ליאת גורן

ליאת גורן (נולדה ב-4 באפריל 1952) היא שחקנית ישראלית.

ליאת גורן

לידה	4 באפריל 1952 (בת 72) גבעתיים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
בן או בת זוג	רוני תורן
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

ילידת גבעתיים. בתם של זהבה לבית קורין (ילידת 1913) שעסקה בהוראה ובצלאל גורן-גורנדר (יליד 1911) שהיה ממקימי חיל האוויר הישראלי ואיש התעשייה האווירית. שניהם ילידי העיירה שומסק שהיום באוקראינה.

בשנת 1981 סיימה 3 שנות לימודי משחק בבית הספר למשחק "בית צבי" לצד אוהד שחר, אריה צ'רנר, יונתן צ'רצ'י ויעל עמית.

ליאת גורן מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, מעצב התפאורה, רוני תורן ועם בנם המשותף איתמר. לליאת שתי בנות מנישואים ראשונים, שירי וקורין וולך.

תיאטרון

בתיאטרון הספרייה השתתפה בשנת 1992 בהצגה "בשפל" שכתב מקסים גורקי וביימה אופירה הניג.

בתיאטרון החאן בשנת 1997 גילמה את נעמי בהצגה "הבתולה מלודמיר" שכתבה יוספה אבן-שושן וביימה אופירה הניג. כמו כן השתתפה בהצגה "השחף" מאת צ'כוב שביימה הניג. ב-2000 שיחקה בהצגה "השיבה למדבר" שכתב ברנאר-מארי קולטס וביימה אופירה הניג.

בתיאטרון הקאמרי השתתפה ב-1997 בהצגה "הפלגות" שכתבה שולמית לפיד וביים עמית גזית.

בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער שיחקה בין השנים 1999–2004 בהצגה "רכבת ההצלה" שכתב דיאן סמואל וביים רמי דנון.

בתיאטרון בית ליסין: השתתפה בהצגה "פשעי הלב". ב-2007 השתתפה בהצגה "דולפינים" שכתבה מאיה שעיה וביים דדי ברון. ב-2010 השתתפה בהצגה "שיינדלה" שכתבו רמי דנון ואמנון לוי וביים רמי דנון. ב-2012 גילמה את יהודית בהצגה "סוסים על כביש גהה" שכתבה סביון ליברכט וביימה ציפי פינס. ב-2015 היא גילמה את האם במחזה "חתולה על גג פח לוהט". ב-2017 גילמה את מנהלת המדרשה דבורי בהצגה "הסודות" שכתבה הדר גלרון (על פי התסריט של הדר גלרון ואבי נשר) וביים כפיר אזולאי. החל מחודש יולי 2021, מגלמת גורן את חווה, כוהנת שירה בתיבור במחזה הדרמה ״אינטימיות״ שכתב רוני קובן.

בתיאטרון אנסמבל הרצליה גילמה את אנפיסה בהצגה "שלוש אחיות" מאת צ'כוב שביימה אופירה הניג.

בתיאטרון הבימה

ב-1986 גילמה את סוניה לצד טטיאנה קנליס אולייר בהצגה "הדוד וניה" מאת צ'כוב שביים חנן שניר. ב-1987 גילמה את אגריפינה, חברתה הטובה של בבתא (יונה אליאן) בהצגה "בבתא" שכתבה מרים קייני וביים תום לוי; וגילמה את אנייס בהצגה "בית ספר לנשים" שכתב מולייר וביים לסלאו מרטון. ב-1988 גילמה את פאני וילטון בהצגה "ג'ון גבריאל בורקמן" שכתב הנריק איבסן וביים ג'ק מסינג'ר; את ואריה בהצגה "גן הדובדבנים" מאת צ'כוב שביים עמרי ניצן, וגילמה את שן טה שוי טה בהצגה "הנפש הטובה מסצ'ואן" (הפקה בשיתוף תיאטרון באר שבע) שכתב ברטולט ברכט וביים יורי ליובימוב. ב-1989 גילמה את ליז דריל בהצגה "סוף ההתחלה" שכתב שון או'קייסי וביים עמרי ניצן.

ב-1992 גילמה את וסיליסה בהצגה "בשפל" שכתב מקסים גורקי וביימה אופירה הניג; גילמה את מיי בהצגה "חתולה על גג פח לוהט" שכתב טנסי ויליאמס וביים אורי פסטר; וגילמה תפקיד כפול (מילי ברוקר האריס ועדנה סלבי) בהצגה "משחק כפול" שכתב טרנס רטיגן וביים יורם פאלק. ב-1993 גילמה את פיידרה בהצגה "היפוליטוס" מאת אוריפידס שביימה אופירה הניג. ב-1994 גילמה את פפני רוזנצוויג בהצגה "האחיות רוזנצוויג" שכתבה וונדי וסרשטיין וביים עמית גזית; גילמה את גרייס קומאלו במחזמר "זעקי ארץ אהובה" שכתב מקסוול אנדרסון וביים אורי פסטר, וגילמה את קלרה דניסון בהצגה "קערת העץ" שכתב אדמונד מוריס וביים יורם פאלק. ב-1995 גילמה לצד רוזינה קמבוס את גברת וורן בהצגה "הבחורים בדלת ממול" שכתב טום גריפין וביים גדי ענבר; וגילמה את קייט בהצגה "מארחים את מר סלואן" שכתב המחזאי הבריטי ג'ון אורטון וביים בן לוין.

ב-2001 השתתפה לצד חיים חובה ב"דוממים" - אירוע תיאטרוני שכתב חנוך רעים לציון יום השואה; וגילמה את מרת ואן-דן בהצגה "יומנה של אנה פרנק" שכתבו אלברט הקט ופרנסס גודריץ' וביים רוני פינקוביץ'. ב-2002 גילמה את גולדי שיינהוף בהצגה "מניין נשים" שכתבה נעמי רגן וביימה נויה לנצט. באותה שנה גילמה את ח'דיג'ה בהצגה "פרגודים" שכתב ז'אן ז'נה וביימה אופירה הניג. ב-2004 גילמה את אלקה קוזניצר, אשתו של יודל (אלכס פלג) בהצגה "הנאהבים והנעימים" שכתבו מוטי לרנר וישראל זמיר (ע"פ הסיפור "השניים" מאת יצחק בשביס-זינגר) וביים חנן שניר; וגילמה את גבי בהצגה "שמונה נשים" שכתב רובר תומא וביימה נויה לנצט. ב-2006 גילמה את שושנה בהצגה "נמר חברבורות" שכתב יעקב שבתאי וביים חנן שניר.

תיאטרון באר שבע

ב-1990 גילמה את ביאטריצ'ה בהצגה "מהומה רבה על לא דבר" שכתב שייקספיר וביים מיכאל גורביץ'. גילמה את קורדליה בהצגה "ליר", גילמה את מאשה בהצגה "השחף", והשתתפה בהצגות "המיזנתרופ", "השטן ממוסקבה", "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה", "המתאבד", "אותו ואת בנו", "גיסתו של גולדין", "חלום ליל קיץ" וכן ב"הרולד ומוד", בבימויו של רפי ניב. ב-2016 החלה לשחק בהצגה "אבודים ביונקרס" מאת ניל סיימון וב-2017 החלה לשחק בהצגה "פרפרים הם חופשיים".

טלוויזיה וקולנוע

ב-1989 גילמה את רעיה לצד יגאל נאור וענת עצמון בסרט "משולש וכל היתר" שכתב צביקה קרצנר וביימו ניצה גונן ומיקו גרוניק. ב-1991 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "חמישייה על הגג" ששודרה בערוץ 1, והשתתפה בסדרת הטלוויזיה שכתבו טומי ויאיר לפיד "שבט כהן" ששודרה בערוץ 1. ב-1994 גילמה את אמה של איה (מיכל בת-אדם) בסרטה של מיכל בת-אדם "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית". ב-1996 השתתפה בסרטו של יגאל בורשטיין "אושר ללא גבול". ב-1997 גילמה את ציפי בסרטה של ניצה גונן "סודות משפחה". בין השנים 1998–2001 גילמה את ענת בסדרת הטלוויזיה "טירונות" שיצרו אורי ובני ברבש. ב-1999 גילמה את רחל אנקרי בסרטו של ערן ריקליס "צומת וולקן", והשתתפה בסרט הטלוויזיה "כפות רגליה" שכתב דני הורוביץ וביים חורחה גורביץ'. ב-2001 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "המכון" שכתב מוטי לרנר וביים אורי ברבש ובסרט הטלוויזיה "שרמן בחורף" בבימויו של אורי ענבר, לפי ספר של אמנון דנקנר.. ב-2005 גילמה את פולה בן-גוריון בסרט "עכשיו או לעולם לא" שביים איתן לונדנר. ב-2008 גילמה את אחות של ראובן (מוני מושונוב) בסרטה של קרן ידעיה "כלת הים"; גילמה את ירדנה בסרטה של מיכל בת-אדם "מאיה", וגילמה את אמו של רועי (יונתן רוזן) בסרט הטלוויזיה של אורן גוילי "מרחב מוגן". ב-2009 גילמה את רחל בסרטו של יגאל בורשטיין "אצבע אלוהים". ב-2010 גילמה את רחל בסדרת הטלוויזיה "טקסי דרייבר" שכתב יובל סגל וביים איתן ענר.

בשנת 2014 שיחקה בסרט "יונה" המבוסס על חיה של יונה וולך, בבימויו של ניר ברגמן. באותה שנה שיחקה בסרט "מנפאואר" בתפקיד רוזי.

בשנת 2015 שיחקה בסרט "את לי לילה" בכיכובן של דאנה איבגי ולירון בן-שלוש, ובבימויו של אסף קורמן.

בשנת 2017 שיחקה בדרמה התקופתית "הדרך לאן" בבימויה של מיכל בת-אדם.

בשנת 2024 גילמה בסדרה "חולי אהבה" את אביבה, אמה של ד"ר עמליה לוי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליאת גורן בוויקישיתוף

• ליאת גורן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ליאת גורן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ליאת גורן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ליאת גורן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• ליאת גורן, בארכיון הבימה
• ליאת גורן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• הרולד ומוד- סיפור אהבה חוצה גילאים בתאטרון ב"ש - וואלה חדשות, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2015
• ריאיון עם ליאת גורן באתר הבמה
• כתבה על ליאת גורן בעיתון מעריב