לימור גולדשטיין

שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית

לימור גולדשטיין (נולדה ב-29 בדצמבר 1967) היא שחקנית ישראלית.

לימור גולדשטיין
לידה 29 בדצמבר 1967 (בת 56)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1988
עיסוק שחקנית
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
בן זוג רון אבידן
מספר צאצאים 2
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גולדשטיין נולדה וגדלה בתל אביב. בגיל 12 עברה עם משפחתה לרמת השרון, אמה עורכת דין ואביה איש עסקים והיא הבכורה מבין שלושה ילדים. בצבא שירתה ככתבת בבטאון חיל האוויר. לאחר שחרורה עבדה תקופה קצרה ככתבת במקומון "העיר".

קריירה

עריכה

תיאטרון

עריכה

בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. חודש לפני סיום לימודיה לוהקה להצגה "על עכברים ואנשים" על פי ספרו של ג'ון סטיינבק, בתיאטרון הבימה. שם שיחקה עונה שלמה ובסיומה עברה לתיאטרון חיפה, בו עבדה במשך כ-4 עונות. לאחר מכן עברה לתיאטרון הקאמרי, שם כיכבה במספר הצגות כמו: מרתה ב"המורדים", ויולה ב"הלילה השנים עשר", קלאופטרה ב"הורדוס" ואדריאנה ב"קומדיה דל ארטה". בהמשך שיחקה ב"ליזיסטרטה" (בו הכירה את בעלה), "פרק ב'", "אחורי הקלעים" וב"הדבר האמיתי". ביולי 2006 השתתפה ב"יתוש בראש", בו שיחקה לצד שמואל וילוז'ני, ובבימויו של עמרי ניצן. בשנת 2008 שיחקה בתיאטרון הקאמרי בתפקיד ראשי את אלה, במחזה "תרה" על פי הסיפור של צרויה שלו בעיבוד למחזה של פנינה גרי ודורית גרי, ובבימוי של דדי ברון, לצד גיל פרנק, רבקה מיכאלי, אוהד שחר ונסים זוהר.

בשנת 2009 שיחקה במחזה של ענת גוב "משפחה חמה" בבימוי של עדנה מזי"א בתיאטרון הקאמרי, לסירוגין עם שרה פון שוורצה שיחקה שם את המלכה גרטרוד ב"המלט" בבימויו של עמרי ניצן, לצד איתי טיראן וגיל פרנק. שיחקה בהצגה "האריסטוקרטים" בתיאטרון הקאמרי, שעלתה בדצמבר 2010.

בשנת 2009, בעקבות פציעתה של הלנה ירלובה, החליפה אותה גולדשטיין בתפקיד חנה רובינא בהצגה "היה או לא היה".[1]

ב-2011 הנחתה גולדשטיין את טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.

בשנת 2015 שיחקה במחזה מאת ריי קוני "נשוי במנוסה" בבימוי של אלון אופיר בתיאטרון הקאמרי, לצד שמואל וילוז'ני ונדב אסולין. ב-2016 השתתפה בהצגה "ארוחת טעימות" מאת שלמה מושקוביץ לצד מוטי כץ ונעמה שטרית. בשנת 2017 שיחקה במחזה "פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו בבימוי של רוני פינקוביץ' בתיאטרון הבימה, לצד נתן דטנר, רבקה גור ורוברט הניג, וכן במחזה "הים הכחול העמוק" מאת טרנס ראטיגן בתיאטרון בית לסין. ב-2023 החלה לשחק במחזה "הורים איומים" מאת ז'אן קוקטו בבימוי גדי רול בתיאטרון בית ליסין.

טלוויזיה

עריכה

ב-1991 השתתפה בסרט הטלוויזיה "רצח בשבת בבוקר". השתתפה בסדרה הקומית "ייסורי אפרים" (1995) לצד דבל'ה גליקמן, ובהמשך בפרק אחד בסדרה הקומית "זבנג" (1998) על פי הקומיקס של אורי פינק, בשנים עשר פרקיה של שתי עונות הסדרה של הערוץ הראשון "האישה באפור" (1999–2000). הנחתה את התוכנית "משהו מהסרטים" ששודרה בערוץ הראשון, כיכבה בדרמת הטלוויזיה הרפואית "טיפול נמרץ" (2002–2003), שם שיחקה לצד יוסי גרבר, אסתי זקהיים ואלון אופיר. השתתפה בארבע העונות הראשונות של "ראש גדול" המשודרת בערוץ הילדים של "יס". בשנת 2008 השתתפה בסדרת ההמשך של "משפחה וחצי" - "עוד משפחה וחצי" לצד נתן דטנר. ב-2010 השתתפה בעונה השנייה של סדרת הילדים והנוער הדרמה המותחנית "דאוס" המשודרת ביס ובעונה השנייה של "רוקדים עם כוכבים" המשודרת בערוץ 2, והודחה בשלב השישי. בשנת 2013 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "הבורר" בתור עמליה, אמו של נדב. ב-2017 חזרה לשחק את נורית בעונה השישית של "ראש גדול" ושיחקה בסדרה "שבאבניקים" בתפקיד ג'ני גוטליב. ב-2018 שיחקה בסדרה "סטוקהולם" בתפקיד ג'ודי אדלמן.

קולנוע

עריכה

סרטה הראשון היה הדרמה "ערב בלי נעמה" (1992) לצד דפנה ארמוני. אחרי כן שיחקה בסרטים "מנת יתר" (1993) על פי תסריט של אסי דיין, "אינג'יל" (2001) שביים ארנון צדוק, "צעד קטן" (2003) לצד אבי נשר וחלי גולדנברג, בסרטו של אורי ברבש, המבוסס על רומן מאת דוסטויבסקי, "מלח הארץ" (2006), ובשנת 2000 שיחקה לצדו של אנטוניו בנדרס בסרט האמריקאי "חוקר העצמות" שצולם בישראל, והשתתפה בסרט "הדקדוק הפנימי" על פי ספרו של דויד גרוסמן, בשנת 2007 השתתפה בסרט "תהילים" של רפאל נג'ארי. בשנת 2012 השתתפה בסרט "נמס בגשם" לצד חן יאני בבימויו של דורון ערן.

חיים אישיים

עריכה

גולדשטיין נשואה לרון אבידן, מנכ"ל חברת "אזורים" והיא אם לשני בנים. מנהלת אורח חיים צמחוני מגיל שש[2] ומתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מרב יודילוביץ', הקאמרי: גולדשטיין תחליף את ירלובה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2009
  2. ^ לימור גולדשטיין, אפשר גם בלי בשר, ידיעות אחרונות, עמוד 33, 25 במרץ 2008