שביתה כללית
שביתה כללית היא שביתה של מסה קריטית מתוך כוח העבודה בעיר, אזור, מגזר או מדינה. לחלופין, כאשר איגוד עובדים גדול, כמו ההסתדרות, מורה לכל חבריו לשבות, נהוג לכנות את השביתה "כללית". מטרות השביתה יכולות להיות כלכליות או פוליטיות, וכאשר המניע לה אינו מסתכם בהוראה מלמעלה, הוא בדרך כלל מתבסס על סולידריות מעמדית או אחרת של המשתתפים. גם בשביתות בעלות מטרות כלכליות, בדרך כלל לרוב העובדים המשתתפים, העובדים בעסקים שונים, אין אינטרס כלכלי מיידי בהצלחתה. שביתות כלליות מערבות את כלל האוכלוסייה, ולכן הוגים שונים ותנועות מהפכניות (כגון הסינדיקליזם) ראו בהן הקדמה אפשרית למהפכה.
שימוש
עריכהבנוסף למשמעויות שהוזכרו, לעיתים משתמשים במושג גם בהקשר של שביתות גדולות־ממדים של כל הפועלים בתעשייה מסוימת, כגון שביתת הטקסטיל של 1934. השביתה הכללית הקלאסית, עם זאת, כוללת גם פועלים (וחברים אחרים במעמד הפועלים) שאין להם אינטרס מיידי בתוצאות השביתה; למשל, בשביתה הכללית בסן פרנסיסקו ב־1934 שבתו פועלים מאוגדים ובלתי־מאוגדים במשך ארבעה ימים במחאה על פעולות המשטרה והמעסיקים, שבהן נהרגו שני שובתים, ובתמיכה בדרישות הסוורים והימאים. לא תמיד ברור מהי שביתה כללית. בשביתת הטימסטרס במיניאפוליס ב־1934, לדוגמה, איגודי עובדים וכמה ארגוני מובטלים שהועסקו בעבודות יזומות שבתו מתוך סולידריות עם נהגי המשאיות השובתים ובמחאה על אלימות המשטרה נגד השובתים. אלפי אחרים השתתפו בהפגנות לתמיכה בשובתים. שביתות הזדהות אלה, על אף גודלן, לא צברו סדר גודל שניתן לכנותו "שביתה כללית", ויוזמי השביתה אף לא השתמשו במונח.
השביתה הכללית ככלי מהפכני
עריכהלפי התפיסה הסוציאליסטית, העובדים הם שמייצרים את כל עושר החברה. השביתה הכללית היא עבורם כלי פוליטי ממדרגה ראשונה, כיוון שהיא מוכיחה לכאורה את הטענה הזאת: כאשר שביתה היא כללית באמת, המשק אינו מתפקד כלל ובעלי ההון והמדינה חסרי אונים, לפחות זמנית. סוציאליסטים מהפכניים בתנועת העבודה, ובעיקר בזרם הסינדיקליסטי, ראו בשביתה הכללית את הכלי המרכזי העומד לראשות העובדים בהגשמת המהפכה, וטענו שלאחר שביתה כללית מוחלטת וממושכת לבעלי ההון לא תהיה בררה אלא "לתת את המפתחות" לפועלים, כדי להבטיח את שרידתם שלהם. ז'ורז' סורל, המהפכן הצרפתי הסינדיקליסט והאנטי־רציונליסט, הגדיר את השביתה הכללית בתור מיתוס שחשיבותו איננה בסבירות הגשמתו האובייקטיבית אלא בכוחו לגייס את ההמונים למחשבה ופעולה מהפכנית. ניתן לראות קשר בין חוזק תנועות סינדיקליסטיות ושביתות כלליות. בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה נטייה זאת התגלמה באיגוד ה־IWW, ששיחק תפקיד בשביתה הכללית בסיאטל. שביתות כלליות היו נפוצות בתחילת המאה העשרים גם בספרד, הפסגה העולמית של השפעת התנועה האנרכו־סינדיקליסטית. השביתה הכללית הגדולה בעשורים האחרונים, והשביתה הבלתי־מאושרת הגדולה בהיסטוריה, הייתה בצרפת במאי 1968, והיא הושפעה מזרמים אוטונומיסטיים ואנרכיסטיים ומחשיבה שמאלית לא־אורתודוקסית.
שביתות כלליות חשובות
עריכה- התקוממות 1820 בסקוטלנד
- שביתה כללית בבלגיה ב־1893 שהשיגה זכות בחירה לפרלמנט
- השביתה הכללית של 1824 באנגליה, בהנהגת הצ'רטיסטים
- מהפכת 1905 ברוסיה
- השביתה הכללית בבריזבן ב־1912
- השביתה נגד הגיוס באירלנד ב־1918
- השביתה הכללית בשווייץ בשנת 1918
- השביתה הכללית בברצלונה (1919)
- השביתות הכלליות בוינייפג ובסיאטל ב־1919.
- השביתה הכללית בגרמניה 1920 כנגד הפוּטש של קאפ
- השביתה הכללית בבריטניה ב־1926
- "השביתות הגדולות" בסן פרנסיסקו, טולידו ומיניאפוליס ב־1934
- המרד הערבי הגדול ב־1936
- השביתה הכללית בפינלנד ב־1956
- השביתה הכללית בצרפת במאי 1968
- השביתה הכללית באורוגוואי ב־1973
- השביתה הכללית באתיופיה בשנת 1974
- השביתה הכללית בצפון אירלנד במאי 1974
- השביתה הכללית בספרד ב־1988
- השביתה הכללית באיטליה ב־1994
- ימי הפעולה של אונטריו ב־1995
- השביתה הכללית באיטליה ב־2002
- השביתה הכללית בוונצואלה 2002–2003.
- המהפכה הכתומה באוקראינה ב־2004
- המאורעות בוואחאקה שבמקסיקו ב־2006.
- השביתה הכללית בניגריה בינואר 2012
קישורים חיצוניים
עריכה
- שביתה כללית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שביתות כלליות, דף שער בספרייה הלאומית
