לאו ארמן

סופר יהודי גרמני-ישראלי

לאו ארמןגרמנית: Leo Ermann‏; 5 בפברואר 1899, הולץ (הויסוויילר) – Holz (Heusweiler) – ‏1988, ירושלים) היה סופר יהודי גרמני-ישראלי.

לאו ארמן בשנות השלושים בגרמניה
Leo Ermann
לידה 5 בפברואר 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1988 (בגיל 88 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לאו ארמן, 1904 בערך, עם אחיו הגדול וילי, גרמניה
לאו ארמן, שנות הארבעים, שווייץ, עם אשתו טוני

חייו

עריכה

ארמן היה בנם של סוחר יהודי בזארבריקן, יצרן הטקסטיל גוסטב ארמן[1] והנרייטה לבית וייל.[2][3] הוא למד בבית ספר תיכון בזארבריקן והשלים הכשרה כפקיד בנק. כמו אחיו הבכור וילי, הוא עבד כנציג מכירות בעסק המשפחתי. ארמן היה נשוי לטוני קצנברג. ב-1935 נולדה בתו הבכורה.

ארמן נכלא במחנה הריכוז דכאו לאחר ליל הבדולח ב-1938.[4] הוא שוחרר לאחר חודש והתאחד עם אשתו ובתו, שנמלטו לבריסל. כשהגרמנים כבשו את בלגיה ב-1940, הם ברחו דרך פריז עד פאתי ליון, שם ניסו להתחמק מרדיפת היהודים בצרפת של וישי. הבת השנייה נולדה שם ב-1941. בשנת 1942, ארמן ובתו הגדולה חצו את הגבול הירוק לשווייץ בעזרת עוזרי בריחה צרפתים, ז'וזף לנסון ובתו תרז נורי.[5] ארמן נכלא במחנה העבודה הדינגן. גם טוני ארמן הצליחה לברוח כעבור חודש עם בתה השנייה. הילדים הלכו לבית ילדים, טוני ארמן הושמה במחנה נשים בבריסאגו. חלק מעוזרי הבריחה שלהם נעצרו בצרפת, גורשו למזרח על ידי הגרמנים ונרצחו במחנות ריכוז.

לאחר תום המלחמה שימש ארמן כמנהל אדמיניסטרטיבי בארגון החינוך היהודי אורט בלוגאנו וכתב מאמרים בכתבי עת שווייצריים. בשנת 1949 עברה המשפחה, אז כבר עם שלוש בנות, לישראל ובהמשך השתכנה בירושלים.

ארמן כתב שירים ורומנים בגרמנית בישראל ופרסם את עשרות ספריו בירושלים, חלקם בהוצאת ראובן מס, חלקם בהוצאה עצמית.

 
לאו ארמן, שנות השמונים, ירושלים

יצירות (מבחר)

עריכה
 
בלבול: רומן מאת לאו ארמן בהוצאת ראובן מס (1975)
 
ושוב אתה מרמה את עצמך: רומן מאת לאו ארמן (1974)
  • Wir finden kein Vergessen. Paris, 1948
  • Gottes Mühlen. Haifa, 1958
  • Wo liegt dein Paradies? Jerusalem : Oth, 1961
  • Novellen. 1965
  • Schlussakkord und kämpferischer Neubeginn. Gedichte. 1968
  • Gottesgnade. Jerusalem : L. Ermann, 1970
  • Der letzte Tanz um Firlefanz. Gedichte. 1972
  • Publizierte Theorie. Lehrgedichte. 1972
  • Ein Fenster auf zur Ewigkeit. Gedichte. 1973
  • Konfusion. Roman. Jerusalem : Mass, 1975
  • Ein Aufschub als Bewährungsfrist : Gedichte. 1975
  • Das Logbuch blieb ... Roman. Jerusalem : Mass, 1976
  • Arztgeschichte und Gedichte. 1977
  • Ererbt, erlernt, erdacht, erlebt : Gedichte. Jerusalem, 1977
  • Lehrgedichts-Ausflug. Jerusalem : Mass, 1977
  • Kleinen Manns Gesellschaftsbild. Reimnovelle. Jerusalem : Mass, 1978
  • Solang das Brünnlein rauschet. Gedichte. Jerusalem : Mass, 1978
  • Immer wieder neue Lieder. Gedichte. Jerusalem : Mass, 1978
  • Als Titel fand sich Band Nummer zwanzig. Frau Kappler vor dem Mikrophone. Jerusalem : Mass, 1978
  • Die Fliegerjacke oder die bedingt ehrenvolle Tragödie der Heimgekehrten. Roman. Jerusalem : Mass, 1979
  • Späte Frucht vom Baum der Träume, schnell gepflückt eh' mans versäume. Jerusalem : Mass, 1979
  • Überreife Lebensernte : Gedichte. 1980
  • Der ungeschriebene Roman. Jerusalem : Mass, 1982
  • Die Himmels-Türe : Gedenk-Reime. Jerusalem : Mass, 1984
  • Besinnliches Reimspiel : späten Alters Tagebuch. 1985

ספרות

עריכה
  • ארמן, לאו, בתוך: דב אמיר: חייהם ויצירתם של סופרים גרמנים בישראל: ביו-ביבליוגרפיה, 1980, עמ' 39 (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לאו ארמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה