יצחק אלקלעי
הרב ד"ר יצחק אלקלעי (בסרבו-קרואטית בככתב לטיני: Isak Alkalaj ובכתב קירילי: Исак Aлкалај; 25 בנובמבר 1882 סמוקוב, נסיכות בולגריה – 29 בדצמבר 1978, ניו יורק, ארצות הברית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד, של ממלכת סרביה ובהמשך של יהודי יוגוסלביה עד לתקופת השואה. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט לארצות הברית ובהמשך כיהן שם כרב הראשי של קונגרס הקהילות הספרדיות.
 | |
| הרב ד"ר יצחק אלקלעי בעת ביקורו בישראל ב-1963 | |
| לידה |
25 בנובמבר 1882 סמוקוב, נסיכות בולגריה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1978 (בגיל 96) ברוקלין, ניו יורק,  ארצות הברית |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות |
1908 – 29 בדצמבר 1978 (כ־70 שנה)  |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| תחומי עיסוק |
הרב הראשי של יהדות יוגוסלביה לפני השואה הרב הראשי של קונגרס הקהילות הספרדיות בארצות הברית |
  | |
קורות חייו
עריכהיצחק אלקלעי נולד בסמוקוב שבנסיכות בולגריה לאברהם ורבקה אלקלעי. בילדותו עברה משפחתו לסופיה בירת נסיכות בולגריה ובהמשך לזמון שבממלכת סרביה, שם כיהן אביו כחזן. אלקלעי סיים בית ספר יסודי ופרו גימנסיה בזמון ובית ספר תיכון בבלגרד. הוא רכש תואר בפילוסופיה באוניברסיטת וינה ובהמשך הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בווינה. ב-1908 מונה לרב הראשי של יהודי בלגרד, ב-1909 לרב הספרדי הראשי של ממלכת סרביה וב-1911 מונה לרב הראשי של הממלכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. לרב אלקלעי היו יחסים קרובים וחמים עם יורש העצר ולימים המלך אלכסנדר הראשון. ב-1919 נמנה עם מייסדי איגוד הקהילות היהודיות בממלכה. ב-1923 מונה יצחק אלקלעי ליושב ראש איגוד רבני הממלכה. ב-1932 מונה רשמית לרב הראשי של יהודי ממלכת יוגוסלביה.[1][2] בשנה זו מונה לחבר הסנאט היוגוסלבי על ידי המלך אלכסנדר הראשון.[3] ב-1936 השתתף כנציג יהדות יוגוסלביה בכינוס הראשון של הקונגרס היהודי העולמי.
בשלהי שנות ה-30 החלה ממלכת יוגוסלביה להתקרב לגרמניה הנאצית ותהליך זה לווה גם בחקיקה אנטישמית. באוגוסט 1940 החלו מגבלות לא רשמיות על רישום יהודים למוסדות חינוך. ב-4 באוקטובר 1940 פורסמו תקנות רשמיות שהגבילו את הפעילות הכלכלית של יהודי יוגוסלביה וקבעו נומרוס קלאוזוס במוסדות להשכלה גבוהה. אלקלעי נועד עם אנטון קורושץ שר החינוך היוגוסלבי במטרה להבין את מניעי הצעדים. קורושץ אשר בפועל היה מאדריכלי החקיקה האנטישמית, התחמק מתשובה. בהמשך, אולץ הרב אלקלעי להתפטר מתפקידו.[4]
ב-6 באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. העיר בלגרד הופצצה במשך 6 ימים. לאחר ההפצצה לא אותר הרב בבלגרד ויהודי בלגרד סברו שנהרג במהלך ההפצצות. מאוחר יותר התברר, כי ב-21 באפריל עלה בידי הרב אלקלעי להימלט מבלגרד כחצי שעה לפני שהגיעו לבצע חיפוש בדירתו ובמשרדו, והוא היגר בהמשך לארצות הברית. ב-1943 מונה לרב הראשי של קונגרס הקהילות הספרדיות במדינה. במקביל, כיהן בממשלתה הגולה של יוגוסלביה. בתפקידו סייע הרב אלקלעי לקליטתם ושיקומם של פליטים יהודים בארצות הברית, ואיתור קרובי משפחה של חברי הקהילה מקרב שארית הפליטה. הוא כיהן בתפקידו כרב-ראשי עד 1968.[5][6][7]
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב יצחק אלקלעי, באתר ישיבה יוניברסיטי
- מכתב מסרביה, הצבי, 19 במרץ 1911
- בסלוניקי, הד-המזרח, 10 במאי 1946
- הגיע הרב יצחק אלקלעי, הצופה, 5 באפריל 1963
- Isaac Alcalay dies; Former chief Rabbi, באתר הניו יורק טיימס, 30 בדצמבר 1978 (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ London Spanish and Portuguese Community Congratulates Chief Rabbi Alkalay on His Elevation to Jugo-s, באתר JTA (באנגלית).
- ^ קהילת בלגרד, באתר מכללה ירושלים.
- ^ Grand Rabbi of Jugo-slavia Appointed Member of Senate, באתר JTA (באנגלית).
- ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגרד 1521 - 1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, באתר דעת, אוחזר ב-30 במרץ 2014.
- ^ הרב יצחק אלקלעי, בתוך: Dictionary of Jewish Biography, עמוד 9 (באנגלית).
- ^ Sephardic Jews in Bulgaria by Marcel Israel, באתר esefarad.com (באנגלית).
- ^ יצחק אלקלעי, באתר snaccooperative.org (באנגלית).