ישיבת רמת גן

ישיבת ההסדר ברמת גן
	ביהמ"ד החדש ברחוב האצ"ל ברמת עמידר
ישיבה
השתייכות	ציונות דתית
מייסדים	הרב יהושע שפירא, הרב יעקב אריאל
בעלי תפקידים
מנהל	אורי פינסקי
ראש הישיבה	הרב יהושע שפירא, הרב בן ציון אלגאזי
תלמידים
	כ־250
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°04′05″N 34°50′12″E / 32.068194444444°N 34.836666666667°E
	https://www.yrg.org.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) ישיבת רמת גן ישיבת רמת גן ישיבת רמת גן מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

ישיבת רמת גן היא ישיבת הסדר ציונית דתית חסידית, חלוצת הישיבות הציוניות בגוש דן, שהוקמה בשנת ה'תשנ"ד. הישיבה נמצאת בשכונת רמת עמידר ברמת גן. ראש הישיבה הוא הרב יהושע שפירא ואליו הצטרף החל משנת תשע"ח גם הרב בן ציון אלגאזי. נשיאה הוא רב העיר לשעבר הרב יעקב אריאל.

היסטוריה

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"ד על ידי הרב יהושע שפירא, לבקשתו של רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל, ובליוויו הצמוד. משכנה של הישיבה נקבע בבית הכנסת האשכנזי הגדול בשכונת רמת עמידר. התלמידים הראשונים הגיעו מישיבת מרכז הרב ומהישיבה לצעירים שעל ידה (ישל"צ), שם לימד בעבר הרב שפירא.

בשנת ה'תשס"ה החלה בניית מבנה הקבע במקום שבו עמד בית הכנסת האשכנזי. במהלך הבנייה הועברו הלימודים לבית הכנסת של שיכון הפועל המזרחי הסמוך. בחודש אדר ה'תשס"ז חנכה הישיבה את משכנה החדש ברחוב האצ"ל ברמת גן^[1].

בסוף שנת ה'תשע"ח הצטרף הרב בן ציון אלגאזי לראשות הישיבה לצד הרב יהושע שפירא^[2].

החל משנת ה'תשע"ג מפיקה הישיבה את כנס "בכל לבבך – יום עיון בעבודת ה'" בו משתתפים אלפים^[3].

הלימודים בישיבה

מלבד תחומי הלימוד המקובלים בישיבות ציוניות, מתייחדת הישיבה בלימוד רב של חסידות וכן בעבודת התפילה. מתקיימות בה התוועדויות באירועים מיוחדים.

בישיבה כוללים לרבנות ולדיינות, מכון הוראה ובית דין לענייני ממונות המשרת את תושבי האזור.

פעילות הישיבה בעיר

סיסמת הישיבה היא 'להאיר את העיר'. סיסמה זו באה לידי ביטוי בפעילות "הפצות" – הפצת יהדות על בסיס יומי או שבועי בגני ילדים ובתי ספר או הקמת דוכנים במקומות ציבוריים. תלמידיה מקיימים פעילויות לציבור סביב החגים ועוד.

תלמידי הישיבה חוגגים ברחוב את הדלקת הנר הראשון של חנוכה שנת תשע"א

כן הקימה הישיבה תנועה בשם 'נהורא'^[4], הממסדת את פעילות ההפצות ומארגנת חברותות עם תלמידי הישיבה ושיעורים לציבור הכללי. התנועה מציעה תוכניות לימודי ערב לגברים ולנשים ואירועים מיוחדים בחגי ישראל (ליל סדר ציבורי, תפילות בימים הנוראים, ריקודים בשמחת תורה ועוד).

בראשות אגף זה עומדת להבה צוריאל ולצדה בנות שירות לאומי ממדרשת רעות וגרעין שנת שירות של בני עקיבא.

רבני הישיבה

ר"מים מכהנים בישיבה

הרב יהודה מלמד (בנו של הרב זלמן ברוך מלמד)
הרב אבשלום ולד
הרב דודי ליטמן
הרב אברהם וסרמן (רב קהילת "גבורת מרדכי" בגבעתיים)
הרב שלום שפירא (בנו של ראש הישיבה)
הרב דביר אטרה
הרב יהודה גולדברג
הרב ראובן ששון, ראש ישיבת ההסדר רמת השרון
הרב גד וינקורט

רבנים שלימדו בה בעבר

הרב ארלה הראל, ראש הישיבה התיכונית 'לב חדש' בשילה.
הרב יוסף שרים, ראש הכולל בגבעת שמואל
הרב אליעזר קשתיאל
הרב רן שריד
- הרב אברהם וסרמן (רב קהילת "גבורת מרדכי" בגבעתיים)
- הרב דוד דודקביץ (רב היישוב וראש ישיבת רועה ישראל ביצהר)
הרב משה אודס, רב היישוב צופים
הרב שלום שמידט, ר"מ בבית המדרש של מכון לב
הרב מוטי דיאמנט (רב ממושב גמזו)

פרסומים וספרים

סידור גואל ישראל – תפילות יום העצמאות ויום ירושלים
נפשי תקשיב שירו – שירים שחיבר הראי"ה קוק
חדריו – לקט פסקאות אישיות של הראי״ה
תלחש לי סוד ההוויה
שמונה קבצים (שני כרכים) וקבצים מכתי"ק של הראי"ה (שלושה כרכים)
פרי עץ הגן – כתב העת של הישיבה (עד כה יצאו שישה כרכים)^[5]
מציץ מן החרכים (לקט מאמרים של הרב יהושע שפירא)
אשיב ממצולות – על שמירת הברית והתמדדויות עם ענייני קדושה, לבנים
תשוב תחייני – על צניעות והתמודדויות עם ענייני קדושה, לבנות
פאת השלחן – הלכות שמיטה
יושב אהלים – שיעורי הרב יעקב אריאל על מסכתות כתובות וקידושין
בקרבך קדוש – שיחות על פרשת השבוע (שני כרכים)
בקשו פני – שיחות לחודשים אלול־תשרי
תמורות (עד כה יצאו ארבעה כרכים) – קובץ שירים מאת תלמידי הישיבה
אושפיזי הראי"ה – שבעת האושפיזין במשנת הראי"ה קוק זצ"ל
מטמוני הראי"ה – ארבעים ושמונה קנייני תורה במשנת הראי"ה קוק זצ"ל - לימי ספירת העומר
גן ההלכה – מאמרים מאת אברכי כולל רבנות שבישיבה (עד כה יצאו שני כרכים)^[6]

בשנת תשס"ה הקימו בוגרי הישיבה את 'דברי שיר', רשת להפצת יצירה יהודית. הרשת גם מפיקה ומוציאה לאור יצירות בעלות אופי רוחני־חסידי.

בשנת תשס"ח הקימה קבוצת תלמידים מהישיבה את ארגון אור האורות המפיץ את תורת הרב קוק לחרדים. הארגון מוציא לאור גיליון פרשת שבוע וכן ספרים וחוברות העוסקים במשנתו ובקשרים בינו לבין גדולי ישראל.

בשנת תשע"ז הישיבה החלה בהוצאת חוברות עם שיחות של הרב שפירא לחגים.

מוזיקה

החל משנת ה'תשע"ח החלה הישיבה להוציא אלבומי ניגונים, השירים שפורסומו על ידי הישיבה מושרים בעולם הישיבות הדתי לאומי וזכו לגרסאות כסוי של להקות חתונה דתיות כמו להקת נשמחה ולהקת מזמור שיר. בעקבות פרסום הניגונים על ידי הישיבה החלו ישיבות נוספות במגזר הדתי לאומי לפרסם ביצועים שלהם לניגונים.

מבקשי פניך – מתוועדים בישיבת רמת גן בהשתתפות חיליק פרנק
מבקשי פניך 2 – בהשתתפות אביתר בנאי וחיליק פרנק
הקפות ברמת גן (אלבום כפול) – אלבום לייב מאירוע הקפות שניות בישיבת רמת גן
הסינגל-קליפ בואו שעריו בתודה עם להקת זמרת הארץ המורכבת מבוגרי הישיבה
מבקשי פניך 3 - אלבום המכיל שירי שבת המנוגנים בישיבה.

שלוחות

נהורא – ישיבת אש קודש

ערך מורחב – ישיבת אש קודש

בשנת ה'תשס"ו הקימה נהורא בית מדרש לבעלי תשובה. בשנת ה'תשס"ח הוקמה בעיר ישיבה לבעלי תשובה בשם ישיבת א"ש קודש (על שמו של אלעזר שמאי לייבוביץ'). הישיבה נמצאת במרכז העיר, בסמוך לעיריית רמת גן. מסלול הלימודים בישיבה כולל לימודי גמרא בעיון ובבקיאות, הלכה, חסידות וקבלה. בנוסף, ניתנים שיעורי ערב. בראש הישיבה עומד הרב יובל בר נתן, ורב הקהילה שהתגבשה סביב הישיבה במרכז העיר הוא הרב אור טאוב.

בין מעבירי השיעורים בישיבה: הרב דוד דודקביץ' (רב היישוב יצהר), הרב שלמה קליין (בנו של הרב משה שאול קליין), הרב מיכאל לוצקי (ראש הכולל של שלוחת ישיבת מרכז הרב ברמת שלמה) והזמר אביתר בנאי.

במקביל מפעילה קהילת נהורא מדרשה לבעלות תשובה בשם נביעה הנמצאת גם היא ברמת גן.

גם עלון השבת קרוב אליך, קשור למוסדות נהורא. עורכי העלון הם הרב אהרוני ברנשטיין והרב דרור יהב (בוגר ישיבת אש קודש שמשמש בה כיום כר"מ). בעלון מופיעות בין היתר שאלות ותשובות עם הרב יהושע שפירא.

ישיבת רמת השרון

בשנת ה'תשס"ט הוקמה שלוחה נוספת ברמת השרון בראשות הרב ראובן ששון, כחלק מן הגרעין החינוכי המקומי, של בוגרי ישיבת מצפה יריחו^[7].

הגרעין הקהילתי סביב לישיבה

סמוך לישיבה, ברמת עמידר, התפתח גרעין תורני של משפחות צעירות. חלק מן הגברים לומדים בישיבה בתור אברכים ואחרים הם בוגרי הישיבה שקבעו את מגוריהם שם.

בשנת ה'תשס"ח הקימו מספר משפחות מהגרעין של רמת עמידר את גרעין עוזיאל במרכז העיר.

הגרעין ברמת־גן לא הקים מוסדות חינוכיים חדשים אלא הצטרף למוסדות חינוך הממלכתיים דתיים בעיר כדי לשפרם. לאחר שקבוצת הורים הפכה את בית ספר הרא"ה לבית ספר תורני לבנות הצטרפו גם חברי הגרעין למוסד. בנוסף לכך הם הפכו את בית הספר הממלכתי־דתי "שלום" שבקצה רחוב האצ"ל, שהיה על סף סגירה עקב מיעוט הנרשמים אליו, לבית ספר תורני לבנים בשיטת זילברמן. כך קרה גם במספר גנים שהיו על סף סגירה והפכו לגנים תורניים. הגנים ובתי־הספר נשארו ממלכתיים וברשות העירייה.