יעקב שטיינהרדט

אמן ישראלי

יעקב שטיינהרדט (23 במאי 1887[1], ז'רקוב, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית11 בפברואר 1968, נהריה) היה צייר ישראלי ואמן חיתוך עץ[2].

יעקב שטיינהרדט
Jakob Steinhardt
לידה 1887
ז'רקוב, הקיסרות הגרמנית
פטירה 11 בפברואר 1968 (בגיל 81 בערך)
נהריה, ישראל
לאום ישראלי
מקום לימודים אקדמיה ז'וליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, חיתוך עץ, תחריט
זרם באמנות אקספרסיוניזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
יעקב שטיינהרדט עם ראובן טל בנו של יוסף טל שצילם את התמונה, וילדי השכנים (הצילום צולם בגינת בית שץ, ירושלים, שנות ה־40)
 
איור מאת יעקב שטיינהרדט, שנות ה־40)

שטיינהרדט נולד ב־1887 בז'רקוב (Żerków,‏ Zerkow) שבפרובינציית פוזנן (בגרמנית נקראה פוזן) של פרוסיה, בקיסרות הגרמנית (כיום בפולין). ב-1906 החל ללמוד בבית הספר לאמנות בברלין, ולמד ציור עם לוביס קורינת, ותחריטים עם הרמן שטרוק. בשנים 19081910 חי בפריז, והיה מקורב לאמנים אנרי מאטיס ותאופיל סטיינלן. בשנת 1911 היה באיטליה. בשנת 1912 הקים עם שני אמנים גרמנים את קבוצת ה"פתאטים" (Die Pathetiker). כשפרצה מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא גרמניה, ושירת בחזית המזרחית – בפולין וליטא, ומאוחר יותר במקדוניה. לאחר המלחמה שב לברלין, וב-1922 נשא לאשה את מיני גומפרט (1895–1977). ב-1923 נולדה הבת יוספה. עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-20 במרץ 1933, לאחר שסבלו מהצקות המשטרה הגרמנית לאחר עליית הנאצים לשלטון. לאחר שחי תקופה מסוימת בתל אביב עבר שטיינהרדט לירושלים ב-1934.

בסתיו 1934 פתח שטיינהרדט בית ספר פרטי לאמנות בירושלים. ב־1947 התמנה כפרופסור חבר בבית הספר "בצלאל החדש". בשנת 1953 נתמנה למנהל המוסד וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1957 .

שטיינהרדט נפטר בישראל בשנת 1968, בן 81 במותו, ונקבר בנהריה.

עבודתו האמנותית

עריכה

שטיינהרדט הוא אחד האמנים החשובים שהביאה ההגירה מגרמניה לארץ ישראל. הוא נטל חלק בתרומת הקהילה היהודית של יוצאי גרמניה לתרבות העולם וארץ ישראל. כבר בגרמניה היה יעקב שטיינהרדט אמן שהגיע לכלל ביטוי אישי באמנות, והיה בין ראשוני האמנים שעבדו בסגנון האקספרסיוניסטי הגרמני. לארץ הביא שטיינהרדט את הסגנון האקספרסיוניסטי הגרמני ואת טכניקת חיתוך העץ .

הצייר הגרמני הנודע לוביס קורינת וכן הצייר הצרפתי אנרי מאטיס, שהיה מזוהה ביותר עם הפוביזם, הכניסו אותו בסוד הטכניקה של הצבע. האמן היהודי הרמן שטרוק העלה אותו מעל כל תלמידיו וחשף לפניו את סודות האומנות הגרפית, בעיקר של התחריט, אולם שטיינהרדט נמשך אל חיתוכי העץ, והתמקד בטכניקה שהתאימה להלך רוחו המתנזר. שטיינהרדט הרבה לצייר נושאים יהודיים ותנכיים, כשהוא חוזר למקורות, אל ספר הספרים.

בשנת 1912 הקים, יחד עם לודוויג מיידנר (Meidner) וריכרד יאנתור (Janthur), את הקבוצה האקספרסיוניסטית "הפאתטים" (Die Pathetiker). הקבוצה התפרקה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה וגיוסם של חבריה לצבא הגרמני. ארץ ישראל, ארץ התנ"ך בה השתקע בשנת 1933, עוררה בו גילויים משפיעים בחייו. חיתוכי העץ התאימו לביטוי רוחניותה של ירושלים, למיצוי נשמתה ולעיצוב ענייה המהלכים בסמטאותיה.

הוא חזר וגילף את דיוקנאות היהודים אשר הכירם בעיירות ליטא אליהם הגיע כחייל בשירות הקיסרות הגרמנית בשלהי מלחמת העולם הראשונה.

שטיינהרדט יצר עולם שלם, עולם מוצף אור מסתורי, ירושלים וסמטאותיה הצרובות שמש וצוננות מצל. ב-1955 היה בין שבעת האמנים הישראלים שעבודותיהם נשלחו על ידי ממשלת ישראל לתערוכה הבינלאומית ה"ביאנאלה" של סן פאולו בברזיל. שם קיבל את הפרס הראשון לאמנות גרפית.

שטיינהרדט השפיע על אמנים ישראלים רבים, בהם יעקב פינס, משה גת, יונה מך ורות במברגר שהם למעשה ממשיכיה של האסכולה האקספרסיוניסטית הגרמנית.

הערכה מחודשת

עריכה

בשנים האחרונות זוכה שטיינהרדט להערכה מחודשת של עבודותיו. בשנת 1998 הוצגה תערוכה גדולה מעבודותיו במוזיאון הפתוח בתפן שנשאה את השם "בין יעקב לישראל - זהות ומולדת ביצירתו של יעקב שטיינהרט" (אוצר: גבריאל מענית). בשנת 2000 נערכה במוזיאון העירוני של ברלין תערוכה גדולה של רישומיו, בעקבות תרומתם למוזיאון על ידי יוספה בר-און שטיינהרדט, בתו היחידה של האמן. בשנים 2010–2011 הוצגה תערוכה גדולה של הדפסים, רישומים וציורים מעשי-ידיו תחת הכותרת "חלום יעקב: שטיינהרט – הדפסים, רישומים וציורים" במוזיאון ישראל בירושלים, באצירת רונית שורק. בשנת 2011 הוצגה התערוכה "מקורות, עיירה, מולדת" בגלריית מרכז הקצה בנהריה, באצירת יצחק דה לנגה ובסיועה של בת האמן.

השכלה

עריכה
  • 1909-1907 לימודי אמנות במוזיאון לאמנות בברלין, גרמניה
  • 1907 ציור אצל לוביס קורינת והדפס אצל הרמן שטרוק, ברלין, גרמניה
  • 1910-1909 אקדמיה ז'וליאן, פריז, צרפת
  • 1910-1909 אקדמיה קולארוסי, פריז, צרפת
  • 1910-1909 אקדמיה מאטיס, פריז, צרפת

הוראה

עריכה
  • 1949-1934 "הסטודיו", ירושלים
  • 1949-1940 בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
  • 1953-1949 מנהל המחלקה לגרפיקה, בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
  • 1955-1953 מנהל בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
  • 1957-1955 בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים

פרסים

עריכה
  • 1939 פרס IBM, היריד העולמי, ניו יורק, ארצות הברית
  • 1955 פרס ראשון, ביאנלה של סאו-פאולו, ברזיל
  • 1958 פרס California Print Makers, סן פרנסיסקו, ארצות הברית
  • 1959 פרס Arte Liturgica, הביאנלה לאמנות, ונציה, איטליה
  • 1961 פרס Arte Secra, הביאנלה הבינלאומית לאמנות דתית, טרייסט, איטליה

מעבודותיו עם סופרים

עריכה

מבחר אוספים ציבוריים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה