לואי השמונה עשר, מלך צרפת

לואי השמונה עשר, מלך צרפת
Louis XVIII
	דיוקן מתוך הציור "לואי השמונה עשר בלשכתו" מאת הצייר פרנסואה ז'ראר
לידה	17 בנובמבר 1755; ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה	16 בספטמבר 1824 (בגיל 68); פריז, הרסטורציה הצרפתית
שם מלא	לואי סטניסלאס זאבייה
מדינה	הרסטורציה הצרפתית
מקום קבורה	בזיליקת סן-דני, סן-דני
בת זוג	מריה ג'וספינה, נסיכת סבויה
שושלת בית בורבון
תואר	מלך צרפת ונווארה
אב	לואי, דופן צרפת
אם	מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה
	6 באפריל 1814 – 20 במרץ 1815; (349 ימים)
	→ נפוליאון בונפרטה נפוליאון בונפרטה ←
	8 ביולי 1815 – 16 בספטמבר 1824; (9 שנים)
	→ נפוליאון השני שארל העשירי ←
פרסים והוקרה
	אביר במסדר גיזת הזהב (22 במאי 1767); מסדר לואי הקדוש; Décoration du Lys; אבירי מסדר הרוח הקדושה; Order of Our Lady of Mount Carmel and Saint Lazarus of Jerusalem; מסדר סן-מישל; מסדר הבירית; מסדר הפיל; מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה; מסדר גיזת הזהב; אבנט שלושת המסדרים; מסדר הרוח הקדושה; הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים; מסדר העיט השחור; אביר במסדר סן-מישל; צלב גדול של לגיון הכבוד; עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; עיטור אנדריי הקדוש; אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש; ראש מסדר לגיון הכבוד; אביר במסדר אלכסנדר נבסקי ;
חתימה

לואי השמונה עשר, מלך צרפת (בצרפתית: Louis XVIII;‏ 17 בנובמבר 1755 – 16 בספטמבר 1824) היה מלך צרפת ונווארה מ-1814 עד מותו ב-1824, על אף שלפי הצהרתו החזיק בשלטון החל משנת 1795. מלכותו פסקה לתקופה קצרה בשנת 1815 בעקבות חזרתו של נפוליאון לצרפת בתקופת שלטון מאה הימים. הוא היה נצר לשושלת בורבון ונולד בארמון ורסאי שממזרח לפריז.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

לואי סטאניסלא זאבייה, נולד בשנת 1755 כבנו הרביעי של יורש העצר הצרפתי לואי, בנו של המלך לואי החמישה עשר, וקיבל עם לידתו את התואר "רוזן פרובנס". לאחר מות אביו ומאוחר יותר של סבו המלך, עלה אחיו, לואי השישה עשר, לכס המלוכה בצרפת, מה שהעניק ללואי את התואר "מסייה", המציין את היותו אחיו המבוגר ביותר של המלך המכהן. בעקבות מותם של שני אחיו הגדולים, הפך לואי ליורש העצר הצרפתי, אולם, לאחר לידתם של שני בניו של המלך לואי השישה עשר, הוא הפך למעשה להיות שלישי בתור למלוכה.

נישואיו

ב-14 במאי 1771 לואי נישא למריה ג'וזפינה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה ומריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד ונכדתו של מלך ספרד, פליפה החמישי. הנסיכה, שנקראה בצרפת מארי ז'וזפין, עברה שתי הפלות טבעיות, ב-1774 ו-1781, ולאחר מכן הזוג נותר חשוך ילדים.

המהפכה הצרפתית

במהלך המאורעות אשר הובילו לפרוץ המהפכה הצרפתית, נקט לואי בעמדה ליברלית והביע התנגדות לשלטונו של אחיו, אולם הקיצוניות הגוברת של המהפכנים הוסבה במהרה גם כלפיו בהיותו שייך לבית המלוכה. בשנת 1791 ברח לואי מהמדינה, באותו הזמן בו נכשל אחיו המלך בניסיון בריחתו. הוא נמלט למדינת וסטפאליה וחי שם בעוד אחיו הוצא להורג בשנת 1793. עם מות אחיו הכריז לואי על היותו העוצר של אחיינו לואי השבעה עשר, מלכה החדש של צרפת, אשר היה ילד ולמעשה מעולם לא שלט במדינה. כשהמלך בן העשר מת בכלאו ב-8 ביוני 1795, הוא הכריז על היותו מלך צרפת החדש ושינה את שמו ללואי השמונה עשר. בהצהרת ורונה, הכריז לואי על דחייתו את השינויים שהתרחשו בצרפת מאז 1789, אשר הרסו, לדעתו, את הסיכוי להקמת שלטון מונרכיה-חוקתית מתונה, אשר תוגבל על ידי חוקה המיישמת את מרבית תוצאות המהפכה.

בשנים שלאחר מכן נסע לואי ה-18 ברחבי אירופה והתגורר בארמון הדוכס בילגבה שבקורלנד בשנים 1801-1798 וכן 1804–1807. בתקופה זו הוא זכה לחסותו של הצאר. לאחר מכן קבע את משכנו באנגליה. באותה העת, הכח העולה בצרפת, כוחו של נפוליאון אשר העניק לעצמו את התואר קיסר צרפת, הפך את רעיון השיבה של בני משפחת בורבון לכס המלכות בצרפת ללא סביר.

לואי מלך צרפת

בשנת 1814, עם הגלייתו של נפוליאון לאי אלבה, תפס לואי ה-18 את מקומו כשליט צרפת ונהיה למלכה באופן רשמי. מטרתו הראשונה הייתה החזרת המצב במדינה לקדמותו, כפי שהיה בתקופת אחיו לואי ה-16. ניסיונו זה לבטל את תוצאות המהפכה הפך אותו במהרה ללא אהוד במיוחד. הוא חתם על הסכם שלום עם בעלות הברית והכל היה נראה כאילו צרפת תקום שוב. אולם כעבור שנה בלבד חזר נפוליאון מגלותו ויצא למלחמה נוספת בבעלות הברית. נפוליאון ניצח בכמה קרבות אך בקרב האחרון, קרב ווטרלו, הובס והוגלה שוב, הפעם לאמצע האוקיינוס האטלנטי. לואי ה-18 שב ותפס את המלוכה במה שמכונה הרסטורציה השנייה. זמן מועט לאחר שובו של המלך לכס המלכות החלה בצרפת תקופת הטרור הלבן, תקופה בה רצחו תומכיו של המלך אלפים מתומכיו של נפוליאון. עוד הסכם שלום נחתם לפיו צרפת תוותר על כמה חבלי ארץ ותשלם כספי פיצויים.

הוא היה אדם מתון ונבון, ולכל אורך מלכותו הצליח לשמור על האיזון בין הפלגים השונים באוכלוסייה. מדיניותו של לואי ה-18 הייתה מלוכנית קיצונית אך בעזרתו הרבה של המרקיז וייל הצליח לשמור על המדיניות באופן מאוזן מבלי ליצור עימות עם הפרלמנט.

המלוכה החדשה נשענה על אותם אנשים שעמדו בראש המשטר הישן (של לואי ה-16), וגרמה לתקופה של שמרנות מסוימת הנוגדת את דעות המהפכה, שסיומה הגיע כאשר מינה לואי ה-18 ראש ממשלה חדש ושר משטרה חדש, שם קץ למשטר הישן והתחיל במדיניות ליבראלית חדשה משלו. אנשי צרפת ביקשו שקט תעשייתי על מנת לתקן את נזקי המלחמה ולואי ניצל זאת והגיע ליציבות מסוימת. היציבות לא נמשכה זמן רב, התנקשות באחיינו של לואי ומינויו של וייל לראש הממשלה החזירו את צרפת אחורה, לתקופה שמרנית. בתקופה הבאה החל לואי מאבד את כוחו כשאחיו, שארל, צובר עוד ועוד כוח. ב-1824, עם פטירתו של לואי, הוכתר אחיו כשארל העשירי, מלך צרפת.

בימי לואי חל שיפור ניכר בניהול ענייני הכספים של צרפת, החלו להתגבש מוסדות ממשלתיים, החלה התעוררות אינטלקטואלית והופיעו כתבי עת חשובים.