ליבמן פסח הירש
פסח ליבמן הירש (בצרפתית ובגרמנית: Liebmann Hersch; 25 במאי 1882 – 19 ביוני 1955)[1] היה פרופסור לדמוגרפיה וסטטיסטיקה באוניברסיטת ז'נבה ואינטלקטואל בתנועת הבונד.
 | |
| פסח הירש, 1938 | |
| לידה |
25 במאי 1882 Pamūšis, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1955 (בגיל 73) ז'נבה, שווייץ |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, שווייץ |
| מעסיק |
אוניברסיטת ז'נבה |
| מפלגה |
הבונד |
  | |
נודע בעקבות עבודתו החלוצית בנושא הגירה יהודית וזכה להכרה בינלאומית בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. הירש היה חוקר בעל שם עולמי, והכתבים המכוננים שלו בדמוגרפיה וסוציולוגיה הניחו את היסודות למחקרים מודרניים בתחומים אלה.[דרוש מקור]
קורות חיים
עריכהליבמן הירש נולד בעיירה קטנה בשם פאמוסיס ברוסיה. היה בנם של מאיר דויד הירש וחנה דבורה הירש. אביו היא איש משכיל, עיתונאי שכתב למספר עיתונים בעברית: המגיד, הצפירה, העברי והמליץ .[2]
ליבמן הירש היה הבכור מבין שישה בנים. בגיל צעיר מאוד, עברה משפחתו לעיר הולדתו של אביו - ינישוק ולאחר זמן לא רב נדדו שוב לעיר הולדתה של אמו – שאבל. אימו של ליבמן נפטרה בשנת 1890, בגיל 30, והותירה שישה בנים יתומים, כשהצעיר בן 7 שבועות. בשנת 1891 נסע אביו של ליבמן לדרום אפריקה, שם שימש ככתב בעברית, בעיתונות המזרח אירופאית. עם חזרתו לרוסיה בשנת 1895, נישא האב בשנית. המשפחה עברה לוורשה, שם למד ליבמן בבית הספר תיכון והשתתף בפעילויות נוער ציוניות.[3]
את לימודיו הגבוהים החל ליבמן הירש בקולג' בעיר קליש בפולין ובתחילת 1904 המשיך ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת ורשה. היות שהיה מעורב בפעילות נגד הצאר הרוסי, הוא נאלץ לעזוב את הלימודים ולברוח מהעיר. הדבר הוביל אותו להגר לשווייץ ובשנת 1909, נרשם ללימודי סוציולוגיה באוניברסיטת ז'נבה, שבה פיתח את הקריירה המקצועית שלו.[4]
בשנת 1909 הפך הירש למרצה במחלקה לסטטיסטיקה ודמוגרפיה באוניברסיטת ז'נבה. בהמשך השלים את התזה שלו (שיצאה לאור בצרפתית בשנת 1913) - Le Juif errant d'aujourd'hui , The wandering Jew today – היהודי הנודד כעת. בשנה לאחר מכן פרסם את התזה ביידיש תחת השם: Di yudishe emigratsie - Jewish emigration – ההגירה היהודית.
בשנת 1913, אוניברסיטת ז'נבה העניקה לו תואר דוקטור בסוציולוגיה, וכעבור שנתיים מונה לראש החוג לסטטיסטיקה ודמוגרפיה.[5] מאז, הייתה ההוראה לחלק בלתי נפרד מהקריירה הענפה שלו בתחום החקר הדמוגרפי.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, התמנה לפרופסור באוניברסיטת ז'נבה. הוא הקדיש רבות, לחקר מצבם של היהודים באירופה באותה העת. למרות צניעותו הרבה של הירש, נודע כחוקר מצטיין ושמו יצא אל העולם ומחוץ לרחבי ז'נבה.[6]
בשנת 1927 נבחר הירש, כחבר ב"מכון הבינ"ל לחקר הסטטיסטיקה", ובשנת 1946, נקרא להחליף את אדולף לנדרי כנשיא המכון הבינלאומי לחקר הסטטיסטיקה.[7]
הוא נשא לאישה את ליבה הירש בורשה ונולדו להם שלושה ילדים: ז'אן (נולדה בשנת 1910), אירן (נולד בשנת 1917) ויוסף (נולד בשנת 1925). בתם ז'אן הירש הפכה לפילוסופית נודעת באוניברסיטת ז'נבה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, היה הירש פעיל למען היהודים בארצות הכיבוש הנאצי, ואלו שמצאו מקלט בשווייץ. בנוסף, היה נציג מפלגת Labor האמריקאית.
בשנת 1954 נבחר הירש ליו"ר הוועידה העולמית לנושא אוכלוסין של האו"ם, הכנס הרביעי הבינלאומי לנושאי דמוגרפיה וסטטיסטיקה, ונבחר לנשיא האיגוד הבינלאומי למחקר מדעי בנושא האוכלוסייה.
בשנת 1905, בעודו עדיין בתיכון בוורשה, הצטרף לתנועת הבונד - מפלגת הפועלים היהודיים של רוסיה, פולין וליטא.[9] הוא הושפע מהוויכוחים בתוך הבונד על עתידה הכלכלי והפוליטי של היהודים במזרח אירופה, דבר שהוביל אותו לחקור את הסיבות והמאפיינים של ההגירה היהודית. במהלך לימודיו האוניברסיטאיים, המשיך להיות פעיל פוליטי באוניברסיטה של ורשה. בשנת 1912, הוא כתב את ההכרזה בחסות הבונד קוראת לשביתה כללית יהודית (הראשונה בהיסטוריה היהודית), במחאה על משפט בייליס.[10] בד בבד עם פעילותו בבונד, פרסם ליבמן הירש מאמרים בנושאים פוליטיים וחברתיים ביידיש, פולנית ורוסית, בדגש על הגירה והבעיות של הלאומיות היהודית.
הבונד והתנועה הציונית צמחו מתוך הקשר היסטורי שקידם רעיון ורצון לפתור את המצוקה הפוליטית והכלכלית בקרב יהודי רוסיה. למרות הרקע המשותף, השקפות העולם השונות שלהם לא היו ניתנות לגישור. הציונים דגלו בפתרון טריטוריאלי ליהודים, עדיף בפלסטין. לעומתם, הבונד הדגיש את נושא הלאום היהודי, מעמדם החברתי וחיפש פתרון ליהודים בתוך החברה הרוסית. פעילותו הפוליטית של הירש בארגון הבונד, השפיעה רבות על המחקר הדמוגרפי שלו, במיוחד בחוקרו את תנועת ההגירה היהודית.[11]
התנגדותו לציונות וחוסר האמון שלו ברעיון שיבת היהודים לא"י, הניעו אותו לכתוב סדרה של מאמרים המנסים להוכיח, בעיקר מנקודת מבט דמוגרפית, מדוע האידאולוגיה הציונית היא אחיזת עיניים.
בשנת 1947, ביקר הירש בפעם הראשונה בארץ ישראל, כשהשתתף בקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים. הוא תיאר את ירושלים כ"יהלום בהר געש", ולאחר הביקור דעכה התנגדותו לציונות, והוא החל לתמוך ביישוב העברי בארץ ישראל. על קברו בז'נבה נרשם לפי בקשתו "פה ינוח פסח ליבמן בן מאיר דוד הערש שבחייו לא מצא דרכו".
כיום ניצב פסל בדמותו באולם הכניסה של הבניין הראשי של אוניברסיטת ז'נבה.
פרסומים מרכזיים
עריכהכתביו ומחקריו של הירש, מעידים על אדם בעל אופי חברתי. הוא תואר כסוציאליסט יהודי, שהקדיש את עצמו לתרבות היידית וליבו ומחשבותיו היו נתונות לכל אלה שנרדפו, נוצלו ונושלו (ללא קשר למוצאם).[12] מחקריו עסקו במציאות הקיימת ולא בהשערות חסרות בסיס. בתחילת הקריירה שלו הוא הקדיש את כל תשומת לבו לחקר תנועות ההגירה. מחקריו של הירש בנושא ההגירה היהודית, הובילו להכרה בינלאומית בבעיית היהודים.
להלן פרסומיו החשובים:
- 1913 – פרסום עבודת התזה "היהודי הנודד כעת"
- 1920 – אי השוויון מול המוות
- 1927 - פרסם מחקר ביקורתי בשלושה חלקים בכתב העת היידי Di Tsukunft , על ציונות מבחינה סטטיסטית ודמוגרפית. מחקר זה היווה בסיס לספרו: Immigration to and Emigration from Palestine, שפורסם בשנת 1928 ביידיש (וורשה) ותורגם אחר כך לצרפתית (1931) למאמר "הגירה הבינלאומית של היהודים". מאמר זה הפך לקלאסיקה ומקור מידע חשוב בנושא זה.[13]
- 1930 - מחקר המרכז ניתוחים סטטיסטיים של התנאים בהם חיו היהודים.
- 1931 – השפעות דמוגרפיות של המלחמות המודרניות[14]
- 1935 – מאמר בנושא השינויים התקופתיים ומדידתם
- 1937 –מחקר שהופיע בווילנה (בשפה היידית), שהשווה פשע של יהודים ללא יהודים בפולין.
- 1941 – היהדות שלי
- 1944 – מהדמוגרפיה העכשווית לפוטנציאל הדמוגרפיה
- 1952 – על גבול הזמן
קישורים חיצוניים
עריכה
ליבמן הרש (1882-1955), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בספרות ובאמנות, דבר, 5 באוגוסט 1955
- ^ Alroey, Gur. "Demographers in the Service of the Nation: Liebmann Hersch, Jacob Lestschinsky, and the Early Study of Jewish Migration." Jewish History 20. 3/4 (2006): PP 270-276
- ^ Yivo archives
- ^ Roland Pressat, Louis Henry, Population, Vol. 10, Issue 3, 1955, pp 529-53
- ^ Pressat & Henry, 1955, שם.
- ^ Pressat & Henry, 1955
- ^ Frumkin, 1956
- ^ Slucki, David. Here-ness, there-ness, and everywhere-ness: the Jewish Labour Bund and the question of Israel, 1944-1955. 2010
- ^ Alroey,2006
- ^ קליק יהודית, מאמר זה מבוסס על הרצאתה בכנס הבין-לאומי, שהתקיים באוני' בר-אילן: "התרבות הרוסית והתרבות היהודית במאה העשרים: זיקות ויחסי גומלין", 9-12 בינואר 2005.
- ^ Alroey, 2006
- ^ Fruman, 1956
- ^ מאמר זה אף התפרסם באוסף: International Migrations (volume 2), edited by Walter Willcox and Imre Ferenczi,, שיצא לאור על ידי הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בניו יורק.
- ^ Willcox Walter & Hersch Liebmawn, Intermational Migration of the Jews, International Migrations,Vol II: Interpretations, University of Geneva, 1931, pp. 471-520 במאמר זה, מציג הירש תמונת מצב עדכנית על מצב היהודים המהגרים נכון לשנת 1931. המאמר נגע בתחומי החיים השונים והיווה מסמך מכונן בתחום.