לואי פיליפ, מלך הצרפתים
לואי פיליפ, מלך הצרפתים (בצרפתית: Louis-Philippe; 6 באוקטובר 1773 – 26 באוגוסט 1850) היה מלך צרפת מבית אורליאן, בין השנים 1830–1848. תקופת שלטונו קרויה המונרכיה של יולי, והייתה תקופת ביניים בין הרסטורציה של מלכי בית בורבון שהתרחשה לאחר תקופתו של נפוליאון בונפרטה, ובין הרפובליקה השנייה, והדיקטטורה של נפוליאון השלישי.
_by_Winterhalter.jpg) | |||||||||
| לואי פיליפ הראשון, מלך הצרפתים | |||||||||
| לידה |
6 באוקטובר 1773 פריז, ממלכת צרפת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 באוגוסט 1850 (בגיל 76) בית קלרמונט, בריטניה  | ||||||||
| שם מלא | לואי פיליפ הראשון, מלך הצרפתים | ||||||||
| מדינה | צרפת | ||||||||
| מקום קבורה | דרו, צרפת | ||||||||
| בת זוג | מריה אמליה מנאפולי וסיציליה | ||||||||
| שושלת בית אורליאן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
  | ||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהבטרם העלייה לשלטון
עריכהלואי פיליפ נולד ב-6 באוקטובר 1773 בדרו, ללואיז מארי אדלייד דה בורבון, דוכסית אורליאן וללואי פיליפ השני, דוכס אורליאן, אשר כונה "Philippe Égalité" (פיליפ "שוויון"), וזאת בשל העמדה שנקט בעת המהפכה הצרפתית למרות היותו צאצא ישיר למלך לואי השלושה עשר.
בתקופת המהפכה הצרפתית, שרת לואי פיליפ בצבא הצפון במהלך מלחמת הקואליציה הראשונה. הוא קודם לדרגת לויטננט גנרל באוקטובר 1792, בגיל תשע עשרה בלבד. באפריל 1793 חצה את הקווים אל הצד האוסטרי, יחד עם מפקדו, שארל פרנסואה דומורייה. מאז, ועד סוף התקופה הנפוליאונית, שהה לואי פיליפ מחוץ לגבולות צרפת, ובמיוחד בארצות הברית. הוא גר בפילדלפיה במשך ארבע שנים, ואחותו נישאה שם לאזרח אמריקני.
בשנת 1809 התחתן לואי פיליפ עם הנסיכה מריה אמליה מנאפולי וסיציליה, בתו של פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות. לזוג נולדו עשרה ילדים.
לאחר נפילתו של נפוליאון, שב לואי פיליפ לגור בצרפת, מתוך "אהדה לתושביה המשוחררים של צרפת". במשטר הבורבוני הכושל, של בן דודו, לואי ה-18, ולאחר מכן של שארל העשירי, גברה האהדה ללואי פיליפ בקרב העם.
העלייה לשלטון
עריכהבחודש יולי 1830 הדיח ההמון הפריזאי את מלך בורבון הכושל, שארל העשירי. בתחילה ניסה שארל להמליך את נכדו (נער זה יבלה את ימיו כשהוא "הטוען לכתר מבית בורבון" ומכנה עצמו "אנרי החמישי". תומכיו נקראו לימים "לגיטימיסטים"). ניסיון זה לא צלח, ולואי פיליפ, שהיה ידוע כאדם מתון ובעל נטייה רפובליקנית לעומת בני בורבון אשר "לא שכחו דבר, ולא למדו דבר"[1], הוכרז על ידי הממשלה החדשה, נציגת המעמד הבינוני, כמלך. אירוע זה ידוע בדברי הימים כמהפכת יולי 1830. על אף שלאחר המהפכה נותר המשטר בצרפת מונרכיה, רבים הרואים במהפכה זו משום מעבר בין "המשטר הישן" (Ancien Régime), משטרו של בית בורבון, ובין צורה מרוככת יותר של מונרכיה המכונה המונרכיה של יולי.
פיליפ היה באופן מוצהר שונה מקודמיו הבורבונים. הוא לא שאף למלוכה אבסולוטית, ואף לא קרא לעצמו "מלך צרפת" כי אם "לואי פיליפ, מלכם של הצרפתים, בחסדו של האל, וברצון העם". לא היה זה שינוי סמאנטי, כי אם צעד קדימה בדרך מן המלוכה האבסולוטית של בית בורבון (אף בגרסתה המרוככת בתקופת הרסטורציה), אל עבר משטר מתקדם, המבוסס על הסכמה עממית. סגנון המלוכה של לואי פיליפ היה מאופק, ולא הייתה בו את הראוותנות של קודמיו, אשר היוותה זרז עיקרי לנפילתם. בסיס כוחו היה במעמד הבינוני, אשר אהב אותו וכינה אותו "המלך האזרח". עם זאת, לא היו חסרים בצרפת גורמים שדרשו לצעוד את הצעדים הנוספים, ולקבל את החירות, האחווה והשוויון, מהם טעמו בתקופת המהפכה ובתקופת נפוליאון.
הממשלה החדשה עמדה כנגד גורמים מהפכניים, רפובליקניים ואף סוציאליסטים. ראויות לציון התקוממות פועלי תעשיית המשי בעיר ליון ב-1831 אשר דוכאה ביד רמה, וניפצה את התקוות כי הממשל החדש יהיה אף מתקדם מבחינה סוציאלית, והתקוממות שיזם המהפכן לואי אוגוסט בלאנקי ב-1839, אשר דוכאה לאחר שכבר נכבש בית העירייה על ידי ההמון, והוכרזה רפובליקה. בתקופתו של לואי פיליפ גדלו פערי ההכנסות והפערים החברתיים. הממשל של המונרכיה של יולי, אשר התבסס על תמיכתו של המעמד הבינוני, לא הצליח להעלות את רמת החיים של המעמדות הנמוכים, ואלה צברו טינה כלפיו.
בשנת 1832 השיא לואי פיליפ את בתו לואיז מרי תרז שרלוט איזבל ללאופולד הראשון, מלך הבלגים, והיא הייתה למלכתה הראשונה של בלגיה.
הוויתור על המלוכה
עריכהשנת 1848 הביאה עמה מהפכות בכל יבשת אירופה. צרפת, אשר תמיד הובילה בשינויים חוקתיים, לא השתהתה מאחורי הגל אשר איים להכרית את המונרכיות הוותיקות מפלרמו ועד וינה.
כאשר ביטלה הממשלה נשף שנועד לחגוג את הישגיה של האופוזיציה בבחירות ב-22 בפברואר, יצאו התושבים והפגינו ברחובות. אירוע זה הידרדר לכדי התקוממות עממית. עד מהרה איבדה המשטרה שליטה בהמון, והחלה יורה על המפגינים. כעבור יומיים, ב-24 בפברואר 1848, כאשר פנה המשמר הלאומי כנגד המלך, נאלץ המלך להודיע על ויתור על כיסאו. בתחילה ניסה להעביר את השלטון לנכדו (בנו של בנו הבכור פרדיננד שנהרג בתאונה מספר שנים לפני כן). לאחר שראה כי העם פונה נגדו, וחשש שגורלו יהיה כשל לואי ה-16, התחפש לאדם פשוט, ונמלט מפריז במונית כשהוא מכנה עצמו "מר סמית'". כך הצליח להגיע לאנגליה.
בתחילה היה בדעת האספה הלאומית להכריז על נכדו של לואי פיליפ כמלך, אך מחשבה נוספת הביאה אותם להכריז על רפובליקה ועל דיפון דה ל'אור כנשיא. היה זה סופה של "המונרכיה של יולי" ותחילת הרפובליקה השנייה.
לואי פיליפ חי באנגליה למשך שנתיים נוספות. הוא טמון בצרפת, ב"שאפל רויאל", אחוזת קבר שנבנתה למשפחתו בעיר דרו, צרפת.
התנגשות הטוענים לכתר
עריכהלאחר מותו של לואי פיליפ, נותרו שני טוענים לכתר "מלך צרפת". "אנרי החמישי", נכדו של שארל העשירי לבית בורבון, המכונה אף רוזן שמבור, ונכדו של לואי פיליפ, הנסיך פיליפ, רוזן פריז. לאחר נפילת הקיסרות השנייה בשנת 1870 הציעה האספה הלאומית את הכתר לרוזן שמבור, ומכיוון שזה היה חסר ילדים, סוכם בין המלוכנים כי כתרו יעבור לאחר מותו אל רוזן פריז, נציג בית אורליאן, וכך תיפתר המחלוקת בין שני בתי המלוכה המתחרים. אך להפתעת המלוכנים סירב שמבור לקבל את המלוכה אלא אם כן תזנח צרפת את דגל הטריקולור, ותחליפו בדגלה של צרפת שלפני המהפכה. תנאי זה לא התקבל על דעת האספה הלאומית, וסוכם על הקמת הרפובליקה הצרפתית השלישית כרפובליקה זמנית עד למותו של שמבור, שאז יוכל הרוזן מפריז לקבל את המלוכה, מבלי להעלות תנאים מסוג זה. אך לאחר מותו של שמבור, בשנת 1883 הייתה כבר הרפובליקה מבוססת, והעם סירב להחליפה במלוכה.
כיום רואים המלוכנים שנותרו בצרפת את צאצאיו של לואי פיליפ, השומרים על התואר "רוזן פריז" כטוענים הלגיטימיים לכתר. מיעוט מקרב המונרכיסטים סבור כי אחד מצאצאי בורבון שנותרו בחיים, אזרח ספרדי בשם דון לואיס אלפונסו דה בורבון, המכונה הדוכס מאנז'ו, הוא הראוי לשאת את התואר "הטוען לכתר". שני הצדדים אף נאבקו בבתי המשפט של הרפובליקה, כאשר לאחרונה טען הרוזן מפריז כי יריבו מבורבון אינו ראוי לשאת את התואר המלכותי "דוכס". בתי המשפט דחו את התביעה.
משפחתו
עריכהבשנת 1809 התחתן לואי פיליפ עם מריה אמליה מנאפולי וסיציליה, בתם של פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה קרולינה מאוסטריה, ממנה נולדו לו 10 ילדים:
- פרדיננד פיליפ, דוכס אורליאן (1810–1842), התחתן עם הלנה, דוכסית מקלנבורג-שוורין.
- לואיז, נסיכת אורליאן (1812–1850), התחתנה עם לאופולד הראשון, מלך הבלגים.
- מארי, נסיכת אורליאן (1813–1839), התחתנה עם אלכסנדר, דוכס וירטמברג.
- לואי, דוכס נמור (1814–1896), התחתן עם ויקטוריה, נסיכת סקסוניה-קובורג-גותה.
- פרנסואז, נסיכת אורליאן (1816–1818)
- קלמנטין, נסיכת אורליאן (1817–1907), התחתנה עם אוגוסט, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה.
- פרנסואה, נסיך ז'ואנוויל (1818–1900), התחתן עם פרנסיסקה, נסיכת ברזיל.
- שארל, דוכס פנתייבר (1820–1828)
- אנרי, דוכס אומאל (1822–1897), התחתן עם מריה קרולינה, נסיכת בורבון-שתי הסיציליות.
- אנטואן, דוכס מונפנסייה (1824–1890), התחתן עם האינפנטה לואיסה פרננדה, דוכסית מונפנסייה.
אילן יוחסין
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
- לואי פיליפ, מלך הצרפתים, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לואי פיליפ, מלך הצרפתים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לואי פיליפ (1773-1850), מלך צרפת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Sainte-Beuve M. de Talleyrand (1870) ch. 3