כרמל (רובע)
כרמל, או הכרמל, הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין רובעי חיפה, ומונה כ-45,220 תושבים בשנת 2008, המהווים כ-17% מכלל תושבי העיר. שכונות הרובע בנויות לאורך חלקו הצפוני של רכס הכרמל ועל שלוחות שלו מערבה, משני עברי ציר התנועה של שדרות מוריה – הנשיא – טשרניחובסקי. הרובע מוקף בוואדיות ומאוכלס בחתך חברתי-כלכלי בינוני עד גבוה. לפי הגבולות המוניציפליים, סך שטח רובע הכרמל הוא כ-7.86 קמ"ר (כ-12% מכלל שטח השיפוט החיפאי).
 | |
| הנוף הנשקף ממלון דן פנורמה שברובע הכרמל | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| עיר אם |
 חיפה |
| שטח | 7.86 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ברובע | 45,200[1] (2008) |
| קואורדינטות | 32°48′19″N 34°58′56″E / 32.80527778°N 34.98222222°E |
סקירה
עריכה
הכרמל היה מאוכלס עוד טרם תחילת העליות הציוניות לארץ ישראל. בין המתחמים הבנויים בו היו בתי הפרוור הגרמני כרמלהיים, מנזר סטלה מאריס הכרמליתי והמגדלור בסטלה מאריס, והכפר האחמדי כבאביר. ההתיישבות היהודית החלה באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, והתגברה בשנות ה-30 בימי העלייה החמישית, כשלאורך העשורים הבאים נבנו שכונות סביב הליבה ההיסטורית של "שכונת הר הכרמל". כיום תחום הכרמל בין הדר ממזרח ומצפון-מזרח - שם משתפע המדרון המדורג כלפי מטה, לבין רובע מערב חיפה מצפון וממערב - דרך גבולות טבעיים שעיקרם גאיות מחורצים עשירים בצומח ובהם פלגים קצרים החותרים אל הים התיכון, ומדרום 'גבול אחוזה' - לאורך רחוב שמשון, שמדרום לו אחוזת שמואל. 89% מתושבי הרובע הם יהודים, כשהיתר הם בעיקר מיעוט ערבי (כ-7%) שמתגורר בכרמל הצרפתי ובכבאביר, ובמאה ה-21 גם ברחוב יפה נוף. יוצאי חבר המדינות מהווים כ-9.5% מהתושבים, שיעור נמוך מאוד יחסית לחיפה.
את הכרמל משרתים בתי ספר רבים, מהם שעברו מהדר לקראת סוף המאה ה-20. הרובע נהנה מדימוי של אזור עם חינוך טוב, ובו מוסדות פנאי לצד גנים ציבוריים רבים. כ-20.5% מהאוכלוסייה הם בני 65 ומעלה, וילדים עד גיל 17 הם 21.5% - כשההתפלגות ברחבי הרובע אינה שוויונית, ובעוד שבכרמל המרכזי הוותיק שכיחות גבוהה של קשישים, בשכונות הפריפריאליות חיות משפחות רבות עם ילדים.
עיריית חיפה מחלקת את הרובע בחלוקת משנה לשלושה תת-רבעים: "תת-רובע כרמליה - ורדיה", "תת-רובע כרמל מרכזי ומערבי" ו"תת-רובע כרמל צרפתי".
שכונות
עריכה
כרמליה
עריכהכרמליה נבנתה על שלוחת רכס מערבית של הר הכרמל, בין ציר מוריה במזרח, כפר סמיר ומתחם בתי הקברות בחיפה במערב, כבאביר בצפון, ושכונת שמבור בדרום. רחובותיה הראשיים הם צפרירים ולאה. ערוץ נחל שיח פורץ מתוככי השכונה מערבה.
כרמליה החלה להיבנות עוד טרם קום המדינה. בינואר 1948 התרחשה בשטח השכונה פרשת הריגת ידידיה סגל. החל משנות ה-60 היא התפתחה במהירות, וב-2005 מנתה אוכלוסייתה כ-4,900 נפש המתגוררים בכ-2,000 יחידות דיור בשטח של כקמ"ר אחד. בתחומה נמצא בית הספר היסודי על שם הרצל ומספר גני ילדים עירוניים. בקדמת השכונה כיכר ולידה סופרמרקט. סטנדרט הבנייה בשכונה נחשב איכותי והיא מושכת זוגות משכילים ואמידים. הבתים שבמדרונות נבנו בבנייה מדורגת, המחקה את התוואי הטופוגרפי ומזוהה מאוד עם כרמליה.
ב-5 במרץ 2003 פוצץ עצמו מחבל מתאבד באוטובוס בקו 37 בצומת הכניסה לשכונה, ורצח 17 נוסעים.
כרמליה מוזכרת בין היתר בסיפוריה של יהודית קציר.
ורדיה
עריכהורדיה היא שכונה צעירה. תחילת ההתיישבות באזור הייתה אמנם עם התיישבות היהודים בכרמל, אך התוכנית ננטשה. ורדיה של היום נוסדה בשנות ה-80, ועיקר התפתחותה חל בשנות ה-90. השכונה יושבת על גבעה עגולה רמה בין נחל הגיבורים (ואדי רושמיה) לנחל תן, בין רוממה והדר.
מרחוב שמשון, הדרך הראשית, יוצאים מספר רחובות שקטים ויוקרתיים. עם הקמת השכונה נסלל המשכו של הכביש מזרחה, תחת השם "דרך ראש מיה", עד לחיבורו עם דרך רופין (כביש הדר - אחוזה), שם נבנה מחלף. הכיכר המחברת בין רחוב ורדיה לרחוב נורית נקראת על שם הסופרת שושנה שבבו.
לפני הקמת השכונה, שלוחת ורדיה הייתה מכוסה ביער של אורנים, שהיה מקום ידוע לטיולי משפחות. בקצה השלוחה נמצאות הריסות של מבנה מאבן, שארכאולוגים מעריכים כי נבנה לפני מאות שנים. מהשלוחה ניתן לראות את כל מפרץ חיפה וחלק מהעיר התחתית, ובימים מסוימים אף את הגליל, הגולן והחרמון.
בעת מלחמת המפרץ פרס צבא ארצות הברית סוללה של טילי פטריוט בוורדיה.
כרמל מערבי
עריכה
ערך מורחב – כרמל מערבי
כרמל מערבי היא שכונה הבנויה בשיפוליו המערביים של הכרמל כנגזר משמה, טובלת בירוק ומוקפת ואדיות בשני עבריה. הרחוב הראשי בשכונה הוא דרך הים, אחד הרחובות הארוכים בחיפה. בשכונה נמצאים מלון הר הכרמל – שנבנה ב-1936 כמלון "טֵלטְש" בתכנונו של האדריכל והצייר לאופולד קרקואר, בית הספר לילדים בעלי מוגבלות "אופקים", בית הספר היסודי "אילנות", בתי אבות ובתי כנסת.
כרמל מרכזי
עריכה
- ערך מורחב – מרכז הכרמל
כרמל מרכזי, מכונה גם "מרכז הכרמל", היא שכונת מגורים מבוססת ובה מוסדות תרבות, פנאי ובילוי כמו גם אתרי מורשת היסטוריים בפסגת הכרמל. רחובותיה החשובים, מלבד העורק המרכזי של שדרות הנשיא-מוריה, הם רחוב יפה נוף, שדרות וודג'ווד, שדרות קיש ודרך הים. לפנים היה זה אתר נופש ששימש צליינים ומיסיונרים, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוא החל להתפתח כעתודה להתיישבות יהודית מחוץ לעיר הנמוכה ובמרוצת שנות ה-80 ירש הכרמל את שארית מקומה של הדר כמעוז הבורגנות העברית, ובשכונה צצו בתי קפה, מסעדות ומועדונים, בתי מלון ובתי קולנוע. בתי הספר בשכונה כוללים את בית הספר "דוד ילין", שלוחת "הריאלי", ובתי הספר העל-יסודיים "חוגים" ו"עירוני ה'". עוד במקום - בית מילר ללימודי תקשורת, גן החיות של חיפה, האודיטוריום, ומוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית. תחנת הקצה העליונה של הכרמלית - תחנת "גן האם", ממוקמת אף היא בכרמל המרכזי.
בתקופת העלייה החמישית נבנו, כהמשך של מרכז הכרמל צפונה, בתי אבן נמוכים לאורך רחוב הצנובר ורחוב התשבי. צמד רחובות מקבילים אלה יוצרים רצועה בנויה צרה לאורך קו ההר, הצופה אל ואדי לוטם. רחוב התשבי נקרא על שם אליהו הנביא (התשבי) שפעילותו מתקשרת עם הכרמל; ורחוב הצנובר, הוא שדרות הנשיא של ימינו. "הכרמל הצפוני" (או רמת התשבי), כשם שכונה זו, כולל בתי-מידות, חלקם ישנים ומשומרים (ביניהם שני בתי נחושת), ומשמש למגורים לצד מלונאות.
בשוליו של הכרמל המרכזי ערוצי נחל קטנים: מדרום-מזרח - נחל אבן, וממערב - נחל לוטם ונחל עמיק. אתרים אלה מאפשרים טיול "טבע בעיר". ליבה של השכונה נקרא גם "הכרמל הוותיק" שכן היה זה מהמקומות הראשונים על ההר שבהם הייתה התיישבות בעת החדשה. היום זהו תת-הרובע בעל ממוצע גיל האוכלוסייה הגבוה בחיפה.
כבאביר
עריכה
- ערך מורחב – כבאביר
הכפר כבאביר משמש החל משנת 1928 כמרכזה של התנועה האחמדית בישראל. בקצהה של שלוחת ההר, שעליה בנוי הכפר, נבנה מסגד האחמדים, במבנה מתומן שמעליו מתנוססים שני צריחים הנראים היטב מהחוף. לאחר קום המדינה הפך הכפר לשכונה חיפנית, והיום גרות בו משפחות אמידות יהודיות וערביות. הרחוב המרכזי הוא רחוב כבירים.
גרם מדרגות של 300 מדרגות מוביל בין הכפר לנחל שיח שלמרגלותיו.
כרמל צרפתי
עריכה- ערך מורחב – כרמל צרפתי
כרמל צרפתי תופסת את צדו הצפון-מערבי של הכרמל. השכונה נקראת כך בעקבות תיווכו של הקונסול הצרפתי מול הסולטאן העות'מאני בהקמת המנזר הכרמליתי שבקצה השכונה, שמייסדיו היו בעצמם נזירים מצרפת, ב-1769[2]. גבולה המערבי הוא המתחם התיירותי סטלה מאריס ובו מנזר הכרמליתים והתחנה העליונה של רכבל חיפה, גבולה המזרחי הוא הכרמל המרכזי וגבולותיה הצפוניים והדרומיים הם ואדיות. הרחוב הראשי הוא רחוב טשרניחובסקי. זוהי שכונת מגורים שקטה של המעמד הבינוני-גבוה, הכוללת את המכללה האקדמית לחינוך גורדון, מרכז החינוך והמרכז ליהדות מתקדמת על שם ליאו בק, בית הלוחם חיפה, ו"מרכז תרבות צרפת ע"ש גסטון דֶפֵר", שבמתחם שלו נמצא גם "מרכז קריגר לאמנויות הבמה".
שכונת משנה של הכרמל הצרפתי היא רמת שאול, שהוקמה עם שנות העלייה ההמונית כשיכונים ארוכים מרובי-כניסות שבהם 3-2 קומות. בשנות עליית גומולקה נבנו בשכונה שיכונים נוספים, מרווחים יחסית למקובל באותה תקופה.
בהמשכו של רחוב טשרניחובסקי מזרחה מתחילות שדרות הציונות, שהן הנתיב העיקרי המקשר את הכרמל עם העיר התחתית. ומן העבר השני, המשכה של שלוחת סטלה מאריס צפונה מהווה נכס-טבע ייחודי, הקרוי ראש הכרמל, והוא למעשה המקום שבו מסתיים ההר ונפגש עם הים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יעקב שורר, סיפורו של מרכז הכרמל
- אתר שכונת כבאביר(הקישור אינו פעיל)
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין בית הכנסת המרכזי הר הכרמל, באתר 'חלון אחורי', 22 באוקטובר 2014.
הערות שוליים
עריכה- ^ עיריית חיפה: פרופיל שכונתי – מאפיינים לפי אזורים, 2008.
- ^ מתוך תולדות סטלה מאריס, באתר "תור-חיפה".