יצחק פרידמן (הוסיאטין)

האדמו"ר מהוסיאטין
יצחק פרידמן מהוסיאטין
	אין תמונה חופשית
לידה	ה'תר"ס; הוסיאטין, אוקראינה
פטירה	ט' באלול ה'תשכ"ח (בגיל 68 בערך); תל אביב, ישראל
מקום קבורה	טבריה, חלקת תלמידי הבעל שם טוב
מקום מגורים	הוסיאטין, באד הומבורג, וינה, תל אביב
מקום פעילות	תל אביב
תחומי עיסוק	אדמו"רות
רבותיו	ר' ישראל פרידמן מהוסיאטין, ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין
אב	ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין
אם	הרבנית חיה שרה רחל פרידמן
	י"ג בכסלו ה'תשי"ט – ט' באלול ה'תשכ"ח
	→ ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין

הרב יצחק פרידמן (ה'תר"ס, 1900 לערך – ט' באלול ה'תשכ"ח, 2 בספטמבר 1968) היה האדמו"ר האחרון בשושלת הוסיאטין.

תולדות חייו

נולד בהוסיאטין שבאוקראינה לרבי יעקב פרידמן, לימים האדמו"ר השלישי מחסידות הוסיאטין, בנו של ר' יצחק פרידמן מבוהוש, וחתנו של ר' ישראל פרידמן מהוסיאטין האדמו"ר השני מהוסיאטין, שהיה נכדו של ר' ישראל מרוז'ין. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של ר' מנחם מנדל הגר מקוסוב, ר' משה לייב מסאסוב ואדמו"רים נוספים. מצד אמו היה צאצא של השרף ממוגלניצא, המגיד מקוז'ניץ ועוד. נקרא בשם "יצחק" על שם סבו מצד האב, מייסד חסידות בוהוש, שנפטר 4 שנים לפני לידתו.

חסידיו מספרים כי עוד מילדותו שקד על לימוד התורה. כל חייו חי ופעל בסמיכות אל סבו ואביו האדמו"רים מהוסיאטין.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והקרבות בגליציה עבר עם אביו וסבו לעיר באד הומבורג הסמוכה לפרנקפורט, ולאחר מכן לווינה. גם לאחר המלחמה נותר יחד עימם בווינה.

בטבת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל עם אביו וסבו, והתגורר בתל אביב ברחוב ביאליק 19, שם היו גם בית הכנסת ובית מדרשו של סבו ולאחר מכן של אביו.

בי"ח בחשוון תשי"ז נפטר אביו ובצוואתו לא מינה אדמו"ר ממשיך. ר' יצחק סירב להפצרות החסידים לכהן כאדמו"ר ועל כן אמו החלה לקבל את החסידים ולשמש מעין אדמו"ר. לאחר פטירתה בי"ג בכסלו תשי"ט נענה לבקשות החסידים והחל לכהן כאדמו"ר הרביעי והאחרון לחסידות הוסיאטין.

ר' יצחק היה צנוע בהליכותיו, ובשל היותו רווק גם לא חבש את השטריימל הרוז'ינאי הידוע לראשו.

ר' יצחק לא נישא מעולם, ולאחר פטירתו חדלה להתקיים שושלת אדמו"רי הוסיאטין.

ר' יצחק נפטר בט' באלול תשכ"ח (1968) ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה בסמוך לקבר אביו וסבו.

לאחר פטירתו ניהל את החסידים אחיינו, ר' מרדכי באומינגר שהיה מתוועד עימם בימי היארצייט של אבותיו ונושא שיחות משלו.

כתביו

תורותיו של ר' יצחק כונסו על ידי חסידיו לספר שיח יצחק שמכיל (דרשות) לימי היארצייט של אבותיו וחגים, שנשא מתקופת עלייתו לכהן כאדמו"ר (החל מחנוכה תשי"ט, בחודש הראשון לעלייתו לכהן כאדמו"ר) ועד פטירתו. מנהג אדמור"י בית הוסיאטין היה שלא לומר דברי תורה בפומבי, ור' יצחק המשיך את מסורת אביו שחידש אמירת דברי תורה בימי הילולה של אבות השושלת, כתיווך בין מסורת בית הוסיאטין שלא לומר בכלל לבין מסורת בית בוהוש מצד אביו שם נהגו לומר דברי תורה כל שבת.

התורות מבוססות על מחברות שבהן רשם ר' יצחק את דבריו, בתוספת עריכה מעטה.

הספר יצא בשתי מהדורות, האחרונה שבהם משנת תשפ"ב (2022).

לקריאה נוספת

יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות - אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
במלכות הקדושה - הרב יהודה ברנדס, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ו (2006).
אמרו צדיק - הרב מאיר צבי גרוזמן, רמת גן, תשס"ו (2006).
הרב מאיר צבי גרוזמן (עורך), "ראיתי צדיק", תשע"ו (2016).