רוזינה קמבוס
רוזינה קמבוס (17 בדצמבר 1951 – 4 בדצמבר 2012) הייתה שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית, זוכת פרס אופיר ופרס התיאטרון הישראלי.
רוזינה קמבוס על בימת התיאטרון הקאמרי במחזה "בית ספר לנשים", 2012 | |
לידה |
17 בדצמבר 1951 בקאו, רומניה |
---|---|
פטירה |
4 בדצמבר 2012 (בגיל 60) בית דגן, ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
מדינה | רומניה, ישראל |
תקופת הפעילות | 1975–2012 (כ־37 שנים) |
מקום לימודים | האוניברסיטה הלאומית לתיאטרון ולקולנוע "יון לוקה קאראג'אלה" |
פרסים והוקרה | ראו כאן |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהקמבוס נולדה בעיר בקאו בחבל מולדובה שברומניה לאם יהודייה ואב נוצרי. אמה ווסיליה הייתה שחקנית ידועה ואביה לורי היה מנהל בית התרבות ובמאי בתיאטרון העירוני על שם "בקוביה" בבקאו.
לאחר שסיימה בהצטיינות את בית הספר התיכון על שם לוקרציו פטרשקאנו בעיר הולדתה, החלה קמבוס, על פי רצון הוריה, בלימודי רפואה, אולם לאחר שנה החליטה להפוך גם היא לשחקנית ונרשמה ללימודי משחק, קולנוע וטלוויזיה בבית הספר הגבוה לתיאטרון וקולנוע ע"ש י.ל. קאראג'אלה בבוקרשט, וסיימה את לימודיה בהצלחה בשנת 1975.
לאחר הלימודים בבוקרשט, החלה את הקריירה כשחקנית ב"תיאטרון הצעירים" בעיר פיאטרה ניאמץ שהיה לשם דבר ברומניה. בהמשך הופיעה על במות התיאטראות "ג'ולשט" (באולם "מז'סטיק" לשעבר, בימינו תיאטרון "אודיאון"). השתתפה במספר רב של הצגות, בהן "מקבת'" (בתפקיד ליידי מקבת') ו"נשות טרויה" (בתפקיד הקובה). לפני יציאתה את רומניה נמלט בעלה הראשון מן המדינה והשתקע בשווייץ.
בשנת 1983 עלתה לישראל עם בנה הראשון. בשנתיים הראשונות התגוררה במרכז קליטה באשדוד, שם הכירה את דורון, בעלה לעתיד. כארבעה חודשים לאחר עלייתה החלה בקריירת משחק בארץ. בשנים 1987-1984 שיחקה בתיאטרון באר שבע בהצגות "חלום ליל קיץ" (בתפקידי היפוליטה וטיטניה), "הספר מסביליה" (בתפקיד רוזינה), "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה", "השטן במוסקבה" ו"אילוף הסוררת" (בתפקיד קתרינה).
בשנת 1987 עברה לתיאטרון הבימה, שם שיחקה ב"מעגל הגיר הקווקזי", "חתונת הדמים, "קברט", "יהוא" מאת גלעד עברון, "עסק משפחתי" מאת אלן אייקבורן, "כריתת ראש" מאת חנוך לוין בתפקיד המלכה, "אנה וייס" מאת מייק קאלן (בתפקיד אנה), "גן הדובדבנים".
החל משנת 1999 שיחקה בתיאטרון הקאמרי והשתתפה, בין היתר, בהצגות "קרום" (בתפקיד דופה), "טובים השניים" מאת ריי קוני (בתפקיד ליידי צ'טרטון), "כובע הקש האיטלקי" מאת לביש (בתפקיד הברונית), "קוויאר ועדשים" מאת סקרניצ'י וטאראבוזי (בתפקיד מתילדה), "נתניה" (בתפקיד ריטה פון וייזל), תפקיד ראשי ב"פרי אהבה" מאת ג'ואנה מארי סמית, ב"עיר הנפט" (בתפקיד מדלן, הסרסורית שתומת העין), ב"דוניה רוסיטה הרווקה" מאת פדריקו גרסיה לורקה (בתפקיד הדודה), ב"הכתובה" מאת אפרים קישון (בתפקיד השכנה), ב"השיבה לחיפה" (בתפקיד מרים) וב"אורזי מזוודות" מאת חנוך לוין (בתפקיד ביאנקה). כמו כן שיחקה בתיאטרון הספרייה בהצגה "אנריקו" מאת פירנדלו.
קריירה בטלוויזיה ובקולנוע
עריכהקמבוס השתתפה בסדרות טלוויזיה רבות, בהן "עניין של זמן", "בנות בראון", "זהו זה!", "איצ'ה", "פלורנטין", "ג'וני" ו"פלפלים צהובים".
בשנת 2002 התארחה בסדרת הדרמה של ערוץ 2 ״טיפול נמרץ״ בתפקיד גברת שגב.
היא השתתפה בסרטי קולנוע ישראלים רבים, ובהם: "סיפורי תל אביב", "ספסיבה קינג ג'ורג'", "שחקנים", "תמונה קבוצתית עם אישה", "שירת הסירנה", "סודות משפחה", "הדברים שמאחורי השמש", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", בסרטי הטלוויזיה "מבצע סבתא" ו"המכתב שהגיע בזמן".
ב-1996 השתתפה בדיבוב סרט האנימציה "הטרול בפארק הקסום".
ב-2005 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "המכשפה מרחוב מלצ'ט".
בשנת 2012 השתתפה בסדרה הקומית "משפחה לא בוחרים" ששודרה בערוץ 2, וכן בסדרה "אמא ואבאז" ששודרה בהוט 3. שתי הסדרות עלו לאוויר זמן קצר לפני פטירתה, בעוד העונה השנייה של הסדרה "משפחה לא בוחרים" שודרה מספר חודשים לאחר פטירתה.
פרסים ואותות הוקרה
עריכה- 1981 או 1982 - פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל התיאטרון בקוסטינשט ברומניה- על תפקידה במחזה Acești îngeri triști (מלאכים עצובים אלה) מאת ד.ר. פופסקו
- 1986 -פרס קול ישראל על תפקיד רוזה במחזה "צריך פיאט בחיים" מאת דריו פו בתיאטרון באר שבע.
- 1997- פרס קלצ'קין על תפקידה במחזה "אנה וייס" מאת מייק קולן
- 1997- פרס תיאטרונטו לשחקנית המצטיינת על תפקידה בהצגה "לאורך הקירות" לפי ספר מאת יעקב בוצ'ין (עיבוד של בתיה לנצט)
- 1998- פרס התיאטרון על תפקידה במחזה "ההולכים בחושך" מאת חנוך לוין בתיאטרון הבימה.
- 2010 -פרס אופיר, בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר, על השתתפותה בסרט "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש".
- 2012 - הייתה מועמדת לפרס הלן הייז היוקרתי בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר על משחקה בהצגה "השיבה לחיפה" מאת בועז גאון לפי רסאן כנפאני (בו זכתה לבסוף קייט בלאנשט).
מחלתה ופטירתה
עריכהבשנת 1993 חלתה לראשונה בסרטן הרחם, ולאחר שעברה כריתת רחם החלימה מהמחלה וחזרה לשחק.
בשנת 2005 חלתה בסרטן השד (בו חלו גם סבתה ואמה שנפטרו ממחלה זו), אולם בעקבות טיפולים התאוששה והחלימה.
בשנת 2010 חלתה בסרטן הדם, ונפטרה מהמחלה ב-4 בדצמבר 2012. למחרת ב-5 בדצמבר הוצב ארונה בתיאטרון הקאמרי, והיא נטמנה בבית העלמין ירקון. הותירה אחריה את בעלה השני ושני בנים.
בשנת 2017 יצא סרט תיעודי בבימויה של הבמאית אלה זהרנו גרינהויז, המתעד את שלוש השנים האחרונות לחייה של קמבוס בשם ״להיות חלק מהאדום הזה״.[1][2]
לקריאה נוספת
עריכה- Solo Har Generaţia confruntărilor, editura Papyrus, Tel Aviv 1994 (סולו הר, דור ההתמודדות, הוצאת פפירוס, תל אביב, 1994) (ברומנית)
קישורים חיצוניים
עריכה- שי גרינברג, עכבר העיר אונליין, רוזינה קמבוס נאבקת בסרטן, באתר הארץ, 19 בפברואר 2010
- אלון הדר, זמני מאוד התקצר: ריאיון עם רוזינה קמבוס, באתר nrg, 2 באוקטובר 2010
- ציפי שוחט, למה השחקנית רוזינה קמבוס לא נהפכה לכוכבת, באתר הארץ, 20 באפריל 2012
- אורי בינדר, קריירה - רוזינה, בעיתון מעריב, 5 בנובמבר 1986
- ראיון שנתנה לאברם קרויטורו בכתב העת היהודי רומני Realitatea evreiască, גיליון 332–333 (1132-1133), ינואר 2010
- רוזינה קמבוס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רוזינה קמבוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- רוזינה קמבוס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- רוזינה קמבוס, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- רוזינה קמבוס, באתר AllMovie (באנגלית)
- רוזינה קמבוס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- רוזינה קמבוס, באתר Discogs (באנגלית)
- רוזינה קמבוס, בארכיון הבימה
בעקבות מותה:
- ציפי שוחט, מתה השחקנית רוזינה קמבוס, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
- רן בוקר, נפטרה השחקנית רוזינה קמבוס, באתר ynet, 4 בדצמבר 2012
- מרט פרחומובסקי, אהבת הקהל שזכתה לה רוזינה קמבוס היתה הנכס האמיתי שלה, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2012
- סהר רם, האישה שלא ויתרה: פרידה מרוזינה קמבוס, באתר ynet, 5 בדצמבר 2012
- רן בוקר ויערה יעקב, נפטרה השחקנית רוזינה קמבוס, באתר ynet, 4 בדצמבר 2012
- כרמית ספיר ויץ, השחקנית רוזינה קמבוס נפטרה בגיל 60, באתר nrg מעריב, 4 בדצמבר 2012
- ידיעה: רוזינה קמבוס - שיחקה עד הרגע האחרון, באתר הבמה, 5 בדצמבר 2012
- טל פרי, השחקנית רוזינה קמבוס הובאה היום למנוחות, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2012
- יעקב בר-און, ריאיון - כזאת הייתה רוזינה קמבוס, באתר הבמה, 2 בינואר 2013
- תרבות, לזכרה של רוזינה, באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ להיות חלק מהאדום הזה (2017), באתר אידיבי
- ^ מאיה כהן, לזכרה של רוזינה, באתר www.israelhayom.co.il, 19.1.2013