לא תנאף

מצוות לא תעשה, מעשרת הדיברות, האוסרות על קיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר זר

לֹא תִנְאָף היא מצוות לא תעשה על קיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר זר. איסור זה מופיע בעשרת הדיברות, וממוקם בין האיסור על רצח לאיסור על גנבה (שמות, כ', י"ב) (דברים, ה', ט"ז). האיסור מופיע במקומות נוספים בתורה.

לא תנאף
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, כ', י"ב
משנה תורה ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק א'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו שמ"ז
ספר החינוך, מצווה ל"ה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנוסף לאיסור על ניאוף קיים איסור בעשרת הדיברות לחמוד אשת איש, שיש המפרשים כעשיית מעשים כדי להשיגה (דברים, ה', י"ז).

האיסור

עריכה

רש"י מפרש כי הביטוי "ניאוף" מתייחס לקיום יחסי מין עם אשת איש בלבד, ולראיה מביא פסוקים נוספים המתייחסים לכך: ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת” (ספר ויקרא, פרק כ', פסוק י'), או ”הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ, תִּקַּח אֶת זָרִים.” (יחזקאל, ט"ז, ל"ב). גם הרמב"ן ורבינו בחיי סוברים כמותו. חיזוק לשיטתם מביא רבנו בחיי, שטוען כי העבירות הנכללות בעשרת הדיברות הן רק כאלה שחייבים על ביצוען מיתת בית דין.

האבן עזרא ה"חזקוני לעומתם סבורים כי בגדר ניאוף נכללים כל יחסי המין האסורים, וספורנו שסובר כמותם, מסביר כי הביטוי משמש בעיקר לעברת ניאוף עם אשת איש.

איסורי העריות שבתורה נועדו לעזור לאדם להפנות את הכוחות העצומים של האהבה, לאפיק חיובי יצירתי, כך שהאהבה בין בני הזוג תלך ותגבר, למען אושרם של בני הזוג והדורות הבאים[1].

חומרת האיסור

עריכה

מעשה הניאוף נחשב ביהדות לאחד משלוש העבירות החמורות ביותר, שעליהן נאמר "ייהרג ואל יעבור". כך למשל מתואר הניאוף בספר משלי:

”הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה? אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה? כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ - לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ.” (ספר משלי, פרק ו', פסוקים כ"זכ"ט).

על פי החוק המקראי אנשים שחטאו בניאוף דינם מיתה. חז"ל פסלו ראיות נסיבתיות לחטא הניאוף ודרשו עדויות מוצקות ביותר וגם התראה, כך שמימוש העונש היה כמעט בלתי אפשרי. מסכת סוטה עוסקת בדיני אישה שנחשדת על ידי בעלה בניאוף.

אדם שנולד כתוצאה מניאוף הוא ממזר, שעליו קבעה התורה (דברים, כ"ג, ג'): "לא יבוא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'"[2]. לפיכך הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרה, לשפחה או לגיורת.

איסור על ניאוף קיים גם בדתות ובתרבויות אחרות.

אסורה לבעלה ולבועלה

עריכה

כאמור, העונש על ניאוף הוא מיתה, אך עונש זה אינו מופעל בימינו. עונש המופעל בימינו הוא הכלל "אסורה לבעלה ולבועלה" - על האישה הנואפת להתגרש מבעלה, ואסור לה להינשא לזה שאתו נאפה. גם בהקשר זה נדרשת עדות של שני עדים שראו את מעשה הניאוף, עדות שאותה קשה להשיג.

כאשר לבית הדין הרבני מוצגת עדות נסיבתית, למשל עדות כי האישה התייחדה בחדר בבית מלון עם גבר זר, אף שלא תמיד יחייבו את האשה להתגרש, יופעל הכלל "אסורה לבעלה ולבועלה", ואם בסופו של דבר תתגרש, הרי תהיה אסורה לאדם שעמו נאפה (על פי החשד). בשנת 2015 הוציא נשיא בית הדין הגדול הנחיות המסדירות את הבירור בנושא זה[3].

אשת איש שנאנסה אינה נאסרת על בעלה, אלא אם כן הבעל כהן.

העונש של הבא על אשת איש

עריכה

חל איסור חמור על אישה נשואה לשכב עם גבר אחר, ואם היא עושה כך הרי ש"אבדה כתובתה" והעונש הן לאשת האיש עצמה, והן לאדם שזנה עימה, הוא מיתה בחנק. חוזה הנישואין היהודי המעוגן בכתובה ובמעמד הקידושין מבטיח כי מיניותה של האישה תוקדש מעתה לבעלה בלבד, ובתמורה הוא יזון ויפרנס אותה ואת ילדיה. וקבעה התורה שאשה נשואה שזנתה לא תוכל יותר להמשיך לחיות עם בעלה ואסור לבעלה ולבועלה, והיא צריכה להתגרש ממנו תוך ויתור על הכתובה. ואף לאחר גירושיה הוסיפה התורה עוד מצווה האוסרת על האיש והאשה שחטאו להינשא. במילים אחרות: אשת-איש שחטאה בזנות נאסרה על שני אנשים לעולם, האחד הוא בעלה, והשני הוא זה שחטאה עימו[4][5]. ובעולם הבא דינו של הבועל אשת איש להתגלגל בגלגול נשמות בריחיים וכך כתב האריז"ל בספר הגלגולים "והנה הבא על אשת איש, אשר מיתתו בחנק, מתגלגל בריחיים, שנותנים בהם החטים, וטוחנים על ידי המים המגלגלים הריחים, ושם נידונים האיש והאשה ההיא, בסוד הכתוב תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין"[6][7].  

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לא תנאף בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ צוות האתר, הלכה ג - אשת-איש | פרק ו - איסורי עריות | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, באתר פניני הלכה, ‏2017-11-05
  2. ^ האם תשובה מועילה על ניאוף עם אשת איש?, באתר www.hidabroot.org, ‏2014-02-25
  3. ^ בג"ץ 5676/12 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים
  4. ^ משנה סוטה ה א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  5. ^ יהדות, שיעורים, זמנים, באתר ישיבה
  6. ^ שער הגלגולים/הקדמה כב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  7. ^ הרב מאיר אליהו (2017-10-25), הרב מאיר אליהו | גלגולי נשמות פרק י״ב - הבא על אשת איש | יזדים, נבדק ב-2024-09-12


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.