רוזינה קמבוס

שחקנית ישראלית-רומנייה

רוזינה קמבוס (17 בדצמבר 19514 בדצמבר 2012) הייתה שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית, זוכת פרס אופיר ופרס התיאטרון הישראלי.

רוזינה קמבוס
רוזינה קמבוס על בימת התיאטרון הקאמרי במחזה "בית ספר לנשים", 2012
רוזינה קמבוס על בימת התיאטרון הקאמרי במחזה "בית ספר לנשים", 2012
לידה 17 בדצמבר 1951
בקאו, רומניה רומניהרומניה
פטירה 4 בדצמבר 2012 (בגיל 60)
בית דגן, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19752012 (כ־37 שנים)
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית לתיאטרון ולקולנוע "יון לוקה קאראג'אלה" עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה ראו כאן
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

קמבוס נולדה בעיר בקאו בחבל מולדובה שברומניה לאם יהודייה ואב נוצרי. אמה ווסיליה הייתה שחקנית ידועה ואביה לורי היה מנהל בית התרבות ובמאי בתיאטרון העירוני על שם "בקוביה" בבקאו.

לאחר שסיימה בהצטיינות את בית הספר התיכון על שם לוקרציו פטרשקאנו בעיר הולדתה, החלה קמבוס, על פי רצון הוריה, בלימודי רפואה, אולם לאחר שנה החליטה להפוך גם היא לשחקנית ונרשמה ללימודי משחק, קולנוע וטלוויזיה בבית הספר הגבוה לתיאטרון וקולנוע ע"ש י.ל. קאראג'אלה בבוקרשט, וסיימה את לימודיה בהצלחה בשנת 1975.

לאחר הלימודים בבוקרשט, החלה את הקריירה כשחקנית ב"תיאטרון הצעירים" בעיר פיאטרה ניאמץ שהיה לשם דבר ברומניה. בהמשך הופיעה על במות התיאטראות "ג'ולשט" (באולם "מז'סטיק" לשעבר, בימינו תיאטרון "אודיאון"). השתתפה במספר רב של הצגות, בהן "מקבת'" (בתפקיד ליידי מקבת') ו"נשות טרויה" (בתפקיד הקובה). לפני יציאתה את רומניה נמלט בעלה הראשון מן המדינה והשתקע בשווייץ.

בשנת 1983 עלתה לישראל עם בנה הראשון. בשנתיים הראשונות התגוררה במרכז קליטה באשדוד, שם הכירה את דורון, בעלה לעתיד. כארבעה חודשים לאחר עלייתה החלה בקריירת משחק בארץ. בשנים 1987-1984 שיחקה בתיאטרון באר שבע בהצגות "חלום ליל קיץ" (בתפקידי היפוליטה וטיטניה), "הספר מסביליה" (בתפקיד רוזינה), "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה", "השטן במוסקבה" ו"אילוף הסוררת" (בתפקיד קתרינה).

 
רוזינה קמבוס עם רמי ברוך ועזרא דגן בהצגה "בית ספר לנשים", 2012

בשנת 1987 עברה לתיאטרון הבימה, שם שיחקה ב"מעגל הגיר הקווקזי", "חתונת הדמים, "קברט", "יהוא" מאת גלעד עברון, "עסק משפחתי" מאת אלן אייקבורן, "כריתת ראש" מאת חנוך לוין בתפקיד המלכה, "אנה וייס" מאת מייק קאלן (בתפקיד אנה), "גן הדובדבנים".

החל משנת 1999 שיחקה בתיאטרון הקאמרי והשתתפה, בין היתר, בהצגות "קרום" (בתפקיד דופה), "טובים השניים" מאת ריי קוני (בתפקיד ליידי צ'טרטון), "כובע הקש האיטלקי" מאת לביש (בתפקיד הברונית), "קוויאר ועדשים" מאת סקרניצ'י וטאראבוזי (בתפקיד מתילדה), "נתניה" (בתפקיד ריטה פון וייזל), תפקיד ראשי ב"פרי אהבה" מאת ג'ואנה מארי סמית, ב"עיר הנפט" (בתפקיד מדלן, הסרסורית שתומת העין), ב"דוניה רוסיטה הרווקה" מאת פדריקו גרסיה לורקה (בתפקיד הדודה), ב"הכתובה" מאת אפרים קישון (בתפקיד השכנה), ב"השיבה לחיפה" (בתפקיד מרים) וב"אורזי מזוודות" מאת חנוך לוין (בתפקיד ביאנקה). כמו כן שיחקה בתיאטרון הספרייה בהצגה "אנריקו" מאת פירנדלו.

קריירה בטלוויזיה ובקולנוע

עריכה

קמבוס השתתפה בסדרות טלוויזיה רבות, בהן "עניין של זמן", "בנות בראון", "זהו זה!", "איצ'ה", "פלורנטין", "ג'וני" ו"פלפלים צהובים".

בשנת 2002 התארחה בסדרת הדרמה של ערוץ 2 ״טיפול נמרץ״ בתפקיד גברת שגב.

היא השתתפה בסרטי קולנוע ישראלים רבים, ובהם: "סיפורי תל אביב", "ספסיבה קינג ג'ורג'", "שחקנים", "תמונה קבוצתית עם אישה", "שירת הסירנה", "סודות משפחה", "הדברים שמאחורי השמש", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", בסרטי הטלוויזיה "מבצע סבתא" ו"המכתב שהגיע בזמן".

ב-1996 השתתפה בדיבוב סרט האנימציה "הטרול בפארק הקסום".

ב-2005 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "המכשפה מרחוב מלצ'ט".

בשנת 2012 השתתפה בסדרה הקומית "משפחה לא בוחרים" ששודרה בערוץ 2, וכן בסדרה "אמא ואבאז" ששודרה בהוט 3. שתי הסדרות עלו לאוויר זמן קצר לפני פטירתה, בעוד העונה השנייה של הסדרה "משפחה לא בוחרים" שודרה מספר חודשים לאחר פטירתה.

פרסים ואותות הוקרה

עריכה

מחלתה ופטירתה

עריכה

בשנת 1993 חלתה לראשונה בסרטן הרחם, ולאחר שעברה כריתת רחם החלימה מהמחלה וחזרה לשחק.

בשנת 2005 חלתה בסרטן השד (בו חלו גם סבתה ואמה שנפטרו ממחלה זו), אולם בעקבות טיפולים התאוששה והחלימה.

בשנת 2010 חלתה בסרטן הדם, ונפטרה מהמחלה ב-4 בדצמבר 2012. למחרת ב-5 בדצמבר הוצב ארונה בתיאטרון הקאמרי, והיא נטמנה בבית העלמין ירקון. הותירה אחריה את בעלה השני ושני בנים.

בשנת 2017 יצא סרט תיעודי בבימויה של הבמאית אלה זהרנו גרינהויז, המתעד את שלוש השנים האחרונות לחייה של קמבוס בשם ״להיות חלק מהאדום הזה״.[1][2]

לקריאה נוספת

עריכה
  • Solo Har Generaţia confruntărilor, editura Papyrus, Tel Aviv 1994 (סולו הר, דור ההתמודדות, הוצאת פפירוס, תל אביב, 1994) (ברומנית)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא רוזינה קמבוס בוויקישיתוף

בעקבות מותה:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ להיות חלק מהאדום הזה (2017), באתר אידיבי
  2. ^ מאיה כהן, לזכרה של רוזינה, באתר www.israelhayom.co.il, ‏19.1.2013