ירח (אל)
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להשלים את הופעות האל בשמות תאופוריים מאוגרית, במקרא, ובעולם הפיניקי (שם נעבדו דוקא בעל חמון ותנת כאלי ירח).. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ירח (בכנענית אוגריתית: 𐎊𐎗𐎃) הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית.
| תפקיד | אל הירח וראש צבא הכוכבים |
|---|---|
| תרבות |
מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה פיניקית  |
| אלים מקבילים | סין |
| בן או בת זוג | נכל ואב |
  | |
עדויות לפולחן
עריכההכנענים והפיניקים האמינו כי ירח הוא ראש צבא הכוכבים ומאורות הלילה, וכן אל הקציר[דרוש מקור] (בשל צורת החרמש של הירח). כמו כן ירח היה אחראי על הורדת הטל.
פולחן האל ירח היה נפוץ באזור עמק הירדן עוד בתקופת האבן החדשה - באלף השמיני לפנה"ס[דרוש מקור][מפני ש...] והערים יריחו ובית ירח נקראו על שמו.
בקרב האמורים
עריכהבמילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי), מובא ירח (dia-ra-[ḫ]u-um) בטור המלים האמוריות כמקביל לסין (dEN.ZU) בטור המלים האכדיות.[1] האל ירח מוזכר בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), ולא ברור אם הצורה השמית המקורית הייתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).[1]
באוגרית
עריכהירח הוא דמות מרכזית ביצירה חתונת ירח ונכל, המתארת את נישואיו עם האלה נכל ואִב. הלוח פותח בירח חובק את נכל בשעת דמדומים (והכושרות מסביב) העתידה ללדת לו צאצא, ומבקש מאביה חֿרחֿב לתת לו את בתו, תוך שהוא מבטיח מוהר רב. חרחב בוחן אותו, ומציע לו להתחתן עם אחרות, אך ירח מתעקש: "עם נכל חתונתי!". אז נותן ירח את המוהר לעיני כל המשפחה, הבוחנת אותו. בחלק הבא של הלוח, הנפרד מהקודם בקו אופקי, מופיע מזמור קצר לכושרות.[2]
פולחן האל כלל מדי חודש, במילואו של הירח, חתונה טקסית בינו לבין נכל.[3]
בלחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, הדמות המרכזית "אם פחל" קוראת לאמה, הדמות המרכזית השנייה, שמש, להוביל קול אל אלים שונים במעונותיהם, כדי להודיעם לחש קסם נגד נשיכת נחשים. לכל קריאה לאל מוקדש קטע ביצירה, כאשר ההבדל בין הקטעים הוא רק בשם האל ומעונו; לירח מוקדש הקטע החמישי מבין קטעים אלה, ומעונו הנזכר בלוח הוא "לרגת".[4] בלוח הממשיך את הלוח הזה, בשל ערפל שכיסה את הארץ גברה "חמה" (ארס), ובין האלים הרבים שנזכרו (רובם בזוגות) כאוספי ה"חמה" מוזכר שוב ירח, הפעם יחד עם רשף.[5]
בעלילת אקהת מזמינה האלה ענת את הגיבור אקהת היא לצאת לציד יחד ב"קרת אבלים, אבלים קרת זבול ירח".[6]
בלוח המתאר את אל במרזח, מתואר האל ירח במרזח כ"עודב/עוזב" (כנראה מכופף) גבו ומקתֿקתֿ (זוחל) תחת שולחנות, והאל אל שהכיר אותו הכין לו אוכל מן ה"מצד" (ממזון הציד) – כנראה כי לא היה בין הקרואים למרזח.[7]
בתקופת הברזל
עריכהירמיהו מספר שמלכי יהודה, שרי יהודה, כהני יהודה ואנשי ירושלים עבדו את שמש וירח וצבא השמים.[8]
במקרא ובספרות הפיניקית מופיע הדימוי "להיות כשמש וירח"[9] כמדמה נצחיות ויציבות.[10]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ירח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 118 doi: 10.3917/assy.116.0113
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 423–433
- ^ פולחן אל הירח - "כנעניות: הדת העתיקה של ארץ ישראל", 2004
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 682–690 – לוח UT 607
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 699, 703 – לוח UT 608
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 548–549, 581–582 – לוח UT Aqht 3 rev.
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 646-649 – לוח UT 601
- ^ ספר ירמיהו, פרק ח', פסוקים א'–ב'
- ^ בפיניקית: ”יכן לעלם כמ שם שמש וירח” (KAI 26 (כתובת אזתוד)); במקרא: ”זרעו לעולם יהיה, וכסאו כשמש נגדי, כירח יכון לעולם, ועד בשחק נאמן סלה” (תהלים, פ"ט, ל"ז–ל"ח)
- ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 120