יעקב יהודוביץ' צ'אפיצ'ב
יעקב יהודוביץ' צ'אפיצ'ב ( 1909, פריז או נובורוסייסק - 9 במרץ 1945, ברסלאו ) - משתתף במלחמה העולם השנייה, יהודי, סגן מפקד הגדוד לעניינים פוליטיים - תועמלן של גדוד סיור חי"ר מס' 243 על שם וולגה של חטיבת הסיור מס' 181 של הארמייה השישית בחזית האוקראינית הראשונה בדרגת מאיור שקיבל עיטור גיבור ברית המועצות לאחר מותו. משורר.
 | |
| לידה |
1909 נובורוסיסק, גוברניית צ'רנומורסקייה, האימפריה הרוסית  או פריז, צרפת  |
|---|---|
| נהרג |
9 במרץ 1945 (בגיל 36 בערך) ברסלאו |
| מקום קבורה |
Soviet officers cemetery in Wrocław  |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1931–1945 (כ־14 שנים) |
| דרגה |
 מיור |
| תפקידים בשירות | |
| סגן מפקד הגדוד לעניינים פוליטיים - תועמלן של גדוד סיור חי"ר מס' 243 על שם וולגה של חטיבת הסיור מס' 181 של הארמייה השישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
גיבור ברית המועצות (27 ביוני 1945)[1][2][3] עיטור הכוכב הזהב[4] עיטור לנין עיטור הכוכב האדום (4 ביוני 1943)[5] עיטור מלחמת המולדת מדרגה שנייה (6 בפברואר 1945)[6] מדליה על ההצטיינות בקרב (3 בנובמבר 1944)[7] מדליה על הגנת קווקז (1 במאי 1944)[8][9] | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
חניך מספרה שוליית סנדלרים מסיק בדפו הקטרים מחבר שירה חבר בבאיגוד הסופרים של הרפובליקה האוטונומית קרים | |
| הנצחה | |
|
פסלו הוצב בדפו של דז'נקוי על שמונקרא רחוב בעיר דז'נקוי בשנת 1983 לומדי בית הספר מס' 4 בדז'נקוי מצאו קרוביו בצרפת ומצאו בית בו גר בעיר ושמו צורף לשם תנועת הנוער של התנועה הקומוניסטית (פיונרים) של בית הספר על הבית בו התגורר בסימפרופול הוצב קיר זיכרון על כך עם ציון עיטורו מעבורת בקו "נמל קווקז - נמל קרים" נקרא בשם "מאיור צ'אפיצ'ב" ב-8 במאי 2019 על בית הספר מס' 3 בעיר דז'נקוי הוצב קיר זיכרון עם שמו | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת 1909 בנובורוסייסק (על פי מקורות אחרים בפריז, דבר שלא אוזכר בשביל לא לסכן את המשפחה [10] [11] [12]) במשפחת סנדלר מקרימצ'קים [13]. בשנת 1923 חזרה המשפחה לחצי האי קרים והתיישבה בדז'נקוי. רכש השכלה תיכונית לא מלאה. תחילה עבד כחניך מספרה, אחר כך כשוליית סנדלרים, ולאחר מכן כמסיק בדפו הקטרים בתחנת דז'נקוי . כתב שירים. השתתף בחייו של מועדון קרימצ'קים של סימפרופול ובישיבות "החולצה הכחולה"[14]. בשנת 1934 ערך את הופעת הבכורה שלו עם שיר בעיתון "קראסנוארמייץ". בשנים 1939 ו- 1943 פורסמו שני אוספי שירה שהוא כתב: "אומץ" ו"לקרים המולדת" [15][16]. בשנת 1939 נהיה חבר באיגוד הסופרים של הרפובליקה האוטונומית קרים. בסוף שנות השלושים החל לפרסם בעיתון " חצי האי קרים האדום ".
גויס לצבא האדום ב-1931 . סיים קורסים של צוות פוליטיקה ובדרגת פוליטרוק זוטר, שירת תחילה כראש מועדון אוגדת סיור מס' 3 של הרפובליקה האוטונומית של חצי האי קרים, ואחר כך במזרח הרחוק . בתקופה בין השנים 1933–1937 שירת באוגדת הסיור השלישית של חי"ר כמפקד תותח. חבר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מאז 1938. השתתף בקרבות מול הצבא היפני על נהר חלקין-גול בשנת 1939. בשנת 1940 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית-פוליטית. תחילה נשלח למערכת העיתון של חטיבת השריון[17]. בהמשך 1940 שירת כמדריך-סופר בעיתון של אוגדת הטנקים ה-60.
בחזית מלחמת העולם השנייה מאז יוני 1941. תקופה קצרה, מינואר 1942, שירת במערכת העיתון של הארמייה הרביעית "בקרב על המולדת" בחזית וולחוב[17]. מהעיתון עבר לגדוד כסגן מפקד לעניינים פוליטיים - תעמולן בגדוד סיור מס' 243 באוגדת סיור מס' 181 של חי"ר, בארמייה ה-6, של החזית האוקראינית הראשונה). התלבט בלש"ב בעיר ברסלאו (כיום - ורוצלב שבפולין).
ב־9 במרץ 1945, עם קבוצת סוכנים, חיסל והבריח עם רימונים מבית מבוצר חיילי ורמאכט. בקרב הזה גם נהרג. נקבר בבית העלמין של החיילים הסובייטים בוורוצלב.
משפחה
עריכההורים חוסלו בשואה בדצמבר 1941 על שטח החווה הממלכתית "קראסני".
אשתו יקטרינה והבת היחידה דולורס (ילידת 1937) התגוררה באודסה לאחר המלחמה[16].
האחיות אווה וסולטנה (סופיה) התגוררו בלנינגרד[16]. האח - מארק צ'אפיצ'ב (1914, נובורוסייסק - 1942)בדרגת לויטננט כסגן מפקד פלוגת סיור, נהרג בהגנת סבסטופול.
אוספי שירה שכתב
עריכה- שיר על החבר באראנוב: למקהלה דו-קולית / מוזיקה מאת נ 'זלינסקי; מילים מאת י צ'אפיצ'ב. - M.: מוזגיז, 1938
- אומץ (שירים וזמר). - סימפרופול: קרימגיז, 1939.
- לקרים הקרוב: שירים וזמר. - הוצאת הספרים של העיתון "חצי האי קרים האדום", 1943.
- שורה שנקטע מכדור. - סימפרופול: קרים, 1965.
הערות שוליים
עריכה- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ Yad Vashem: The World Holocaust Remembrance Center
- ^ Э. А. Фейгин «Здравствуй, Чапичев!»
- ^ Н. Пупкова «Офицер с душой поэта»
- ^ Наградной лист: В наградном листе первоначально указывался как татарин.
- ^ Ачкинази Б. М. Расскажите о крымчаках // Крымская АССР (1921-1945) / сост. Ю. И. Горбунов. — Симферополь : Таврия, 1990. — C. 202
- ^ Русские поэты XX века, 1900—1955 : Материалы для библиогр. / А. К. Тарасенков, А. М. Турчинский. — М. : Яз. слав. культуры, 2004 (Калуга : ГУП Облиздат). — C. 722
- ^ 1 2 3 Возможно, он был и нашим Героем
- ^ 1 2 Они писали о войне : Яков Чапичев