תומאס אנדרו נייט | אנגלי | בוטניקאי, עסק בהורטיקולטורה
על מאמריו המדעיים על עולם הצומח |
1807 | אווראר הום (Everard Home) | בריטי | מנתח
על מאמריו המדעיים באנטומיה ופיזיולוגיה |
1808 | ויליאם הנרי | בריטי | כימאי
גילוי חוק הנרי. |
1809 | אדוארד טרוטון (Edward Troughton) | בריטי | בונה מכשירים |
1810 | לא הוענקה מדליה | — | — |
1811 | בנג'מין קולינס ברודי (Benjamin Collins Brodie) | אנגלי | פיזיולוג, מנתח
על מאמריו המדעיים בנושא השפעת המוח על פעילות הלב, יצירת חום הגוף אצל בעלי חיים ומנגנוני הפעולה של רעלים קטלניים שמקורם בצמחים |
1812 | לא הוענקה מדליה | — | — |
1813 | ויליאם תומאס ברנד (William Thomas Brande) | אנגלי | כימאי
על פרסומיו המדעיים בנושא תכולת האלכוהול במשקות חריפים המיוצרים בתהליך תסיסה ופרסומים אחרים |
1814 | ג'יימס אייבורי (James Ivory) | סקוטי | מתמטיקאי
על מגוון תרומותיו |
1815 | דייוויד ברוסטר | סקוטי | פיזיקאי
תגליותיו בתחום האופטיקה והקריסטלוגרפיה. |
1816 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1817 | הנרי קאטר (Henry Kater) | אנגלי ממוצא גרמני | פיזיקאי
על ניסויים במטוטלת |
1818 | Robert Seppings | אנגלי | ארכיטקט
בניית אניות מלחמה |
1819 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1820 | הנס כריסטיאן ארסטד | דני | כימאי, פיזיקאי
חקר החשמל. |
1821 | ג'ון הרשל | בריטי | מתמטיקאי, אסטרונום, כימאי
תרומה להתפתחות הצילום, בונה טלסקופ, הניח את היסודות לפוטוכימיה. את המדליה קיבל על פרסומיו בתחום החשבון האינפיניטסימלי |
1821 | אדוארד סאבין
(Edward Sabine) |
אירי | אסטרונום, גאופיזיקאי, אורניתולוג, חוקר ארצות
הישג בולט במדידת האורך של מטוטלת השניות בשעון מטוטלת. תרומה במחקר ותצפיות של השדה המגנטי של כדור הארץ. את המדליה קיבל על עבודתו במשלחת ארקטית |
1822 | ויליאם בקלנד | אנגלי | תאולוג, גאולוג, פלאונטולוג
מחקר על שיניים ועצמות מאובנים של דינוזאור מגלוזאורוס שנמצאו במערות צבועים פרהיסטוריות ביורקשייר |
1823 | ג'ון פונד (John Pond) | אנגלי | אסטרונום
שימש ראש מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ', קידם את המוסד בציוד ובגישה מדעית, הנהיג רפורמות באסטרונומיה מעשית. |
1824 | ג'ון ברינקלי (John Brinkley) | אנגלי | אסטרונום
מחקרים שונים שהתפרסמו על ידי החברה המלכותית |
1825 | פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו | צרפתי | מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי
זכה במדליה בזכות גילוי תכונות מגנטיות של חמרים שאינם מכילים ברזל. |
1825 | פיטר בארלו
(Peter Barlow) |
אנגלי | מתמטיקאי, פיזיקאי
בעל "טבלאות בארלו", חישובים של חזקות שורשים והופכיים של המספרים השלמים עד 10,000 שהיו בשימוש עד 1965. ממציא "עדשת בארלו" המשמשת להגדלת התמונה |
1826 | ג'יימס סאות' (James South) | בריטי | אסטרונום
זכה במדליה על פרסומיו בתחום כוכבים כפולים |
1827 | ויליאם פראוט | אנגלי | כימאי, רופא,
זכה במדליה בזכות המאמר על מרכיבי המזון. |
1827 | הנרי פוסטר | בריטי | פיזיקאי, חוקר קוטב,
זכה במדליה בזכות תצפיות על מגנטיות ותופעות אחרות שנעשו במהלך מסעו עם המשלחת הארקטית לפורט בואן באוקיינוס הקרח הצפוני ב-1824. |
1828 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1829 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1830 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1831 | ג'ורג' בידל איירי (George Biddell Airy) | אנגלי | מתמטיקאי אסטרונום
בעל הישגים בחישובי מסלולים של כוכבי לכת, מדידת צפיפות ממוצעת של כדור הארץ, פיתוח שיטה לפתרון בעיות דו־ממדיות במכניקת המוצק. אחראי לבחירה בגריניץ' כקו האורך 0. קיבל את המדליה על עבודותיו בתחום אברציות כדוריות בעינית הטלסקופ ונושאים אופטיים אחרים. |
1832 | מייקל פאראדיי | בריטי | כימאי, פיזיקאי
חקר האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה. |
1832 | סימאון דני פואסון | צרפתי | פיזיקאי, מתמטיקאי
מתרומותיו: תהליך פואסון, משוואת פואסון, התפלגות פואסון, מקדם פואסון |
1833 | לא הוענקה מדליה | - | - |
1834 | ג'ובאני אנטוניו אמדאו פלאנה | איטלקי | אסטרונום, מתמטיקאי
על עבודתו בנושא התנועה של הירח |
1835 | ויליאם סנו הריס | אנגלי | רופא, פיזיקאי
על מחקריו בתחום החשמל, ממציא כליא ברק לספינות |
1836 | ינס יאקוב ברצליוס | שוודי | כימאי
מאבות הכימיה המודרנית. |
1836 | פרנסיס קירנן
(Francis Kiernan) |
אירי | אנטומיסט, רופא |
1837 | אנטואן סזאר בקרל | צרפתי | פיזיקאי
חוקר תופעות חשמל בעיקר במתח נמוך, אלקטרוכימיה, לומינסנציה, חלוץ בהפקת חמרים מגנטיים מעפרותיהם. סבו של אנרי בקרל מגלה הרדיואקטיביות. |
1837 | ג'ון פרדריק דניאל | אנגלי | כימאי, פיזיקאי |
1838 | קרל פרידריך גאוס | גרמני | מתמטיקאי, פיזיקאי
תרומות רבות באלגברה, תורת המספרים, תורת החשמל והמגנטיות. |
1838 | מייקל פאראדיי | בריטי | זכה בפעם שנייה, כימאי, פיזיקאי
חקר האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה. |
1839 | רוברט בראון | סקוטי | בוטנאי
על תגליותיו בתחום רביית צמחים, האבקה והפריה. חלוץ בשימוש במיקרוסקופ למחקר ציטולוגי כולל את אחד התיאורים הראשונים של גרעין התא. על שמו המושג תנועה בראונית לתיאור תנועה אקראית של חלקיקים בנוזל או גז. |
1840 | יוסטוס פון ליביג | גרמני | כימאי
תגליותיו בכימיה אורגנית ובמיוחד תרומתו לתאוריה של הקבוצות הפונקציונליות (שכונו בתקופתו רדיקלים). |
1840 | |||
1841 | גאורג סימון אוהם | גרמני | פיזיקאי
גילוי חוק אוהם. |
1842 | ג'יימס מקקולא (James MacCullagh) | אירי | מתמטיקאי
תיאור ההתנהגות הגלית של אור. |
1843 | ז'אן-בטיסט דיומא | צרפתי | כימאי
עסק באנליזה וסינתזה אורגנית, קבע משקל אטומי ומשקל מולקולרי של יסודות ותרכובות רבים בעזרת צפיפות האדים |
1844 | קרלו מאטאוצ'י | איטלקי | פיזיקאי, נוירופיזיולוג
חלוץ בחקר ביואלקטרומגנטיזם |
1845 | תאודור שוואן | גרמני | פיזיולוג |
1846 | אורבן לה-ורייה | צרפתי | מתמטיקאי
חישוב מסלולי כוכבי הלכת וחיזוי קיומו של כוכב הלכת נפטון. |
1847 | ג'ון הרשל | בריטי | מתמטיקאי, אסטרונום, כימאי
תצפיות אסטרונומיות שנעשו בכף התקווה הטובה |
1848 | ג'ון קואצ' אדמס
(John Couch Adams) |
בריטי | מתמטיקאי, אסטרונום
מפורסם על ניבוי קיומו ומיקומו של כוכב הלכת נפטון בעזרת מתמטיקה בלבד. החישובים נעשו כדי להסביר פערים בין המסלול של אורנוס וחוקי קפלר וניוטון. |
1849 | רודריק מרצ'יסון | סקוטי | גאולוג
בזכות תרומתו למדע הגאולוגיה ובמיוחד בהיותו הראשון שחקר ותיאר את מערכת הסילור. |
המאה ה־19: המחצית השנייה
עריכהמקבלי הפרס | |||
שנה | שם | לאום | תחומי פעילות והישגים |
1850 | פטר אנדריאס הנסן | גרמני | אסטרונום, וגאודט
"בזכות מחקריו באסטרונומיה פיזיקלית". |
1851 | ריצ'רד אוון | בריטי | פלאונטולוג וביולוג
בזכות תגליותיו באנטומיה ופליאונטולוגיה, טבע את המונח דינוזאורים |
1852 | אלכסנדר פון הומבולדט | גרמני | חוקר טבע |
1853 | היינריך וילהלם דוֹבֶּה | גרמני | פיזיקאי ומטאורולוג
"בזכות מחקריו על חלוקת החום על פני כדור הארץ" |
1854 | יוהאנס פטר מילר | גרמני | פיזיולוג
"בזכות תרומתו החשובה לתחומים שונים בפיזיולוגיה ובאנטומיה משווה. ובמיוחד בזכות מחקריו באמבריולוגיה של קווצי העור". |
1855 | לאון פוקו | צרפתי | פיזיקאי
מחקריו היו בתחומים רחבים של הפיזיקה. ידוע בעיקר בזכות המצאת המטוטלת של פוקו. הוא גם גילה את תופעת זרמי המערבולת (eddy currents) |
1856 | אנרי מילנה-אדוורד | צרפתי | זואולוג
"בזכות מחקריו באנטומיה משווה וזואולוגיה". |
1857 | מישל שוורל | צרפתי | כימאי ומדען
מחלוצי חקר הגרונטולוגיה |
1858 | צ'ארלס לייל | סקוטי | גאולוג
חקר קרחונים, הרי געש ותופעת רעידת אדמה |
1859 | וילהלם אדוארד ובר | גרמני | פיזיקאי |
1860 | רוברט בונזן | גרמני | כימאי
חקר הפליטה הספקטרוסקופית, גילוי היסודות צסיום ורובידיום. |
1861 | לואי אגסי | שווייצרי אמריקאי | מדען רב תחומי
בזכות מחקריו המצוינים בפלאונטולוגיה וענפי מדע אחרים ובמיוחד בזכות מחקרו על "מאובני הדגים". |
1862 | תומאס גרהם | סקוטי | כימאי
"בזכות 3 מאמרים על פעפוע של נוזלים שהתפרסמו בשנתון החברה המלכותית בשנים 1850 ו-1851; מאמר על ה"כח האוסמוטי" שהתפרסם בשנתון של 1854; ובמיוחד בזכות מאמר מ-1861 על פעפוע של נוזלים שהבחין בין קולואידים לבין קריסטלואידים". |
1863 | אדם סדג'וויק | בריטי | גאולוג
"בזכות תצפיותיו ותגליותיו בגאולוגיה של סלעי הפלאוזואיקון ובמיוחד על קביעת אופייה של המערכת הדבונית, על ידי תצפיות בסלעי Killas ובמאובנים שנמצאו בהם". |
1864 | צ'ארלס דרווין | בריטי | חוקר טבע
מחשובי חוקרי הטבע בכל הדורות. מגלה (בשיתוף עם אלפרד ראסל ואלאס) עקרון הברירה הטבעית ככלי מניע באבולוציה. |
1865 | מישל שסלה | צרפתי | מתמטיקאי
"עבור מחקריו המקוריים בגאומטריה ובהיסטוריה של הגאומטריה" |
1866 | יוליוס פְּלוקר | גרמני | מתמטיקאי ופיזיקאי
"בזכות מחקריו בגאומטריה אנליטית, מגנטיות, וספקטרוסקופיה ". |
1867 | קרל ארנסט פון בר | גרמני-בלטי | מדען רב תחומי
"בזכות גילוייו באמבריולוגיה ואנטומיה משווה ובזכות תרומתו לפילוסופיה של הזואולוגיה. |
1868 | צ'ארלס ויטסטון | בריטי | פיזיקאי |
1869 | אנרי ויקטור רניו | צרפתי | כימאי ופיזיקאי
"בזכות הכרך השני של מחקריו על החוקים והנתונים הנדרשים לחישוב מנועי חום. כולל מדידת קיבול החום של גזים ואדים ובזכות מאמרים שונים על 'הכח האלסטי' של אדים" |
1870 | ג'יימס ג'ול | בריטי | פיזיקאי
מחקרים פורצי דרך בנושא האנרגיה. ניסוח חוק שימור האנרגיה. |
1871 | יוליוס פון מאייר | גרמני | רופא ופיזיקאי
בזכות מחקריו בתורת החום |
1872 | פרידריך ולר | גרמני | כימאי
בזכות תרומותיו הרבות והמגוונות לכימיה |
1873 | הרמן פון הלמהולץ | גרמני | פיזיקאי ורופא
זכה במדליה בזכות מחקריו בפיזיקה ובפיזיולוגיה. |
1874 | לואי פסטר | צרפתי | כימאי
אבי המיקרוביולוגיה. |
1875 | אוגוסט וילהלם פון הופמן | גרמני | כימאי
מחקרים בתחום הכימיה האורגנית. על שמו קרויות תגובות שחלוף הופמן ואלימינציית הופמן |
1876 | קלוד ברנאר | צרפתי | פיזיולוג
"בזכות תרומותיו הרבות למדע הפיזיולוגיה" |
1877 | ג'יימס דווייט דיינה | אמריקני | גאולוג וזואולוג
בגין מחקריו הביולוגיים, הגאולוגיים והמינרלוגיים |
1878 | ז'אן־בטיסט בּוּסַנְגוֹ | צרפתי | כימאי
בזכות מחקריו החשובים והתגליות שלו ב"כימיה אגרונומית". |
1879 | רודולף קלאוזיוס | גרמני | פיזיקאי
מאבות התרמודינמיקה מטביע המושג אנטרופיה |
1880 | ג'יימס ג'וזף סילבסטר | יהודי בריטי | מתמטיקאי
עבודתו בתורת המטריצות, ובמיוחד משפט ההתמדה. היה הראשון שהשתמש במונחים מטריצה ודיסקרימיננטה. |
1881 | אדולף וורץ | צרפתי | כימאי
"בזכות גילוי ה"אמוניה האורגנית" (כנראה השם שניתן אז למתיל-אמין), גילוי הדיאולים ומחקרים נוספים שהייתה להם השפעה חשובה על התקדמות הכימיה" |
1882 | ארתור קיילי | בריטי | מתמטיקאי
"בזכות תרומותיו המקיפות והמעמיקות למתמטיקה" |
1883 | ויליאם תומסון | בריטי | פיזיקאי
תרם רבות בתחום תרמודינמיקה, מוליכות חשמלית, מגנטיות. |
1884 | קרל לודוויג | גרמני | רופא ופיזיולוג
"בזכות מחקריו בפיזיולוגיה, ותרומתו הגדולה למדע הפיזיולוגיה". |
1885 | פרידריך אוגוסט קקולה | גרמני | כימאי
"בזכות מחקריו בכימיה אורגנית". |
1886 | פרנץ ארנסט נוימן | גרמני | מינרלוג, פיזיקאי ומתמטיקאי
"עבור מחקריו באופטיקה ואלקטרודינמיקה" |
1887 | ג'וזף דלטון הוקר | בריטי | בוטנאי ומגלה ארצות
"בזכות שרותיו לבוטניקה כחוקר, סופר ונוסע" |
1888 | תומאס הנרי האקסלי | בריטי | ביולוג
נודע בכינויו "הבולדוג של דרווין", על שום הגנתו העיקשת על תאוריית האבולוציה. |
1889 | ג'ורג' סלמון | אירי | מתמטיקאי
"עבור תרומתו למתמטיקה". |
1890 | סיימון ניוקום | קנדי/אמריקאי | אסטרונום ומתמטיקאי
עבור תרומתו לקידום "אסטרונומיית הכבידה". |
1891 | סטניזלאו קניצרו | איטלקי | כימאי
עבור תרומתו ל"פילוסופיה של הכימיה" ובמיוחד על פיתוח התאוריה של אבוגדרו". |
1892 | רודולף וירכו | גרמני | ביולוגיה, רפואה, אנתרופולוגיה |
1893 | ג'ורג' סטוקס | בריטי | מתמטיקאי, פיזיקאי
מכניקת הזורמים (כולל משוואות נאוויה-סטוקס), אופטיקה וחשבון דיפרנציאלי. |
1894 | אדוארד פרנקלנד | אנגלי | כימאי
"עבור שירותיו הבולטים לכימיה התאורטית והיישומית". |
1895 | קרל ויירשטראס | גרמני | מתמטיקאי
"אבי האנליזה המודרנית". |
1896 | קרל גגנבאור | גרמני | אנטומיסט
"בזכות מפעל חיים של מחקרים באנטומיה משווה בכל תחומי ממלכת בעלי החיים". |
1897 | אלברט פון קליקר | שווייצרי | פיזיולוג ואנטומיסט
"בהוקרה לעבודתו החשובה באמבריולוגיה, אנטומיה משווה, פיזיולוגיה ובמיוחד לתרומתו הייחודית בהיסטולוגיה". |
1898 | ויליאם האגינס | בריטי | אסטרונום
"בזכות מחקריו על הספקטרום של גרמי השמיים." |
1899 | ג'ון ויליאם סטראט ריילי | בריטי | פיזיקאי
גילוי ארגון. |
המאה ה־20: המחצית הראשונה
עריכהמקבלי הפרס | |||
שנה | שם | לאום | תחומי פעילות והישגים |
1900 | מרסלן ברתלו | צרפתי | כימאי ופוליטיקאי
"בזכות שירותיו המבריקים למדע הכימיה". |
1901 | ג'וסיה וילארד גיבס | אמריקאי | פיזיקאי, כימאי, מתמטיקאי
תרומתו לפיזיקה המתמטית. |
1902 | ג'וזף ליסטר | אנגלי | רופא
פיתוח שיטוח חיטוי לחדרי ניתוח ומחקרים בפיזיולוגיה ובפתולוגיה |
1903 | אדווארד זיס | אוסטרי | גאולוג
"בזכות שרותו הדגול לגאולוגיה ובמיוחד בזכות מחקריו המקוריים ומסקנותיהם שהתפרסמו בספרו החשוב 'פני האדמה' ". |
1904 | ויליאם קרוקס | בריטי | כימיאי ופיזיקאי
"בזכות מחקריו הממושכים בספקטרוסקופיה כימית, בתכונות של גזים הנמצאים בלחץ נמוך מאוד, בתופעות של רדיואקטיביות ובנושאים נוספים". |
1905 | דמיטרי מנדלייב | רוסי | כימאי
פיתוח הטבלה המחזורית. |
1906 | איליה מצ'ניקוב | רוסי | ביולוג
גילוי הפגוציטוזה - בליעת חיידקים וגורמים זרים אחרים על ידי תאי הדם הלבנים. |
1907 | אלברט אברהם מייקלסון | יהודי מארצות הברית | פיזיקאי
ערך יחד עם אדוארד מורלי את ניסוי מייקלסון-מורלי שהוכיח כי מהירות האור אינה תלויה במערכת הייחוס שבה היא נמדדת. |
1908 | אלפרד ראסל וולאס | בריטי | ביולוג וחוקר טבע
מהוגי תורת האבולוציה וטובע המונח "דרוויניזם". |
1909 | ג'ורג' היל | ארצות הברית | אסטרונום ומתמטיקאי
"על בסיס מחקריו באסטרונומיה מתמטית". (בעיית שלושת הגופים) |
1910 | פרנסיס גולטון | בריטי | חוקר טבע
אבי תורת האאוגניקה |
1911 | ג'ורג' הווארד דרווין | בריטי | אסטרונום ומתמטיקאי
"על בסיס מחקריו בתאוריה של הגאות והשפל בצורות כוכבי הלכת ובנושאים קרובים". |
1912 | פליקס קליין | גרמני | מתמטיקאי
על מחקריו ומורשתו. |
1913 | ריי לנקסטר | בריטי | זואולוג
"על בסיס תגליותיו בפיזיקה". |
1914 | ג'וזף תומסון | בריטי | פיזיקאי
"בזכות ערכם המדעי הרב של מחקריו בזואולוגיה". |
1915 | איוואן פבלוב | רוסי | פיזיולוג
פיתוח הזרם ההתנהגותי בפסיכולוגיה. |
1916 | ג'יימס דוור | סקוטי | כימאי
"בזכות מחקריו החשובים בכימיה פיזיקלית ובמיוחד במחקריו על עיבוי גזים". |
1917 | אמיל רוּ | צרפתי | רופא, בקטריולוג ואימונולוג
"על היותו בקטריולוג דגול ועל תרומתו החלוצית לפיתוח חיסון נגד דיפתריה". |
1918 | הנדריק לורנץ | הולנדי | פיזיקאי
"על בסיס מחקריו הייחודיים בפיזיקה מתמטית". |
1919 | ויליאם בייליס | בריטי | פיזיולוג
"על בסיס מחקריו בפיזיולוגיה וביופיזיקה". |
1920 | הוראס בראון | בריטי | כימאי
"על בסיס מחקריו בכימיה של פחמימות". |
1921 | ג'וזף לרמור | צפון אירלנדי | פיזיקאי, מתמטיקאי
"בזכות מחקריו בפיזיקה מתמטית". |
1922 | ארנסט רתרפורד | ניו זילנדי | פיזיקאי
גילוי מבנה האטום. |
1924 | אדוארד אלברט שארפי-שפר | בריטי | פיזיולוג
"בזכות עבודתו המשמעותית בפיזיולוגיה והיסטולוגיה ובזכות היותו מדען מוביל בתחומים אלו". |
1925 | אלברט איינשטיין | יהודי-גרמני | פיזיקאי
מגדולי פיזיקאים בכל הזמנים. פיתוח תורת היחסות. |
1926 | פרדריק גואולנד הופקינס | בריטי | ביוכימאי
"בזכות עבודתו הייחודית והפורה בביוכימיה". |
1927 | צ'ארלס סקוט שרינגטון | בריטי | נוירופיזיולוג
"בזכות עבודתו הייחודית בנוירולוגיה". |
1928 | צ'ארלס פרסונס | בריטי-אירי | מהנדס
"בזכות תרומותיו למדעי ההנדסה" |
1929 | מקס פלאנק | גרמני | פיזיקאי
מאבות מכניקת הקוונטים. |
1930 | ויליאם הנרי בראג | בריטי | פיזיקאי וכימאי
"בזכות תרומתו המיוחדת לקריסטלוגרפיה ורדיואקטיביות". |
1931 | ארתור שוסטר | בריטי ממוצא גרמני | פיזיקאי
"בזכות מחקריו הייחודיים באופטיקה ובמגנטיות כדור הארץ". |
1932 | ג'ורג' הייל | אמריקאי | אסטרונום
"בזכות עבודתו הייחודית על מגנטיות השמש ובזכות תרומתו ההנדסית הייחודית למצפי כוכבים ובמיוחד למצפה הר וילסון". |
1933 | תיאובלד סמית | אמריקאי | אפידמיולוג ופתולוג
"בזכות תצפיותיו ומחקריו המקוריים על מחלות של חיות ובני אדם". |
1934 | ג'ון סקוט הלדיין | סקוטי | פיזיולוג
"בהוקרה לתגליותיו בפיזיולוגיה של האדם ולשימושיהם ברפואה, בכרייה, בצלילה ובהנדסה". |
1935 | צ'ארלס וילסון | סקוטי | פיזיקאי
המצאת תא הערפל |
1936 | ארתור אוונס | בריטי | ארכאולוג
בזכות על עבודתו בכרתים ובמיוחד על תרומתו לחקר התרבות המינואית |
1937 | הנרי דייל | בריטי | פרמקולוג ופיזיולוג
"בהוקרה לתרומותיו החשובות לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, במיוחד בהקשר למערכת העצבים ולקשר עצב שריר". |
1938 | נילס בוהר | יהודי-דני | פיזיקאי
מאבות מכניקה הקוונטית, חקר מבנה האטום. |
1939 | תומאס הנט מורגן | אמריקאי | חוקר אבולוציה, גנטיקאי אמבריולוג
"בזכות יצירת הגנטיקה המודרנית, שעשה מהפכה בהבנתנו את התורשה ובהבנתנו את תהליכי האבולוציה." |
1940 | פול לנז'בן | צרפתי | פיזיקאי
"בזכות עבודתו החלוצית בקישור תופעת המגנטיות לאלקטרונים, תרומתו הבסיסית בתחום ההתפרקות החשמלית בגזים, ותרומתו החשובה לתחומים רבים של הפיזיקה התאורטית." |
1941 | תומאס לואיס | בריטי | קרדיולוג |
1942 | רוברט רובינסון | בריטי | כימאי:כימיה אורגנית
"בזכות מחקריו המבריקים והמקוריים שהשפיעו על כל התחום של הכימיה האורגנית" |
1943 | ג'וזף ברקרופט | בריטי | פיזיולוג |
1944 | ג'פרי טיילור | בריטי | פיזיקאי ומתמטיקאי
"בזכות תרומותיו הרבות לאווירודינמיקה להידרודינמיקה ולמכניקת המוצק. תרומות שהייתה להן השפעה רבה על קידום מדעי הטבע והשימושים שלהם" |
1945 | אוסוואלד אוורי | אמריקאי | רופא, ביולוגיה מולקולרית
"בזכות הצלחתו בהחדרת שיטות מתחום הכימיה למחקר חיסונים למחלות מידבקות". |
1946 | אדגר דאגלס אדריאן | אנגלי | רופא פיזיולוג
מחוקרי תכונות הפעילות העצבית ושל המיקום המוחי של תפקודים עצביים |
1947 | גודפרי הרולד הארדי | בריטי | מתמטיקאי
"בזכות חלקו הייחודי בפיתוח האנליזה המתמטית באנגליה בשלושים השנים האחרונות" |
1948 | ארצ'יבלד ויויאן היל | בריטי | פיזיולוג
"בזכות מחקריו הייחודיים בבעיות מִיותרמיות ותופעות ביופיזיות בעצבים ורקמות אחרות". |
1949 | ג'ורג' צ'ארלס דה הוושי | הונגרי יהודי | כימאי פיזיקלי
בזכות עבודתו הייחודית בכימיה של היסודות הרדיואקטיביים, ובמיוחד בזכות פיתוח טכניקות הסמנים הרדיואקטיביים במחקר של תהליכים ביולוגיים. |
המאה ה־20: המחצית השנייה
עריכהמקבלי הפרס | |||
שנה | שם | לאום | תחומי פעילות והישגים |
1950 | ג'יימס צ'דוויק | בריטי | פיזיקאי
"בזכות פעולתו יוצאת הדופן בפיזיקה גרעינית ובפיתוח האנרגיה הגרעינית ובמיוחד בזכות גילוי הנייטרון". |
1951 | דייוויד קיילין | בריטי ממוצא פולני | אנטימולוג
"בזכות מחקריו הבסיסיים בפרוטוזואולוגיה, אנטומולוגיה והביוכימיה של אנזימים". |
1952 | פול דיראק | בריטי | פיזיקאי
מאבות מכניקה הקוונטית. |
1953 | אלברט קלאובר | הולנדי | מיקרוביולוג וביוכימאי
"בהוקרה לתרומתו הייחודית והעקרונית למיקרוביולוגיה". |
1954 | אדמונד טיילור ויטאקר | בריטי | מתמטיקאי
"בהוקרה לתרומתו הייחודית למתמטיקה ומתמטיקה שימושית ולפיזיקה תאורטית". |
1955 | רונלד פישר | בריטי | סטטיסטיקאי, ביולוג אבולוציוני וגנטיקאי
"בהוקרה לתרומותיו הרבות והייחודיות לפיתוח התאוריה והיישום של סטטיסטיקה למחקר כמותי בתחום רחב של הביולוגיה". |
1956 | פטריק בלקט | בריטי | פיזיקאי ניסויי
"בהוקרה לתרומתו הבולטת למחקר הקרינה הקוסמית והמזונים הכבדים ולמחקר הפלאומגנטיזם". |
1957 | הווארד וולטר פלורי | אוסטרלי | פרמקולוג ופתולוג
"בהוקרה לתרומתו הייחודית לפתולוגיה הניסויית ולרפואה". |
1958 | ג'ון אדנזור ליטלווד | בריטי | מתמטיקאי |
1959 | פרנק מקפרלן ברנט | אוסטרלי | וירולוג ואימונולוג
"בהוקרה לתרומותיו הייחודיות לווירולוגיה ולאימונולוגיה". |
1960 | הרולד ג'פריס | בריטי | גאופיזיקאי, סטטיסטיקאי, מתמטיקאי ואסטרונום.
"בהוקרה לעבודתו הייחודית בתחומים רבים של הגאופיזיקה, תורת ההסתברות והאסטרונומיה". |
1961 | הנס אדולף קרבס | יהודי בריטי יליד גרמניה | רופא ביוכימאי
גילוי מעגל חומצת הלימון. |
1962 | סיריל נורמן הינשלווד | בריטי | כימיה פיזיקלית
"בהוקרה למחקריו הייחודיים בתחום הקינטיקה הכימית כולל מנגנון התגובות הביולוגיות". |
1963 | פאול פילדס | בריטי | פתולוג ומיקרוביולוג
"בהוקרה לתרומותיו החלוציות לבקטריולוגיה". |
1964 | סידני צ'פמן | בריטי | מתמטיקאי וגאופיזיקאי
בהוקרה לתרומותיו התאורטיות לחקר השדה המגנטי של כדור הארץ והמגנטיות בחלל החיצון, לחקר היונוספירה ולחקר זוהר הקוטב. |
1965 | אלן הודג'קין | בריטי | פיזיולוג ביופיזיקאי
בהוקרה על גילוי מנגנון הדחף העצבי ועל תרומתו הבולטת להתפתחות הנוירופיזיולוגיה. |
1966 | ויליאם לורנס בראג | בריטי יליד אוסטרליה | פיזיקאי
"בזכות תרומתו המיוחדת לפיתוח שיטות לקריסטלוגרפיה על ידי דיפרקציה של קרני רנטגן" |
1967 | ברנרד כץ | יהודי בריטי יליד גרמניה | ביופיזיקאי
חקר המוליכים העצביים מסוג אצטילכולין |
1968 | טדאוס רייכשטיין | יהודי שווייצרי יליד פולין | כימאי
בהוקרה לעבודתו הייחודית על הכימיה של ויטמין C ועל מחקרי הקורטיקוסטרואידים. |
1969 | פיטר מדאוור | בריטי | ביולוג
בהוקרה למחקריו הייחודיים בהשתלת רקמות וטולרנטיות המערכת החיסונית. |
1970 | אלכסנדר טוד | סקוטי | ביוכימאי
בהוקרה על תרומתו הבולטת לאנליזה וסינתזה של תרכובות אורגניות שונות. |
1971 | נורמן פירי | בריטי | ביוכימאי וירולוג
בהוקרה לתרומותיו הייחודיות לביוכימיה ובמיוחד להבהרת אופיים של וירוסי הצמחים. |
1972 | נוויל מוט | בריטי | פיזיקאי
בהוקרה לתרומותיו המקוריות לפיזיקה אטומית ולפיזיקה של מצב מוצק. |
1973 | אנדרו האקסלי | בריטי | פיזיולוג ביופיזיקאי
בהוקרה על מחקריו יוצאי הדופן על מנגנון הדחף העצבי ועל צורת הפעלת כיווץ השריר. |
1974 | ויליאם הודג' | סקוטי | מתמטיקאי
בהוקרה על עבודתו החלוצית בגאומטריה אלגברית ובעיקר התאוריה שלו של אינטגרלים הרמוניים (תאוריית הודג'). |
1975 | פרנסיס קריק | בריטי | ביולוג |
1976 | דורותי קרופוט הודג'קין | בריטית | קריסטלוגרפית
מפענחת מבנה הכולסטרול (1937), ויטמין B12 (1945), הפניצילין (1954), והאינסולין (1969). |
1977 | פרדריק סנגר | בריטי | ביוכימאי
בהוקרה לעבודתו הייחודית על המבנה הכימי של חלבונים ומחקריו על רצפי הבסיסים בחומצות הגרעין. |
1978 | רוברט ברנס וודוורד | אמריקאי | כימאי אורגני
בהוקרה לתרומתו המופתית לתחום הסינתזה האורגנית ולגילוי חשיבות הסימטריה של האורביטל המולקולרי. |
1979 | מקס פרוץ | בריטי יליד אוסטריה ממוצא יהודי | ביולוג מולקולרי וקריסטלוגרף.
בהוקרה לתרומותיו יוצאות הדופן לביולוגיה מולקולרית במחקריו על מבנה ההמוגלובין. |
1980 | דרק הארולד ריצ'רד ברטון | בריטי | כימאי אורגני
בהוקרה לתרומותיו הייחודיות בתחומים רחבים של הכימיה האורגנית ובמיוחד על הטמעת אנליזת הקונפורמציה בסטריאוכימיה. |
1981 | פיטר מיטשל | בריטי | ביוכימאי
בהוקרה לתרומתו הייחודית לביולוגיה בפיתוח התאוריה הכימואוסמוזית (chemiosmosis) של המרת אנרגיה. |
1982 | ג'ון קורנפורת' | בריטי, אוסטרלי | כימאי
בהוקרה לעבודתו הייחודית על סינתזה מבוקרת סטריאוכימית וביוסינתזה של מולקולות ביולוגיות חשובות. |
1983 | רודני פורטר | בריטי | ביוכימאי
בהוקרה על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים (אימונוגלובולינים). |
1984 | סוברהמניאן צ'נדראסקאר | הודי-אמריקאי | אסטרופיזיקאי
מחקריו בתחום המבנה וההתפתחות של כוכבים. |
1985 | אהרון קלוג | יהודי בריטי | כימאי וביופיזיקאי
בהוקרה על תרומתו הבולטת להבנת מבנים ביולוגיים מורכבים ועל השיטות שפיתח למטרה זו. |
1986 | רודולף פיירלס | יהודי בריטי יליד גרמניה | פיזיקאי
בהוקרה לתרומותיו הבסיסיות בתחומים רחבים של פיזיקה תאורטית ועל תרומתו לרעיון של התכנות תגובת שרשרת גרעינית בחומר בקיע. |
1987 | רוברט היל | בריטי | ביוכימאי
בהוקרה לתרומותיו החלוציות להבנת המכניזם של הובלת האלקטרון בתהליך הפוטוסינתזה. |
1988 | מייקל עטיה | בריטי | מתמטיקאי |
1989 | סזר מילשטיין | יהודי ארגנטינאי | ביוכימאי
בהוקרה על תרומתו הבולטת לאימונולוגיה ובמיוחד לגילוי הנוגדנים המונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים) ולהבנת התפקיד של מוטציות סומטיות בהבשלה של תגובות אימוניות. |
1990 | עבדוס סלאם | פקיסטני | פיזיקאי
בהוקרה לעבודתו בנושא הסימטריה בחוקי הטבע ובמיוחד על הכוח האלקטרו-חלש המאחד את הכוח הגרעיני החלש והכוח האלקטרומגנטי. |
1991 | סידני ברנר | יהודי דרום אפריקאי | ביולוג
בהוקרה לתרומותיו הרבות לגנטיקה מולקולרית ולביולוגיה התפתחותית ולתפקידו בפרויקט גנום האדם. |
1992 | ג'ורג' פורטר | בריטי | כימאי
בהוקרה לתרומתו להבנת תהליכים פוטוכימיים ופוטופיזיקליים מהירים מאוד ותפקידם בכימיה וביולוגיה. |
1993 | ג'יימס ווטסון | אמריקאי | גנטיקאי
בהוקרה למרדף הבלתי נלאה אחר ה-DNA. מגילוי מבנה ה-DNA ועד תרומתו לקידום פרויקט הגנום האנושי. |
1994 | צ'ארלס פרנק | בריטי | פיזיקאי עיוני
בהוקרה לתרומתו הבסיסית לתאוריה של מורפולוגיה של גבישים |
1995 | פרנק פנר | אוסטרלי | וירולוג
בהוקרה לתרומתו לווירולוגיה של בעלי חיים. |
1996 | אלן קוטרל | בריטי | מטלורג
בהוקרה על תרומתו החלוצית להבנת התכונות המכניות של חומרים. |
1997 | יו הקסלי | בריטי | ביולוג
בהוקרה לעבודתו החלוצית על מבנה השריר ועל הפעולה המולקולרית של כיווץ השריר. |
1998 | ג'יימס לייטהיל | בריטי | מתמטיקאי
בהוקרה על תרומתו המעמיקה לדינמיקת הנוזלים |
1999 | ג'ון מיינרד סמית' | בריטי | ביולוג אבולוציוני
בהוקרה על תרומתו החלוצית לביולוגיה אבולוציונית. |
המאה ה־21: המחצית הראשונה
עריכהמקבלי הפרס | |||
שנה | שם | לאום | תחומי פעילות והישגים |
2000 | אלן בטרסבי | בריטי | כימאי אורגני
בהוקרה על עבודתו החלוצית להבהרת המסלולים הביוסינתתיים של רוב סוגי האלקלואידים מן הצומח. |
2001 | ז'אק מילר | אוסטרלי ממוצא צרפתי | רופא, אימונולוג
עבור מחקריו על הפונקציה האימונולוגית של התימוס ושל לימפוציטים מסוג T שהיוו מהפיכה באימונולוגיה. |
2002 | ג'ון פופל | בריטי שפעל בארצות הברית | כימאי תאורטי
על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית. |
2003 | ג'ון גרדון | בריטי | ביולוג
על גילוייו פורצי הדרך והייחודיים בביולוגיה של התא וביולוגיה התפתחותית. |
2004 | הארי קרוטו | בריטי | כימאי
על תרומתו פורצת הדרך להבנת הדינמיקה של מולקולות של שרשרות פחמן. |
2005 | פול נרס | בריטי | גנטיקאי
על תרומתו לחקר הביולוגיה של התא, ועל פענוח תהליך ויסות מחזור התא. |
2006 | סטיבן הוקינג | בריטי | אסטרופיזיקאי
חוקר נודע ומשפיע בנושא חורים שחורים, אנטרופיה ותורת האינפורמציה |
2007 | רוברט מיי | בריטי, אוסטרלי | ביולוג, פיזיקאי, מהנדס כימאי
בזכות מחקריו פורצי הדרך על אינטראקציות בתוך ובין אוכלוסיות ביולוגיות. מחקרים ששינו את הבנתנו על הדרך בה מינים, קהילות ומערכות אקולוגיות שלמות מגיבות על הפרעות חיצוניות. |
2008 | רוג'ר פנרוז | בריטי | פיזיקאי, מתמטיקאי
על תרומתו לתחום הפיזיקה המתמטית (לדוגמה ריצוף פנרוז ותורת הטוויסטרים), קוסמולוגיה ותורת היחסות הכללית |
2009 | מרטין אוואנס | בריטי | רופא, ביולוג
"בזכות מחקרו המקורי על תאי גזע עובריים בעכברים, מחקר שהביא למהפיכה בגנטיקה". |
2010 | תומאס לינדהל | שוודי | רופא, חוקר סרטן
בזכות תרומותיו החלוציות להבנת הביוכימיה של תהליכי תיקון ה-DNA. |
2010 | דייוויד קוקס | בריטי | סטטיסטיקאי
בזכות תרומותיו החלוציות לסטטיסטיקה תאורטית ויישומית. |
2011 | דן מק-קנזי | בריטי | גאופיזיקאי
בזכות תרומותיו החלוציות להבנה של תופעות גאולוגיות וגאופיזיות כולל טקטוניקת הלוחות. |
2012 | ג'ון ווקר | בריטי | כימאי
בזכות מחקריו פורצי הדרך בביו-אנרגטיקה, וגילוי המכניזם של סינתזת ה-ATP במיטוכונדריון. |
2013 | אנדריי גיים | הולנדי-בריטי יליד אוקראינה | פיזיקאי
בזכות תרומותיו המדעיות הרבות ובמיוחד בזכות מחקריו פורצי הדרך בתחום יריעת גרפן דו־ממדית. |
2014 | אלק גפרייס | בריטי | גנטיקאי |
2015 | פיטר היגס | בריטי | פיזיקאי
בזכות התאוריה שהציע של שבירת סימטריה ספונטנית של הכוח האלקטרו-חלש אשר מסבירה את מקור המסה של חלקיקי יסוד, אשר אומתה ניסויית במאיץ LHC של CERN. |
2016 | ריצ'רד הנדרסון | בריטי | ביולוגיה מולקולרית
על תרומתו המהפכנית לפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית של חומרים ביולוגיים, שאיפשרה את חקר המבנה האטומי שלהם. |
2017 | אנדרו ויילס | בריטי | מתמטיקאי
על ההוכחה היפהפייה והבלתי צפויה של המשפט האחרון של פרמה. |
2018 | ג'פרי גורדון | אמריקאי | ביולוג
על תרומתו להבנת תפקידם של קהילות המיקרוביאליות של המעי לבריאות ומחלות האדם. |
2019 | ג'ון גודאינף | אמריקאי | פיזיקאי
כהוקרה על תרומתו יוצאת הדופן למדע וטכנולוגיה של חומרים, כולל תגליתו שהובילה לסוללות ליתיום נטענות. |
2020 | אלן פרשט | בריטי | כימאי
הוא פיתח ויישם את השיטות להנדסת חלבונים כדי לספק תיאורים של מסלולי קיפול חלבונים ברזולוציה אטומית, מהפכה בהבנתנו את התהליכים הללו. |
2021 | ג'וסלין בל ברנל | אירית | אסטרופיזיקאית
על עבודתה על גילוי הפולסרים, אחת התגליות האסטרונומיות הגדולות של המאה ה-20. |
2022 | צוות מפתחי חיסון אסטרהזניקה נגד COVID-19 | בריטי-שוודי |
"לפיתוח ופריסה מהירה של חיסון נגד COVID-19". |
2023 | מרטין ריס | בריטי |
"על היותו ללא ספק האסטרופיזיקאי התאורטי המובהק ביותר בדורו, האחראי לפריצות דרך מושגיות רבות ומגוונות, עם השפעה מתפשטת הרבה מעבר לקהילת המומחים האקדמית." |
2024 | גרג וינטר | בריטי |
"עבור הנדסת חלבון חלוצית, במיוחד הנדסת נוגדנים לייצור מוצלח של נוגדנים טיפוליים". |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מדליית קופלי (באנגלית)
- מדליית קופלי ושמות כל הזוכים באתר החברה המלכותית
- מדליית קופלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)