רלב"ג
רבי לוי בן גרשום[1] (בראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים. פעל בחבל פרובאנס שבדרום ממלכת צרפת.
 | |
| לידה |
1288 ה'מ"ח בניול-סור-סז (אנ'), ממלכת צרפת |
|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 1344 (בגיל 56 בערך) ו' באייר ה'ק"ד פרפיניאן, מיורקה |
| מקום קבורה |
 מץ, ממלכת צרפת |
| מדינה |
נסיכות אוראנז', כתר אראגון  |
| מקום פעילות | פרובאנס |
| תקופת הפעילות |
? – 20 באפריל 1344 |
| השתייכות | ראשונים, חכמי פרובאנס |
| חיבוריו | שערי צדק, מעשה חושב, חכמת התשבורת, מלחמות ה', פירוש על התנ"ך, חבקוק הנביא, ומגילת סתרים |
| אב |
גרשון בן שלמה |
  | |
רלב"ג היה בקיא במתמטיקה ובאסטרונומיה. הוא פיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, ובשל כך זכה לשם בין מלומדי דורו. עניינו באסטרונומיה השפיע רבות על הפילוסופיה שלו. מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי, וכהערכה על פעלו קרוי על שמו מכתש בירח - המכתש Rabbi Levi. היו לו תרומות חשובות גם בתחום המתמטיקה: בספרו "מעשה חושב" (1321), הוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה מתמטית. כמו כן הוכיח את אחד השלבים להשערה שנקראה ברבות הימים השערת קטלן.
בשיטתו הפילוסופית הולך רלב"ג אחרי הרמב"ם ואריסטו, אך גם חולק עליהם בחריפות (למשל, הוא מבטל מכל וכל את תורת שלילת התארים המיימונית, ומאמין בגרסה מסוימת של קדמות העולם) ומעלה שורה של רעיונות מקוריים, חלקם יוצאי דופן במחשבה היהודית.
קורות חיים
עריכה
רבי לוי נולד לרבי גרשום בעיר בניול-סור-סז (Bagnols-sur-Cèze) בחבל לנגדוק בצרפת ולאחר מכן התגורר בערים שונות בפרובאנס (אביניון, אורנז' ופרפיניאן). יש אומרים שסבו הוא רבי לוי בן אברהם בן חיים מווילפראנש (Villefranche de-Conflent).[2] על פי האגדה מצד אמו הרלב"ג היה נכדו של הרמב"ן[3], אך ככל הנראה מדובר בטעות.[4]
הרלב"ג נפטר בו' באייר ה'ק"ד (1344),[5] ועל פי המסורת, נקבר בבית החיים בעיר מץ בצרפת. ככל הנראה עצמותיו הועברו מבית העלמין העתיק שבמץ.
הפילוסופיה של רלב"ג
עריכה
בשאלת קדמות העולם נוקט רלב"ג עמדה חד משמעית לטובת התפיסה שהעולם נברא, כלומר היקום במתכונתו הפיזית נברא על ידי הבורא. הוא סבור שזמן עבר לעולם אינו יכול להיות אינסופי בגודלו, ועל כן חייבת להיות לו נקודת התחלה. עם זאת, הוא סבר שחומר גולמי (היולי) שאינו מושפע מתכונות הזמן, היה קיים תמיד, והוא מה שקרוי "תוהו ובוהו", בניגוד לדעת הרמב"ם אשר סבר שהיה חידוש גמור. אפשר לראות בדעתו של הרלב"ג, כי החומר ההיולי היה קיים תמיד, דעה חדשה ביהדות בדבר קדמות (ולו רק קדמות החומר) ללא הגבלת זמן לכיוון העבר. דעה מעין זו קיימת בחלק מכתובי המחשבה המקראית, ובראשם הפסוק השני בספר בראשית: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה [היינו טרם הבריאה] תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", וכך פסוק זה הובן גם על ידי חלק מחכמי המדרש בתקופת חז"ל (לדוג' בראשית רבה, פרשה א, פסקה ה). גישה זו של הרלב"ג כי החומר קדמון ואילו הצורה חדשה, מיוחסת על ידי הרמב"ם לאפלטון. הרלב"ג הקים עליו מתנגדים, בין היתר בשל דעה זו. ובהקדמתו לספר זה הוא מתנגד לדעת הרמב"ם שלפיה אין השכל מסוגל להכריע בשאלת קדמות העולם.
רלב"ג היה מאמין נלהב באסטרולוגיה. הוא סבר שהעולם מתנהל על פי דטרמיניזם אסטרולוגי, ואילו הנביא הוא זה המסוגל להשיג את הידע האסטרולוגי, ולהסיק ממנו.[6] מצד שני סבר הרלב"ג שחופש הבחירה של האדם אינו כפוף לדטרמיניזם אסטרולוגי. לא רק זאת, אלא שלא ייחס לידיעה האלוהית את ידיעת הפרטים, שהרי ידיעה כזו תפגום ביכולת הבחירה החופשית של הפרט. דעה זו של הרלב"ג נראית כחריגה ביהדות, אף שהיו הוגים נוספים, כרבי רפאל בירדוגו,[7] שסברו כך ואף מצאו לדעה זו סימוכין בתלמוד מסכת ראש השנה, דף י"ח, עמוד א' "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת. אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן נמי תנינא: "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם". מאי קאמר? אילימא הכי קאמר, דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי, והא קא חזינן דלאו הכי הוא. אלא לאו הכי קאמר: היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם". וניתן להתאימם עם השיטות של בעלי תורת הקבלה[8]. הרב קוק בספרו "אורות הקודש", מלמד זכות על שיטת הרלב"ג באותו הכיוון, ומצמצם את ההבדלים בין שיטתו לשיטה היהודית המסורתית.[9]
ההשגחה, בעיני רלב"ג, היא שינוי ההתנהגות לכזו שהכוכבים מנבאים לה תוצאה טובה. התוצאה הסופית היא שאדם המיטיב את דרכיו, יוטב לו. גם הנס פירושו יכולתם של אדם או קיבוץ אנשים להתאים את התנהגותם לכזו, שעל פי מנהג הכוכבים, צפויה להיות מתוגמלת בנס. עם זאת, צמצם הרלב"ג בפרשנותו את מושג הנס המקראי (אירוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" של ספר יהושע, לא כלל לדעתו כל שינוי במהלך השמש. הנס היה שבני ישראל הספיקו בזמן קצר מלאכה שבדרך כלל נדרש לה זמן מרובה).
בספרו "מלחמות השם" מבטא הרלב"ג בחריפות את דעתו על כך שהמנהיג והאחראי על העולם הוא "השכל הפועל" ואילו האל אינו משפיע באופן ישיר על העולם אלא על ידי אמצעי, דהיינו, השכל הפועל. תפישה זו גודרת את כל הפעולות הנעשות בעולם זה על ידי הטבע, שכן השכל הפועל, שמוגבל על ידי חוקים מסוימים, הוא המשפיע על עולם הזה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי באופן ההשגחה, בהסבר לנסים ובדרכי הנבואה (בעוד שהרמב"ם טוען שאדם צריך תנאים מסוימים כדי שתחול עליו הנבואה, בנוסף לרצון האלוהי להשפיע על אדם זה את השפע, טוען הרלב"ג שמספיקים התנאים הנזכרים בלבד, ללא שום רצון אלוהי - פעולות מסוימות יגררו בהכרח תוצאות מסוימות).
בשאלת הישארות הנפש נוקט רלב"ג עמדה אריסטוטלית שכלתנית אופיינית. רק המרכיב השכלי שבנפש האדם נותר, ואילו מרכיביו האחרים נעלמים. עם זאת, הוא טוען שמכיוון שהתפיסה השכלית היא אינדיבידואלית, הישארות כזו של הנפש היא הישארות פרטית.
יחס הרלב"ג לנשים
עריכההרציונליזם של רלב"ג הביא אותו להביע דעות מזלזלות לגבי מעמד האישה, שאותה, בהשפעת השקפות אריסטוטליות, הוא תיאר כמי שנמצאת בדרגת ביניים בין האדם לבין החיות.[10]
אברהם גרוסמן בספרו והוא ימשול בך? ליקט מתוך משנת הרלב"ג כמה נקודות העוסקות במקומה של האישה במשפחה ובחברה. בניתוח הדברים מעלה גרוסמן כי הרלב"ג נקט עמדה ביקורתית כלפי האישה והרחיק לכת בדרכו זו יותר מרוב חכמי ישראל שנמנו עם הזרם הפילוסופי (אברהם גרוסמן מציע אף עמדה לפיה היו הפילוסופיים היהודיים אלו אשר הביעו את המסרים הקשים ביותר בגנות נשים). רלב"ג כתב בנוגע למעלת האיש על האישה: "׳אישה כי תזריע וילדה זכר - הנה הקדימה התורה להזכיר היולדות זכר כי הוא היותר נכבד".[11]
על מטרת בריאת האישה, לעומת נקבות שאר בעלי-החיים, כותב הרלב"ג: "שנקבת האדם תתיחד מבין שאר נקבות בעלי החיים, שהיא נבראת לעבודת הזכר כדי שישלם לו הפנאי להשתדל במושכלות, להגיע אל הצלחתו. ואולם נקבות שאר הבעלי חיים לא ימצא בהם זה היתרון".[12] עוד הוא כותב, בפירושו לספר בראשית, על הסברו לשם 'חוה' שנתן האדם לאשתו לאחר האכילה מעץ הדעת. רלב"ג מפרש זאת מלשון ׳חיה׳, דהיינו ביטוי לקרבתה לבעלי החיים.
עוד דעות שהביע רלב"ג, בהתבססו על הכתובים: אין האישה רשאית לעשות דבר בלא הסכמת בעלה, היא אינה יכולה לעמוד בבית דין, אסור לבעלה לצאת לצבא מפני שאז תבגוד בו. הוא אף פירש את מעשה פילגש בגבעה כמקרה הבא להוכיח, בין היתר, ש"ראוי לאשה שלא תטה מאישה ללכת מאתו, אבל ראוי לה לסבול דבריו ותוכחתו ותטה אל כל אשר יחפץ".[13]
הרלב"ג ראה בנטייה והמשיכה אחר האישה אחד הגורמים הראשיים לחטא, וכך ביאר בדברי קהלת[14]: "ומצאתי היותר מגונה במיני הרשע, ההימשך אל האישה, כי ענינה מר ממוות."[15]
היחס לרלב"ג
עריכהשלא כהוגים נועזים אחרים, כמו רבי יוסף אבן כספי ויצחק אלבלג, לא נתפס רלב"ג בדרך כלל בעיניים אורתודוקסיות כפסול לבוא בקהל המאמינים. תרמה לכך הפופולריות של פירושו על התנ"ך. פירושו לנביאים ראשונים, וכן לספר איוב, זכה להיכלל במהדורה רבת ההשפעה של מקראות גדולות (בדפוס ראשון של דניאל בומברג).
אומנם ספרו "מלחמות השם" זכה לכינוי "מלחמות בהשם", בידי מתנגדו הגדול ר' שם טוב אבן שם טוב (הראשון) (ספר האמונות ב, ד), אבל בסופו של דבר הוא זכה להערכה רבה. פרשנותו על התנ"ך מצוטטת עד עצם היום הזה בספרות הלכה ומחשבה (כך למשל, מצטטים מפירושו למשלי כ"ט י"ח, המתפרש כהתקפה על אפשרות הצלחתו החברתית של מוסר טבעי שאינו מוסר התורה). כמו כן רבי יהודה מוסקאטו מביא מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו[16]), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה, כי "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (הכוזרי) כולם אמת".[17] אבל הריב"ש, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, הביע כלפיו הערכה גדולה, אך התנגד בחריפות לחלק מדבריו: "והחכם רבי לוי ז"ל ... גם הוא היטו את לבבו אותן החכמות הרבה מדרך האמת, והפך דעת הרב רבינו משה ז"ל בקצת עניינים ... כתב דברים שאסור לשומעם ...ומעתה ישא אדם קל וחומר בעצמו אם שני מלכים האלו לא עמדו על רגליהם במישור בקצת דבריהם כבודם במקומם מונח, ואם היו גדולי העולם איך אנו אשר לא ראינו מאורות לערכם".[18] וכן מסופר שהגאון מווילנה אמר פעם: "הלוואי ואשב במחיצתו של הרלב"ג בגן עדן".[19]
ספריו ומחקריו
עריכהמלחמות השם
עריכהפירושו למקרא
עריכהבפירושו למקרא משלב הרלב"ג את הידע הנרחב שלו בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, אולם במיוחד בולט העיסוק הנרחב בתחום ההלכתי. בפירושו מנסה רלב"ג לחבר בין מדרשי ההלכה ומסורת התורה שבעל פה לבין פשוטם של הפסוקים, וכן מקדיש מקום רב לפסיקת ההלכה. רלב"ג מחלק את פירושו לשלושה חלקים: ביאור המילים, ביאור דברי הפרשה והתועלות, שהן סיכום והפקת לקחים בעיקר בדעות, במידות ובמצוות. בפירושו למקרא מפנה רלב"ג פעמים רבות לספרו הפילוסופי "מלחמות ה'". פירושו של הרלב"ג לתורה היה בתקופתו אחד הפירושים הפופולריים לתורה, ועדות לכך היא הדפסתו כבר בעשור הראשון לדפוס העברי (מנטובה רל"ו). לאחר הדפסה ראשונה זו, ביקש אחד מרבני מנטובה, יהודה מסר לאון, להטיל חרם על פירוש הרלב"ג לתורה בשל דעות שנראו לו כפירה, ושלח מכתבי חרם לקהילות שונות ביהדות איטליה. למרות הפופולריות הרבה לה זכה פירוש הרלב"ג לתורה, לא הוכנס פירושו למהדורת מקראות גדולות בבית הדפוס של דניאל בומברגי בוונציה, אך נדפס שם כספר נפרד בשנת ש"ז. פירושיו לחלק מספרי המקרא נכללו במהדורת "מקראות גדולות" של שלמה נטר ובמהדורות המבוססות עליו. בדורנו הודפס הספר במספר מהדורות מחודשות:
- מהדורה מדעית ב'מקראות גדולות הכתר', מהדיר ועורך מדעי: מנחם כהן, הוצאת בר-אילן. במהדורה זו יש מילון לביאור המושגים של הרלב"ג.
- מהדורה בעריכת הרב יעקב לוי בהוצאת מוסד הרב קוק.
- מהדורה מדעית בהוצאת מכון מעליות, בההדרת הרבנים ד"ר ברוך ברנר וד"ר כרמיאל כהן.
פירושו לשיר השירים
עריכהפירושו של רלב"ג לשיר השירים ייחודי אף הוא. רוב רובם של חכמי ישראל פרשו את שיר השירים כשיר אהבה בין עם ישראל לה', ואילו רלב"ג מפרש את שיר השירים כטקסט שמטרתו היא אפיסטמולוגית; לדעתו, שיר השירים מסביר כיצד יש לגשת למציאות ובאילו כלים עלינו לחקור אותה. לשיטתו, שיר השירים כתוב כמחזה שמשתתפות בו שלוש ישויות בשתי שיחות. דו-שיח אחד הוא בין השכל ההיולי לבין כוחות הנפש, ודו-שיח שני הוא בין השכל ההיולי לשכל הפועל. יש חוקרים הרואים את פירושו לשיר השירים כחלק מן הפולמוס בשאלת לימוד הפילוסופיה - האם ראוי ללמוד פילוסופיה, מי ראוי ללמוד אותה, ובאיזה גיל.
חבקבוק הנביא ומגילת סתרים
עריכהספר חבקבוק הנביא הוא ספר פרודי לפורים, שיש המייחסים אותו לרלב"ג. הוא מנוסח כפרודיה למקרא, ושמו הוא 'חבקבוק הנביא' כחיקוי לנביא חבקוק המקראי, תוך רמיזה לבקבוק היין. בדף השער נכתב: "ספר חבקבוק הנביא על שגיונות. לקרוא בו בעת רצון ביומי פורים". הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי", המייצג את המים, ל"כרמי", המייצג את היין. האלוהים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה מול בארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו.
מגילת סתרים היא הגרסה הראשונה ל"מסכת פורים". בפרק הראשון עוסקת המסכת בביאור לספר "חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית היין בצורה היתולית.
בסוף שתי הפרודיות הראשונות מופיע קולופון המרמז ככל הנראה על זהות המחבר:
"מדרש הנביא הלבי"א ממשפחת המדקדקים/ייסדה בזמן אשר מחכמה ומכבוד הכל במאכל ובמשתה אדוקים/יבואו בה קושיות פירכות היקשות בעיות ודברים צדיקים/ותלמיד התלמידים גר-שם פיזרו הקריה ראש המחוקקים"
חלק מהחוקרים הוכיחו מהמילים "גר-שם" ו"הנביא הלביא" כי המחבר הוא רבי לוי בן גרשום, אך ייתכן כי המילה "גר-שם" רומזת לשמו של המדפיס ולא לשם המחבר. אך יש שהבינו כי "הנביא הלבי"א" הוא רבי אליהו בחור, אך גם השערה זו התבררה כטעות מאחר שקיימים כתבי יד של הפרודיה שנים רבות לפניו. רבי אליהו בחור כנראה סידר את הדברים לדפוס, וייתכן שהכניס רמז לשמו בקולופון. השערה נוספת היא שהמחבר הוא ליאון די בלנטיש ורימז את שמו במילה "לביא" שפירושה אריה - ליאון בלועזית.
מעשה חושב - עבודות במתמטיקה ואסטרונומיה
עריכה
ערך מורחב – מעשה חושב (רלב"ג)
איור המבאר את השימוש במטה יעקב ב-1672
בשנת 1321 כתב הרלב"ג ספר בשם "מעשה חושב" בהקשר לפעולות חשבון, כולל שורש ריבועי ושורש שלישי, זהויות אלגבריות, סכומי סדרות חשבוניות, מקדמים בינומיים וזהויות קומבינטוריות שונות. בשנת 1341 הוא כתב ספר בשם "חכמת התשבורת" (על סינוסים, מיתרים וקשתות) בנושא טריגונומטריה כולל הוכחת משפט הסינוסים וטבלאות סינוסים בדיוק של 5 ספרות. שנה מאוחר יותר הוא כתב ספר פרושים על ספרי אוקלידס.
הרב פרופסור נחום רבינוביץ' טען שהרלב"ג היה "הכותב הראשון שהשתמש באינדוקציה באופן שיטתי, ושהכיר בה כהליך מתמטי נפרד". הרלב"ג כתב גם כמה ספרי הערות על "יסודות" של אוקלידס; בספר "מעשה חושב" (1321) הוא באר את הספרים השביעי, השמיני והתשיעי של אוקלידס, והוכיח תוצאות קומבינטוריות משל עצמו. לשיטה של עלייה צעד אחר צעד ששימשה אותו בהוכחות הוא העניק את השם העברי "הדְרגה". הרב רבינוביץ' הציע שהרלב"ג יכול היה לשאוב את רעיונותיו מפירושו של שבתאי בן אברהם דונולו (913-970) לספר יצירה, שמנה תמורות והסביר כיצד לחשב (רקורסיבית) את מספר התמורות של 3 עצמים מזה של 2 עצמים, של 4 מזה של 3, של 5 מזה של 4, וכן הלאה, עד לתמורות של 7 עצמים (אותן הוא מנה אחת לאחת).[20]
הרלב"ג הוכיח את השלב הראשון בהוכחה, של מה שנקרא לימים השערת קטלן (ההשערה (שהוכחה בינתיים) אומרת שלא קיימים עוד זוג מספרים כמו 8 ו9 - שני מספרים עוקבים ששניהם חזקות)[21]
לרלב"ג מיוחסת המצאתו של מכשיר המדידה מטה יעקב, ששימש נווטים בלב ים כארבע מאות שנים.[22]
הוא ביצע תצפיות של ליקוי ירח בשנת 1337 וליקוי חמה בשנת 1335.
ביאורים לאבן רושד ואריסטו
עריכהבספרייה הלאומית בירושלים נמצאים עשרות כתבי יד של רלב"ג ובהם ביאורים שונים לכתבי אריסטו ולכתבי אבן רושד. כתבים אלו לא נדפסו.
שערי צדק
עריכהספר המיוחס לרלב"ג, והוא ביאור על י"ג מידות של רבי ישמעאל, כולל דיונים בלוגיקה. יש הטוענים שאינו לרלב"ג משום שלא נכתב בסגנונו הפלוסופי.[23] בשנת תש"ס הוציא אבירם רביצקי מהדורה ביקורתית של הספר כולל ביבליוגרפיה.
ספרים נוספים שלא נדפסו
עריכהמחוקק ספון - פרוש על האגדות התמוהות בפרק חלק, הרשב"ש כותב בספרו מלחמת מצווה[24] ש'החכם הכולל הפילוסוף האלוהי לוי בן גרשום קרובנו' חיבר חיבור ארוך על פרק זה שתוכן דבריו לא כנגלה, אך יש שיחסוהו לחכם אחר. כמו כן הרלב"ג בעצמו מספר שחיבר מבוא למשנה בשם יסוד המשנה, וכן פרוש למסכת ברכות, וביאור על סדר המצוות. בנוסף מיוחסים לרלב"ג מספר שירים, וידוי ותשובות, כתבים אלו לא נמצאו.
משפחתו
עריכה- אביו, רבי גרשון בר שלמה מקטלוניא, מחבר ספר "שער השמים" על חכמת הטבע ותכונה.[25]
- סבו, רבי לוי בן אברהם בן חיים מווילפראנש.[26] אך אין הדבר ברור.
- סבו, הרמב"ן. אך נראה שעמדה זו נעוצה בחוסר הבנה של ספר היוחסין, והדבר מסופק.[27]
- בן דודו (נכד רבי לוי בן אברהם בן חיים) וגיסו (אח אשתו), רבי יהודה דילשפילש, שנקרא גם בשם "בונגואה דמורו" על שם הכפר שהיה מלווה בו. רבי יהודה זה, היה אבי סבתו (אם אביו) של רבי שמעון בן צמח דוראן, בעל התשב"ץ.[28]
לקריאה נוספת
עריכה- ר' לוי בן גרשום, מלחמות השם, מהדורה מדעית מוערת של מאמרים א–ד. מאמרים א–ב בעריכת עפר אליאור; מאמרים ג–ד בעריכת שארל (שלום) טואטי ז"ל ועפר אליאור, תל אביב תשע"ח.
- ר' לוי בן גרשום, מלחמות השם, המאמר החמישי, החלק השני והחלק השלישי, המאמר השישי[29]; בעריכת עפר אליאור. באר שבע: הוצאת ספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשפ"א 2021.
- ר' לוי בן גרשום, פירוש לשיר השירים, ההדיר מנחם קלנר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
- אברהם בן-יעקב, ר' לוי בן גרשון, ב"הד המזרח", 18 באוגוסט 1944.
- אברהם בן עזרא, עיונים בחכמת הרלב"ג, מבוא ופרקי פרשנות וביאורים על התורה לפי סדר פרשיות השבוע, תוך הסתמכות על כתבי הרלב"ג, הוצאת "קרטוב" תשס"ז.
- אסתי אייזנמן, "עקרונות חברתיים ומדיניים במשנתו של הרלב"ג", בתוך: בנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן (עורכים), על דעת הקהל - דת ופוליטיקה בהגות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012, עמ' 319–347.
- אברהם גרוסמן, ״והוא ימשול בך? האשה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים״, בהוצאת מכון מנדל והאוניברסיטה העברית בירושלים, 2011. עמ׳ 439-462
- ביאור הרלב"ג לתורה - פרקי מבוא ברוך ברנר וכרמיאל כהן, הוצאת מעליות תש"פ.
- כרמיאל כהן, פילוסוף, איש הלכה, ופרשן מקרא – ר' לוי בן גרשום וביאורו לתורה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ 2010.
- נחמה (נימה) אדלרבלום, לימוד של גרסונידס בפרספקטיבה נכונה שלו, ניו-יורק: הוצאת אוניברסיטת קולומביה 1926 (באנגלית).
קישורים חיצוניים
עריכה
- רלב"ג, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רלב"ג, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רלב"ג, באתר האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה (אנ') (באנגלית)
- רלב"ג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לוי בן גרשם (1288-1344), דף שער בספרייה הלאומית- הספרים של ר' לוי בן גרשום, באתר "סימניה"
- "לוי בן גרשון (רַלְבַּ"ג)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 11–14, באתר היברובוקס
- ביאור מונחים וביטויים שבפירוש רלב"ג, פרופ' מנחם כהן, באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- משה צוריאל, אוצרות רלב"ג - ר׳ לוי בן גרשום, תשע"ד, באתר היברובוקס
- אלי פריימן, מֵעלי עשור (ספר עשור לישיבת ברכת משה), עמ' 162 ואילך.
- אלי פריימן וברוך ברנר, פירוש רלב"ג לתורה, מחניים, גיליון 4(ב) תשנ"ג
- הרב ברוך ברנר, יחסו של הרלב"ג לדרכו של הרמב"ם במניין המצוות, מעליות כ'
- אורי קציר, "המרובע ההווה מנקבץ הנמשכים", אתר אפלטון
- דב שוורץ, על קובץ מאמרים בנושא חייו והגותו של ר' לוי בן גרשם, עורך הקובץ-גד פרוידנטל(הקישור אינו פעיל), פעמים, 54, חורף תשנ"ג, עמ' 133–138
- אמיר משיח, תורת ההשגחה במשנתו של הרלב"ג, אורשת ב (תשע"א), עמ' 111–133.
- זאב סולטנוביץ', הרלב"ג, באתר "ישיבה"
- הרב משה צוריאל, קיצור תולדות הרלב"ג, בתוך "אוצרות הרלב"ג", באתר היברובוקס
- שלום צדיק, הבחירה והתהליך הנפשי המוביל אליה אצל רבי לוי בן גרשום, JSIJ 16, 2019
- מעשה חושב, באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, לוי בן גרשום, שערי צדק, מאה 17, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, לוי בן גרשום, פרוש כתובים לרלב”ג-שיר השירים, מאה 15, מינכן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, מלחמות השם, ר' לוי בן גרשם, מאה 15, נאפולי, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, חכמת התשבורת, לוי בן גרשום, מאה 15, מינכן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ באנציקלופידיה אוצר ישראל ועוד בספרים אחרים מצינו שבתשובות רבי יצחק לאטיש נמצא תשובה יחידה החתומה "לוי ב"ר צבי גרשון ג' שבט ה"א ק"ג" ואינו נכון. תשובה זה נמצא בכ"י ויען 24 דף 99 ע"א ושם היא חותמת "לוי ב"ר גרשום צב"י עכ"א". בספרות המחקרית נכתב לעיתים גרשום ולעיתים גרשון.
- ^ פירוש רלב"ג עה"ת, כי תשא, שו"ת תשב"ץ ח"א, סי' קל"ד.
- ^ רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, ורשה, תרל"ד, עמ' 150 סוף הטור השמאלי; רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, פרק ג, עמ' 34 (סוף הטור הימני), 44 (תחילת הטור השמאלי) ו-48 (תחילת הטור הימני), במהדורת פיוטרקוב, תרנ"ה; רבי יחיאל היילפרין, האלף השישי, ה"א צ"ח, ורשה, תרל"ז, עמ' 228; סדר הדורות, החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג [טו]; מערכת ספרים אות ש [קט], בשם ספר סדר הדורות.
- ^ ראו מאמרו בהקדמה לספר "שערי צדק" שהודפס בירושלים, תרמ"ד, עמ' 3 מעמודי ההקדמה; סיני, גיליון מז, עמוד עד.
- ^ ראו סיני, גיליון מז, עמוד עד.
- ^ פירוש רלב"ג לתורה, ויקרא, פרק יט פסוק כו
- ^ מי מנוחות פרשת וירא על פסוקי העקידה
- ^ ראו רמ"ע מפאנו, מאמר הנפש ח"ב פרק ו
- ^ אורות הקודש ח"ב תקמט: "הפילוסופיא הייתה מעולם נוטה להכרתה של ההשגחה הכללית, והיא רחוקה ביסודה מנטייה אל ההכרה של ההשגחה הפרטית, שבה מתגדרת בייחוד הדת. אבל בשרשם של דברים מתרכזות הנטיות הללו, הנראות מתנגדות זו לזו, למרכז אחד. ההשקפה החודרת תדין, שכל עיקר המושג של הפרטיות אין לו מעמד אמיתי מצד עצמו. האמת העליונה היא מתארת לנו את הכלל, בחטיבה אחת, כל מה שנראה לנו פרטי, איננו באמת כי אם הופעה אחת מהכלל המאוחד. וזה הוא דבר ברור, שההשגחה האלהית מתקשרת היא עם האמת העליונה, וביסודה אין לנו כלל מושג של פרטיות. אבל ההשגחה הכללית הזאת הרי היא יותר חודרת אל כל הפרטים כולם, שהם מצד חשכנו מיתארים לפרטיותם, מכל מין השגחה פרטית שאפשר להעלות על הדעת. הצד החלוש שהתערב בהסברתה של הפילוסופיא ביחושה אל תיאור ההשגחה, הוא רק מה שחשבה, שבמקום שהיא מדברת מהשגחה כללית, יש מקום לפרטים במציאות, אלא שהם יוצאים מחוץ לשטתה של ההשגחה. וזהו דבר בדוי ומוכחש מעיקר היסוד של עומק הטהרה הפילוסופית. וזאת הנטייה בעומק אמתתה הייתה נטיתו של הרלב"ג, בצדדו כל כך להסביר את התוכן של ההשגחה לצד הכללות, ומוצל הוא אותו צדיק מעון, של סילוק השגחה מפרטים. ההבנה של השגחה כללית וידיעה כללית שבפילוסופיה, כלפי מעלה, מיוסדה היא על עומק הדעת, שעצמיות הפירוד לפרטים היא הכרה מוטעית, מצד הכהות שבהכרת הברואים, גם העליונים שבעליונים. אבל האמת הוא, שהמצוי כולו הוא כלל גדול, ואם כן כלפי מעלה, שמוארה שם האמת הבהירה, ההשגחה והידיעה היא באמת כללית"
- ^ פירוש הרלב"ג לבראשית ג', כ'.
- ^ רלב"ג ביאור המלות על התורה, ויקרא, י״ב ב.
- ^ רלב״ג, פירוש הרלב״ג לבראשית, מקראות גדולות, הכתר, עמ' 37
- ^ רלב״ג, התועלות לספר שופטים, מקראות גדולות, הכתר, עמ' 180
- ^ מגילת קהלת, פרק ז', פסוק כ"ו.
- ^ רלב״ג, פירוש הרלב״ג למגילות- קהלת, לא ידוע, עמ' מח׳
- ^ רבי חיים מיכל, אור החיים, פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.
- ^ רבי יהודה מוסקאטו, ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה, וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.
- ^ שו"ת הריב"ש, סוף סי' מה.
- ^ מתוך מכתב רבי צבי הירש קצנלנבוגן, קריה נאמנה מאת ר' שמואל יוסף פין, עמ' 160
- ^ Nachum L. Rabinovitch, Rabbi Levi Ben Gershon and the Origins of Mathematical Induction, Archive for the History of Exact Sciences, Vol. 6(3), (1970), in JSTOR
- ^ "תורת המספרים האלמנטרית" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003
- ^ ראו Jacob's Staff
- ^ ד"ר כרמיאל כהן
- ^ בתוך אוצר וויכוחים [אייזינשטיין] 142
- ^ ראו לעיל בפרק קורות חיים.
- ^ רלב"ג על התורה, פרשת כי תשא, שו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד.
- ^ ראו לעיל קורות חיים.
- ^ ראו בשו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד ובהגהה שם (בטור הימני, בתחתיתו). וראו עוד בהגהה שם פרטים נוספים על המשפחה. ראו גם בספר התורה והחכמה עמוד 200, בטור הימני.
- ^ החלק הראשון מהמאמר החמישי עוסק באסטרונומיה מתימטית ולא הוהדר מחדש
| תקופת חייו של הרב רלב"ג על ציר הזמן |
|---|
 |