מאיר בן גור
מאיר בן גור (ליפשיץ) (1916 - 2 בינואר 2008) היה עיתונאי, המזכיר הכללי של אגודת העיתונאים בתל אביב וממקימי בית סוקולוב[1].
 | |
| לידה |
1916 ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
2 בינואר 2008 (בגיל 92 בערך) |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1950 |
| עיסוק | עיתונאי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבן גור נולד בפוניבז' שבליטא למאיר ופרידה ליפשיץ ועלה עם משפחתו לארץ בשנת 1924. המשפחה הצטרפה לקיבוץ א"י א' של השומר הצעיר שישב בראשון לציון. בשנת 1932 חזר לפוניבז', התחתן בנישואים פיקטיביים עם חברה בקן השומר הצעיר והעלה אותה לארץ. לאחר חזרתו לארץ נשלח על ידי משפחתו לנהלל[1].
לפני קום המדינה נמנה עם מייסדי קיבוץ גבולות, ובאותה עת גם החל לעבוד כעורך לילה בעל המשמר. ב-1954 היה בין מקימי העיתון למרחב, שהיה עיתונה של אחדות העבודה, ובהמשך היה גם עורך לילה בהארץ. את עיקר מרצו הקדיש בן גור לאגודת העיתונאים בתל אביב, שבה היה רכז מקצועי מאז 1944, ובשנים 1974 עד 1982 שימש כמזכ"ל האגודה. במסגרת תפקידו זה פעל רבות לשיפור תנאי השכר של העיתונאים ולחיזוק מעמדם מול המו"לים. בתקופתו אף הוקמו תאים מקצועיים של כתבים ונוסדו בית סוקולוב (1956) ומועצת העיתונות (1963)[1].
ב-1967 קיבל בן גור אות הוקרה מהמכון לפריון העבודה והייצור על "אי היעדרות מהעבודה".
נפטר בינואר 2008 ונקבר בבית העלמין ירקון.
משפחתו
עריכהבן גור היה נשוי שלוש פעמים. מאשתו הראשונה אלה נולד תינוק שמת בגיל רך ומאשתו השנייה, רבקה, נולדו קובי, סמדר והסופרת נעמי בן גור[2]. בראשית שנות ה-80 נישא בשלישית, הפעם לסופרת נעמי פרנקל, אף היא יוצאת קיבוץ השומר הצעיר. כשהחליטה פרנקל כי מקומה בחברון, הלך בעקבותיה, לתדהמתם של רבים מחבריו שהכירו את דעותיו הפוליטיות. בשנותיו בחברון התקרב יותר ויותר לדת[3].
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 אורי דרומי, לוחם למען העיתונאים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2008
- ^ אביבה לורי, נעמי בן גור וגן-יה בן גור אקסלרוד, באתר הארץ, 22 בפברואר 2012
- ^
דליה קרפל, סיפור חייה הסוער של הסופרת נעמי פרנקל מגיע לשיא נוסף לאחר מותה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2013
