ירגזי גמבל
ירגזי גמבל (שם מדעי: Poecile gambeli) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. ירגזי גמבל דומה מאוד לשאר המינים בסוג פויסילה, אם כי יש לו גבות לבנות, מאפיין שעוזר לזהות אותו באזורים בהם מתקיימת חפיפה בתחום התפוצה. לירגזי גמבל יש מספר התאמות לאקלים האלפיני הקר בהרים שבהם הוא חי.
 ירגזי גמבל
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | פויסילה |
| מין: | ירגזי גמבל |
| שם מדעי | |
 Poecile gambeliריג'ווי, 1886 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
מאפיינים פיזיים
עריכהירגזי גמבל הוא עוף קטן, אורכו 11–14 ס"מ ומסתו 11 גרם. ראשו גדול ועגול עם כיפה וגרון שחורים, ולחיים וגבות לבנות. הגב, הכנפיים והזנב אפורים, והבטן בצבע אפור־חום בהיר. הירגזים של הרי הרוקי נוטים להיות חומים יותר ובעלי מקור קצר, ואילו באוכלוסיות של האגן הגדול המקור בינוני באורכו. בסיירה נבדה ורכס קסקייד המקור באורך מקסימלי, והבטן אפורה.[2] הזכר והנקבה דומים. הניצוי של ירגזי גמבל הוא התאמה לאקלים האלפיני; הפלומה שצמודה לגוף משמשת לבידוד חום, ושכבת הנוצות החיצונית צפופה ועמידה במים. בלילות קרים טמפרטורת הגוף יכולה לרדת עד ל–11 מעלות צלזיוס, ופעימות הלב והנשימה מואטות כדי לחסוך באנרגיה.[3] ירגזי גמבל דומה לקרובו, ירגזי שחור־כיפה, אם כי הוא קטן יותר, ויש לו גבות לבנות. הירגזי המבוגר ביותר שתועד היה בן 10 שנים וחודש, ביוטה, 1974.[2] השיר הוא שריקה בת 4 הברות, נשמע כ–"פי-בי, פי-ביי". הוא משמיע קריאה שנשמעת כ-"צ'יקדי-די-די!" מזמזם,[3] מקור שמם באנגלית, צ'יקדי (Chickadee).
התנהגות
עריכההירגזי מקפץ בזריזות בין ענפים והוא יכול להיתלות במהופך. בחורף, הירגזים מתכנסים בלהקות יחד עם מלכילונים וסיטות.[2]
ירגזי גמבל ניזון מחרקים, עכבישים, שומן, תירס, פירות וזרעים ומגיע למתקני האכלה. לעיתים קרובות הירגזי מאחסן מזון, שאותו הוא אוכל מאוחר יותר. כשהוא אוכל זרעי חמנית, הירגזי מחזיק את הזרע ברגלו, ומכה בו במקורו כבפטיש.[2][3] כ–70% מתזונת הירגזי מורכבים מחרקים וחסרי חוליות אחרים, ואילו 30% הנותרים מורכבים ממזון צמחי.[3] לעיתים רחוקות הירגזי תופס את טרפו תוך כדי תעופה.[4]
ירגזי גמבל הוא מין מונוגמי. עונת הקינון מתרחשת בין אפריל ליוני.[3] ירגזי גמבל מקנן בקני נקר נטושים, תיבות קינון, וחללים שנחפרו בעץ רך על ידי ההורים.[2] גובה הקן נע בין סנטימטרים בודדים מהקרקע ל-23 מטרים. הנקבה מטילה 6–12 ביצים (בממוצע 8–9) לבנות מנוקדות בחום־אדמדם ודוגרת עליהן כ-14 ימים, בזמן שהזכר מגן על הטריטוריה ומביא לה מזון. שני ההורים מביאים מזון לגוזלים, שפורחים בגיל 20 ימים, אם כי הם נשארים תלויים בהורים למשך מספר שבועות.[3] כאשר הנקבה מאוימת בזמן הקינון, היא תנשוף ואף תתקוף את הפולש,[4] פעולה שהיא מקור שמם העברי (מהמילה רוגז).[5]
תפוצה
עריכהירגזי גמבל חי ביערות יבשים והרריים במערב אמריקה הצפונית, בעיקר ביערות מחטניים של אורן, אשוחית, אשוח וצוגנית, ונצפה לעיתים בחורשי צפצפה, אלון, ערער ואורן פיניון. המין חי בגבהים של כ-3,000 מטר מעל פני הים, ונודד בחורף לגבהים נמוכים יותר.[3][4] הערכות טווח התפוצה (4,360,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה גבוהות, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ולכן היא אינה בירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. כתוצאה מכך, ירגזי גמבל מסווג כמין ללא חשש.[6]
טקסונומיה
עריכההמין נכלל בעבר בסוג ירגזי עם רוב הירגזיים האחרים, אך מחקר משנת 2005 מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[8] ITIS,[9] ו-IOC (אנ').[10] תוצאות דומות חזרו במחקר מאוחר יותר (יוהנסון ואחרים, 2013), אם כי פוצלו מהסוג מספר מינים לסוג סיטיפרוס.[11]
לפי טריץ' (2017), העץ הפילוגנטי של הסוג (Poecile) הוא:[12]
| פויסילה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תפוצת תת-מינים
עריכהלירגזי גמבל ארבעה תת-מינים:[9][10]
- Poecile gambeli atratus – סווארת' וגרינל, 1926, מצוי בבאחה קליפורניה
- Poecile gambeli baileyae – גרינל, 1908, מצוי בסיירה נבדה ורכס קסקייד
- Poecile gambeli gambeli – רידג'ווי, 1886, מצוי ברכס הרי הרוקי
- Poecile gambeli inyoensis –גרינל, 1918, מצוי באגן הגדול[13]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ירגזי גמבל, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזי גמבל, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזי גמבל, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- ירגזי גמבל, באתר GBIF (באנגלית)
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי גמבל באתר Xeno-canto (אנ')
גדעון לב, לציפור הזו יש זיכרון פנומנלי, באתר הארץ, 25 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ ירגזי גמבל באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 4 5 Mountain Chickadee Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Kate Thome, Parus gambeli (mountain chickadee), Animal Diversity Web (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Mountain Chickadee, Audubon, 2014-11-13 (באנגלית)
- ^ תולדות הטבע ב - שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
- ^ Mountain Chickadee (Poecile gambeli) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ ירגזי גמבל, באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 ITIS - Report: Poecile gambeli, www.itis.gov
- ^ 1 2 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
- ^ Christian Tritsch, Jochen Martens, Yue-Hua Sun, Wieland Heim, Improved sampling at the subspecies level solves a taxonomic dilemma – A case study of two enigmatic Chinese tit species (Aves, Passeriformes, Paridae, Poecile), Molecular Phylogenetics and Evolution 107, 2017-02, עמ' 538–550 doi: 10.1016/j.ympev.2016.12.014
- ^ Poecile gambeli (Mountain Chickadee) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org