ישראל דוב פרומקין

ישראל דוב פרומקין
לידה	29 באוקטובר 1850; דוברובנה, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	10 במאי 1914 (בגיל 63); ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מדינה	האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום מגורים	חצר החבצלת
פעילות בולטת	מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל
ידוע בשל	הקמת ספריית מונטיפיורי, הספרייה הציבורית הראשונה בארץ; הקמת כפר התימנים בשילוח עבור עולי תימן
השקפה דתית	יהדות

ישראל דוב בער פְרוּמְקִין (כ"ג בחשוון ה'תרי"א, אוקטובר 1850 – י"ד באייר ה'תרע"ד, מאי 1914) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם. מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד.

קורות חיים

נולד בעיר דוברובנה שבפלך מוהילב, באזור רוסיה הלבנה שתחת שליטת האימפריה הרוסית (לימים בבלארוס), למשפחה של חסידי חב"ד. אביו היה סנדר פרומקין חתנו של רבי אהרן מסטרשלה מגדולי תלמידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, שהיה לאחד מממלאי מקומו. אך פרומקין לא היה נכדו, אמו מרישה רבקה לבית קישין נישאה לאביו לאחר פטירת אשת נעוריו. בכ"ג בכסלו ה'תר"ך, 1859, כשהיה בן 9, עלה לירושלים עם הוריו ואחיו. כשמלאו לו 15 שנה, נישא לבתו של ר' ישראל ב"ק, מי שהקים את בית הדפוס העברי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. אשתו זו נפטרה בדמי ימיה, לאחר שנולדו להם בנות ובן אחד, אברהם. י"ד פרומקין נישא בשנית לבילקה (בלהה), אחותו של אפרים כהן-רייס, מנהל בית הספר למל, ונולדו להם ארבעה ילדים: זלמן, גד, רוזה ויצחק. היא נפטרה כבת 72 בתל אביב במאי 1933 ונקברה בירושלים^[1].

ב"ק ייסד בשנת 1863 את העיתון העברי החלוצי "חבצלת", אך לא התמיד בהוצאתו לאור. פרומקין ירש את בית הדפוס מחותנו הראשון, ובשנת 1870 חידש את הוצאת העיתון והתמיד בה עד שנת 1911.

פרומקין התגורר בעיר העתיקה בין הוויה דולורוזה למעלות המדרשה, ב"חצר החבצלת" שנקראה על שם בית הדפוס והעיתון שהופק בו^[2]. החצר עמדה בשכנות לבית המופתי של ירושלים ב'רחוב הדגל', שנקרא על שם הדגל המוסלמי שנישא ברחוב בתהלוכת נבי מוסא.

על אף היות פרומקין חסיד חב"ד, שימש העיתון כבמה לתומכי "ההשכלה" ובהם אליעזר בן-יהודה, שערך בעיתון מוסף בשם "מבשרת ציון", אל מול המתנגדים במחנה החרדי, שערכו עיתונים מתחרים בשם "הלבנון" ו"יהודה וירושלים". אולם בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לאנשי "היישוב הישן" בירושלים, ובשיתוף פעולה עם יחיאל מיכל פינס, אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, עמד במאבקים כנגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של המאה ה-19. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי גפ"ן, שהוא נוטריקון של שמו.

פרט לעבודתו העיתונאית, היה פרומקין פעיל ציבור וסייע רבות לנזקקים. הוא סייע לאנשי עליית אעלה בתמר שהגיעו לכפר התימנים בשילוח, וארגן קרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכני קבע. פעילות נוספת של פרומקין הייתה ניסיון לארגן התיישבות של יהודים בנבי סמואל: נרכשה חלקת אדמה, ובשנת 1895 ניסו כשלושה עשר יהודים תימנים מירושלים לעבד את האדמה הסמוכה לנבי סמואל, אך ניסיון זה לא עלה יפה. בנוסף, הקים וניהל את מושב הזקנים הכללי המאוחד בירושלים יחד עם הרב אברהם אלקנה זקס^[3].

שלט מורשת על ישראל דוב פרומקין ופועלו על קיר בית ברחוב החבצלת בירושלים

משפחתו

אחיו הגדול, מיכאל לוי פרומקין רודקינסון^[4], כתב ספרים על חסידות, הוציא לאור את העיתונים העבריים "הקול" ואחר כך "אספת חכמים", והיה הראשון שהוציא תרגום ומבוא היסטורי לתלמוד הבבלי באנגלית. אח נוסף, צבי הירש פרומקין, נפטר בירושלים בשנת 1906^[5].

בנו, גד פרומקין, היה השופט העליון היהודי הראשון בימי המנדט הבריטי. בן אחר, אברהם פרומקין, היגר לארצות הברית והפך שם לאחד מראשי האנרכיסטים היהודים.

בתו שרה נישאה לרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ מראשוני הצלמים היהודים בארץ, המייסד והנשיא הראשון של אגודת אחוה העולמית, הרב הראשי לברזיל ורב הצבא הבריטי בארץ ישראל.

לקריאה נוספת

ג' קרסל, מבחר כתבי ישראל דב פרומקין, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל דוב פרומקין בוויקישיתוף

כתבי ישראל דוב פרומקין בפרויקט בן-יהודה
דוד תדהר (עורך), "ישראל דוב פרומקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 489
רשימת הפרסומים של ישראל דוב פרומקין, בקטלוג הספרייה הלאומית
ישראל דוב פרומקין, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
ב. שוחטמן, דרכו ופועלו, דבר, 26 במאי 1939
ניצה דרויאן, ‏שכונות ראשונות לעולי תימן בירושלים, תרמ"ב-תרע"ד, קתדרה 13, תשרי תש"ם
ישראל פריידין, ‏נסיונות ראשונים להקמת בית-חולים בטבריה במאה הי"ט, קתדרה 22, ינואר 1982
דרור חוברה, תרומתו של רי"ד פרומקין להקמת כפר השילוח, בכתב-עת "אורשת", תשע"ה, הוצאת מכללת אורות ישראל
ישראל דב בן אלכסנדר סנדר פרומקין (1850-1914), דף שער בספרייה הלאומית

מחיבוריו

סיפורים מועתקים משפת אשכנז על ידי ישראל דוב פרומקין, חלק י., ירושלים: תרס"ח-1908, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ 'בלהה פרומקין ז"ל', דואר היום, 26 במאי 1933.
^ על פי שבתי זכריה ^[^{דרוש מקור]}
^ יצחק שריון, זכרונות, באתר פרויקט בן יהודה
^ מקור שמו בפסבדונים בו השתמש, המבוסס על שם אמם, רודקה.
^ ⁨ירושלם . • י י• ⁩ | ⁨חבצלת⁩ | 27 אוגוסט 1906 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[1] 'בלהה פרומקין ז"ל', דואר היום, 26 במאי 1933.

[2] על פי שבתי זכריה ^[^{דרוש מקור]}

[3] יצחק שריון, זכרונות, באתר פרויקט בן יהודה

[4] מקור שמו בפסבדונים בו השתמש, המבוסס על שם אמם, רודקה.

[5] ⁨ירושלם . • י י• ⁩ | ⁨חבצלת⁩ | 27 אוגוסט 1906 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]


לידה	29 באוקטובר 1850 דוברובנה, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	10 במאי 1914 (בגיל 63) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מדינה	האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום מגורים	חצר החבצלת
פעילות בולטת	מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל
ידוע בשל	הקמת ספריית מונטיפיורי, הספרייה הציבורית הראשונה בארץ הקמת כפר התימנים בשילוח עבור עולי תימן
השקפה דתית	יהדות