לואי האחד עשר, מלך צרפת
לואי האחד עשר (3 ביולי 1423 – 30 באוגוסט 1483), בן לשושלת ולואה, היה מלך צרפת מ-1461 עד מותו.
לואי האחד עשר, מלך צרפת | |||||||||
לידה |
3 ביולי 1423 בורז', ממלכת צרפת | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 באוגוסט 1483 (בגיל 60) שאטו שה פלסי-לה-טור, ממלכת צרפת | ||||||||
מדינה | ממלכת צרפת | ||||||||
מקום קבורה | Basilica of Our Lady, Cléry | ||||||||
בת זוג |
מרגרט מסקוטלנד קרלוטה מסבויה | ||||||||
שושלת בית ולואה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
מסדר סן-מישל | |||||||||
חתימה | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהלואי האחד עשר היה בנם של שארל השביעי מלך צרפת ושל מארי מאנז'ו. ב-24 ביוני 1436, בגיל 13 בלבד, הוא נישא למרגרט סטיוארט, דופינת צרפת, בתו של ג'יימס הראשון, מלך סקוטלנד שנפטרה ב-1444. הוא בז לאביו כמלך חלוש, מרד בו וחיכה להזדמנות לרשתו. ב-14 בפברואר 1451 הוא נשא לאישה את קרלוטה מסבויה בת השמונה, נישואין שלא הושלמו עד היותה בת ארבע עשרה שנה. היא ילדה לו שתי בנות, ובן שירש אותו אחרי מותו בשם שארל השמיני, מלך צרפת.
המלך לואי האחד עשר לחם נגד האצילים הפיאודלים של צרפת בערמומיות ובתחבולות הסחה. הוא היה נחוש בדעתו לאחד את צרפת תחת סמכותו של המלך בלבד. למטרה זו הוא הקדיש את מחשבותיו יומם ולילה, ועשה שימוש גם בדיפלומטיה, בריגול ובשוחד. לואי האחד עשר, שהיה קתולי אדוק, עשה שימוש גם בחוגי הכנסייה הקתולית נגד אויביו. הוא אסר על האצילים הפיאודלים לנהל מלחמות פרטיות ביניהם. הם התאחדו נגדו ב"ברית למען הציבור" ב-1464. ב-1465 הוא נאלץ לחתום על הסכם שלום איתם, במטרה להרוויח זמן. לואי האחד עשר טמן מלכודת לאויבו העיקרי, שארל "האמיץ" דוכס בורגונדיה, כשגרם למלחמה בין שווייץ לבין דוכסות בורגונדיה שבה נהרג שארל "האמיץ" בקרב על נאנסי ב-1477.
ב-1481 שכנע לואי האחד עשר את רנה דוכס אנז'ו לוותר על חבל פרובאנס שהפך לחלק של צרפת. ב-1483 פלנדריה, שביקשה את עזרתו של לואי האחד עשר נגד הקיסרות הרומית הקדושה, מסרה לידיו את מחוז ארטואה שבצפון צרפת, כולל ערי המסחר אראס ודואה.
המלך לואי האחד עשר היה חובב אמנות ובילה את זמנו הפנוי בחברתם של משכילים. הוא עודד את המעמד הבינוני במקום את מעמד האצילים. הוא פעל גם בשטח הכלכלי, הביא אורגי משי מאיטליה וניסה להכניס את טוואי המשי לצרפת, שיפר את אמצעי התחבורה והנמלים, הגן על התפתחותו של הצי הצרפתי ופתח שווקים חדשים לסחר החוץ של צרפת.
לואי האחד עשר מעולם לא שב ללבוש לבוש שהיה לגופו בעת שהודיעו לו ידיעה רעה, ולא רכב על סוס שעליו רכב באותו רגע, ואף פקד לכרות חלק מן היער של לוֹש, בו הובאה אליו הידיעה על מותו של בן שזה עתה נולד[1]. בתקופת שלטונו התרחשה עלילת הספר "הגיבן מנוטרדאם" של ויקטור הוגו, והמלך אף נזכר מספר פעמים בספר.
בשנות חייו האחרונות הסתגר המלך לואי האחד עשר בארמונו. הוא סבל מטחורים והיה נתון להתקפים של שבץ מוחי. באחרון שבהם ב-25 באוגוסט 1483, הוא איבד את כושר הדיבור, ומת חמישה ימים אחרי כן. בנו שארל ירש את הכתר בשם שארל השמיני.
משפחתו
עריכהב-24 ביוני 1436, התחתן לואי עם מרגרט סטיוארט, דופינת צרפת בתו של ג'יימס הראשון, מלך סקוטלנד, אך לא היו לו ממנה ילדים.
ב-14 בפברואר 1451 הוא נשא לאישה את קרלוטה מסבויה, בתו של לודוביקו, דוכס סבויה, ממנה היו לו שמונה ילדים, מהם הגיעו שלושה לבגרות:
אילן יוחסין
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה- לואי האחד עשר, מלך צרפת, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לואי האחד עשר, מלך צרפת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לואי ה-11, (1423-1483), מלך צרפת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יוהאן הויזנחה, 1977 [1919]. בסתיו ימי-הביניים, מוסד ביאליק, עמ' 38–39
הקודם: שארל השביעי |
מלכי צרפת | הבא: שארל השמיני |