קורלנד
קורלנד (לטבית: Kurzeme; אסטונית: Kuramaa; ליטאית: Kuršas; פולנית: Kurlandia; גרמנית: Kurland; רוסית: Курляндия) הוא מחוז היסטורי שהתקיים בעבר על שטח הנמצא כיום בתחומי לטביה. הוא היווה מחוז של המסדר הטבטוני (1200–1560), דוכסות קורלנד וסמיגליה שהיה פייף של האיחוד הפולני-ליטאי (1560–1795) ומחוז בקיסרות רוסיה (1795–1918).
| |||
מדינה | לטביה | ||
---|---|---|---|
קואורדינטות | 57°N 22°E / 57°N 22°E | ||
https://www.kurzemesregions.lv | |||
היסטוריה
עריכהבמלחמת העולם הראשונה
עריכהבסתיו 1915 נכבשה קורלנד על ידי האימפריה הגרמנית מידי האימפריה הרוסית במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-3 במרץ 1918 הקימו הגרמנים את דוכסות קורלנד וסמיגליה. דוכסות זו נשלטה למעשה על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני שהוכרז כדוכס האזור.
עם סיום המלחמה ותבוסת גרמניה, הוקמה לטביה (18 בנובמבר 1918). קורלנד הפכה לחלק מן המדינה החדשה.
במלחמת העולם השנייה
עריכהב-1940 סופחה לטביה לברית המועצות ועימה קורלנד. במהלך מבצע ברברוסה (1941) נכבשה קורלנד על ידי הגרמנים בשנית. באוגוסט 1944, לקראת סיומה של מבצע בגרטיון, בה כמעט חוסלה קבוצת ארמיות מרכז, נותרו כ-200,000 חיילים גרמנים של קבוצת ארמיות צפון מכותרים באזור קורלנד והיינץ גודריאן ביקש מאדולף היטלר רשות לפנותם לגרמניה. היטלר סירב לבקשה כיוון שהוא האמין שכיס קורלנד חיוני לשמירה על בסיסי הצוללות הגרמניים בחוף הבלטי. קבוצת ארמיות צפון נותרה בכיס קורלנד עד סיום המלחמה. כיס קורלנד כותר על ידי הרוסים ממזרח ומדרום כאשר ממערב הצי הסובייטי חסם את נתיב הנסיגה הימי. ב-15 בינואר 1945 נוסדה קבוצת ארמיות קורלנד משרידי קבוצת ארמיות צפון שנותרו בכיס קורלנד תחת פיקודו של לותר רנדוליץ. ב-8 במאי 1945 נכנעו הכוחות בכיס קורלנד שהיו בפיקוד קרל הילפרט. 200,000 חיילי כיס קורלנד (31 דיוויזיות) נשלחו למזרח למחנות המאסר הסובייטים. רובם הגדול לא חזר מעולם משם.
לאחר מלחמת העולם השנייה
עריכהעם התפרקותה של ברית המועצות, הפך חצי האי קורלנד לחלק בלתי תלוי של לטביה. על אף שקורלנד אינה ישות מנהלית כיום, אזור התכנון של קורלנד (Kurzeme), בעל שטח של 13,596 קמ"ר ואוכלוסייה בגודל של 301,621 איש נכון לשנת 2008, כוללת את רוב האזור המסורתי. שאר קורלנד הוא חלק מאזורי התכנון של ריגה וסניגליה (Zemgale).
יהודי קורלנד
עריכהבמהלך מלחמת העולם הראשונה גרשו השלטונות את יהודי קורלנד, שמנו כ-25,000 נפש, רובם בעלי בתים קטנים, סוחרים ובעלי מלאכה. בתחילת 1918 נבחר ועד של יהודי קורלנד, בהשתתפות הרב מרדכי נורוק, שפעל אצל השלטונות הגרמניים לאפשר את חזרת היהודים לקורלנד[1].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קורלנד
- לוי אובצינסקי, תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד, משנת שכ"א 1561 עד תרס"ח 1908 בכלל, ורבניה חכמיה וגדוליה בפרט, פיעטרקוב, תרס"ח, באתר היברובוקס
- קורלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דיליגציה של יהודי קורלאנד במלאכות הגרמנית, העם, 15 במאי 1918