יצחק נח
הרב חכם יצחק אליהו נח (תמוז תרמ"ח, 7 ביולי 1888–י"ד בשבט ה'תשכ"ב, 18 בינואר או 19 בינואר 1962) היה רב ואב בית דין של קהילות יהודיות בכורדיסטן, ורב מושב אלקוש שבגליל.
.jpg) | |
| לידה |
7 ביולי 1888 כורדיסטן |
|---|---|
| פטירה | 1962 (בגיל 73 בערך) |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות |
?–1962 |
| תלמידיו |
|
| צאצאים |
יפה בן מנשה |
  | |
ביוגרפיה
נולד בכורדיסטן ב-7 ביולי 1888 (ראש חודש תמוז ה'תרמ"ח) לאליהו נח ולדינה, שהייתה נצר למשפחת ברזאני שהעמידה רבנים ושוחטים בקרב קהילות כורדיסטן במשך כ-400 שנים. בשנת 1893 (ה'תרנ"ג) החל ללמוד בתלמוד תורה בארביל שבכורדיסטן, שם הצטיין בלימודיו ושקידתו בלימוד התורה הפכה לשם דבר.
בשנת 1907 (ה'תרס"ז) קיבל הסמכה לשוחט ובודק על ידי דודיו הרבנים למשפחת ברזאני. תקופה קצרה לאחר מכן הוסמך גם על ידי חכם זכאי ברזאני ועל ידי מורו ורבו הרב אברהם אלכורדי, רב ואב בית דין של העיר ארביל. לאחר פטירת הרב אברהם אלכורדי בשנת 1918 (ה'תרע"ח), התמנה לרב ואב בית דין של העיר ארביל.
בשנת 1927 (ה'תרפ"ז) התמנה לרבה של כוי סנג'ק שבכורדיסטן. בעיר זו כיהן כרב עד שנת 1942 (ה'תש"ב), ומשם עבר לכהן כרבה של סולמניה שבכורדיסטן, עד עלייתו ארצה.
בשנת 1951 (ה'תשי"א) עלה לארץ ישראל יחד עם שתי נשותיו וילדיהם, ביניהם בתו יפה בן מנשה. עם עלייתו ארצה עבר בהצלחה את מבחן הסמיכה לרבנות אצל הראשון לציון בן-ציון מאיר חי עוזיאל. בתקופה זו שימש כרבה של מעברת יוחנן במשך שלוש שנים, עד שנת 1954 (ה'תשי"ד), אז החל לכהן כרב המושב אלקוש שבגליל עד פטירתו ב-2 בפברואר 1962 (י"ד בשבט ה'תשכ"ב).
כך תואר את הרב יצחק נח ובן דודו הרב יצחק ברזאני בידי אחד מבני משפחתם:
כולנו אנחנו ואבותינו ואבות אבותינו כל תפילותינו ומאויינו וכיסופינו וגעגועינו היו שהקב"ה יזכנו לעלות ארצה לבנות ולהבנות בה ולחונן את עפרה. הרבנים והשו"ב בחו"ל עשו מאמצים עילאיים וסיכנו את נפשם להגיע לכל כפר נידח גם אם הייתה שם משפחה אחת יהודית, בכד להאכילם בשר כשר. וזה היה התפקיד החשוב והנעלה מכל. ובזכות זה ב"ה זכינו ה' להגיע לארץ ישראל. שני הרבנים הנ"ל היו מגדולי רבני יהדות כודיסתן העיראקית והעמידו עשרות ומאות תלמידים. חלקם הוסמכו לרבנים ושוב"ים וחלק גדול היו תלמידי חכמים, חסידים ולומדי תורה, נחבאים אל הכלים. וכולם – הם ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם עלו לא"י מתוך ציונות ואהבת הארץ. וגם אם בשנים הראשונות סבלנו הרבה מחסור ועוני. קבלנו את הכל בשמחה וששון ומייחלים לחסדיו של הקב"ה שיגאלנו גאולת עולם וישלח לנו את משיח צדקנו ויבנה לנו את בית מקדשנו ותפארתנו בב"א. הרבנים הנ"ל הם ובניהם ותלמדיהם ולתלמידי תלמידיהם כולם יחד היו ששים ושמחים ביום חג העצמאות, ה' באייר, של מדינת ישראל. קראו הלל ועשו משתה ושמחה ויום טוב. היו מברכים את מדינת ישראל ואת מנהיגיה וצבאה וחייליה בפתיחת ארון הקודש והוצאת ספר תורה. וב"ה שגם אנחנו עושים כמותם וממשיכים את דרכם בקודש.
— ציטוט בנו של הרב יצחק נח, מתוך החוברת: משה אלחרר, פרקים ממשנתם של חכמי ספרד על הקמת המדינה, יום העצמאות ויום שחרור ירושלים.
הנהגותיו
עסק בחייו במקצועות הרבנות השונים, אך בישראל סירב לשמש כדיין. פסיקתו הונהגה בדרך כלל על פי הרב יוסף חיים, ודאג לשמר את מנהגיהם של יהודי כורדיסטן. עסק בקבלה ובקבלה מעשית כדוגמת כתיבת קמיעות, גורלות, וכדומה.
מתלמידיו
לקריאה נוספת
הרב משה הלל, תולדות יצחק - תולדות חייהם של הרב יצחק נח והרב יצחק ברזאני, 1994