כנף 2
כנף 2 (כינוי: בסיס שדות האלה) הוא בסיס של חיל האוויר הישראלי. מפקד הבסיס הוא קצין בדרגת אלוף-משנה.[2][3]
סמל הבסיס | |
פרטים | |
---|---|
כינוי |
שדות האלה שדות מיכה |
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1962–הווה (כ־62 שנים) |
מקים היחידה | בני פלד |
פיקוד | |
יחידות בת | טייסת 150, טייסת 199, טייסת 248[1] |
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
עיטורים | |
מפת הבסיס, מתוך אתר OpenStreetMap |
על פי האתר GlobalSecurity, הבסיס ממוקם בסמוך למושבים שדות מיכה וזכריה, מערבית לבית שמש. על פי פרסומי האתר, אף שהוא נקרא "כנף" ועל אף שלכאורה ממוקמות בו טייסות, הוא אינו בסיס טיסה ואין בו כלל שדה תעופה או מסלול טיסה. על פי האתר ממוקמות בבסיס שלוש טייסות של טילים בליסטיים מסוג "יריחו" המסוגלים לשאת גם ראשי קרב גרעיניים. הטייסות הן טייסת 150, טייסת 199 וטייסת 248.[4] לטענת האתר נכרו בבסיס מנהרות ופירים לאחסון טילים ולשיגורם. מניתוח צילומי הלוויין המסחרי איקונוס משנת 2002 וצילומי לוויין הריגול האמריקאי קורונה אשר שוחררו לציבור עולה, על פי טענת הכותבים באתר, כי במקום נמצא גם מאגר תחמושת גדול שיוכל לשמש גם את בסיס תל נוף.[4]
גם מקורות נוספים טוענים שבסיס "שדות האלה" נמצא ליד זכריה והוא משמש כמקום אחסון לטילי יריחו.[5][6]
האזור בו נטען שנמצא הבסיס מכונה במסמכים רשמיים "שטח אש 209" ושטחו 12,550 דונם. השטח נמצא בבעלות מדינת ישראל ומיועד לשימוש משרד הביטחון. נכון ל-2005 חלקו מיועד לסוללת חץ וחלקו לחברה הממשלתית "תומר" ולחברת תעש מערכות.[7][8][9][10][11] המרחב האווירי שבסביבת הבסיס מסומן במפות טיסה כאזור אסור לטיסה.[12][9][10] בצילומי לוויין שנערכו מיד לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, פרצה בבסיס שריפה, ככל הנראה כתוצאה מרקטה ששוגרה על ידי ארגון חמאס.[13] על פי הערכת מנהל פדרציית המדענים האמריקאים במחקר שפורסם בשנת 2022, בבסיס מאוחסנים 46-23 משגרי טילי יריחו במנהרות, אולם ראשי הנפץ מאוחסנים בנפרד במתקן סמוך.[14]
היסטוריה
עריכההבסיס הוקם ב-1962, בתחילה כ"כנף 2" – "כנף הטילים" של חיל האוויר, על ידי בני פלד.[15][16] בשנות ה-70, הופרד והועבר בסיס כנף 2 למיקומו הנוכחי, ובמקומו נוסד בח"א 30 כבסיס פלמחים.[18]
ביולי 2017 פורסם בעיתון "הארץ" כי בסיס "שדות האלה" נוסף על ידי צה"ל לרשימת בסיסי חיל האוויר, אף כי מיקומו ותכולתו לא פורסמו. לאחר הפרסום, הוסר הבסיס מהרשימה.[19][20]
בין מפקדי הבסיס: בני פלד, עודד ארז,[21] אורי טלמור, שמשון רוזן, אודי זהר, רמי כהן, דוד ברקי, צביקה פייראיזן, משה אדרי[22] ואל"ם בנימין.[19]
קישורים חיצוניים
עריכה- בסיס טילים גרעיניים כנף 2, באתר "ארמגדון"
- כתבה ותצלום לוויין, אסושיאייטד פרס, 25 באפריל 2021
- דן ארקין, דיווח: הניסוי הרקטי של תומר בוצע בשטח בסיס סודי של חיל האוויר , באתר "IsraelDefense", 28 באפריל 2021
- רונן ברגמן, אור פיאלקוב, "אם זה לא יעזור, צריך להשתמש באמצעים קיצוניים": הסודות הגרעיניים של מלחמת יום הכיפורים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ Ronen Bergman, No more secrets, FAS, במקור פורסם בהארץ, 8 ביוני 2000 (באנגלית)
- ^ יואב זיתון, קצין שתועד יורה למוות בפלסטיני שיידה אבנים ימונה למפקד חטיבת הנח"ל, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018
- ^ קובי פינקלר, סבב מינויים: אל"מ עמי ביטון מונה למח"ט צנחנים, ערן אוליאל מונה לקחצ"ר ויועלה לדרגת תא"ל, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2022
- ^ 1 2 בסיס חיל האוויר שדות מיכה, באתר GlobalSecurity
- ^ Hans M. Kristensen, Robert S. Norris, Israeli nuclear weapons, 2014 (באנגלית)
- ^ Bill Sweetman, David Eshel,More Than Meets The Eye In Mideast Face-Off (באנגלית)
- ^ הפרטת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (תע"ש), 28 באוגוסט 2005
- ^ הפרטת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ, 23 בדצמבר 2013
- ^ 1 2 אזורים אסורים, מוגבלים ומסוכנים לטיסה, שטח אש 209 (LLP12), רשות התעופה האזרחית, 19 במאי 2022, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ 1 2 מפת אזורים אסורים, מוגבלים ומסוכנים לטיסה, LLP12, רשות התעופה האזרחית, 3 בנובמבר 2022, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ דן ארקין, דיווח: הניסוי הרקטי של תומר בוצע בקרבת בסיס סודי של חיל האוויר , באתר "IsraelDefense", 28 באפריל 2021
- ^ מפת נתיבי תובלה נמוכים – נספח א' לנוהל ב־03, עדכון 20, באתר רשות התעופה האזרחית, 23 בנוב' 2006, מאורכב בארכיון האינטרנט
- ^ Riley Mellen, Militant Rocket Hit Base Linked to Israeli Nuclear Missile Program. New York Times December 4 2023 (באנגלית)
- ^ Hans M. Kristensen and Matt Korda, Israeli Nuclear Weapons, 2021. Bulletin of the Atomic Scientists 2022;78(1):38-50. doi:10.1080/00963402.2021.2014239 (באנגלית)
- ^ שבתאי כץ, כנפי תחזוקה אווירית למדינה, עמ' 155, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ בסיס טילים גרעיניים כנף 2, באתר "ארמגדון"
- ^ תחקיר מלחמת יום הכיפורים – מערך הנ"מ, כרך א׳, בהפקת מפקדת חיל האוויר – קצין הגנת נ"מ, 31 בדצמבר 1973, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- ^ נכון לאוקטובר 2024, טרם נמצא מקור גלוי לשנה שבה התרחשה ההפרדה, עם זאת, "בתחקיר מלחמת הכיפורים – מערך הנ״מ",[17] מ-31 בדצמבר 1973, בעמוד 4, מופיעה רשימת בסיסי חיל האוויר המלאה העדכנית לאותה העת, בסדר מספרי עולה, כש"כנף 2" מחוק־מצונזר ברשימה (מס' סידורי 18), והבסיס בח"א 30 לא מופיע בה, היות שטרם הוקם.
- ^ 1 2 גילי כהן, צה"ל פרסם באופן רשמי את קיומו של בסיס חיל אוויר שטרם נחשף, באתר הארץ, 18 ביולי 2017
- ^ אלי רוטמן, הבסיס שחיל האוויר הסתיר עד עכשיו - נחשף, באתר כיכר השבת, 18 ביולי 2017
- ^ תא"ל עודד ארז מספר על דרכו בחיל האוויר בשילוב אנקדוטות מתקופתו בלמד"ן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:46:09), 9 בספט' 2020
- ^ יואב לימור, עם יד על הגרעין: היכרות ראשונה עם ראש הוועדה לאנרגיה אטומית משה אדרי, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2022