בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)

מפת בסיסי הטיסה הפעילים

 

פלמחים

תל נוף

חצור

חצרים

נבטים

רמון

עובדה

מחניים

רמת דוד

מחניים משמש כבסיס פריסה קבוע

בסיס טיסה הוא שדה תעופה צבאי המשמש את חיל האוויר הישראלי, שבו מוצבות חלק מיחידות חיל האוויר (טייסות) שאחראיות על תפעולו של מערך הטיסות. בסיס טיסה מורכב מטייסות טיסה (או מטייסים בכלי טיס בלתי מאוישים) ומטייסות תומכות שתפקידן לתפעל את מערך הטיסות של הבסיס, ניהול ופיקוד.

מטוס F-16B ישראלי מטייסת 116 בדיר תת־קרקעי בבסיס טיסה ישראלי. מאחור ניתן לראות את מסט הסילון.

סוגי בסיסי טיסה

קיימים שני סוגי בסיסי טיסה:

• כנף – הוא בסיס טיסה שבו ממוקמות בעיקר טייסות ויחידות סמוכות. מפקד הכנף הוא איש צוות אוויר בדרגת אלוף־משנה.
• בסיס חיל־אוויר (בח"א) – הוא בסיס טיסה שבו בנוסף לטייסות ישנן יחידות נוספות (כוחות אוויר מיוחדים, למשל). מפקד בח"א הוא איש צוות אוויר בדרגת אלוף־משנה או תת־אלוף. ארבעת הבסיסים העיקריים בהם דרגת מפקד הבסיס היא תת־אלוף הם חצרים (בח"א 6), תל־נוף (בח"א 8), נבטים (בח"א 28), פלמחים (בח"א 30).

מבנה ארגוני של בסיס טיסה

בסיס טיסה מורכב מארבעה סוגי טייסות: טיסה, תחזוקה אווירית, תעופה ומנהלה. בנוסף, קיימת בכל בסיס יחידת בינוי. טייסת היא יחידת משנה בבסיס טיסה. לכל טייסת יש סמל הייחודי לה.

בראש כל טייסת עומד קצין בדרגת סגן־אלוף.

כל טייסת נחלקת למספר גפים, כשבראש כל אחד מהם עומד קצין בדרגת רב־סרן או סרן.

טייסות טיסה

הטייסות המפעילות כלי טיס. בטייסות אלו משרתים אנשי צוות אוויר (בטייסות של כלי טיס מאוישים) או מטיסים (בטייסות של כלי טיס בלתי מאוישים). בנוסף משרתים בטייסות הללו טכנאי דרג א'. מפקד הטייסת הוא איש צוות אוויר בדרגת סא"ל, ולצידו משרתים סגני מפקד הטייסת: סמ"ט א' וסמ"ט ב' בדרגת רס"ן. לכל טייסת יש כינוי (למשל: "טייסת העטלף") ומספר ייחודי, לרוב בן שלוש ספרות (יוצאת מן הכלל היא טייסת 69). ברוב בסיסי הטיסה יש 3 עד 6 טייסות טיסה.

טייסות תומכות

בכל בסיס קיימות ארבע טייסות או יחידות תומכות שאינן טייסות טיסה. שלוש הראשונות שלהלן הן תת־יחידות של מפקדת הבסיס. הרביעית היא יחידת בינוי הכפופה פיקודית למפקד הבסיס, ומקצועית לרמ"ח בינוי במפקדת חיל האוויר.

טייסת תחזוקה

טייסת תחזוקה מהווה מרכיב מרכזי במערך האחזקה, היא לרוב הטייסת הגדולה ביותר בכל בסיס של חיל האוויר הישראלי, ואחראית לתחזוקת המטוסים בדרג ב' (מוסכים) וביצוע אחזקה מרכזית לחלק מהמערכות המוטסות בדרג א' (אוויוניקה למשל). לחלק מהטכנאים בטייסת זו מגע ישיר והדוק עם מטוסים (טכנאי בקרת ירי, למשל), ואילו טכנאים אחרים מתחזקים את הציוד הנלווה (טכנאי ציוד קרקע, למשל). טייסת התחזוקה פועלת 24 שעות ביממה, וכשמתרחשת "הזנקה" – המראת חירום של מטוסים עקב פעילות מבצעית – נדרשים אנשי צוות הקרקע במהירות אל המטוסים (אף לפני הטייסים) על־מנת להכין את המטוסים לטיסה. כל טייסת תחזוקה נחלקת לגפים הבאים:

• גף מטוסים־מסוקים – אחראי לתחזוקת המטוסים ב"דרג ב'" על ידי ביצוע ביקורות תקופתיות במוסכים.
• גף אוויוניקה – בחלק מהבסיסים אוחדו גפי נש"ר, בקר"י (בקרת ירי) ול"א (לוחמה אלקטרונית) לגף אחד, ועוסק בטיפול במערכות אוויוניות.
  • בקרת ירי (בקר"י) – אחראי לתחזוקת מערכות האוויוניקה המרכזיות במטוסי הקרב. הגף מורכב ברובו מטכנאים והנדסאים ממגזר האלקטרוניקה והחשמל שמתחזקים את המערכות המוטסות והצב"ד (ציוד בדיקה) לאחזקה, ומבצעים שינויים והתאמות במערכות המטוסים לקליטת אמל"ח (אמצעי לחימה) חדיש ולשיפור התפעול בתא הטייס: מערכת תצוגה עילית, מערכת תצוגה לקסדת ראש, VTR לתיחקור ואחזקת מערכות המכ"ם.
  • נש"ר (ניווט קשר רדיו) – אחראי לאחזקת מערכות קשר רדיו המוטס, מערכות הניווט במטוס, ולאחזקת מערכות קשר קרקעיות.
  • ל"א (לוחמה אלקטרונית) – אחראי לאחזקת מערכות מוטסות ייעודיות ללוחמה אלקטרונית.
• גף שירותי קרקע (ש"ק) – אחראי לאחזקת ציוד תמיכה תחזוקתי לכלי טיס וציוד נלווה:

סולמות, מגבהים, טיפול ואחסנה של דלק (על כלל סוגי הדלק המשמשים בחיל), נגררים, מערכות עצירה, כבל רשת, חמצן נוזלי, מיזוג אוויר וטיפול בכלי רכב ייעודיים, טיפול בכבאיות אש ומטאטא מסלולים, אחזקת מערכות פנאומטיות (מערכות לחץ אוויר), אחזקת מדחסים (נייחים וניידים), אחזקת מערכות ויסות (אוויר וגזים) – (בדיקה ייצור ואחזקה), אחזקת מערכות ייצור חמצן וחנקן, טיפול במערכות הידראוליות (ניידות ונייחות) טיפול בתחנות כוח ובמצבריות, טיפול בציוד חילוץ והרמה (כפוף לחיל החימוש בנושא), וטיפול בציוד אחזקה ניסיוני.

• גף מנועים – אחראי לאחזקת מנועי המטוסים או המסוקים. מתחזק ומפרק את המנועים לצורך ביקורות ותיקונים על־פי הגדרות היצרנים.
• גף מערכות – אחראי לתחזוקת מערכות ההיגוי ובקרת הטיסה; כמו כן אחראי לאחזקת החיווט התעופתי ואביזרי המטוס כגון: שעוני תא הטייס, גלגלים, כני־נסע ועוד.
• גף אספקה תעופתית – לוגיסטיקה אווירית – אחראי לניהול משק חלקי החילוף הייעודיים לאחזקת המטוסים.
• גף מרכז אחזקה – אחראי להפעלת טייסת תחזוקה ותיאום פעולותיה מול טייסות הטיסה ומול גופי השליטה במטה.
• גף תקשו"ב (לשעבר גף תמ"מ – תקשורת מערכות מידע) – אחראי לניהול רשת התקשורת הייעודית ולאחזקת ציוד מחשוב.
• גף אבטחת איכות והדרכה – אחראי להכשרות המקצועיות לטכנאים ולבקרת מערכת האיכות.
• גף מבנה וייצור – אחראי לאחזקת מכלולי גוף המטוס או המסוק, מעקב התעייפות, בדיקות סדקים, נזילות, בקרת "אל־הרס" וייצור בתחום המתכת והעץ.
• גף מערכות ירי – חימוש – אחראי לאחזקת מערכת ההפלטה ונושאי החימוש הייעודיים שתלויים תחת כנפי המטוס.
• גף נשמ"ת (נשק מונחה ותחמושת) – אחראי לתחזוקת הנשק המונחה ויתר סוגי התחמושת.

הפיקוד בטייסת

מפקד הטייסת מכונה מטת"א, והוא קצין בדרגת סגן־אלוף. בבסיסים בעלי טייסות טיסה רבות מסוגים שונים, ישנו סגן־אלוף נוסף, המשמש כסגן מפקד הטייסת, שבאחריותו לתאם בין עבודות האחזקה השונות, והוא מכונה ראש תחום מטוסים (רת"ם). בעבר בבסיסים כאלו מטת"א היה בדרגת אלוף־משנה.

בבסיסים רגילים מפקדי הגפים הם בדרגת רב־סרן, כאשר מפקד גף מטוסים (מג"ם) משמש כסגן מטת"א. בבסיס עובדה, עקב אופי העבודה שבו, מטת"א ומג"ם הם בדרגת רב־סרן, ושאר מפקדי הגפים הם בדרגת סרן.

טייסת תעופה

טייסת זו אף היא אינה טייסת טיסה, למרות הכינוי המבלבל. טייסת תעופה אחראית לניהול הפעילות המבצעית בבסיס, המהווים את בסיס התמיכה המבצעית במגוון כלים וגפים

• גף אבטחת מידע – בעבר נקרא גף זה גף ביטחון־שדה. אמון על מתן אישורי כניסה לבסיס, ולמערכות המחשוב, על "הלבנת"או "השחרת" מדיה מגנטית, על אבחון וסיווג ביטחוני של כלל אוכלוסיית הבסיס, על פעילות סמויה או גלויה. הגף מורכב ממש"קי אבטחת מידע וקציני אבטחת מידע. דרגת מפקד הגף: סרן או רס"ן.
• גף הגנה־קרקעית – אמון על שיגרת אבטחה בבסיס. במגוון של כלים:
  • חמ"ל אבטחה המרכז את כלל פעילות האבטחה,
  • ייעוץ לכלל הגפים בתחומי האבטחה, ואבטחת אירועים שונים בבסיס.
  • מחלקה סדירה האחראית לאבטחה סטטית – מאבטחי מתקנים הפועלים במתכונת שירות של שבוע שבוע.
  • פלוגת או פלגת אבטחה של מגנים אסטרטגיים – חייל בפלוגת "מגנים" שיעודה הגנה קרקעית איכותית על נכסים אסטרטגיים למדינת ישראל בבסיס חיל האוויר, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, כוח אדם איכותי מוכשר מצויד ומיומן. משימות הפלגה מאופיינות בדינמיות ובעמידה בזמני כוננות קצרים הדורשים יכולת מנטלית לשינוי תפיסה בין מצבי שיגרה לחירום. דוגמה מייצגת לנ"ל הא פלגת הנגב (פלגת מגיני הנגב) בבסיס חיל האוויר נבטים (בח"א 28) פלגה הנחלקת לצוותים ואף מבצעת מעת לעת גם פעילות של תע"מ (תעסוקה מבצעית) דבר חריג המעיד על רמת הכשרה גבוהה. שרובה ככולה בא מבית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר ביסל"ח 314. פלגת הנגב היא הפלגה היחידה בחיל האוויר שמורכבת מלוחמים שעברו הכשרת לוחם בביסל"ח 314 ולא ממגנים אסטרטגיים.
  • כלביה האחראית במסגרת תפקידו על: טיפול בכלבים (מזון, מים, טיפול רפואי), אימונים, תחזוקת קו הכלבים, אבטחת טרמפיאדות, אבטחת פריסות נ"מ ואירועים חיליים.
• גף שירותי מסלול או גף שדה תעופה מבצעי – אמון על הפעלת מגדל־הפיקוח בבסיס, ועל תחנות כיבוי האש בבסיס.
  • מגדל הפיקוח – מספק שירותי פיקוח טיסה בתחומו.
  • תחנת הכיבוי – אמונה על הפעלת תחנות הכיבוי הבסיסיות.
    • מתן הדרכות בתחום זה.
    • אחזקת אמצעי הכיבוי בבסיס (מטפים, זרנוקים וספרינקלרים).
    • תרגול כלל היחידות בתחום זה וכוננות מתמדת בתחנה.
    • עמידה בכוננות וסיוע לגופי כיבוי והצלה אזרחיים.
    • חיילי תחנות הכיבוי משרתים במתכונת של שבוע־שבוע.
• גף רציפות תפקודית – אחראי על רציפות תפקודית בכל הקשור לתפעול השוטף בבסיס בשיגרה ובחירום ובמעבר ביניהם. מורכב ממחלקת היערכות ומחלקת התגוננות
  • מחלקת התגוננות – אחראי על כלל ההתגוננות בבסיס בתחום האב"כ ובתחום הטב"ק (טרור בלתי קונבנציונלי). בין היתר על ידי שיגרת הדרכות, תרגול ואחזקת אמצעי התגוננות.
  • מחלקת היערכות – אחראית על הובלת נושא ההיערכות הבסיסית, פריסות בבסיס או ממנו.
• גף מבצעים – אחראי על הקשר בין הבסיס לבין מטה חיל האוויר באמצעות המושל"מ (מוצב שליטה מרכזי) מה שלימים כונה מפי"כ (מוצב פיקוד כנפי). בנוסף אחראי על קבלת תמונת המודיעין. על פי רוב מפקד גף זה הוא הסמט"ת (סגן מפקד טייסת תעופה)

מפקדה (המכונה מט"ת) וסגנו (סמט"ת) הם בדרך כלל אנשי צוות אוויר או אנשי תעופה או מבצעים בדרגת סגן־אלוף ורב־סרן (בהתאמה).

בראש טייסת תעופה יש את מוצב השליטה המרכזי (מושל"ם) המאויש 24 שעות ביממה על ידי פקידות מבצעים (פקמצ"יות) וקצינות מבצעים (קמב"ציות) שתפקידו לרכז את כל המידע המבצעי הקשור לבסיס, לתפעל אירועים ולקשר בין טייסות הטיסה למטה חיל האוויר.

טייסת מנהלה

טייסת המנהלה מתחזקת את הבסיס באופן שוטף, והיא נחלקת למספר גפים וגופים (ארגון וחלוקת הסמכויות בין הגפים והטייסות משתנה לעיתים קרובות מבסיס לבסיס):

• גף רפואה – הגף האחראי על כלל היבטי בריאות המשרתים בבסיס:
  • מרפאת הבסיס – בה משרתים רופאים, חובשים, נהגי אמבולנס, רופא שיניים, טכנאי שיניים, וסייעות לרופאי שיניים.
  • בריאות הנפש – בו משרתים פסיכולוגים (המכונים קציני פסיכולוגיה, קפ"סים).
  • תברואה – בו משרתים תברואנים, האחראיים לנקיון המטבח ולהדברת מזיקים בבסיס.
• גף רכב – אחראי לתחזוקת הרכבים בבסיס, לניפוק כלי רכב לבעלי התפקידים השונים ולפעולות הדרכה בנושאי נהיגה.
• גף כח אדם – אחראי לתחומי השלישות ומשאבי האנוש, הכשרת וקליטת חיילים וניהול מצבת הבסיס.
  • מילואים – משרד האחראי על חיילי המילואים של הבסיס.
  • מחלקת ת"ש (תנאי שירות) – אחראית למתן עזרה לחיילים נזקקים.
  • תשלומים – גוף האחראי לתשלום המשכורות לחיילי הבסיס ולקבלת תשלום מחיילים שגרמו נזק לציוד צבאי.
• רבנות – אחראית על שרותי הדת השונים בבסיס. כשרות, הפעלת בית הכנסת בבסיס, הווי דת בכלל ובפרט בשבתות ובחגים וטיפול במשפחות השכולות, ובמקרה הצורך גם טיפול בחללי הבסיס. הגף כולל את הרב הצבאי של הבסיס וסגל מש"קי דת ומשגיחי כשרות.
• גף תזונה – מפעיל את המטבח ואחראי לארגון תורנויות המטבח של כל חיילי הבסיס.
• גף שפ"י (שרותי פרט יחידה) – עוסק בנושאי חינוך, ואחראי לארגון פעולות הדרכה בבסיס, אירועים, טיולים וכדומה. מגורי צוות אוויר Base Officers Quarters) BOQ) – חדרי המנוחה של טייסים וצוותים מוטסים הנמצאים בכוננות, ובנוסף מספק חדרי אירוח למפקדים בבסיס. שק"ם הנותן שירותי קנטינה לקהל הבסיס, וכן גם משרד יח"צ (יחסי ציבור) האחראי על אירועים בבסיס, וביקורים בבסיס.
• גף רס"ר – הגף שמפקדו הוא רס"ר הבסיס (בניגוד לכלל הגפים, שבהם המפקד הוא קצין בדרגת רב־סרן) אחראי על המשמעת, הניקיון השוטף, והתחזוק הכולל של הבסיס. גף זה מפעיל לעיתים גם את בריכת השחייה, את מגורי צוות האוויר, את המעצר הבסיסי ואת המספרה.

יחידת בינוי

יחידת בינוי אחראית על כלל תשתיות הבסיס ומרחב אחריותו, הן בהיבט הרציפות התפקודית של תשתית המבנים והמערכות והן בהיבטי אחזקה שוטפת (שבר, מונעת, מתוכננת). בנוסף, היחידה מנהלת את פרויקטי ההתעצמות והשיפוצים בבסיס. מרבית יחידות הבינוי הן הטרוגניות וכוללות אע"צים (אזרחים עובדי צה"ל), אנשי קבע וחיילים. היחידה מחולקת לגפים הבאים:

• גף הנדסה – הגף האחראי על כלל הפרויקטים ביחידה – ניהול מול קבלנים ומחלקות יצרניות ושימוש כאינטגרטור מימוש בשלבי האפיון, תכנון וביצוע.

תחת הגף לרוב קיימות מחלקות יצרניות – צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), מסגרייה, נגרייה, בניין ואחזקה.

• גף מערכות – הגף האחראי על תשתית המערכות בבסיסים בתחומים שונים: חשמל, מים וביוב, מיזוג אוויר, דס"ל, הסקה ועוד.

תחת הגף לרוב קיימות מחלקות יצרניות – חשמל, גנרציה, מים וביוב, מיזוג ומכונות.

שיכון משפחות

ערך מורחב – שיכוני המשפחות בבסיסי חיל האוויר

למעט הטכני ושדה דב שנסגר, כוללים כל בסיסי הטיסה של חיל האוויר הישראלי שיכון משפחות בו מתגוררים אנשי צוות אוויר של טייסות הבסיס ורבים מקציני הבסיס עם משפחותיהם. הקמתם של שיכוני המשפחות החלה בשנות ה־50 של המאה ה־20 כדי לאפשר לאנשי מקצוע זמינות מיידית לפעילות מבצעית. כנגזרת של קצב חילופי התפקידים בחיל האוויר והצבה מחדש בבסיסים שונים, עומד פרק הזמן שבו מתגוררת משפחה בבסיס על כשנתיים עד שלוש. לעיתים מתנה חיל האוויר את קידומם של חייליו בנכונותם להתגורר בבסיס. תשלומי המשפחות המתגוררות בבסיסים (כגון: שכר דירה, מסי שיכון, גני־ילדים, חשמל, מים, גז וטלפון) משולמים על ידי תושבי השיכון (למעט סבסוד המדינה לפי אזור המגורים). בדצמבר 2006 התגוררו בשיכוני המשפחות 1,164 ילדים.

שירותי הבסיס

בסיסי הטיסה של חיל האוויר כוללים בתוכם שירותים שונים לרווחת החיילים והמשפחות המתגוררות בו, כגון: בנק, חדר כושר, בריכת שחייה, מרכולית, שקמ"מ (שק"ם משפחות), מגרשי ספורט, היכל ספורט, מתקני ספורט שונים, בית קולנוע, ומסעדה.

בסיסי הטיסה של חיל האוויר

בסיסים מבצעיים

בסיסי הטיסה הפעילים הם (מהצפוני ביותר לדרומי):

• רמת דוד (כנף 1)
• פלמחים (בח"א 30)
• תל נוף (בח"א 8)
• חצור (כנף 4)
• חצרים (בח"א 6)
• נבטים (בח"א 28)
• רמון (כנף 25)
• עובדה (בח"א 10)

בסיסי פריסה

בסיס פריסה הוא בסיס שבו לא שוכנת באופן קבע טייסת טיסה, אלא נעשה סבב בין טייסות שונות, שכל אחת מהן שולחת בתורה מספר מטוסים (או את כל הטייסת) לשהות במשך זמן קבוע באותו הבסיס. בזמן מלחמה גם כן נפרסות טייסות לבסיסים שונים, לפי הצרכים המלחמתיים והלוגיסטיים.

השדות המשמשים כשדות פריסה קבועים הם:

• מחניים
• בסיס עובדה, המשמש גם כמרכז האימונים המתקדם של חיל האוויר, וטייסות רבות פורסות אליו במהלך השנה לצורך אימונים מיוחדים.

בסיסים שנסגרו

במהלך השנים השתמש חיל האוויר בשדות תעופה שונים, ביניהם כאלו שנכבשו במהלך המלחמות השונות, ואף כאלו שהוקמו עצמאית. עם השנים נסגרו בסיסים ולאחר מכן נפתחו מחדש.

עם פינוי סיני, נסגרו ארבעה בסיסי טיסה של חיל האוויר, ובמקומם הוקמו בעזרת מימון אמריקאי, בסיסי הטיסה נבטים, רמון ועובדה.

כחלק מהמגמה הכלל־צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, נסגרו נכון ל-2024, בסיסי חיל האוויר הבאים:

• בח"א 27 – בסיס חיל האוויר לוד. נסגר בתהליך שהחל באוגוסט 2008, והסתיים בינואר 2010.
• כנף 15 – שדה דֹב בתל אביב. נסגר ב-1 ביולי 2019.

בסיסים שפוּנוּ בסיני

להלן רשימת בסיסים ושדות תעופה שהופעלו על ידי חיל האוויר הישראלי בסיני והוחזרו למצרים:

• רפידים (בח"א 3), בביר גפגפה. מיקום מדויק: 30°24′25″N 33°09′15″E.
• אל עריש (בח"א 5), 5 ק"מ דרומית למרכז העיר אל עריש. מיקום מדויק: 31°04′24″N 33°50′09″E.
• ביר ת'מדה (בח"א 7), צפון־מערבית לצומת "ביר ת'מדה". מיקום מדויק: 30°11′18″N 33°25′33″E.
• שדה אופיר (בח"א 29), בשארם א־שייח'. מיקום מדויק: 27°58′38″N 34°23′41″E.
• עציון (כנף 10), בכיוון מערב־צפון־מערב לאילת, בבקעת הירח. מיקום מדויק: 29°35′16″N 34°46′41″E.
• איתם (כנף 25), כ־19 ק"מ דרום־מזרחית לעיר ימית ו־37 ק"מ מזרחית לאל עריש. מיקום מדויק: 31°04′53″N 34°08′10″E.

שדות תעופה נוספים שפוּנוּ באזור סיני

להלן רשימת שדות תעופה ו"שדות תעופה קדמיים" באזור סיני שהופעלו על ידי חיל האוויר הישראלי (גם מעבר לתעלת סואץ), פונו והוחזרו למצרים:

• נחשון (בח"א מס' ?), בצמוד ל"אגם המר הגדול", ב"שדה התעופה פאיד" הישן. מיקום מדויק: 30°22′17″N 32°16′13″E.
• א־טור. מיקום מדויק: 28°12′38″N 33°38′29″E.
• אבו רודס. מיקום מדויק: 28°53′58″N 33°12′08″E.
• בלוזה. מיקום מדויק: 31°00′02″N 32°33′24″E.
• כספרית. מיקום מדויק: 30°14′52″N 32°24′44″E.
• מיתלה, כינוי: שדה "אטלס". מיקום מדויק: 30°01′34″N 32°58′17″E.
• ראס סודר. מיקום מדויק: 29°35′46″N 32°41′15″E.
• שלופה. מיקום מדויק: 30°03′10″N 32°32′30″E.

שדות תעופה בלבנון

במהלך מלחמת לבנון הראשונה חיל האוויר הפעיל במשך מספר חודשים נמל תעופה של ביירות ושני שדות תעופה זמנים נוספים.

• בח"א חירם
• שדה אדם (מנחת דאמור), על שם יקותיאל אדם, ליד דאמור
• מנחת עדן במזרעת אל־בעל

בסיסים נוספים שנסגרו

• בסיס לוד (בח"א 27) – נסגר סופית ולחלוטין בתחילת ינואר 2010. רוב יחידותיו הועברו לבסיס נבטים (בח"א 28).
• שדה התעופה הרצליה (כנף 3) – שימש את "טייסת 101", טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר והוקם במיוחד עבורה.
• בסיס אלון (כנף 12) – שימש גם הוא את "טייסת 101" בתקופה אחרת וגם הוקם בו "בית הספר לטיסה" הראשון של חיל האוויר.
• שדה דב (כנף 15) – הבסיס הראשון של חיל האוויר, שימש כבסיס התובלה הקלה של חיל האוויר, נסגר ביולי 2019, שולב עם בסיס חצור (כנף 4), זאת בהתאם להחלטת הממשלה וכחלק מהמהלך הלאומי לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי נדל"ן מבוקשים.

קישורים חיצוניים

• בסיסי הטיסה של חיל האוויר הישראלי, באתר Global Security
• סיור בבסיס טיסה וירטואלי, באתר חיל האוויר הישראלי
• שני ליטמן, זה נפלא לגדל שם ילדים, אך לחיים בבסיסי חיל האוויר יש צד בלתי נתפס, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2020