לשכת החליפין לניירות ערך
"לשכת החליפין לניירות ערך" בארץ ישראל הוקמה בספטמבר 1935. לשכת החליפין תפקדה כבורסה קטנה בה נסחרו בתחילה כ-25 ניירות ערך, במשך שעה מדי יום, חמישה ימים בשבוע, על פי הכללים המקובלים בבורסות אירופיות. המסחר התנהל בבנק אנגלו-פלשתינה, במשרדו של מרדכי פנחס חסון. המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל בשנות ה־30, בעקבות עלייתם לארץ של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.
היקף המסחר היה מצומצם. בין השאר, המניות הראשונות שנסחרו היו:[1]
- אוצר התיישבות היהודים
- בנק אפותיקאי כללי (לימים "בנק לאומי למשכנתאות")
- בנק אנגלו-פלשתינה
- בנק הפועלים
- חברת החשמל לארץ ישראל – הבריטית
- חברת אשלג ארץ-ישראלית
- סולל בונה
- מלונות קליה – לחופי צפון ים המלח
- לודז'יה
- עסיס
- אפריקה ארץ ישראל להשקעות
- הכשרת הישוב
- החברה הארץ-ישראלית לקרור והספקה
- נשר – מפעלי המלט
- מקורות
- אתא – חברה לטקסטיל
- אלרן להשקעות
כמו כן נסחרו איגרות חוב של הממשלה המנדטורית, כולל תעודות נושאות פרסים שנמכרו בשנות מלחמת העולם השנייה. גם ניירות ערך אחדים ממצרים נסחרו בלשכה.
המומחים טענו כי למעשה לא היה מדובר בבורסה לכל דבר. היה זה שלב מוקדם של מסחר בניירות ערך של קבוצה קטנה של לקוחות באמצעות מספר מצומצם של סוחרים. עובדה, הבורסה הקטנה עברה בהצלחה וללא טלטלות את מאורעות 1936 ואת מלחמת העולם השנייה ואפילו את מלחמת העצמאות.
מיסוד המסחר בניירות ערך
עריכהעם קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהנפיקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך. הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה, התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבורסה החלה לפעול ב־1 בדצמבר 1953, והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל אביב.
הערות שוליים
עריכה- ^ שער ניירות ערך ארצישראליים, דבר, 19 במרץ 1947